קרא שני פסוקים בקריאת התורה במקום שלושה, האם יוציאו ס"ת מההיכל לשם קריאה מחדש?

תמצית נושאים ורעיונות מרכזיים מתוך "הטקסט שהודבק"

המסמך עוסק בהלכות קריאת התורה בציבור, תוך התמקדות במקרים בהם עולה לתורה קרא פחות משלושה פסוקים, ובדינים הנובעים מכך. הדיון נסוב סביב דעות שונות של פוסקים, בעיקר דעתו של הרמב"ם אל מול דעתו של הרב משה פיינשטיין (אגרות משה).

נקודות מרכזיות:

• מינימום עשרה פסוקים ושלושה עולים: המסמך פותח בדברי הרמב"ם (הלכות תפילה, פרק י"ב, הלכה ג') הקובע כי אין לקרוא בתורה בציבור בפחות מעשרה אנשים גדולים ובני חורין, ואין לקרוא פחות מעשרה פסוקים, וכן שיהיו לפחות שלושה עולים לתורה, כאשר כל עולה קורא לפחות שלושה פסוקים.
• ציטוט מהרמב"ם: "אין קורין בתורה בציבור בפחות מעשרה אנשים גדולים בני חורין ואין קורים פחות מעשרה פסוקים ויעלו מן המניין ולא יהיו הקוראין פחות משלושה אנשים ואין מתחילים בפרשה לפחות משלושה פסוקים ואין מניחין בפרשה פחות משלושה פסוקים ולא יקרא קורא פחות משלושה פסוקים."
• מקרה של קריאת שני פסוקים: השאלה המרכזית היא מה הדין כאשר עולה לתורה קרא רק שני פסוקים. המסמך מציג את האפשרות שתלוי מתי נזכרו בכך.
• דין קריאה בפחות ממספר העולים המינימלי: אם עלו רק שני עולים בטעות, הקריאה לא עלתה כלל, שכן ישנו מספר מינימלי קבוע של עולים לתורה בימים שונים בשנה (שלושה בשני וחמישי ובמנחה של שבת ובתעניות ובפורים ובחנוכה, ארבעה בראש חודש ובחול המועד, חמישה ביום טוב, שישה ביום הכיפורים ושבעה בשבת).
• אם טרם החזירו את ספר התורה ואמרו קדיש, יש לפתוח את הספר ולקרוא לעולה נוסף, אפילו אם יחזור על פסוקים שכבר נקראו, ובלבד שיגיעו למספר העולים המינימלי.
• אפילו אם ספר התורה כבר הוחזר או נאמר קדיש, יש לפתוח מחדש את הספר ולקרוא שוב עם המספר המינימלי של העולים. הקריאה הקודמת אינה נחשבת.
• דין קורא שקרא פחות משלושה פסוקים: אם אחד העולים קרא פחות משלושה פסוקים, הקריאה שלו אינה נחשבת כ"עליה לתורה" מלאה, אך אין זה פוסל את כל הקריאה.
• אם טרם החזירו את ספר התורה ואמרו קדיש, יש להוסיף עולה שיקרא שלושה פסוקים לפחות.
• אם כבר אמרו קדיש, הדעה המובעת במסמך היא שיש לחזור על כל הקריאה עם המספר המינימלי של העולים, כאשר כל אחד קורא שלושה פסוקים.
• הקלות במקרה של הוספת עולים רבים (שבת חתן): אם בשבת חתן הוסיפו עולים רבים, ואחד מהם בטעות קרא שני פסוקים, נראה שלדעת כותב המסמך, מאחר והיו לפחות שבעה עולים שכל אחד מהם קרא שלושה פסוקים, הקריאה כשרה ויצאו ידי חובה.
• דעת אגרות משה (הרב משה פיינשטיין): הרב פיינשטיין (אגרות משה, אורח חיים חלק ד', סימן ה') מציג הבחנה בין ימות החול לבין שבת.
• בימות החול, אם אחד קרא שני פסוקים, יש להעלות אותו שוב לקרוא פסוק נוסף כדי להשלים לשלושה, ואין צורך לחזור על כל הקוראים.
