מבחן הזמן לחיוב ברכה אחרונה על שתיה

תמצית עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים מהטקסט "הטקסט שהודבק" בנושא ברכה אחרונה

מסמך זה מתמצת את הדיון המרכזי בקטע המצורף, העוסק בהלכות ברכה אחרונה לאחר אכילה ושתייה, תוך התמקדות בשיעור ובזמן הנדרש, ובפרט בנוגע למשקאות חמים וחריפים. הדיון מציג בעיקר את המחלוקת בין "מורי" (רב לא מזוהה בשמו המלא) לבין הרב עובדיה יוסף.

נושא מרכזי: הגדרת השיעור והזמן המחייבים ברכה אחרונה לאחר שתיית משקה, והשלכותיהם לגבי משקאות חמים וחריפים.

נקודות עיקריות ועובדות:

1. שיעור אכילה לעניין ברכה אחרונה:

• הטקסט מציין שאין התייחסות מפורשת בגמרא ובפוסקים הראשונים לצורך באכילת שיעור מסוים (כגון "כזית בכדי אכילת פרס") כדי להתחייב בברכה אחרונה, בדומה לשיעורים הקיימים במאכלות אסורים.
• המגן אברהם סובר שגם לעניין ברכה אחרונה יש להגביל את האכילה בזמן ("במסגרת של זמן").
• בעקבות זאת, הרב עובדיה יוסף והפוסקים סוברים שהשיעור המחייב ברכה אחרונה צריך להיות מוגבל בזמן.
• "מורי" מציין ספק בעניין, ובעקבות זאת, גם הכותב משנה את דעתו וממליץ שלא לברך ברכה אחרונה אם אין ודאות שאדם אכל "כזית בכדי אכילת פרס".
• הכותב מזכיר מנהג אבות לברך ברכה אחרונה לאחר "ג'עלה" בשבת מבלי לבדוק אם כל אחד אכל כזית בכדי פרס, בהנחה שחלק מהם אכלו או שתו בשיעור הנדרש.

1. שיעור שתייה ומשך הזמן:

• "מורי" קובע בבירור שהשיעור לשתייה הוא "רביעית" (כפי שכתב רבנו [הרמב"ם ככל הנראה]).
• המחוקת העיקרית היא בנוגע למשך הזמן בו יש לשתות רביעית כדי להתחייב בברכה אחרונה.
• ישנה אפשרות לדמות זאת למאכלות ומשקאות אסורים, שם השיעור הוא "שתיית רביעית בכדי שתיית רביעית".
• בענייני טומאה, רביעית היא "בכדי אכילת פרס" (לפי הרמב"ם - זמן אכילת שלוש ביצים, ולפי רש"י - ארבע ביצים).
• "מורי" מציין את הספק אם השיעור רביעית לברכה אחרונה הוא "בכדי שתיית רביעית" (זמן קצר) או "בכדי אכילת פרס" (זמן ארוך יותר).
• מחשש לברכה לבטלה, "מורי" מכריע שהזמן הוא "בכדי שתיית רביעית" - זמן קצר יותר שהוא בטוח.

1. הגדרת "בכדי שתיית רביעית":

• הרב עובדיה יוסף ופרשנים רבים סוברים ש"שתיית רביעית" ממש היא שתיית כל הרביעית בלגימה אחת.
• "מורי" חולק ומתבסס על הלכות שביתת עשור (יום הכיפורים), שם נקבע שאם שתה את השיעור "כדי שתיית רביעית", מצטרפים השיעורים.
• "מורי" מפרש ש"שתיית רביעית" היא שתייה "בשתי פעמים תוך שהות סבירה בין חצי לחצי כדרך החורים והסגנים ובעליה הדרך ארץ".
• הוא מביא את דברי חז"ל ששתיית כוס בבת אחת נחשבת "גרגרן", ושתיים היא "דרך ארץ".
• לגבי שאר משקאות (לעניין ברכה אחרונה), "מורי" מרחיב וקובע שהשיעור רביעית הוא בשתייה "בארבע או בחמש הפסקות אך דחופות כדי שות רביעית בהפסקה אחת תוך שהות סבירה כדרך החורים והסגנים".
• הכותב מעריך את "השהות הסבירה" על פי מנהג נכבדי תימן בכ-40 שניות.
• על פי חישוב זה, שתיית רביעית בפיזור של עד כ-3 דקות ו-20 שניות (5 לגימות עם 40 שניות הפסקה) עדיין מחייבת ברכה אחרונה לדעת "מורי".

1. דין משקה חם ומשקה חריף:

• הרב עובדיה יוסף סובר שאין לברך ברכה אחרונה על משקה חם או חריף, כיוון שאי אפשר לשתות רביעית מהם בפעם אחת.
• "מורי" חולק וקובע שאם הצליח לשתות משקה חם בארבע או חמש לגימות בפיזור סביר (40 שניות בין לגימה), יש לברך ברכה אחרונה. הדין דומה לגבי משקה חריף.
• "מורי" מתייחס למנהג אנשים לשתות "רביעית ערגי" (משקה חריף) בפעם אחת, ומכנה אותם "גרגרנים טרטם". למרות זאת, הוא קובע שאם שתה רביעית (אפילו בפעם אחת), חייב בברכה אחרונה.
• הרב עובדיה יוסף חולק וסובר שאם שתה רביעית "ערגי" בפעם אחת, דעתו בטלה ואינו מברך ברכה אחרונה.

