שכחו בשבת להפטיר בפרשת שקלים, האם יחזרו ויוציאו במנחה ס"ת שני?

קלטת עוסקת בדיון הלכתי סביב המקרה בו קהילה שכחה לקרוא את פרשת שקלים בספר תורה שני ובמפטיר המתאים בשבת שלפני ראש חודש אדר, ורק לאחר מכן נזכרה. הדובר מנתח את הסוגיה לאור דברי הראשונים, ובפרט משנתו של הרמב"ם, אל מול פסיקות האחרונים, תוך התמקדות בשאלה מה הדין במצבים שונים של שכחה (לפני, בזמן או אחרי תפילת מוסף, ואף במנחה או בשבת הבאה).

נושאים מרכזיים:

• מעלתן וחשיבותן של ארבע פרשיות: הדובר פותח בהסבר על ארבע הפרשיות הנקראות בין ראש חודש אדר לניסן (שקלים, זכור, פרה והחודש), ומדגיש את הקשר שלהן לגאולה ולמקדש. "ובכן ב חכמי ישראל הנהגו או תיקנו הדברים לוטים בערפל שבאמת מלפני ראש חודש אדר ועד חודש ניסן יש מה שנקרא ארבע פרשיות ארבעה עניינים שהם קשורים בעניין הגאולה במקדש זוהי פרשת שקלים לפני אדר וכן זכור לפני פורים זה מחיית עמלק ופר פרשת פרה שזה קשור לטהרות ושוב גם זה קשור למקדש פרשת החודש הזה לכם ראש חודשים זה קשור בבניין בית שלישי אז כל הארבע פרשות האלה מתחברות הם חודש הגאולה כי פורים זה גאולה גלויה א גלויה נסתרת וניסן זה גאולה גלויה אז חכמי ישראל רצו לחבר אותנו עם הגולה האמיתית שהיא בעניין המקדש מחיית עמלק והתחברות של כל יהודי למקדש ועבודת הכל קורבנות לכן הנהיגו או התכינו שיקראו את הפרשיות האלה בתור מפטירים בספר תורה שני ויפטירו מהעניין".
• היעדר דיון בשאלה של טעות במשנה ובתלמוד: הדובר מציין כי למרות שמקור מנהג קריאת ארבע הפרשיות קדום ומצוי במשנה ובתלמוד, אין שם דיון מפורש במקרה של טעות ושכחה. "ולמרות שהדברים האלה קדומים מצויים במשנה ומצויים בתלמוד צור לא דנו במשנה ובתלמוד בדבר האפשרות אם טעו". הוא מסביר כי בתקופתם, אפשרות הטעות הייתה גדולה יותר בשל התלות בקידוש החודש על פי ראייה ותפילות בעל פה.
• העיסוק המוגבר של האחרונים בנושא: הדובר תמה על כך שהדיונים בשאלת הטעות מצויים יותר בספרי האחרונים. "מעניין שכל הדיונים האלה אם שחו או לא שחו הם יותר מצויים באחרונים מאשר בראשונים." הוא מזכיר כי הרמב"ם עצמו בהלכות תפילה מביא את סדר הקריאות וההפטרות אך לא מתייחס למצב של שכחה.
• ציטוט מדברי הרב יוסף (חזון עובדיה): הדובר מביא ציטוט מפורט מספר "חזון עובדיה" על פורים, שם הרב יוסף דן במצבים שונים של שכחה.
• שכחה בשנה מעוברת: "אם טעו ו ראו סדר ארבע פרשיות הנזכרות לאל באדר הראשון של שנה מעוברת לא יצאו ידי חובה וחוזרים וקוראים בשני".
• שכחה לפני ראש חודש אדר: "הנה אם שכחו ולא קראו פרשת שקלים לפני ראש חודש אדר והפטירו בהפטרת השבוע... אפילו נזכרו אחר תפילת מוסף, שימו לב, מילא הם נזכרו ניח באותו רגע שהם מפטירים והוא אומר אפילו נזכרו אחר תפילת מוסא חוזרים ומוציאים ספר תורה וקוראים בפרשת שקלים והעולה מברך על הקריאה לפניה ולאחריה ואחר כך קוראים הפטרת ויכרות ידע בלי ברכות לפניה או אחריה שואיל אוכבר הפטירו בהפטרת השב אין צריך לחזור ולברך." הרב יוסף מציע שבמקרה כזה, גם לאחר מוסף, מוציאים ספר תורה שני, קוראים את פרשת שקלים בברכות, ומפטירים את הפטרת "וידע" ללא ברכות.
• הבעיה של "אין קוראים בפחות משלושה": הרב יוסף מעלה את הקושי ההלכתי של קריאה בספר תורה שני על ידי עולה אחד בלבד לאחר שכבר קראו והפטיר כרגיל, משום שזה נראה כקריאה עצמאית בפחות משלושה עולים. "אבל רבותיי מאמתי מוציאים ספר תורה וקוראים בו קורא אחד הרי יש כלל אין קוראים בפחות לשלושה נהי שאתה מוציא ספר תורה שני סמוך לראשון אז באמת כולעלמה יודעים שהקריאה בספר תורה אחד ואחד קרה בו היא איננה קריאה בפני עצמה אלא נטפלת לקריאה עיקרית והיא נחשבת כמפטיר אבל אם כבר חזר הקורא והפטיר בפרשת השבוע וקרא נביא בהפטר בהפטרה הרגילה עכשיו שאתה מוציא ספר תורה שני אחרי ברכות ההפטרה נראה לעיני העולם שאתה קורא בתורה רק עולה אחד ואין דבר כזה זה מנוגד לתקנה מנוגד לתקנה שלא יקראו בפחות משלושה עולים ולא יקרא כל קורא פחות משלושה פסוקים יש כללים בקריאת התורה".
