כיצד ראוי לנהוג במקרים שעירוב שבת נפסל חלק ב

1. איסור טלטול מדאורייתא הינו רק כאשר אדם מטלטל את החפץ למטרת משא/טלטול;
2. כאשר אדם מטלטל את החפץ לצורכו ולא למטרת משא הרי אין איסור מהתורה, בין אם זה מטרה אסטתית, או מטרת נוחות, כי זה מוגדר כצורכו. אולם יש להבחין האם זה צורך ישיר שאז זה מותר לבין אם זה צורך שאינו מוחלט שאז לעיתים יש איסור דרבנן.
3. קמיע מומחה הרי זה מוגדר כצורכו וזה דרך לבוש ולכן מותר
4. קמיע שאינו מן המומחה הרי זה צורך חלש יחסית ואסור, אולם מאחר וזה דרך מלבוש הרי זה אסור רק מדרבנן;
5. תכשיט לאיש – כגון טבעת עם חותם – מותר לצאת איתה בשבת;
6. תכשיט לאישה שאינו מחוזק – אסור משום גזירה מדרבנן שמא תישלוף ותראה לחברותיה;
7. תכשיט לאשה המהודק היטב ואין דרכה להראות – מותר לאשה לצאת איתו בשבת;
8. עזרים המחוברים לגופו של הקטע/נכה מותר לצאת איתם ברשום הרבים אפילו דאורייתא;
9. כאשר האדם זקוק סמוכות/מקל/קביים כדי להלך ואינו יכול להלך בלעדיו, לפי מרן מותר לטלטל ברשות הרבים ולפי מורי בפירוש רבינו יש איסור דרבנן מאחר ואינן מחוברות לגופו גזירה שמא יפלו/יישלפו ויבוא לטלטלם. ולכן בגלל שזה איסור דרבנן הרי כשיש חולי כגון עיוור שמוגדר כחולי שאין בו סכנה וזקוק למקל כדי לא להינזק, יהיה מותר לצאת איתו בשבת. נפקא מינה נוספת, כאשר רשות הרבים הינה מדרבנן, וההליכה היא לצורך מצווה כגון הליכה לתפילה בבית כנסת, יהיה מותר ללכת משום שבות דשבות במקום מלווה דשרי.
10. לגבי עדשות מגע, בגלל שההדבקה לעין הינה יציבה הרי זה מותר;
11. כסא גלגלים לנכה – מאחר ואין חשש שמא ייפול או יישלף הרי זה מותר לפי רבינו בתנאי שהנכה עצמו מסיע את הכסא אפילו ברשות הרבים דאורייתא;
12. כאשר הנכה לא יכול להסיע את עצמו, הרי שליהודי אחר אסור אפילו ברשות הרבים דאורייתא. במידה ויש לו צורך להגיע לתפילה בבית כנסת ונפשו תהיה עגומה עליו אם לא ילך לבית הכנסת, יהיה מותר באמירה לגוי.

בשבוע הבא נדון בשאלות נוספות – נסיעה של ילד בעגלה, כיסוי כובע, אשה שצריכה לשאת בימים מיוחדים.

1. כל שיוצא דרך לבוש וזה לצורך האדם כגון מוך של אשה לנידתה הרי זה מותר לצאת איתו בשבת (פרק יט' הלכה יא');
2. כל שיוצא דרך לבוש ואינו לצורך האדם הרי זה אסור מדרבנן;
3. כל שזה לא דרך לבוש אלא דרך משא כגון כיס של זב התלוי על אותו מקום לפי רבינו הרי זה חייב;
4. לגבי כיסוי של כובע להגנה מפני הגשמים, יש מקום להקל כל שזה כיסוי מובנה שאדם הולך ואינו נמנע מלהשאיר אותו גם ללא גשם, הרי זה כמו בגד עם רבדים שונים.
5. הוצאה של אוכל בפיו, הרי זה אסור (פרק יג' הלכה ג'). אולם כל שזה אמור להישאר בפיו (כגון ציפורן שמטרתה לריח טוב בפה) הרי זה צורך האדם ומותר.