הקריסה הכלכלית בהיבט הנזיקי בעידן הביטוחים

שני צדדים דנו בדין תורה בעניין פירוק שותפות, שני הצדדים ביקשו לפרק את השותפות, ואכן, ביה"ד נענה לבקשת הצד שהכניס את השני כשותף לרכוש את חלקו של השני בדרך של "גוד או איגוד", שהרי לו קיימת הזכות הראשונית בדין זה, כמו גם, לבקש הארכה של שלושים יום, כדי שיוכל להשיג אמצעים, שבהם יקנה את חלק שותפו כמבואר בסמ"ע סי' קע"א ס"ק מ"א בשם היד רמה בב"ב פרק א' אות קע"ג ד"ה מיהו ודאי, וכן בש"ך חו"מ סי' קע"א ס"ק ט"ו. ואכן, צד א' נטל שטרות משכנתא מהבנק על מנת לממש את פסק הדין, ובפרט כשהצד השני חתם בכתב שהינו מקבל את פסק הדין ויציית לו.

במשך 4 שנים למדתי בכולל המשלב פעילות. בראשית הדרך החתימו אותי כי אין ביננו יחסי "עובד מעביד". בסוף ה"זמן" האחרון קיבלתי מכתב פיטורין. רואה חשבון שמכיר את הענין טוען שאין כל משמעות לחתימתי מכיוון שכל הסימנים מובילים להראות שבפועל כן היו יחסי עובד ומעביד. מאחר שהחוק מחייב מעביד לשלם פיצויים, דרשתי גם אני פיצויים המגיעים לי. ברצוננו לדעת האם אנו נוהגים כראוי וכפי שמחייב החוק
בתודה

שלום רב, לגבי המצווה להקים בתי דין. ידוע שיש בית דין גדול בלשכת הגזית, ויש בתי דין מקומיים. האם תפקידם של כל בתי הדין המקומיים והמחוזיים (מלבד בית הדין הגדול) הוא רק בשפיטה או גם בפסיקת הלכה בענייני איסור והיתר וכו'? כגון האם תפקיד בית דין עירוני ומחוזי על פי הרמב"ם הוא רק לשפוט בין אדם לחבירו או בין אדם למקום (כגון לדון דיני ממונות או לדון אדם שעבר על מצווה מהתורה) או שיש לו גם תפקיד בפסיקת הלכה לאנשי העיר בהלכות שבת, אורח חיים, יורה דעה וכו'? האם כל אדם היה מחוייב לפסוק הלכה כמו הבית דין העירוני שבעירו?

אני עו"ד שזכיתי בפסק דין ללקוח, כשייצגתי אותו בתביעה בבית המשפט. התגלעו בנינו ויכוח בנושא גובה שכר הטירחה, אי לכך חלק מתקבול הכסף שהגיע עבור הלקוח עיכבתי בחשבון נאמנות עד לבירור המחלוקת. ע"פ הדין המהותי, הואיל והלקוח דרש את הכסף המועכב, עלי היה לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט. לבסוף, הסכמנו כי הנושא יבורר בדין תורה, אך הלקוח מבקש את כספו לפני תחילת הדיון בדין תורה. שאלתי היא, האם יש לי יתרון של "מוחזק" בכסף המועכב על ידי, כך שאם אחזיר הכסף המועכב ללקוח, אני יכול להפסיד יתרון זה, או שאין לדבר זה משמעות?

שלום כבוד הרב שמי נילי ואני סטודנטית למשפטים במכללה האקדמית נתניה. לקראת סיום קורס מבוא במשפט עברי, אני מחוייבת לענות על שתי שאלות ורציתי לקבל ממך הפנייה למקורות מידע לצורך כך, ואם אפשר בנוסף, הסבר בסיסי ביותר בנושאים הבאים:
1. עד היכן מותר לאדם לעשות דין לעצמו כדי להשיב את זכות קניינו?
2. קביעת קריטריונים לזכאות בתמיכות מכספי ציבור (= קופה של צדקה).
בתודה מראש נילי

שלום כבוד הרב!
האם מותר לתבוע מפרסמים ששולחים לי הודעות לפלאפון או אימיילים בלי שהסכמתי לכך (דואר זבל) ?

שלום לכבוד כמו"ר! ברצוני לברר מה דעת ההלכה בכלל ודעת הרב בפרט לגבי העיסוק במקצוע הנקרא 'עו"ד'? (לא לגבי הלימוד עצמו אלא בעיסוק בו..) שהרי ידוע שישנם בעיות הלכתיות כגון הוצאת ממון שלא כדין, ערכאות של גויים, ועוד.. כמו"כ אודה לרב באם יפנה אותי למקורות העוסקים בנושא חשוב זה..תודה רבה!

שלום לכבוד הרב,
האם מותר להגיש תביעה כספית לבית משפט של המדינה נגד בית חולים בגין עגמת נפש וביוש של אשה שאושפזה בבית החולים בידי האחות המטפלת אשר התעמרה בה (מילולית ופיסית) ופגעה מאד בצניעותה בניגוד לרצונה ובנוכחות גבר? האם חל איסור להגיש תביעה כאמור, כגון בגין איסור פניה לערכאות או שמא קבלת פיצוי כספי, ככל שייפסק ע"י ביהמ"ש, מהווה גזל ובניגוד לדעת תורה? אודה להוראת הרב בעניין זה.

לכבוד הרב שליט"א השלום והברכה! הנני אברך בישיבה ועוסק בחינוך לפרנסתי.
רציתי לשאול את הרב שאלה בנושא לימוד ענייני 'חושן משפט' בכלל. אני מוצא בעצמי רצון להתפתח בתחום של לימוד חושן משפט בע"ה. בד בבד, אני חש צורך להתמחות גם בלימוד משפטים, כדי להיכנס לעולם המשפט הנהוג בימינו בחברה, ולהאיר בו את אור התורה בצורה זו או אחרת. אינני יודע כיצד בדיוק אעשה זאת.

שלום,
לפני כחודשיים פנינו לבית הדין הרבני בתל אביב לפסוק בעניין מסויים כנגד מעשה שביצע "פלוני". בפסק הדין אב בית הדין פסק "שפלוני" חייב בתוך חודש וחצי לקיים את דרישתינו. עבר הזמן "פלוני" לא ביצע את הפסק בכלל. הוא למעשה "מצפצף" על בית הדין וכו' אנחנו נמצאים בדילמה, מצד אחד באנו לבית הדין מתוך הערכה וכבוד. ולכן לא פנינו לבית משפט אזרחי (נראה שאם היינו פונים לבית משפט אזרחי "פלוני היה מקיים את הפסק "ממוראה של מלכות".) בימים אלו אנשים פונים אלינו ושואלים: מה שווה בית הדין הרבני בכלל אם אין לא כח לאכוף את פסקיו ?