שתיית כוס חמישי בליל הסדר

על מעלת כוס חמישי

מאת: הרב צפניה ערוסי

אם תעצור לאדם מן השורה כיום, ותציג בפניו את השאלה הבאה האם כבודו מקיים ליל הסדר בהידור. הוא בודאי ישיבך בהחלטיות: כן! ואם תשאלו שוב על כמה כוסות, הוא ישיבך: ארבע מי יודע? ארבע כוסות! אולם אם תאמר לו: וכי אתה רק מסתפק בארבע כוסות. ישיבוך: מה אתה עוד רוצה כוס חמישית?! והלמדנים ישיבוך: יש איסור בל תוסיף!! וכל המוסיף גורע ועוד.

אולם אם בעל עיון אתה במקורות התלמוד (פסחים קיז:) לגרסתם של הגאונים (וכ"ה נוס' הגמ' בכת"י ישנים), והגאונים בעצמם (רס"ג, רה"ג, רמ"ג, רע"ג, בה"ג) והראשונים (הר"ח, הרי"ף, הרשב"ן, רש"י, הרוקח, הרז"ה, הראב"ד, הר"ן, המאירי, הריטב"א, הרשב"ץ) ובראשם רבינו הרמב"ם (ומה שלא נהג בו הרמב"ם בפועל כמ"ש הראב"ם בנו זה מחמת שהיה אנוס ואינו מצוה במקום דוחק כריב"א בנדרים מט: שהיה חוגר צדעיו מפסח עד עצרת מחמת ד"כ. שלא כמע"ר חמו"מ פ"ח ה"י) והבאים אחריו הרי בין תבין כי הכל היחל בהנהגת רבי טרפון, ולדעת רבים אף חכמים, כי מצוה של רשות, ומצוה מן המובחר ומנהג משובח (כלשונם), להוסיף כוס חמישית באמירת הלל הגדול עליו. וכבר זכור לטוב הרב מ"מ כשר שחיבר קונטרס מיוחד בשם "כוס חמישי" (ניו יורק תש"י) אשר בו סקר את המקורות, שיטות המחייבים והאוסרים וחששותיהן. התלמוד עד האחרונים והכל בכדי לחזק את שיטת המהר"ל מפרג בשתית כוס חמישי.

ואכן ביהדות תימן נראה כי בדורות ראשונים עד להתפשטות דברי מרן רבים ציינו על שתית כוס חמישי, ואט אט הולך וחסור עקב הוראתו של השו"ע או ליתר דיוק הגדות ספרד- הדפוסים. ועכ"ז עדין בחירי סגולה משמרים מנהג זה עד היום באר"י (למקורות: הגר"י קאפח בביאורו על הרמב"ם חמו"מ פ"ח הע' גל; הגר"ר ערוסי במבואו לתכלאל משתא- שבזי; הגר"ש קורח עריכת שולחן ח"ו עמ' קכט; הגר"י רצאבי פרי ע"ח הע' שכה; ר"א קאפח ירעות אהרן עמ' 103; מ.גברא מחקרים בסי"ת ח"ג עמ' פח).

מה המיוחד בכוס זה?

אף שרבים ציינוהו שיסודו "רשות". היו שהדגישו כי הוא מצוה מן המובחר או שמנהג יפה הוא. וכאן המקום לציין טעמיו: יש שאמרו שהוא כנגד חמשת לשונות גאולה "והבאתי". ויש שאמרו ד' כוסות כנגד ד' גליות וחמישי כנגד ישועה. ויש שאמרו כנגד חמש גאולות ממלכיות המשעבדות את ישראל בבל ומדי ויון וגוג ומגוג (וי"א כנגד ה' גלויות מצרים ובבל ופרס ויון ואדום). ויש מי שאמר שכוס חמישי כנגד כוס של רויה של גאולה העתידה. אולם ראוי להוסיף ולמזוג כוסות אלו כבדבריו הנפלאים של א' מגדולי חכמי תימן מארי יחיא בשירי המכונה בשמו הספרותי אבנר בן נר השרוני וז"ל (מתורגם ע"י הגר"י קאפח זצ"ל, אגדתא דפסחא תשי"ט י-ם עמ' טו/ז):

אמרו חכמים חמשה כוסות של לילי הפסח רמז לחמשה דברים:

כוס ראשון- אומר עליו קידוש היום כנגד המח שיש בו את השכל שהוא מקודש.

כוס שני- קורא עליו ההגדה כנגד הלב שהוא מגיד דברי חכמה מפני שהוא משכן החכמה שנא' (קהלת א, טז) 'ולבי ראה הרבה חכמה ודעת'.

כוס שלישי- מברך עליו ברכת הזן כנגד הכבד שיש בו נפש חיה שבה אוכל ושותה ומרגיש והוא מחלק מזון לגוף.

כוס רביעי- גומר עליו את ההלל כנגד כל הגוף כולו שנא' (תילים לה, י) 'כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך'.

כוס חמישי- אומר עליו הלל הגדול כנגד הדעה שבאדם שבה משיג ידיעת ה' שהרי מנין ההלל הגדול ששה ועשרים כמנין הוי"ה (26 פעם כי לעולם חסדו). וכוס זה רשות, כלומר אם רצה האדם להשיג הברואים הנמצאים מאמיתת הבורא הרשות בידו. ותקנו אותו בסוף מפני שאין אומרים אותו אלא בכרס מלאה ונפש שבעה, והוא דרך רמז כמו שאמרו (עיין רמב"ם יסוה"ת ד, יג) אין ראוי לְהִטַּיֵיל בפרדס אלא למי שמילא כריסו לחם ובשר והמשכילים יבינו. וזהו שאמרו כנגד חמש גאולות והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי והבאתי, כלומר, שחייב אדם לגאול נפשו מארבע טבעים שנוצר מהם ויתחבר במעלה החמישית שהיא מעלת נפשות הגלגלים שהיא כנגד החמישית שנא' (שמות ו, ח) 'והבאתי אתכם אל הארץ', זו ארץ החיים (עיין רמב"ם תשובה ג, ה) כמו שאמר דוד (תילים קטז, ט) 'אתהלך לפני ה' בארצות החיים'. ובידיעת דבר זה יצא לחירות ויהיה עבד לאלוד'ים ולא עבד עבדים, וזהו (שמות יב, מב) 'ליל שימורים הוא לה'', כלומר, אם ידע סוד זה תהא נפשו שמורה מכל נזק בעולם הזה כדי שיזכה לחיי עולם הבא.

לנכון ראיתי להביא דבריו מילה במילה בכדי שתשכיל ותבין על מעלת ושבח כוס זה ותאחז בהידור אחר רבותינו הראשונים כמלאכים, וידך לא תמוט אחר המהרהרים בקולם ובעקימת שפתם וכ"ש במחשבתם. ובטוח אני כי תוכל להצטרף לעדות בקול רם (מחשש עדות שקר) לשירת מארי סאלם שבזי בשירו הנפלא: "בליל שמורים" שחתמו: "אז תגילה ותשמח נפשי, בהלל גדול על כוס חמישי, וירצה צורי לבנות מקדשי, מכל אויבי יצילני".