ציטוטים רלוונטיים:

• "אבל המגן אברהם אמר נראה פשוט שכן צריך להגביל את זה במסגרת של זמן..."
• "...הרב אודו יוסף בכל הפוסקים שצריך שהשיעור שמחייב בברכה אחרונה יהיה מוגבל בזמן..."
• "...אמרנו שכיוון שמורי מציין את עניין הספק...אזי גם אנחנו שנינו את דעתנו למרות שידענו את דעתו לפני כן ואנחנו עוברים למצב שלא ליצור ברכה שלא לברך ברכה אחרונה אם אין בטוחים שהאדם אכל כזית בחדי אכילת פרס..."
• "ובכן מורי אומר בפרק א' מהלכות ברכות א אות יז מה שקראנו אתמול שיש לו ספק לגבי השיעור של המשקה זה ברור שהשיעור הוא רביעית כי זה רבנו כתב אבל משך הזמן של שתיית רביעית כיוון שמצד אחד ניתן לדמות את זה למאכלות אסורות ומשקאות אסורים ושם השיעור הוא שתיית רביעית בכדי שתיית רביעית ועוד מעט נסביר אבל בענייני טומאה הרביעית היא בכדי אכילת פרס..."
• "...ולכן מורי מכריע בכדי שטיית רביעית לא בכדי אכילת פרס אלא בכדי שתיית רביעית שזה זמן יותר קצר וזה זה מה שבטוח בטוח..."
• "הרבו יוסף כמו הרבה מפרשים אומרים שתיית רביעית ממש הוא לוקח רביעית שותה אותה בלגימה אחת..."
• "ומורי לו חן בהלכות שביטת עשור דהיינו יום הכיפורים בפרק שני הלכה רביעית אות ח שם לעניין יום הכיפורים אנחנו אומרים אם שתה את השיעור כדי שתיית רביעית מצטרפים לשיעור..."
• "ומורי כותב באות ח בשיעור שתיית רביעית פירשו לנו רבותינו היא שתייתו בשתי פעמים תוך שהוא תוך שהוא סבירה בין חצי לחצי כדרך החורים והסגנים ובעליה הדרך ארץ אוכי דתנו רבנן השותה כוסוב בת אחת הרי זה גרגרן שניים דרך ארץ..."
• "...והכה כלומר ב שביטת עשור שיעור המשקה הוא לא רביעית אלא בשיעור מלאו גמר ובשאר דברים כלומר לעניין משקעות אסורות או ברכה אחרונה שהשיעור ברביעית הוא ששתען בארבע או בחמש הפסקות אך דחופות כדי שות רביעית בהפסקה אחת תוךות סבירה כדרך החורים והסגנים ואם יורשה לי לשאר כפי שראינו נכבדי תימן שיעור ההפסקה כ-40 שניות."
• "הרב ד יוסף אומר משקה חם לא תחייב כיוון שהוא לא יכול לשתות רביעית ועם אחת או משקה חריף הוא לא יכול לשתות רביעית בפעם אחת לכן טוען הרב יוסף משקי חם לא מברכים אחר הברכה האחרונה לעומת זאת מורי אומר אם המשקע החם הצלחת לשתות אותו בארבע חמש לגימות בפיזור סביר של 40 שניות כפי שאמרנו אזי מברך ברכה אחרונה אם לא לא..."
• "הרבו יוסף אומר שאם שתה רביעית ארגי בפעם אחת בטלה דעתו ואינו מברך ברכה אחרונה."

מסקנות עיקריות:

• קיימת מחלוקת משמעותית בין "מורי" לרב עובדיה יוסף בנוגע לפרשנות הזמן הנדרש לשתיית רביעית כדי להתחייב בברכה אחרונה.
• "מורי" נוטה להקל יותר בהגדרת "שתיית רביעית" ומתיר שתייה במספר לגימות עם הפסקות סבירות, בהתבסס על דיני יום כיפור ומנהגי תימן.
• הרב עובדיה יוסף מחמיר יותר ודורש שתיית הרביעית בבת אחת (לגימה אחת) או בזמן קצר מאוד.
• כתוצאה מכך, קיימת מחלוקת גם בנוגע לברכה אחרונה על משקאות חמים וחריפים, כאשר "מורי" מתיר בנסיבות מסוימות והרב עובדיה יוסף אוסר.

המסמך מדגיש את חשיבות בירור שיעור השתייה והזמן הנדרש כדי להימנע מברכה לבטלה, ומציג את שתי הגישות המרכזיות בנושא זה כפי שהן משתקפות בפסיקות של "מורי" ושל הרב עובדיה יוסף.