האם יעלו קורא חמישי לקריאה של ימי החנוכה בספר שני או שיסתפקו בארבע גוברי שעלו ויוותרו על קריאת החנוכה?
בתלמוד נחלקו: "אין משגיחין בחנוכה" או "אין משגיחין בראש חודש", האם המשמעות שניתן לוותר על אחת הקריאות?
האם ישנה אופציה שלא לוותר על קריאת חנוכה תוך קריאתה בספר שני על ידי הרביעי שקרא קריאת ר"ח בספר ראשון?
תמצית מקורות בנושא קריאת התורה בראש חודש שחל בחנוכה
מסמך זה מסכם את הסוגיה ההלכתית העוסקת בקריאת התורה כאשר ראש חודש חל ביום חול שהוא גם חנוכה, תוך התמקדות בשאלת מספר העולים לתורה ובסדר הקריאות. המקור העיקרי לדיון הוא קטע מתוך שיעור תורה המצטט ומנתח מקורות שונים, ביניהם הגמרא במסכת מגילה, דברי ראשונים (הרוקח, שיבולי הלקט), ופסיקת השולחן ערוך (בית יוסף).
נושא מרכזי: כיצד יש לנהוג בקריאת התורה כאשר מצטלבים שני אירועים בעלי חובת קריאה נפרדת: ראש חודש (ארבעה עולים) וחנוכה (שלושה עולים)?
עיקרי הדברים והרעיונות:
- השאלה הבסיסית: כאשר ראש חודש חל ביום שישי שהוא גם חנוכה, שלושת העולים הראשונים קוראים בפרשת ראש חודש ("החדש הזה לכם"). העולה הרביעי צריך לקרוא בעניין חנוכה.
- הוצאת ספר תורה שני: לצורך קריאת חנוכה מוציאים ספר תורה שני.
- אי אמירת קדיש לאחר שלושת העולים הראשונים: בניגוד לנוהג הרגיל בהוצאת שני ספרי תורה, הפעם אין אומרים קדיש לאחר הקריאה בספר התורה הראשון. הסיבה לכך היא כדי לא ליצור הפסק בין שלושת העולים של ראש חודש לעולה הרביעי (שלפי הדין הוא עדיין חלק ממניין העולים של ראש חודש), שכן בראש חודש עולים ארבעה. אם יאמרו קדיש, תופסק הרצף של ארבעת העולים המחוייבים לראש חודש.
- "...אם יאמרו קדיש אחר השלושה הראשונים לא נקיים את חובת היום בארבעה עולים כי הקדיש יפסיק בין השלושה לבין הרביעי והרי מכוח ראש חודש עולים לתורה ארבעה ולא שלושה..."
- מקרה של טעות - עולה רביעי שקרא בראש חודש: הדיון מתמקד במקרה בו החזן טעה והעלה את העולה הרביעי לקרוא גם כן בעניין ראש חודש.
- דעות הראשונים (הרוקח ושיבולי הלקט) כפי שמובאות בבית יוסף:
- הרוקח (מחכמי אשכנז): אם העולה הרביעי קרא בטעות בראש חודש, ובשעת הטעות טרם הוציאו את ספר התורה השני של חנוכה (כנהוג אצל האשכנזים שמוציאים את שני הספרים בתחילה), אין צורך לקרוא קריאה נוספת של חנוכה. הקריאה של ארבעה עולים בעניין ראש חודש מספקת.
- "כתב הרוקח... פעם אחת שכח וקרא ארבעה בפרשת החודש שבא בחנוכה ואמר רבנו אם לא היה ספר תורה מבחוץ לא היינו צריכים לקרות חמישי בשל חנוכה כלומר ההוראה הייתה על ידי הרב שאם עוד לא הוציאו ספר תורה שני... אז מה שעשה הרביעי קרה בראש חודש נגמר. ולא צריך עניין של חנוכה."
- שיבולי הלקט (מחכמי איטליה) בשם רבנו שלמה: אם החזן שכח וקרא ארבעה עולים בפרשת ראש חודש (כנהוג בשלושה רגילים), וטרם הוציאו את ספר התורה השני, אין צורך לקרוא יותר, בדומה לדעת הרוקח.
- "ומביא בשם שיבוללקת... מצאתי בשם רבנו שלמה מעשה בא לפני רבי א לפני רבנו ששכח החזן וקרא ארבעה אנשים בפרשת ראש חודש שבא בחנוכה... ואומר רבי אם לא היה מוציא ספר תורה לא היה צריך לקרוא יותר כמו שאמר הרוקח כלומר לא צריך מוותרים על קריאת חנוכה..."
- הסבר אפשרי לדברי הראשונים: הראשונים סוברים שאין "משגיחין" בחנוכה כאשר הוא חל בראש חודש, כלומר מעמידים את חובת ראש חודש כעיקרית. ציטוט מהגמרא ("אין משגיחין בחנוכה בראש חודש כל עיקר") מחזק גישה זו.
- הבדל בין הוצאת שני ספרי תורה מראש לבין הוצאת ספר שני לאחר מעשה: שיבולי הלקט מבחין שאם כבר הוציאו את שני ספרי התורה מלכתחילה, הרי שיש "פגם" בספר התורה השני אם לא קוראים בו בעניין חנוכה. במקרה כזה, יש צורך לקרוא עולה חמישי בעניין חנוכה בספר השני, למרות האיסור הכללי להוסיף עולים בראש חודש או בחנוכה (מלבד שבת ויום טוב). הנימוק הוא שעדיף לעבור על הכלל של אי הוספת עולים מאשר לפגום בספר התורה השני ולא לקרוא בו כלל.
