האם מותר לאדם להכניס עצמו למצב שבו יחלל את השבת - ב

האם אסור לאדם להכניס עצמו לחשש חילול שבת

במסכת שבת דף יט' עמוד א' נאמר:

ת"ר אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם לשבת במה דברים אמורים לדבר הרשות אבל לדבר מצוה שפיר דמי ופוסק עמו על מנת לשבות ואינו שובת דברי רבי רשב"ג אומר אינו צריך ומצור לצידן אפילו בע"ש מותר:

מהסיפא של הברייתא "ופוסק עימו לשבות ואינו שובת" משמע שמדובר על קברניט גוי.

רבינו חננאל מסביר שמדובר כאן בספינה גוששת, כלומר שטה במים הנמוכים מ-10 טפחים ומשום עירובי תחומין נגעו בה. ונשאלת השאלה מדוע דווקא 3 ימים? האם אדם שהתחיל במצעד 3 ימים לפני שבת מותר לו להמשיך במצעד בשבת?

תוספות בדיבור המתחיל "אין מפליגין" מסבירים שמדובר על איסור הפלגה מפני שבת שמא יבוא לשוט בשבת שזה אסור מדרבנן, ולכאורה קשה, מדוע זה לא גזירה לגזירה? ואם נעמיד שהכל גזירה אחת, האם לצורך מצווה מותר לעבור על איסור דרבנן?

הרי"ף מקשה על פירוש רבינו חננאל שהיה צריך להיות חילוק בין ספינה גדולה לספינה גדולה והרי הברייתא לא חילקה (כי הרי אם מדובר במים נמוכים מ-10 טפחים זה רלוונטי רק לספינה קטנה). וכן, איך נתיר איסור אפילו דרבנן במקום מצוות עשה?

לכן הרי"ף מסביר מטעם אחר של עונג שבת. כי כל 3 ימים ראשונים לשיט האדם עוד לא התרגל לנענועים של הספינה ולכן הוא עלול לבטל עונג שבת. מה שאין כן לאחר 3 ימים כבר האדם התרגל לשיט ולא יבטל עונג שבת. כל זה לדבר הרשות, אבל לדבר מצווה מותר כי העוסק במצווה פטור מן המצווה (עונג שבת).

כמו כן גם הדין השני שאין צרין על עיירות של גויים לשיטת הריף זה מאותו טעם "משום טרדא ופחדא שלבא" ולאחר 3 ימים פורח הפחד ויכולים לקיים עונג שבת.

רבינו פסק להלכה כפירוש הרי"ף בפרק כד הלכה ו:

מפליגין בים הגדול בערב שבת, לדבר מצוה; ופוסק עימו לשבות, ואינו שובת.  ומפירין נדרים בשבת, בין לצורך שבת בין שלא לצורך שבת; ונשאלין לחכם על נדרים שהן לצורך השבת ומתירין, אף על פי שהיה להן פנאי להתירן קודם השבת:  שדברים אלו, דברי מצוה הן.

וכן בפרק ל הלכה יג:

אין צרין על עיירות של גויים, פחות משלושה ימים קודם השבת, כדי שתתיישב דעת אנשי המלחמה עליהן, ולא יהיו מבוהלים וטרודים בשבת.  ומפני זה אין מפליגין בספינה, פחות משלושה ימים קודם השבת, כדי שתתיישב דעתו עליו קודם השבת, ולא יצטער יותר מדיי; ולדבר מצוה, מפליג בים אפילו בערב שבת, ופוסק עימו לשבות, ואינו שובת.  ומצור לצידון, וכיוצא בהן--אפילו לדבר הרשות, מותר להפליג בערב שבת; ומקום שנהגו שלא יפליגו בערב שבת כלל, אין מפליגין.

רבינו זרחיה הלוי – הרז"ה מפרש טעם אחר שאסור לאדם להכניס עצמו לחשש שמא יחלל שבת סמוך לשבת. וסמוך לשבת מקרי כל 3 ימים לפני השבת.

השאלה שנותרה פתוחה היא האם המפרשים האחרים יסכימו טעמו של הרז"ה האם מותר לאדם להכניס עצמו לחשש סכנה שמא יצטרך לחלל את השבת. והשאלה היא כפולה, האם יש הבדל תוך 3 ימים או לאחר 3 ימים וכן האם יש הבדל אם יש בכך מצוה.

המשך שיעור מיום י"ח בטבת תשע"ה.

במשנה בשבת דף קל"ד עמוד ב נאמר:

מרחיצין את הקטן בין לפני המילה ובין לאחר המילה ומזלפין עליו ביד אבל לא בכלי ר"א בן עזריה אומר מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת שנאמר (בראשית לד, כה) ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים ספק ואנדרוגינוס אין מחללין עליו את השבת ורבי יהודה מתיר באנדרוגינוס:

בגמרא נפסקה הלכה כמו רבי אליעזר בן עזריה, בין בחמין שהוחמו בשבת בין בחמין שהוחמו מע"ש בין הרחצת כל גופו בין הרחצת מילה מפני שסכנה היא לו:

הבית יוסף הביא בשם הריב"ש בתשובה שמותר לאדם לצאת לדרך קודם שלושה ימים מלפני השבת אפילו במודע אם יידרש לחלל שבת בין על ידי יהודים ובין על ידי גויים. ותוך 3 ימים אסור לו לצאת בין על ידי יהודים ובין על ידי גויים כי בכך הוא מתנה על חילול השבת.

