תגיות
10/09/07 כ"ז אלול התשס"ז
המקור עוסק בשאלת חובת ציצית במעיל הכהן הגדול כפי שתואר על ידי הרמב"ם, ובוחן מדוע, לכאורה, לא נצטווה המעיל בציציות. הדיון מביא דעות שונות של פרשנים, ביניהם הכסף משנה, הרמב"ן, והרדב"ז, שמציעים הסברים שונים להיעדר ציציות, כגון אופי הלבישה של המעיל שלא היה כדרך עטיפה, או מספר כנפותיו שלא היו מחוברות כראוי. השיעור אף מתייחס למנהג הספרדים ללבוש טלית קטן ומדוע, לדעת הרב, אין חובה הלכתית בכך.
קובץ שמע - מלא
תיאור המעיל לפי הרמב"ם והרמב"ן:
- הרמב"ם מתאר בהלכות כלי המקדש (פרק ט', הלכה ג') את המעיל כולו תכלת, עם חוטים כפולים, שנארג בתחילת האריגה.
- למעיל אין בית יד (שרוולים), אלא הוא מחולק כ"כנפיים" מהגרון עד למטה.
- ישנו פתח (פי המעיל) רק כנגד הגרון, דרכו משחילים את הראש.
- אסור לקרוע את המעיל, וכל הקורע בגדי כהונה דרך השחתה לוקה.
- הדובר מציין כי לפי תיאור הרמב"ם, המעיל דומה בעצם לטלית קטנה, עם פתח להשחלת הראש ושתי "כנפיים" משני הצדדים.
- הכסף משנה מציין כי גם הרמב"ן על התורה מפרש את המעיל באופן דומה לרמב"ם, ו"בטח היה לו ברייתה" (מקור לדבריו).
השאלה מדוע לא הטילו ציציות במעיל:
- הדובר מעלה את השאלה המתבקשת: מדוע, אם המעיל היה בעל ארבע כנפות (כפי שניתן להבין מהחלוקה לשני "כנפיים" משני הצדדים, שכל אחת יכולה להתפרש כשתיים), לא הטילו בו ציציות?
- הדובר מביא בשם "זכר ישעיה" שהביא בשם הפרי מגדים שני תירוצים לשאלה זו:
- תירוץ ראשון: לבישת בגדי כהונה היא מצווה, ו"מצוות לא להנות ניתנו", ולכן אין חיוב ציצית שנועד להנאה.
- ביקורת על תירוץ זה: הדובר מקשה על תירוץ זה בכך שבבגדי כהונה עצמם יש איסור שעטנז (צמר ופשתים) שלא בזמן עבודה, דבר המעיד על כך שלבוש מצווה עדיין נחשב לבוש לעניין איסורים.
- תירוץ שני: בגדי כהונה הם משל ציבור, ו"לא קרן בגדיהם", כלומר הכסף למימון הבגדים אינו שלהם באופן אישי.
- ביקורת על תירוץ זה: הדובר מציין כי קיימת מחלוקת בין המפרשים האם בגד של שותפים חייב בציצית, והרמב"ם לא פטר בגד של שותפים מציצית. כמו כן, "ציבור" כמוהו כשותפים.
הסבר הרמב"ם והרדב"ז על פטור המעיל מציצית:
- הדובר מביא את דברי מורו (רבו) שטוען שהקושיא תמוהה בעיני הרמב"ם, מכיוון שהרמב"ם סובר שאין אדם יוצא ידי חובת ציצית אלא על ידי עטוף ראשו ורובו.
- כל בגד שאינו לובשים בדרך עטוף (ראש ורוב הגוף) אינו חייב בציצית.
- במעיל (בדומה לטלית קטנה) אין אפשרות לעטוף את הראש והרוב, אלא רק להשחיל את הראש דרך הפתח, ולכן הוא פטור מציצית כי "זה לא דרך עטוף כלל".
- הדובר מציין כי הרדב"ז עצמו מעורר את השאלה מדוע לא הניחו ציציות במעיל שהיה בעל ארבע כנפות לכאורה.
- הרדב"ז משיב שאם היו ציציות, היה הדבר מוזכר, ומכיוון שלא הוזכר, יוצאים מתוך הנחה שלא היו.