• בשבת, יש דין מיוחד המחייב את כל הציבור לשמוע את כל התורה במשך השנה. לכן, אם בשבת הוסיפו עולים ואחד מהם קרא רק שני פסוקים, כל השומעים לא יצאו ידי חובת שמיעת אותם שני פסוקים כחלק מקריאת התורה השנתית. יש להעלות אותו שוב לקרוא את שני הפסוקים בתוספת פסוק נוסף.
• הרב פיינשטיין מדגיש כי החיסרון בקריאת שני פסוקים בשבת אינו רק בעולה עצמו, אלא פגיעה בחובת שמיעת כל התורה בציבור.
• ציטוט מאגרות משה: "ולעניין אם החסיר ולא שמע איזה פסוק הנה שלושה פסוקים מחוייב לשמוע מכל קורא ואם שמע פחות משלושה פסוקים לא ואם שמע שלושה פסוקים מכל קורא בכל הקריאות יצא אבל בשבת כלומר הוא מבדיל בין ראש חודש או יום חול שם הוא מסכים איתנו שאם נניח אחד קרא שני פסוקים אדי יעלה ויקרא את ה איך קוראים את השני פסוקים כדי שלא יהיה פחות לא יהיה פחות ואין צורך לחזור על כל הקוראים."
• ציטוט נוסף מאגרות משה לגבי שבת: "לא יצאו כל השומעים מאלו השני פסוקים שקרה וצריכים לחזור ולקרוא אותו הגברה שיקראו אל שיקרא אלו השני פסוקים ובהוספת עוד פסוק משום שאק חיוב על כל אחד לשמוע כל התורה במשך השנה משבת בראשית עד שמחת תורה שקוראין ברכה ואף שהם דברים פשוטים ברורים לא ידועים להרבה עינשה שימו לב"
• השוואה למקרה של ספר תורה פסול: המסמך משווה את המקרה של קריאת שני פסוקים למקרה בו התגלה פגם בספר התורה לאחר ששישה עולים כבר קראו. במקרה של ספר תורה פסול, יש להחליפו ולקרוא מחדש מהמקום בו נמצא הפגם. המחבר שואל מדוע מקרה של קריאת שני פסוקים יהיה חמור יותר מקריאה מספר תורה פסול.
• מסקנת כותב המסמך (המחמירה יותר מאגרות משה בשבת במניין מצומצם): המחבר מביע דעה המחמירה יותר מאגרות משה במקרה בו בשבת קראו רק את המינימום של שבעה עולים, ואחד מהם קרא רק שני פסוקים. לשיטתו, גם אם אמרו קדיש, יש להחזיר את ספר התורה או לפתוח ספר אחר ולקרוא מחדש עם שבעה עולים, כאשר כל אחד קורא שלושה פסוקים מינימום. הוא מדגיש שאין לפתוח ספר תורה רק עבור עולה אחד.
• ציטוט מסקנת המחבר: "אבל אנחנו מחמירים יותר מאגרות משהינשטיין במידה וזה שקרה שני פסוקים הוא מתוך השבעה כי לא הוסיפו כי מדובר נניח בשבת שקראו רק את המינימום שנדרש שבעה עולים והתברר לנו שאחד קרא רק שני פסוקים אז היי לשיטתנו אם כבר אמרו קדיש מחזירים את הספר תורה או פותחים עוד פעם את הספר תורה וקור עם שבעה עולים מחדש, שלושה פסוקים מינימום לכל אחד ואחד וזה אנו מחמירים יותר ממנו. לא שרק קוראים לקורא אחד שיקרא שלושה פסוקים. אין דבר כזה שפותחים ספר תורה בשביל אחד. אין דבר כזה אלא מינימום שלושה, מינימום ארבעה עולים, מינימום חמישה, מינימום שישה, מיני שבעה."
• סיום: המסמך מסתיים בהצגת הוראה מעניינת של הרב משה פיינשטיין, אך מציין שהשיטה המוצגת במסמך נוטה יותר לדעת הרמב"ם כפי שמבין אותה מורי פסק רבי חני בגש.

בקיצור, המסמך מתמקד בשאלה הלכתית ספציפית הנוגעת לקריאת התורה, מציג דעות שונות של פוסקים, ומסיק מסקנה הלכתית מחמירה יותר במקרה מסוים בשבת