- "אבל עכשיו שהוציא שתי תורות כלומר בגלל שכבר הוציאו שני ספרי תורה משום פגמו של ספר תורה שני צריך לקרות חמישישל חנוכה למרות שיש לנו איסור לא להוסיף על העולים לא בראש חודש לא בחנוכה ולא בסתם יום של חול..."
- איסור דילוג בתורה: אין אפשרות שהעולה הרביעי עצמו יקרא בעניין חנוכה בספר התורה הראשון לפני שיסיים את הקריאה בפרשת ראש חודש ויחתום, משום איסור דילוג בין שני עניינים באותה קריאה.
- "ואין לומר שרביעי עצמו יקרא בשל חנוכה קודם שיחתום בספר תורה הראשון בפרשת ראש חודש. דבל הם מדלג ואין מדלגים בתורה בשני עניינים."
- מסקנה במקרה של טעות (אם כבר הוציאו שני ספרים): העולה הרביעי מסיים את קריאתו בראש חודש ומברך. לאחר מכן, עולה חמישי קורא בספר התורה השני בעניין חנוכה. למרות הבעיה של הוספת עולה, עדיף כך כדי לא לפגום בספר התורה השני.
- דיון בגמרא (מסכת מגילה כט ע"ב): הגמרא מביאה מחלוקת אמוראים בנוגע לסדר הקריאות בראש חודש שחל בחול בחנוכה:
- רבי יצחק: שלושה עולים בראש חודש ואחד בחנוכה (תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם). זוהי גם פסיקת הרמב"ם והמר"ם.
- רב דמד מנהרדעא: שלושה עולים בחנוכה ואחד בראש חודש (הסבר אפשרי: מי גרם לעולה הרביעי לבוא? ראש חודש, כי בחנוכה יש רק שלושה. לכן, קריאת ראש חודש היא הגורם לשינוי, ולכן מקדימים את שלושת העולים של חנוכה).
- רב יוסף: אין משגיחין בראש חודש (ראש חודש טפל).
- רבא: אין משגיחין בחנוכה (חנוכה טפל).
- פרשנות רש"י ותוספות לגמרא: הפרשנות המקובלת ל"אין משגיחין" אינה התעלמות מוחלטת מאחת הקריאות, אלא קביעת סדר עדיפויות - מהו העיקר ומהו הטפל. רש"י אומר "אין משגיחין לעשות עיקר", ותוספות אומרים "אין משגיחין בחנוכה פירוש לעשותו עיקר".
- פסיקת רבנו (הכוונה למרן השולחן ערוך): שלושת העולים הראשונים קוראים בראש חודש (תדיר קודם), והרביעי קורא בחנוכה. חנוכה נחשב טפל לעניין ראש חודש בגלל הכלל "תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם", אך אין זה אומר שמתעלמים מקריאת חנוכה.
- פסיקת השולחן ערוך (אורח חיים סימן תרפ"ד סעיף ג) במקרה של טעות: אם החזן טעה וקרא רביעי בשל ראש חודש, אם לא הוציאו ספר תורה שני, אין צריך לקרוא יותר (כדעת שיבולי הלקט במקרה שלא הוציאו ספר שני).
- "אומר מרן השולחן ערוך בסימן תרפד אור החיים סעיף ג ואם טעה החזן וקרא רביעי בשל ראש חודש אם לא הוציאו ספר שוני אין צריך לקרוא יותר כלומר הוא פסק את דברי שבו להלקת שאין משגיחים בקריאת ראש בקריאת חנוכה זה הכוונה אין משגיחים כל עיקר ואנחנו אומרים לא זה כמו רש"י וכמו התוספות לא שאין משגיחים בכלל אלא הכוונה שזה יש עיקר ותפל אבל לא שמוותרים על זה..."
- פרשנות לדברי השולחן ערוך: אין הכוונה שמוותרים על קריאת חנוכה לגמרי, אלא שקריאת חנוכה היא טפלה ואינה העיקר כאשר ראש חודש חל בו.
- המשך הדיון במקרה של טעות (גם לפי פסיקת השולחן ערוך): אם העולה הרביעי כבר קרא בראש חודש, והוציאו ספר תורה שני, הדילמה קשה יותר. הפתרון המוצע הוא שאותו עולה רביעי (שכבר עלה לראשון) יקרא גם בספר התורה השני בעניין חנוכה. מותר לדלג בין שני עניינים על ידי אותו עולה, ובלבד שלא יבטלו את קריאת חנוכה.
מסקנה מרכזית: הסוגיה מציגה דילמה הלכתית כאשר שתי חובות קריאה מהתורה חלות באותו יום. הפתרונות המוצעים מנסים לאזן בין שמירת מספר העולים המחוייב לכל אירוע, שמירת רצף הקריאה, והימנעות מביטול אחת החובות או מפגיעה בכבוד ספר התורה. פסיקת השולחן ערוך מתייחסת למקרה של טעות ונוקטת בגישה של התחשבות במצב הקיים ובמניעת ביטול קריאת חנוכה, גם במחיר של חריגה מהכללים הרגילים (כגון אי הוספת עולים או דילוג בין עניינים על ידי אותו עולה)