הקבלת פני רב - שאלות ותשובות - סוכות תשע"ז

שאלות ותשובות 'הקבלת פני רב' סוכות תשע"ז מו"ר הרה"ג רצון ערוסי שליט"א

 

  1. אדם אשר אכל מזונות שלא למטרת קביעות סעודה ולאחר שאכל כזית התחרט והחליט לאכול כמות גדולה יותר כקביעות סעודה. מה עליו לעשות בעת שהתחרט, האם לברך ברכה אחרונה על מה שאכל, ליטול ידיו ויברך המוציא או שייטול ידיו בלבד ויברך בסוף ברכת המזון?

תשובה: כידוע, אדם אשר קובע סעודתו על פת הבאה בכסנין, עליו ליטול ידיים ולברך ברכת המוציא. במקרה של השאלה, עליו ליטול ידיו ולהמשיך באכילתו ללא ברכת על המחיה וללא ברכת המוציא, מאחר וברכת מזונות עולה בדיעבד גם על הפת. יש לציין שנוסח השאלה אינו מדוייק כי קביעות סעודה לדעת רבינו בשיטת מארי אינה תלויה בכמות אלא בדעתו של האוכל להחשיב אכילה זו כסעודתו.

יש לציין שלדעת רבינו חיוב נטילת ידים הוא רק מאכילת שיעור של כזית פת העולה לגדר של סעודה (כי רק אכילת כזית פת נקראת "אכילה").

  1. האם לולב שעליו הודבקו בדבק כשר לנענוע?

תשובה: כל שהדבק לא ניכר (דבק שקוף) וכל מטרתו הינה לחבר את ענפי הלולב לצורך נוי, הרי דבק זה לא גרע מאגד ולכן לולב זה כשר לנענע בו. ובתנאי שמדובר בדבק שניתן להסרה, אע"פ שאין חייב להסיר הדבק, ממש כדין אגד.

  1. מה דין אדם שיש לו טחורים לגבי קרית שמע ותפילה?

תשובה: כידוע אסור להתפלל או לברך כאשר גופו אינו נקי. ולכן, כל שהטחורים מלווים בהפרשות צואתיות, אינו יכול להתפלל אלא רק להרהר בלבו (על אף שאסור בבית הכסא גם להרהר, אולם במקרה זה כדאים הם הפוסקים לסמוך עליהם). יש לציין שהדימום כשלעצמו אינו מהווה מונע מלהתפלל אלא אם הוא מלווה בריחות לא נעימים או בהפרשות צואתיות.

  1. האם אתרוג שאינו ראוי לאכילה מצד זה שהוא רעיל כשר לנענוע?

תשובה: קיימים ריסוסים או דשנים רעילים שבעקבותם הפרי אסור באכילה לפרק זמן מסוים. יש לציין שבאופן עקרוני מותר להשתמש בדשן רעיל או ריסוס רעיל לפי הצורך של החקלאים ולכן לא ניתן לגזור גזירה שלא יוכלו לעמוד בה.

מאחר ואתרוג זה יהיה בעתיד ראוי לאכילה, הרי שהוא כשר למצווה. להבדיל מטבל שאינו ראוי כעת ולמרות שבעתיד יהיה מותר, הרי שכעת הוא אסור למצווה, מאחר והיתרו בעתיד תלוי בהפרשה של תרומות ומעשרות ולא יותר מאליו כמו באתרוג הרעיל.


  1. פלוני אכל לחם במקום א' ולא בירך ברכת המזון, שהגיע למקום ב' רצה להמשיך את הסעודה שלו. האם עליו לברך שוב המוציא? או פשוט להמשיך את הסעודה כרגיל ואח"כ יברך ברכת המזון

תשובה: הכל תלוי בכוונתו בעת הברכה הראשונה, אם בעת שבירך התכווין להמשיך את אכילתו במקום אחר, הרי שבעת שמשנה מקומו לא צריך לברך ברכה אחרונה אלא ממשיך את אכילתו, ובסיום האכילה יברך ברכת המזון היכן שנמצא.

אולם כל שברך על דעת לאכול במקום מסויים ונאלץ לשנות מקומו באמצע האכילה, הרי שלכתחילה עליו לברך ברכת המזון, אולם אם שכח או היה דחוק ולא יכל לברך, הרי שיברך ברכת המזון במקום אליו הגיע ויברך מחדש המוציא. לגבי נטילה נוספת הדבר תלוי בהיסח הדעת ואם הוא מסופק ייטול ללא ברכה.

  1. האם מותר לפתוח חנות מזון לרבות אוכל מהיר בצומות ותעניות?

תשובה: מאחר ויש חולים המותרים באכילה "צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" לכן מותר באופן עקרוני למכור.

  1. האם יש לומר ברכה מעין שבע בבית חתנים, בבית אבלים ובליל פסח שחל בשבת?

תשובה: תקנת אמירת ברכה מעין שבע לדעת רבינו הייתה בשל בתי כנסיות שהיו בשדות והיו מתפללים שהגיעו מאוחר, ולכן כדי שלא יישארו לבד ובכך יבואו לידי סכנה של שודדים ושאר מזיקין, תקנו לומר ברכה מעין שבע כדי לעכב את הציבור, עד שהמאחרים יתפללו.

