הקנאה אגב קרקע למי שאין לו קרקע
תכנים לקריאה נוספת
פסקת ההתגברות
האם כדאי שמדינת ישראל תאמץ את פסקת ההתגברות?
ספק פירוק שותפות בפועל
שני צדדים דנו בדין תורה בעניין פירוק שותפות, שני הצדדים ביקשו לפרק את השותפות, ואכן, ביה"ד נענה לבקשת הצד שהכניס את השני כשותף לרכוש את חלקו של השני בדרך של "גוד או איגוד", שהרי לו קיימת הזכות הראשונית בדין זה, כמו גם, לבקש הארכה של שלושים יום, כדי שיוכל להשיג אמצעים, שבהם יקנה את חלק שותפו כמבואר בסמ"ע סי' קע"א ס"ק מ"א בשם היד רמה בב"ב פרק א' אות קע"ג ד"ה מיהו ודאי, וכן בש"ך חו"מ סי' קע"א ס"ק ט"ו. ואכן, צד א' נטל שטרות משכנתא מהבנק על מנת לממש את פסק הדין, ובפרט כשהצד השני חתם בכתב שהינו מקבל את פסק הדין ויציית לו.
תביעה שכנגד
שלום לכבוד הרב,
שאלתי עוסקת בתביעה שכנגד. מבחינה משפטית, תביעה שכנגד מוגדרת כתביעה נפרדת. היינו, גם אם נמחקה התביעה הראשונית, עומדת התביעה שכנגד כתביעה עצמאית. נניח ואדם נתבע בערכאות, האם מותר לו רק להגן על עצמו, או גם לתבוע תביעה שכנגד - ללא היתר מבית דין? האם נאמר שכל מה שהוא אנוס, לכאורה זה רק להגן על עצמו, אבל לתבוע תביעה שכנגד, שהיא עצמאית, צריך לכאורה היתר נפרד מבית הדין, או שנאמר שבכלל להגן על עצמו מותר גם לתבוע שכנגד, ואז לא צריך היתר, ואם כן - מדוע? גמ"ח טובה!
קידוש המשפט במדינה
אנו אמונים במשנת הציונות הדתית "לקדש את החומר". לצקת תוכן של קדושה בכל רבדי החיים ובכל המישורים. בכל הקשור למערכת המשפט, האם לא הגיעה העת שתלמידי - חכמים, בני תורה יכנסו למערכת אם באקדמיה ואם בכס השיפוט כדי לטהרה מטומאתה הבולטת?
פניה לבית דין לעבודה
יש לי תביעה ממונית כנגד מעסיק שלא שילם לי דברים שאמורים להיות משולמים לפי החוק. האם יש איסור לפנות לבית דין לעבודה
דין תורה
לרב שלום.
1. האם ניתן להזמין שופט ערכאות דתי לדין תורה?
2. ההזמנה היא על פסק דין שנתן בתביעות קטנות בדיני ממונות וניתן להוכיח בוודאות שהוא שגוי.
3. האם ניתן לחייבו על הנזק שגרם לי?
4. מה הסיכויים שהוא יבוא למשפט?
5. האם אני יכול לייצג את עצמי מולו?
6. נא להדריך אותי בדרכי הפעולה לקדם דיון כזה.
הנהגת ציבור
אני בוועד ביכ"נ בקרית אתא, לצערי היה מקרה אלימות בבית הכנסת של מתפלל מועד שבעברו מקרים דומים של הטלת אימה, עקב כך התקבלה החלטת אגודה בתמיכת הוועד שכל מתפלל שינהג באלימות גופנית כלשהי תשלל זכותו לתפילות ועליות לתורה למשך שנה אין מוכרים לו ואין מזמינים אותו, לדאבון לב באותו שבוע שהחלטה התקבלה והיתה אמורה לחול עליו נפטרה אימו ובגלל רגישות הוחלט לא להפעיל ענישה בשלב זה, לאחר כחודש התרחש מעשה אלימות נוסף בבית הכנסת בין 2 מתפללים מבוגרים שאחד קלל והשני הדפו קלות כדי להרחיקו אולם בגלל שעמידתו לא היתה יציבה מלכתחילה נפל ושבר את עצם הירך, על פי עדים לא היתה כוונה לפגיעה והפוגע מתחרט ומבקש סליחה מכל
ירושה
האם מותר לחלק ירושה בין אחים ואחיות שווה בשווה על פי הסכמה ביניהם? אחת האחיות נפטרה. האם מגיע לבניה (הנכדים) חלק בירושה ?