האם מפרישים תרומות ומעשרות ממיץ תפוזים שכבר נסחט?
מארח קטף תפוזים מגינתו, הכניס אותם הביתה וסחט מהם מיץ בלי להפריש תרומות ומעשרות. התפוזים עצמם היו חייבים בהפרשה. השאלה היא אם אפשר לתקן עכשיו את המיץ, ומה לומדים על כך מן ההבדל בין מיץ תפוזים ליין ענבים.
הפרישו מן התפוזים לפני הסחיטה. אם כבר סחטתם תפוזים שהתחייבו במעשר, הפרישו מן המיץ לפני השתייה.
התפוזים כבר נסחטו
לפי הרב רצון ערוסי, לכתחילה מפרישים תרומות ומעשרות מן התפוזים כשהם עדיין פרי. אם כבר נסחטו תפוזים שנקבעו למעשר ולא הופרשו, מפרישים מן המיץ לפני ששותים אותו. כדי להבין מדוע ההפרשה מועילה, צריך להפריד בין מועד החיוב בפרי ובין מעמד המשקה שיצא ממנו.
מתי תפוז מן הגינה נעשה טבל?
המשנה מבחינה בין עונת המעשרות, השלב שבו הפרי כבר נחשב ראוי לאכילה, ובין גמר מלאכתו והקביעה למעשר. משהגיע הפרי לעונת המעשרות, אכילת קבע כבר אסורה מדרבנן קודם ההפרשה. אכילת עראי עדיין מותרת כל עוד הפרי לא נקבע למעשר. במשלוח לשוק, גמר המלאכה קובע את היבול. אם הפרי מיועד לבית, אפשר לאכול ממנו עראי בדרך, עד הכנסתו לבית לאחר גמר מלאכתו. לכן התפוזים הבשלים שנקטפו והוכנסו לבית במקרה הזה התחייבו בהפרשה עוד לפני הסחיטה. ראו משנה מעשרות א, א וה–ז.
בענבים שנבצרו לעשיית יין ובזיתים שנמסקו לעשיית שמן, גמר המלאכה נדחה לשלב עיבוד המשקה. גם בהם, כל עוד מותר לאכול מן הפרי בלי הפרשה, ההיתר הוא לאכילת עראי. הכוונה לסחוט תפוזים אינה דוחה את גמר מלאכתם כפי שהכוונה ליין או לשמן דוחה את גמר מלאכת הענבים והזיתים. ראו משנה מעשרות א, א וה–ז.
האם משקה שיצא מפרי שווה לפרי עצמו?
״ושאר כל הפירות אין משנין אותן מברייתן בתרומה ובמעשר שני, אלא זיתים וענבים בלבד״.
כאשר הפרי כבר הופרש כתרומה, רבי אליעזר מחייב זר ששתה מי פירות של תרומה בקרן ובחומש, ורבי יהושע פוטר. הרמב״ם פוסק כרבי יהושע לגבי משקים כגון דבש תמרים ויין תפוחים. מעמד היין והשמן שונה, משום שעשיית יין מענבים ושמן מזיתים היא דרך השימוש המיוחדת להם. ראו משנה תרומות יא, ב–ג ומשנה תורה, הלכות תרומות יא, ב.
ואולם כשסוחטים פרי לפני ההפרשה, השאלה היא על משקה שיצא מטבל. התלמוד אוסר משקים היוצאים מן הטבל כדין הפירות שמהם יצאו. גם הרמב״ם אוסר אותם, ובדרך כלל אין לוקים על שתייתם. ראו חולין קכ ע״ב ומשנה תורה, הלכות מאכלות אסורות י, כב.
מדוע הפרשה מן המיץ מועילה?
הגרי״ז מבריסק, כפי שמובא במועדים וזמנים, העלה קושי. אם משקה היוצא מטבל אסור מן התורה, ואילו כוח ההפרשה ממשקה פירות הוא מדרבנן, כיצד תתיר ההפרשה את האיסור מן התורה? במנחת יצחק הובא המנהג להקל כשכבר נסחט הפרי, לצד ההעדפה להפריש כשהפרי שלם.
הרב רצון ערוסי מבחין בין עצם האיסור לבין חיוב מלקות. לשיטתו, מן העובדה שאין לוקים על שתיית משקה שיצא מטבל אי אפשר להסיק שהאיסור מדרבנן. אם הפרי הוא טבל מן התורה, גם איסור המשקה היוצא ממנו וחובת ההפרשה ממנו מן התורה. אם חיוב הפרי מדרבנן, גם המשקה חייב בהפרשה מדרבנן. הפטור מחומש או ממלקות לגבי משקה שנעשה מפרי שכבר הופרש כתרומה אינו קובע את תוקף ההפרשה ממשקה שעדיין אסור משום טבל. ראו משנה תורה, הלכות תרומות יא, ב ומשנה תורה, הלכות מאכלות אסורות י, כב.
