דילוג לתוכן העיקרי

קדושת ספר התורה וארון הקודש: מה טעון גניזה ומתי עומדים?

תשמישי מצווה ותשמישי קדושה

הפסוקים על נסיעת ארון הברית ועל מנוחתו בפרשת בהעלותך פותחים את הבירור על כבוד ספר התורה. במסכת מגילה כו ע״ב מבחינים בין תשמישי מצווה, כגון ציצית ולולב, לבין תשמישי קדושה, כגון תיק של ספר תורה. תשמיש מצווה שבלה אפשר לסלק בדרך מכובדת. תשמיש קדושה שבלה טעון גניזה. לפי הרב רצון ערוסי, גם כשהרמב״ם משתמש בלשון השלכה ביחס לחוטי ציצית, עדיין יש להבחין בין סילוקם בין חפצים בלויים לבין מעשה של ביזוי.

תשמישי מצוה נזרקין, תשמישי קדושה נגנזין.

תלמוד בבלי, מגילה כו ע״ב

ארון, בימה ופרוכת

בהלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק י׳, הרמב״ם מבחין בין משטח שהוכן לספר תורה והספר הונח עליו, לבין בימה שהקורא עומד עליה בעודו אוחז בספר. הרמב״ם מונה ארון המיועד לספר תורה בין תשמישי הקדושה גם כשהספר מונח בתיקו ואין מגע ישיר בינו לבין הארון. לעומת זאת, בימה המיועדת לעמידת האדם אינה טעונה גניזה מדין זה.

הרב רצון ערוסי מבחין בין ארון נייד המשמש בפועל להנחת הספרים לבין גומחה שהיא חלק קבוע ממבנה בית הכנסת. כשארון נפרד מקובע נגד גניבה ועדיין אפשר להוציאו, יש מקום לחשוש שהוא תשמיש קדושה. גם פרוכת חיצונית המשמשת לנוי הארון שונה ממטפחת העוטפת את הספר. לשיטת הרב ערוסי קשה להחיל על הפרוכת החיצונית דין תשמיש קדושה, וראוי לשמור על כבודה.

עמידה ונשיקה

עומדים מפני ספר תורה כשהוא מובל. הרב ערוסי כולל בכך גם את זמן גלילת הספר על הבימה. בעזרת נשים שהיא רשות בפני עצמה הוא מבחין בין חובת העמידה מעיקר הדין לבין העמידה מרצון כביטוי של כבוד. נשיקת הספר היא מנהג של חיבת הקודש. הרב יוסף קאפח הסתייג מדרכים מסוימות של נשיקה, והורה להימנע מיצירת מחלוקת עם מי שנוהגים כך.

העברת ספר תורה לקריאה

בביאור הרב יוסף קאפח להלכות תפילה מובא מנהג תימן להביא ספר תורה למניין בבית חתן או בבית אבל. לצד זאת מובאת השיטה החוששת מפגיעה בכבוד הספר כשמוליכים אותו במיוחד אל הקוראים. הרב ערוסי נותן משקל לצורך בקריאה במניין ולשמירת כבוד הספר בדרכו. ליווי ראוי בהעברתו, אך לפי הרב ערוסי אין חיוב של עשרה מלווים.

ספר שבלה ומצוות הכתיבה

הרמב״ם אוסר לעשות מזוזה מיריעות של ספר תורה שבלה, מפני שאין מורידים מקדושה חמורה לקדושה קלה. האפשרות להשתמש ביריעות לתפילין נידונה בזהירות, מתוך שאלה על דרגת הקדושה והעיבוד לשמה. לגבי ספר תורה עתיק שבלה, הרב ערוסי מתיר להציגו בתצוגה מכובדת ששומרת על הספר.

מצוות כתיבת ספר תורה עומדת במקומה לשיטת הרמב״ם. הרב ערוסי מציע להבין את דברי הרא״ש על רכישת ספרי לימוד גם כשיקול של סדר עדיפויות למי שאין בידו לקנות את שניהם. אין להסיק מן ההצעה שהרא״ש ביטל בהכרח את מצוות הכתיבה.

מסקנת הדברים

כבוד ספר התורה ניכר באופן שמכינים לו מקום, נוהגים בסביבתו ומעבירים אותו לקריאה. ההכרעה בכל מקרה תלויה בתפקידו של החפץ, בשימוש שנעשה בו ובאופן שבו נשמר כבוד הספר.

כשבאים להחליף אביזר של ספר התורה, בררו אם הוא נועד לשמש את הספר במישרין או שימש רק את הארון. לפי ההבחנה הזאת אפשר לברר אם הוא טעון גניזה.