ברית מילה שחלה בט' באב - האם יש לברך על היין למרות הצום?

תמצית מקורות בנושא ברית מילה בתשעה באב

מסמך זה מסכם את הנושא של קיום ברית מילה החלה בתשעה באב, תוך התמקדות בשאלת ברכת היין ושתייתו על ידי היולדת והתינוק. הדיון נסמך על דברי השולחן ערוך, הטור, הרמב"ן והרמב"ם, תוך התייחסות לדעות שונות ולפסיקת הרב המובא במקור.

נקודות מרכזיות:

• קיום ברית מילה בתשעה באב: המקור מבהיר כי אין ספק שברית מילה בזמנה (ביום השמיני ללידה, כולל אם חל בשבת או ביום הכיפורים) מתקיימת כרגיל. כך גם לגבי תשעה באב: "שהרי ברית המילה מקיימים אותה גם ביום שבת וכן ברית המילה מקיימים ביום הכיפורים ברית מילה בזמנה אז אין ספק שמקיימים ברית מילה בתשעה באב."
• הבעיה המרכזית: ברכת היין ושתייתו בצום: הדיון מתמקד בעיקר בשאלת ברכת "בורא פרי הגפן" ובמי שותה את היין כאשר הברית מתקיימת ביום צום (תשעה באב) או ביום הכיפורים. "אלא מה שמתערות כמה בעיות נלוות הבעיה הראשונית היא ביחס לכוס גפן שהרי צריך לברך על הגפן ומי ישתה את היין. הרי האנשים בצום."
• דעות בשולחן ערוך:
• סימן תקנד, סעיף ו': קובע כי אישה לאחר לידה ("חיה", כלומר בתוך 30 יום) וכן חולה שצריך לאכול, אינם צריכים לצום בתשעה באב: "בסימן תקנד סעיף ו כותב מרן השולחן ערוך חיה כלומר חו כל 30 יום וכן חולה שהוא צריך לאכול אין צריכין עומד אלא מאכלן אותם מיד ובמקום חולי לא גזרו רבנן."
• סימן תקנט, סעיף ד': מתייחס ישירות לברית מילה: "אם יש תינוק למול אותו אחר שגומרים הכינות ויש ממתינים למולו עד אחר חצות ומברכים ברכת המילה בלא פשמים והמנהג כסברה ראשונה ואם היולדת מצויה במקום המילה ברך על ה*** ותשתה ממנו היולדת והוא שתשמע הברכה ולא תפסיק בדברים בין שמיעת הברכה לשתיית ה***." מכאן עולה שאם היולדת נמצאת במקום, מברכים על היין והיא שותה, תוך הקפדה שלא להפסיק בין הברכה לשתייה. אם היא לא שם, מברכים על היין ונותנים לתינוק לטעום.
• מקור הדברים בטור וברמב"ן: המקור מציין כי דברי השולחן ערוך מבוססים על הטור (אורח חיים, סימן קקנד) שמביא את דברי הרמב"ן. הרמב"ן מציין שהקלות אלו ("זה לא שייך לממר קבלה אלא ביום הכיפורים שצריך להוסיף עליו בעוד יום אבל בשאר תעניות אפילו סליחה לא זה אלא סימן תקד קראתי סט כק מ סעיף ו'") רלוונטיות לתעניות אחרות ולא רק ליום הכיפורים.
• דעות נוספות לגבי ברכת היין:
• יש אומרים בטור: ישנה דעה בטור שאפשר שלא לברך על היין כלל בברית מילה שחלה בצום, אלא לברך רק את ברכת המילה עצמה: "ויש אומרים שאין לברך על ה*** אלא יברך בלא כ**."
• דעת התוספות: חולקים וסוברים שיש לברך על היין ולתת לתינוק לשתות, ואין חשש שהתינוק יתרגל לשתות ביום צום ("ולא חיישינם דלמעתי למסרך פירוש יבוא לשתות אף ולא זה כיוון שאינו דבר בוע"). המקור מציין שדעה זו מקבילה למנהג לברך "שהחיינו" בליל יום הכיפורים ולתת לילד קטן לשתות, למרות החשש שיתרגל. אולם, בהמשך המקור מצוין שאין מקבלים דעה זו.
• דעת הרב המובא במקור (המזוהה כ"רבנו"):
