דיני מגבל ולש והכנת סלטי מיונז וטחינה בשבת

במשנה בדף קנב: מובא כדלהלן:

אין אובסין את הגמל ולא דורסין אבל מלעיטין ואין מאמירין את העגלים אבל מלעיטין ומהלקטין לתרנגולין ונותנין מים למורסן אבל לא גובלין ואין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובךאבל נותנין לפני אווזין ותרנגולין ולפני יוני הרדיסיות:

בגמרא מובא על הקטע המסומן כדלהלן:

אמר אביי אמריתה קמיה דמר מתניתין מני ואמר לי ר' יוסי בר יהודה היא דתניא אחד נותן את הקמח ואחד נותן לתוכו מים האחרון חייב דברי רבי ר' יוסי בר יהודה אומר אינו חייב עד שיגבל דילמא עד כאן לא קאמר רבי יוסי בר יהודה התם אלא קמח דבר גיבול הוא אבל מורסן דלאו בר גיבול הוא אפילו רבי יוסי בר יהודה מודה לא סלקא דעתך דתניא בהדיא אין נותנין מים למורסן דברי רבי ר' יוסי בר יהודה אומר נותנין מים למורסן

כלומר למסקנת הגמרא המשנה היא לפי רבי יוסי בר יהודה ורבינו חננאל פסק שהלכה כמותו.

מדברי הגמרא משמע שיש הבחנה בין דברים המתגבלים כגון קמח לבין דברים שאינן מתגבלים כגון מורסן, קלי, אפר שלגביהם האיסור הוא רק מדרבנן.

כתב רבינו בפרק כא מהלכות שבת הלכות לג-לד:

לג   מגבל, חייב משום לש; לפיכך אין מגבלין קמח קלי הרבה, שמא יבוא ללוש קמח שאינו קלי.  ומותר לגבל את הקלי, מעט מעט.  אבל תבואה שלא הביאה שליש שקלו אותה, ואחר כך טחנו אותה טחינה גסה, שהרי היא כחול, והיא הנקראת שתית--מותר לגבל ממנה בחומץ וכיוצא בו הרבה בבת אחת:  והוא, שיהיה רך; אבל קשה, אסור--מפני שנראה כלש.  וצריך לשנות; כיצד--נותן את השתית, ואחר כך נותן את החומץ.

לד  המורסן--אף על פי שאינו ראוי לגיבול, אין גובלין אותו:  שמא יבוא לגבל העפר, וכיוצא בו.  ונותנין מים על גבי המורסן, ומוליך בו התרווד שתי וערב; אבל אינו ממרס בידו, שלא ייראה כלש.  אם לא נתערב, מנערו מכלי לכלי עד שיתערב; ונותן לפני התרנגולין, או לפני השוורים.  ומותר לערב המורסן על דרך זו בכלי אחד, ומחלק אותו בכלים הרבה, ונותן לפני כל בהמה ובהמה; ומערב בכלי אחד אפילו כור, ואפילו כוריים.

ניתן לראות מדברי רבינו שדבר שאינו בר גיבול הרי יש איסור מדרבנן לגבלו ולכן בשינוי, כגון נתינת מים, או עירוב באמצעות מעבר מכלי לכלי הרי זה אסור מדרבנן.

כתב רבינו בפרק כב הלכה יב:

חרדל שלשו מערב שבת--למחר ממחו בין ביד בין בכלי, ונותן לתוכו דבש; ולא יטרוף, אלא מערב.  שחליים שטרפן מערב שבת, למחר נותן לתוכן שמן וחומץ ותבלין; ולא יטרוף, אלא מערב.  שום שריסקו מערב שבת, למחר נותנו לתוך הגריסין; ולא ישחוק, אלא מערב.

בסוגית הגמרא בדף יח עמ' א שהדיו אינו בר גיבול, אינו בא להוציא שבדיו אין כלל גיבול

אולם המקור של מגבל נותר בעשיית סממנים.

להלכה אין איוסר בהכנת סלט אבוקדו, סלט מיונז וכו' זה מותר.

גם מיחוי של טחינה (הוספת מים כדי לדללו) מותרת אולם הטריפה אסורה משום עובדין דחול.