התניה על נדרים
האם אפשר להתנות שכל הנדרים שאדור מעתה ועד עולם בטלים? האם ניתן לעשות תנאי זה ביני לבין עצמי (ביחידות)
האם אפשר להתנות שכל הנדרים שאדור מעתה ועד עולם בטלים? האם ניתן לעשות תנאי זה ביני לבין עצמי (ביחידות)
שלום כבוד הרב,
אני בחורה דתיה ורווקה מעל גיל 30. בכל פעם שאני חושבת על איזה בחור או מדברים איתי על איזה שידוך אני אומרת לעצמי משהו כמו "זה בעלי" "אז זה בעלי"? ומדמיינת שהנה מצאתי אותו כבר... פעם שמעתי את הסיפור על הבחורה והבחור שהלטאה והבאר היו העדים שלהם. האם זה שאני אומרת את המילים האלו זה נחשב כנדר? צריך לעשות התרה?
תודה מראש,
היש הבדל בדין בין נדר שנאמר שלא בפומבי לבין דין נדר שנאמר בפני הרבים?
חוב לאחרים שהותיר מי שנפטר, באלו נסיבות חייבים יורשים לפרוע החוב מן העזבון?
"מצוה לקיים דברי המת", האם ניתן להחיל הוראה זו במקרה דנן?
שלום לרב האם ענין התרת הנדרים ערב ראש השנה וכיפור הוא בעל משמעות הלכתית? הרי ממה נפשך - אם יש בו ממש, מספיק לעשותו פעם אחת בלבד שהרי אנו אומרים במפורש שמה שנידור מהיום עוד יהיו בטלים ומבוטלים וכו' ולמה נחזור על כך כל שנה? "דווקא בחזרתינו כל שנה אנו מגלים דעתינו שאין אנו מאמינים במה שאמרנו בשנה שעברה...." ואם אין בו ממש - למה כל הצער הזה.....
תודה ושנה טובה
לכבוד הרב הגאון שלום וברכה,
1. אם גמרתי אומר בלבי לתרום סכום כסף מסוים לעמותת צדקה, אך לא פירשתי בשפתי את הדברים, ולא סיפרתי לאיש על כך. האם מחשבתי לתרום נחשבת כנדר ואני מחוייב לתרום, או שמא אין עלי חיוב ואני רשאי להתחרט?
2. האם מותר לומר בעת התפעלות "יא אללה"?
בתודה ובברכה
שלום רב כבוד הרב.
לפני כשנתיים קיבלתי על עצמי בשבועה "לומר כל יום ברכות השחר כמו שצריך". האם אני חייב לומר גם את מה שאומרים לפני ברכות השחר, "אדון העולמים" וכו' ואת שאר הפתיחה?
בתודה מראש.
שלום כבוד הרב,
אם מישהו לוקח על עצמו מצווה ואומר בלי נדר אבל, כנראה מתכוון בלב לנדר, האם זה נדר? צריך לעשות התרה? יש משהו לתקן?
תודה מראש,
לק"י
שלום לכבוד הרב.
אני נדרתי לתרום לבית הכנסת סכום מסוים.
האם בסכום שנדרתי יכול אני לקנות מברכים בקריאת התורה, או מפטיר או כל דבר אחר?
תודה, ושלום
בס"ד שלום וברכה לרב, להלן שאלתי: אני נוהג ומעדיף באופן עקרוני שלא לקחת תרופות ואולי גם אמרתי בפי שלא אקח תרופות, כעת, אם ברצוני לקחת תרופה מסוימת יש צורך בהתרת נדרים?
שלום לכבוד הרב,
האם לפי רבנו פסיק רישיה דלא ניחא ליה בתרי דרבנן יהיה מותר? האם חייב דווקא דלא ניחא ליה או שמספיק אפילו שלא אכפת ליה? האם יהיה מותר גם במקרים אחרים? מרן פסק בסימן ש"כ סעיף כ' שיש מי שאומר (היראים) שאסור לנגב ידיים מלוכלכות במגבת. הרדב"ז חולק. האם רבנו יסכים לרדב"ז? האם במקרה זה יש תרי דרבנן (לא דרך צביעה ומקלקל)? אם כן מדוע מרן בכל זאת אוסר? הרי בדרך כלל פוסקים שפסיק רישיה דלא ניחא ליה בתרי דרבנן מותר!
תודה מראש