דילוג לתוכן העיקרי

עיר נידחת

לכבוד הרב הרמב"ם כותב בהלכות ע"ז פד הו והיאך דין עיר הנדחת. בזמן שתהיה ראויה להעשות עיר הנדחת. בית דין הגדול שולחין ודורשין וחוקרין עד שידעו בראיה ברורה שהודחה כל העיר או רובה.
1) מדוע דין עיר הנידחת כך הוא? והרי כתב הרמב"ם - פו ה"ב: ויהיו המודחין ממאה ועד רובו של שבט. אבל אם הודח רובו של שבט דנין אותם כיחידים?
תודה לכבוד התורה

חנוכת בית, האם מותר במעמד זה לשחוט תרנגול ותרנגולת על מפתן הבית לשם סגולה?

תוכן

היש לחשוש במנהג זה משום דרכי האמורי?

לשיטת הנוהגים כן, מהו טעמו של מנהג זה שלא הוזכר לא בש"ס ולא בפוסקים?

מהי דרכו של רבינו הרמב"ם  וכיצד נהגו יהודי תימן במעמד זה? 

היש היתר הלכתי כלשהו לשריפת מסגדים? כיצד יש להתייחס לפעולות הקרויות "תג מחיר"?

תוכן

מהו מעמדו ההלכתי של המסגד של המוסלמים, האם מותר ליהודי להתפלל או ללמוד תורה שם?

היש לקחת כשיקול הלכתי את הפגיעה החמורה בבטחון ישראל העלולה להיגרם כתגובה לפגיעה בבית תפילה של מוסלמים או נוצרים? 

מהן דרכי המאבק שהיהדות צריכה לנקוט כנגד הפורעים הגויים אשר מידי פעם מתנכלים למתפללים יהודים?

אמירת "אראלי מרומים" בסליחות

יורנו רבינו, מה יעשה אדם המתפלל בציבור אשר נוהגים לומר פיוט "אראלי מרומים" ופיוט "מכניסי הרחמים"?
האם נכון שיימנע מלאמרם לאור שיטתו התקיפה של רבינו נגד פנייה לאמצעים אחרים מלבד ה'?
האם יש הבדל בין "אראלי מרומים" לפיוט "עשה למען מלאכך" שבו לכאורה אין פנייה ישירה למלאכים?
ומיהם אותם מלאכים שהפיוט פונה אליהם?

בתודה מראש ובברכה.

האם מותר בהספדים לבקש מהנפטרים שיתפללו עלינו?

תוכן

מהו הסיכון, לפי גדולי ישראל והרמב"ם בתוכם, בתפילות שהפניה לקב"ה הינה באמצעות מתווכים?

האם בהשתטחות על קברי אבות מתכוונים שיתפללו עלינו או להיעזר בזכות אבות כנאמר: "אלודי אברהם"?

כיצד ניתן מחד, לבקש מהנפטר שיהיה מליץ יושר עבור החיים ומאידך לבקש עליו רחמים בדינו?

מזגו יין לעובד זר, האם ניתן להכשיר את בקבוק היין מאיסור יין נסך?

תוכן

הלכה היא בידוע שיין נסך אוסר בכל שהוא בגלל חומרת ע"ז, האם בכל תנאי ובכל מצב?

היש תנאים שמזיגת יין לכוס של גוי לא תאסור היין שבבקבוק למרות דין "ניצוק"?

מהי הדרך ובאילו תנאים ניתן להכשיר את בקבוק היין שנאסר משום "ניצוק"?

משנכנס אדר מרבין בשמחה, האם מומלץ ליהודי לכוין התדיינות משפטית עם גוי לימים אלו?

תוכן

חז"ל אמרו "אין מזל לישראל". כיצד, אם כן, מוזכר חודש אדר כתקופה שיש ליהודי יותר מזל?

היש לחשוש לאיסור "לא תעוננו" בהכוונת ההתנהגות של היהודי לפי "ימים טובים" או "ימים רעים"?

למה התכוין רב פפא במימרה שלו:"....לפיכך אם יש לו סכסוך עם גוי מומלץ שיתבע אותו באדר בגלל שאז יש ליהודי מזל"?

שמות ה' שנכתבו שלא בדרך כתיבה, מה דינו של המוחק שמות אלו?

תוכן

מדוע ס"ת שנכתב ע"י יהודי עובד ע"ז נשרף כולו ואילו כאשר נכתב ע"י גוי הריהו חייב בגניזה?

ספר תנ"ך שהודפס ע"י יהודי עובד ע"ז באמצעות מדפסת או ע"י מיסיונרים נוצריים, האם דינו בגניזה או בשריפה?

האם ניתן לגנוז ס"ת תוך הנחתו במוזיאון בתנאים מכובדים או דווקא ע"י נתינתו בכד חרס והטמנתו בקבר אדם חסיד?

הנעלבין ואינן עולבין

לק"י.
שלום לרב.
בעניין דברי שנשמעו ביום שישי כי הרב מוצפי ממליץ לא להתחתן עם דרדעים וכן לא לצרפ למניין ועוד שנקראים יחד עם הקראים..
אדגיש כי לא שמעתי ישירות מהרב מוצפי אולם בהנחה שהדברים שודרו ברדיו והפונה לרב מדייק בהבנת הדברים ובשאלתו

מדוע ????
מדוע אנחנו , אלה שמשתדלים לפעול בהדרכת רבינו וכפי הרב עונה כאן לשאלתינו
צריכים לעמוד לבדינו מול זה ואלה שנטענים במידע זה כנגדינו
צריכים לחוש כאילו עלינו להתנצל
כאילו אין אנו נתמכים בעזרת רבותינו הגדולים בתורה
מדוע???

Subscribe to עבודה זרה