• שכחה עד שעת המנחה: הרב יוסף מביא דעות שונות לגבי מצב בו נזכרו רק במנחה. יש אומרים שמוציאים ספר תורה שני וקוראים בו לאחר קריאת ספר תורה של מנחה ומפטירים, אך הוא מציין שזהו חידוש נועז מכיוון שאין מטריחין על הציבור בקריאות נוספות במנחה (למעט יום כיפור ותעניות, ובלי ספר תורה שני). "ויש אומרים שב בכל זאת מוציאים ספר תורה של פרשת שקלים ויקראו בו אחר קריאת ספר תורה של מנחה... זה חידוש נועז. כי הרי אין מטריחין על הציבור בקריאות ה אלה אפילו לא מוסיפים על על העולים."
• גישת "עבר זמנו בטל קורבנו": הרב יוסף מביא דעה נוספת הגורסת כי התקנה לקריאת פרשת שקלים היא רק בשחרית, ואם לא נזכרו עד המנחה, עבר זמנה ובטל קורבנה, ו"שב ואל תעשה עדיף". "ויש אומרים שהתקנה לקריאת פרשת שקלים אינה אלא בשחרית ולכן כשלא נזכרו עד שעת המנחה הבלה כעבר זמנו בטל קורבנו וש ואל תעשה עדיף כלומר הקריאה נתקנה לשחרית נגמרה שחרית הגענו למנחה גמרנו עבר זמנו בטל קורבנו וזה זו נראץ שיטתו של רבנו אם אנחנו מנסים להבין או לעיין מה היא שיטת רבנו בעניין הזה כאשר של אחרונים שדגלו עבר זמנו בטר קורבנו זה מין הנהגה או מנהג או תקנה בשבילך תחילה לא נעשה לא נעשה מה לעשות ושבע אל תעשה אדיף".
• תשלומין בשבת הבאה: יש אומרים שאם יש שבת חוצצת בין שקלים לזכור, ניתן לקרוא פרשת שקלים בשבת הבאה לאחר קריאת ספר תורה בשחרית, אך גם בכך יש ספק מצד הרמב"ם. "ומכל מקום יש אומרים שעדיין יש תשלומים לפרשת שקלים בשבת הבאה אחר קריאת ספר תורה בשחרית אם באמת יש לנו שבת חוצצת בין שקלים ובין זכור אז ה יכול להות שהרמב"ם יסכים לכך מה כבר יכול להיות אבל יכול להיות שהרמב"ם לא יסכים לכך ויאמר אתה תנהג לפי המנהג שנהגו או לפי התקנה שתבש לך העניין יותר אתה לא עושה כי זה רק ככה תחילה כדי שלא ישתבשו הבאים אחריהם ויגידו אנחנו ראינו שאמרו פרשת שקלים בזמן כזה וכזה גם זה שיקול כי כאמור לא בכדי לא שמענו שהתלמוד נוסא ונותן לדברים האלה והרי אפשרות הטעות אז הייתה שכיחה אלק נראה שהדרך הייתה זה לכתחילה וזהו רק בדרך הזו מעבר לזה אין שום דבר אחר ויש אומרים שמכיוון שעבר השבת שוב לא יקראו בשבת הבאה ואפשר לסמוך על סברה ראשונה לקרוא פרשת שקלים בשבת הסמוכה שהיא קודם שבת זכור".
• הערכה לגבי שיטת הרמב"ם: הדובר מנסה להעריך מה הייתה דעתו של הרמב"ם במקרה של שכחה. הוא משער שהרמב"ם, ששיטתו בדרך כלל תואמת את התלמוד, היה פוסק שאם כבר הפטירו בהפטרה רגילה, אין להוציא ספר תורה שני לאחר מכן, כי זה נראה כקריאת תורה מחודשת ללא שלושה עולים. "נראה לדעתנו שאם שחו ולא הוציאו ספר תורה שני וכבר הפטירו בהפטרה רגילה לא יוציאו ספר תורה שני אחרי ההפטרה כי זה כבר משובש כי לא עשו אלא כמפטיר והפטרה ולא שקריאת תורה מחודשת אחרי הפטרה". הוא מביע ספק אם הרמב"ם היה מסכים לכך אפילו אם נזכרו לפני מוסף, ובוודאי שלא לאחר מוסף או במנחה, בגישה של "עבר זמנו בטל קורבנו". "אבל אחרי מוסב כבר דבר חדש בא לכאן למנחה בוודאי וודאי שרבנו לא יסכים כך רבי חניה בן עגש לא קר".

נקודות חשובות:

• הדיון ההלכתי מתמקד במציאת פתרון למצב של שכחה תוך שמירה על כללי קריאת התורה וההפטרה.
• ישנה מחלוקת בין האחרונים לגבי הדין במצבים שונים של שכחה.
• הדובר מנסה לגשר בין פסיקות האחרונים לגישת הראשונים, ובפרט הרמב"ם, תוך שימת דגש על העקרונות ההלכתיים העומדים בבסיס התקנות.
• ההקלטה מעלה את השאלה האם מנהגים ותקנות שלא נדונו במפורש במקורות הקדומים טעונות דיון מחודש לאור העקרונות הכלליים של ההלכה.

לסיכום, ההקלטה מציגה ניתוח מעמיק של סוגיה הלכתית הנוגעת לשכחה בקריאת פרשת שקלים, תוך הבאת דעות שונות מהאחרונים וניסיון להעריך את עמדתו של הרמב"ם בנושא, תוך שימת לב לדקויות ההלכתיות ולעקרונות היסוד של קריאת התורה