סוחטים תפוזים שכבר נקבעו למעשר אחרי ההפרשה. אם הקדימו את הסחיטה, מפרישים מן המיץ לפני השתייה.
האם אפשר להפריש תרומות ומעשרות ממיץ תפוזים שכבר נסחט?
לפי הרב רצון ערוסי, אם המיץ נסחט מתפוזים שכבר נקבעו למעשר ולא הופרשו, מפרישים תרומות ומעשרות מן המיץ לפני השתייה. לכתחילה מפרישים מן התפוזים לפני הסחיטה.
מתי תפוזים שנקטפו בגינה והוכנסו לבית מתחייבים בתרומות ומעשרות?
תפוזים בשלים שנגמרה מלאכתם והוכנסו לבית נקבעים למעשר, ולכן לפני הפרשה גם אכילת עראי מהם אסורה. לפני הקביעה, לאחר שהפרי הגיע לעונת המעשרות, יש הבדל בין אכילת קבע לאכילת עראי. ראו משנה מעשרות א, א וה–ז.
האם הכוונה לסחוט תפוזים דוחה את חיוב ההפרשה עד שהמיץ מוכן?
לפי הרב רצון ערוסי, הכוונה לסחוט תפוזים אינה דוחה את גמר מלאכתם עד הסחיטה. בענבים שנבצרו ליין ובזיתים שנמסקו לשמן גמר המלאכה עשוי להידחות לשלב העיבוד, וההיתר בינתיים נוגע לאכילת עראי. ראו משנה מעשרות א, א וה–ז.
לפי הרמב״ם, האם מיץ שנסחט מפרי טבל מותר מפני שאין לוקים על שתייתו?
משקה שנסחט מפרי טבל אסור גם כשאין לוקים על שתייתו. לפי ביאור הרב רצון ערוסי בדעת הרמב״ם, אם הטבל אסור מן התורה, גם המשקה אסור מן התורה. אם הפרי חייב מדרבנן, גם חיוב המשקה מדרבנן. ראו משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות י, כב וחולין קכ ע״ב.
מה ההבדל בין מיץ שנסחט מטבל למיץ שנעשה מפרי שכבר הופרש כתרומה?
לפי ביאור הרב רצון ערוסי בדעת הרמב״ם, מיץ שיצא מטבל עומד בחיוב הפרשה לפי דרגת חיוב הפרי. במיץ שנעשה מפרי שכבר הופרש כתרומה הדיון הוא בדיני התרומה ובחיובי זר ששתה ממנה. הפטור מתשלום חומש במקרה השני אינו מבטל את חיוב ההפרשה במקרה הראשון. ראו משנה תרומות יא, ב–ג ומשנה תורה, הלכות תרומות יא, ב.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
מעשר עני
שלום לרב
אני נותן צדקה חודש בחודשו ע"י הוראת קבע לקופת צדקה
האם כאשר אני מפריש מעשר עני מטבל ודאי אני יכול להחשיב את הצדקה
כנתינת מעשר עני
ואם כן מספיק מחשבה או שאני צריך לומר נוסח מסוים כל פעם שאני מפריש מעשר עני
נ.ב.
אם הרב יוכל לפרסם נוסח הפרשת תרומות ומעשרות ברור למעשר ודאי עם הברכות
שיהיה אפשרות להדפיס ולתלות על המקרר
תודה
האם רשאים להפריש תרומות ומעשרות מבקבוק יין אחד על שאר הבקבוקים?
הלכה היא שלכתחילה יש להפריש תרו"מ מן המוקף, מהי הגדרת המוקף והאם יש דין מיוחד ליין?
האם ניתן להפריש לכתחילה תרו"מ מפירות בחדר אחד על פירות הנמצאים בחדרים אחרים?
כאשר יש חשש למכשול בטבל ע"י בני הבית, האם מותר להפריש תרו"מ שלא מן המוקף?
אם ששלחה לבתה הנמצאת בחו"ל בצק מעשה ידיה, האם יתחייב בצק זה בהפרשת חלה?
האם פירות או בצק שהובאו מחו"ל יתחייבו בתרו"מ או בחלה?
אם הופרשה חלה בחו"ל עפ"י תקנת חכמים, האם ניתן לערבב יחד עם הבצק שנילוש בארץ?
והאם ישתנה הדין כאשר מדובר בערבוב קמחים מחו"ל ומהארץ?
בצק שנילוש בארץ ונשלח לחו"ל טרם הפרשת חלה, האם ניתן לערבב עם בצק חו"ל ולהפריש חלה מכל התערובת?