• יולדת בתוך 30 יום ("חו"): הרב המובא מסביר כי לפי פסיקתו בהלכות שבת, אישה בתוך 30 יום לאחר הלידה דינה כ"חולה שאין בו סכנה". לכן, בתשעה באב, היא רשאית לאכול ולשתות ואינה חייבת לצום, בניגוד לדעתו בשולחן ערוך לגבי נשים בהריון ומניקות שחייבות לצום אלא אם יש סכנה רפואית. "אם כן רבנו ב תעניות אמר רק עוברות ומריקות אבל חולה שאין בו סכנה אוכל בתשעה באב שותה בתשעה באב ביום הכיפורים לא אבל בשעה באב כן."
• ברית מילה בתשעה באב: מכיוון שהיולדת מוגדרת כחולה שאין בו סכנה, אפשר לברך על היין ולתת לה לשתות בתשעה באב, תוך הקפדה על רצף בין הברכה לשתייה כפי שמציין השולחן ערוך. "ולכן מילה ביום תשעה באב היא אפשר לברך על גפן ולתת לולדת לשתות כיוון שהיא בתוך 30 יום והרי צמה היא לא צמה כי היא יכולה שאין לו סכנה והיא לא צמה."
• ברית מילה ביום הכיפורים: הרב המובא חולק על דעת התוספות ופוסק שבברית מילה שחלה ביום הכיפורים, אין לתת לתינוק לשתות מהיין, כשם שבליל יום הכיפורים אין נותנים לתינוקות לשתות לאחר ברכת "שהחיינו". הוא אף מציין מעשה שהיה בו הוא היה המוהל בברית מילה ביום הכיפורים והכל נעשה בלי ברכת יין. "הולדעת מורי בדברי רבנו גם לא נותנים לתינוק. נכון שבעלי התוספות אמרו שניתן לתת לתינוק ולא חיישנן שמה יצרך. אבל אין אנו מקבלים את דעתם של בעלי התוספות. אלא כמו שברכת שחיינו בליל יום הכיפורים אין נותנים טינות לשתות. כך גם בברית מילה שחל ביום הכיפורים אין נותנים נתנות לשתות."
• חשיבות היין בברית מילה וחופה: הרב המובא מדגיש כי ברכת היין אינה מעכבת לא בברית מילה ולא בחופה. אם אין יין כשר או אין יין כלל, אפשר לקיים את הטקס בלעדיו. "כיוון שברכת גפן איננה מעכבת לא במילה וגם לא בחופה. אם בחופה חיפשו יין ולא מטאו או יש יין בלתי כשר לחלוטין ואין שם שום משקה אחר, אין צורך ביין, אין צורך במשקה, אלא ישר יברך את השש ברכות. לא שבע ברכות, כי אין כבר גבר, אלא שש ברכות גם בלי יין, כי היין לא מעכב, לא לברכת המזון, לא לחופה. לא לאסין, לא לברית מילה, הוא איננו מעקב. אם יש עושים, אם אין לא עושים."
• ההשלכה לגבי תשעה באב בהיעדר יולדת: נשאלת השאלה האם גם בתשעה באב, אם אין יולדת, יש לבטל את ברכת היין. התשובה היא שאם יש יולדת נוכחת ובקרבת מקום ואין מניעה שתשתה, אין לבטל את ברכת היין. אולם, אם היולדת לא נמצאת או שאינה רגילה לשתות יין וזה עלול לגרום לה אי נוחות, אפשר לבטל את ברכת היין ולברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על המילה" ללא ברכת היין. "נשאלה אם יש יולדת, למה לבטל ברכת גבן? אם היא בקבת מקום ולא יהיה הפסק, למה לבטל ברכת גבן? אבל אם אינה בקרבת מקום או שאיננה רגילה לשתות, יש כאלה ניסיות שאינם רגילות לשתות וזה מסיק להם לחלוטין אדי מבטלים את ברכת הגפן ומברכים אשר קידש בלי ברכת הגפן רבי חנש."

סיכום:

ברית מילה בזמנה, כולל בתשעה באב, מקיימים כרגיל. השאלה העיקרית היא לגבי ברכת היין ושתייתו בצום. לפי הרב המובא, יולדת בתוך 30 יום לאחר הלידה מוגדרת כחולה שאין בו סכנה ומותרת בשתייה בתשעה באב, ולכן עדיף לברך על היין ולתת לה לשתות אם היא נוכחת ובקרבת מקום. אם אין יולדת נוכחת או שיש מניעה שתשתה, או בברית מילה שחלה ביום הכיפורים, אין צורך בברכת היין והיא אינה מעכבת את קיום המצווה. אין גם לתת לתינוק לשתות יין בברית מילה ביום הכיפורים