  1. האם במקום שאינו קבוע לתפילה כגון בית חתנים או בית אבלים, יש לומר ברכה מעין שבע או לא.

תשובה: רבינו בתשובה לגבי תפילת החזרה במקום שכל הציבור יודעים להתפלל, כתב שיש לקיים את התקנה כי גם כשבטל הטעם לא בטלה התקנה וכדוגמא לכך רבינו הזכיר גם את ברכה מעין שבע שיש לאומרה בכל מקום ובכל זמן. כי לדברי רבינו, תקנות לא מתקנים לשיעורים.

אולם יש מחלוקת בין המקובלים בינם לבין עצמם, ובין פוסקים אחרונים בינם לבין עצמם האם יש לומר ברכה מעין שבע במקום שאינו קבוע לתפילה.

מנהג תימן הקדמון היה לפי שיטת רבינו, שבכל מקרה יש לומר ברכה מעין שבע (גם בבית אבלים/חתנים וגם בליל פסח).

אולם עם חדירת סידורי ספרד וספרי שולחן ערוך ופוסקים נוספים, לתימן, חדר מנהג זה גם לתימן, שאין אומרים ברכה מעין שבע בבית חתנים או בבית אבלים, וגם כשמנהג זה חדר, לא כולם נהגו בו בתימן.

לסיכום, מנהג רבינו ומנהג תימן הקדום הוא לומר ברכת חתנים בכל מקום, אולם המנהג המאוחר הוא לפי מנהג הספרדים שלא לומר ברכה מעין שבע בבית חתנים, בבית אבלים ובליל פסח.

  1. מהו טעם חיבוט ערבה?

תשובה: הטעם הוא שחיבוט הערבה שאין בה לא טעם ולא ריח, היא סמל להשלכת יצר הרע והמידות הרעות שלנו.

  1. מה דין לולב, ערבה והדס ביום שביעי, האם הם מוקצים כמו האתרוג?

תשובה: לולב, הדס וערבה דינם כמו האתרוג שהם מוקצים ביום השביעי אולם מותר לשימם בסלסלה או פח שעתיד להתפנות לאשפה. רק לא ישליכו לרצפה, באופן שידרכו עליהם, כי יש בכך ביזוי מצווה.

  1. האם מותר לגבאי להשתמש בשטרות משחק (כגון מונופול) כדי לסמן את המכירות בבית הכנסת בשבת או ביום טוב?

תשובה: שטרות משחק אלו אינן מוקצים מאחר ואינן שטרות אמיתיים. אולם יש בעיה של מראית עין בציבור ולכן הלכה למעשה יש להימנע.

  1. אדם אשר יודע לעשות מלאכה מסויימת כאומן, על אף שאין מלאכתו כאומן (כגון אדם אשר יודע לחבר חוטי חשמל לבית נורה) האם דינו כאומן או כהדיוט?

תשובה: צורכי מועד שאינם צורכי הגוף, כמו תפירת בגד, צריכים להיעשות מעשה הדיוט. ולכן אדם שיודע לעשות מלאכה מסוימת כמו אומן, דינו כאומן ועליו לעשות בשינוי.

  1. האם מותר לתקן ברז דולף במועד?

תשובה: ברז דולף נחשב כדבר האבד ולכן מותר לתקנו במועד.

  1. הסרת גבות עיניים ארוכות של גבר שהם מתחברות כעם שיער ראשו, האם מותר לסדרם ע"י קרני לייזר?

תשובה: באופן עקרוני יש בכך משום כלי אשה, אולם כל שזה מאד מפריע לו אפשר בדרך אחרת כגון לייזר.

  1. מדיח כלים לבשרי וחלבי.

תשובה: הדבר הרצוי ביותר הוא מדיח כלים בשרי ומדיח כלים חלבי, מאחר והמדיח מרתיח את המים ולכן יש חשש בליעה בין הכלים אפילו בשימוש של אחד אחר השני. ולכן אם יש לו מדיח אחד יכשיר את המדיח בין פעולה לפעולה, ולכל הפחות שיכניס כלים ללא שאריות מאכל ככל שניתן.

  1. סופר סת"ם, מהו לכתוב ס"ת בחוה"מ מפני דבר האבד?

תשובה: סופר סת"ם שהתחייב לסיים ספר עד מועד מסויים אולם נאנס ולא סיים (בתנאי שלא כיוון מלאכתו למועד) הרי זה בגדר דבר האבד שלא ייתבע לדין או ייקנס. גם במקרה של התחייבות ללקוח שעוד לא נחתמה אבל היא תלויה במועד זמנים קצר, יש לשאול מורה הוראה אם יש מקום להתיר. גם סופר סת"ם שאין לו מה יאכל (אין לו את צורכי החג) מותר בכתיבת ספר תורה במועד.

תגיות: 
תאריך: 
21/10/16 י"ח תשרי התשע"ז
x

Audio Playlist