כלומר, לפי שיטתו, להתחיל פעולה בימים ראשון-שלישי, תוך ידיעה שהוא ייאלץ לחלל שבת בגלל פיקוח נפש.

בשו"ת הרדב"ז, התייחס לתשובת הריב"ש (חלק ד', עמוד עז), ולדעתו אין הלכה כמו הרז"ה כי לשיטתו הרמב"ם והריף חולקים על הוראה זו.

ולכן הלכה למעשה, לפי רבינו, אפילו לצורך מצווה, אדם צריך לתכנן מראש שלא יגיע למצב בו ייאלץ לחלל שבת.

אולם, אם יש מקרים שאין לאדם ברירה, כגון נסיעה לצורך פרנסה, או עלייה לארץ, הרי שייתכן ומותר לאדם לצאת לדרך תוך כדי כך שהוא ממזער את חילול השבת ככל שניתן.

בשבוע הבא נדון לגבי מילה שנחתה האם מותר לקיים אותה בימים חמישי ושישי.

וכן האם מותר לעשות ניתוח סמוך לשבת שייתכן ויידרש חילול שבת.

המשך שיעור מיום כ"ה בטבת תשע"ה.

כהמשך לנושא, אנו נעסוק בשאלה האם ברית דחוייה (כגון בגלל חולי של התינוק), מותר לערוך אותה סמוך לשבת, על אף שייתכן וייאלצו לחלל שבת?

המשנה בשבת פרק יט' הלכה ו' אומרת:

אלו הן ציצין המעכבין את המילה, בשר החופה את רוב העטרה.  אינו אוכל בתרומה.  אם היה בעל בשר, מתקנו מפני מראית העין.  מל, ולא פרע את המילה--כאילו לא מל.

רבינו בפירוש המשנה מבאר שציצין המעכבים הם אלו שכל עוד הם קיימים התינוק אינו נחשב מהול. ולכן, כל עוד הוא עסוק במילה, יכול המוהל לחזור על הציצין המעכבין ושאינן מעכבין ולאחר שסילק ידו צריך לחזור ולהסיר את אותם הציצין המעכבים.

רבינו גם מבאר שמי שלא מל ביום השמיני עבר על מצוות עשה גדולה וחמורה מאד שאין בכל המצוות כמוה ואין תשלומין לכך, אולם עדיין אינו נפטר מהחיוב למול.

הרב עובדיה יוסף זצ"ל פסק להלכה כמו התשב"ץ שפסק לפי שיטת הרז"ה שברית דחויה לא מקיימים ביום חמישי ושישי שמא יחלל שבת.

אולם, לאחר בקשת המחילה, אין זו דעת רבינו, כי לדעת מי שדוחה מילה עובר על מצוות עשה חמורה וגדולה מאד. כמו כן, רבינו פסק בפרק ו' הלכה ז' מהלכות קרבן פסח, שיהודי ערל ימול בערב פסח כדי לאכול קרבן בערב, והרי זו ברית שאינה ביום השמיני ולא חלקו אם פסח חל בשבת או ביום חול. כמו כן גם במשנה שנחלקו בית שמאי ובית הלל לגבי גר שנתגייר בערב פסח שלפי בית שמאי מל וטובל בערב פסח ואוכל בערב. גם בית הלל אסרו עליו לאכול מסיבה אחרת שהוא דומה לטמא מת.

הוא הדין לגבי ניתוח שנקבע סמוך לשבת שאין איסור לקיים אותו, כי לעיתים דחיית הניתוח עלולה לסכן אותו, ואדם מצווה לשמור על בריאותו.

‏יום שישי ג' שבט תשע"ה

המשך הנושא – כאשר ברית אמורה להתקיים בשבת אולם יש חשש סביר שהברית תהיה כרוכה בחילול שבת של האורחים, האם יש לקיים את המלה במועדה או לדחותה ליום ראשון?

לדעת הרב וואזנר מאחר ומצינו שמבטלים ברית מילה אם לא הכינו איזמל ויש צורך לטלטלו הרי שדוחים את הברית ליום ראשון ולכן כמו שבלולב ושופר בטלו את המצווה מחשש חילול שבת, הרי שגם בברית שיש חשש שתהיה כרוכה בחילול שבת יש לבטלה ולדחותה ליום ראשון.

אולם יש מקשים ואומרים שמהעובדה שחכמים בטלו שופר ולולב ולא בטלו ברית מילה בשבת מהחשש שמא יבוא לחלל שבת, הרי שמילה חמורה ולא ניתן לבטלה בגלל חשש חילול שבת, אלא אם כן היא כרוכה בוודאי בחילול שבת.

לדעת הרב משה פיינשטיין, גם במקרה והמילה כרוכה בחילול שבת של האורחים יש לקיים את הברית. אולם אם קיום המצווה כרוך בחילול שבת רגיל, כגון שיש להוציא את הסיכן מרשות לרשות, הרי שאז תדחה המילה ליום ראשון.

בשו"ת מנחת יצחק (הרב יצחק וייס), הורה לקיים את הברית בשבת, זאת מחשש שמא ההורים ימולו את הבן אצל הרפורמים.

לדעת מורי, יש לקיים את הברית בשבת מבלי להתחשב בחילול שבת של האורחים.

מעניין דומה, מותר לאדם להזמין לשבת קרוב משפחה על אף שהאורח עלול לחלל שבת בנסיעה חזרה, כל שהוא נותן בפני האורח את האפשרות להישאר ולא לחלל שבת והיה והוא מחליט לחלל זה על דעתו.