עירובי תחומין לדעת הרמב"ם

לצערנו חסר החלק האחרון של השיעור בוידאו

עירובי תחומין

עיר המוקפת חומה, אפילו היא גדולה מאד, מודדים את תחום 2,000 אמה מהחומה לאחר שאנו מרבעים את החומה.

כתב רבינו בפרק כח הלכות א'-ב':

1. כל בית דירה שהוא יוצא מן המדינה--אם היה בינו ובין המדינה שבעים אמה ושני שלישי אמה, שהוא צלע בית סאתיים המרובעת, או פחות מזה--הרי זה מצטרף למדינה, ונחשב ממנה; וכשמודדין לה אלפיים אמה לכל רוח, מודדין חוץ מבית דירה זה.
2. היה בית זה קרוב למדינה בשבעים אמה, ובית שני קרוב לבית ראשון בשבעים אמה, ובית שלישי קרוב לשני בשבעים אמה, וכן עד מהלך כמה ימים--הרי הכול כמדינה אחת; וכשמודדין, מודדין מחוץ לבית האחרון:  והוא שיהיה בית דירה זה, ארבע אמות על ארבע אמות או יתר.

כלומר, עיר שאינה מוקפת חומה מודדים מהבית האחרון בתנאי שאינו רחוק מהבית שלפניו מרחק גבוה מ-70 אמה ושיריים. המדידה אינה דווקא מקירות הבית שלפניו אלא מהחצר שלפני הבית אם הוא מגודר ואפילו אם הוא חקלאי.

כאשר העיר מוקפת בעירוב של צורת הפתח, הרי שלדעת המשנה ברורה (בסימן תא) וכן דעת רבינו, ניתן למדוד את התחום של 2,000 אמה מעירוב צורת הפתח ולא מהבית האחרון.

כתב רבינו בהלכה ה' בהמשך הפרק:

היו שתי עיירות זו סמוכה לזו--אם יש ביניהן מאה וארבעים ואחת ושליש, כדי שיהיה שבעים אמה ושיירים לזו ושבעים אמה ושיירים לזו--חושבין שתיהן כעיר אחת; ונמצאת כל עיר מהן, מהלכת את כל העיר השנייה וחוצה לה אלפיים אמה.  היו שלושה כפרים משולשין--אם יש בין האמצעי ובין כל אחד מן החיצונים, אלפיים אמה או פחות מכאן, ובין השניים החיצונים, מאתיים שלוש ושמונים פחות שליש, כדי שיהיה בין כל אחד מהן ובין האמצעי כשתראה אותו כאילו הוא ביניהן, מאה אמה וארבעים ואחת ושליש--הרי שלושתן כמדינה אחת, ומודדין להם אלפיים אמה לכל רוח מחוץ לשלושתן.

כלומר, מציבים את העיירה הרחוקה בין 2 העיירות הקרובות ומודדים אם המרחק ביניהם פחות מ-283 ושליש, והמרחק של העיירה הרחוקה הוא 2,000 אמה או פחות, הרי שמחשיבים את כל השטח כיחידה אחת כי ממקמים את העיירה הרחוקה במרכז השטח בין 2 העיירות הסמוכות ואז בודקים אם יש 141 אמת בין כל עיירה חיצונית לעיירה המרכזית.

לדעת מורי, לא מתחשבים בשטח העיירה הרחוקה, אלא מחשיבים אותה כנקודה ומודדים אם השטח בין העיירות הסמוכות הוא פחות מ-283 ושליש.

לדעת מרן (סימן שצח) בהתבסס על פירוש המגיד משנה, מתחשבים גם בשטח העיירה הרחוקה כלומר מודדים מכל כיוון 141 אמות מקצה העיירה הרחוקה ל-2 הכיוונים.

חזון איש מחמיר לבי צורת הפתח שלא ניתן למדוד את 2,000 אמה מקו עירוב צורת הפתח אלא מהבית האחרון, בניגוד לשיטת בינו ומשנה ברורה כאמור לעיל.

אולם גם לשיטת החזון איש ניתן להקל בהתבסס בהלכה ה' כדלעיל, כי הרי בכל עיר יש גושי בתים שהמרחק בין 2 גושים קרובים הוא פחות 283 אמות וגם המרחק לגוש הרחוק הוא פחות מ-2,000 אמות הרי שרואים את כל הגושים כגוש אחד ומרבעים ומודדים משם 2,000 אמות.