- הדובר מביא הסבר נוסף אפשרי מדברי הרדב"ז: בגדי כהונה היו משתלשלים עד העקב, ואם היו ציציות הן היו נגררות על הקרקע.
- הדובר מביא אנקדוטה על הקפדה על הרמת ציציות בבתי כנסת באיטליה כדי להמחיש את הרגישות לנושא.
- הרדב"ז עצמו משיב על טענת הגרירה על הקרקע באומרו שאם הרצפה קדושה, אין בכך בעיה (אם כי אין לרמוס אותן).
- הרדב"ז מציע תירוץ נוסף לפטור המעיל מציצית: מכיוון שה"כנפות" לא היו מחוברות באופן המאפשר הבלטה של ארבע כנפות (רק פתח לראש ושתי יריעות צדדיות), אין זה נחשב לבגד בעל ארבע כנפות לעניין ציצית. בניגוד לטלית שלנו שהכנפות מחוברות על הכתף ומאפשרות את בליטת ארבע הכנפות.
מסקנות ויישום בימינו:
- לפי הרמב"ם והרמב"ן, המעיל היה דומה לטלית קטנה שלנו.
- לפי הרדב"ז, ברור שלא היו בו ציציות.
- הסיבה העיקרית לפטור מציצית, לפי מורו של הדובר ולפי הרדב"ז, היא שהמעיל לא היה בגד שלובשים בדרך עטוף ראש ורוב הגוף.
- לפי הרמב"ם, מצד הדין אין חובה ללבוש טלית קטנה, מכיוון שאינה בגד של עטוף.
- הדובר עצמו נוהג ללבוש טלית קטנה מטעמי חינוך (יראו הילדים), אך ללא ברכה, מכיוון שלדעת הרמב"ם זו ברכה לבטלה.
ציטוטים רלוונטיים מהמקור:
- "כתב רבנו בהלכות כלי המקדש פרק תשיעי הלכה שלישית המעיל כולו תכלת וחוטיו כפולים..." (תיאור הרמב"ם למעיל)
- "לפי התיאור שרבנו מתאר המעיל הוא בעצם דומה לטלית קטנה שהרי הוא אומר שיש לו הריג מסביב לג כלומר, אין לובשים אותו אלא בדרך השחלת הראש לתוך הפיה של המעיל." (השוואת הדובר לטלית קטנה)
- "ואסור לקרוע את פי המעיל, אלא הוא חייב להיות תמיד מקיף מסביב ואין לו בית יעד, כלומר אין לו שרבולים והוא נחלק, אומר רבנו לשני כנף שני כפניים, מסוף הגרון ומטה ומן העורף ומטה." (תיאור נוסף של המעיל)
- "למה לא הטילו ציציות במעיל?" (השאלה המרכזית)
- "מצוות לא להנות ניתנו." (התירוץ הראשון של הפרי מגדים)
- "בגדי כהונה משל ציבור לא קרן בגדיהם." (התירוץ השני של הפרי מגדים)
- "ורבנו סובר שאין אדם יוצא ידי חובה ציצית אלא על ידי עתוף ראשו ורובו. וכל בגד שאינו לובשו דורך עטוף, אינו חייב בציצית." (הסבר מורו של הדובר לפי שיטת הרמב"ם)
- "אבל במעיל הזה או בטלית הקטנה אין לי שום אופציה של עטוף על הראש, אלא רק השחלת הראש בתוך הפיה ואין שום עטוף ראש ולא ייתכן עתוב בראש. לכן לא חייב בציצית כי זה לא דרך עטוף כלל." (הסבר הדובר לפטור מציצית)
- "לא מצינו שהוזכר זה כלל מה אני יכול הרי אחרת היו כותבים שהיו בציציות ולא הוזכר דבר הזה כלל לכן יוצאים מתוך הנחה שלא היה ציציות במעיל." (דברי הרדב"ז על העדר אזכור ציציות)
- "ואם תאמר כיוון שהיה מעיל בעל ארבע כנפות למה לא היה חיה בציצית וכי תמחנמי כלומר אולי תגיד באמת כן שמוציות שמה אז אומר הרדז לא מצינו שהוזכר זה כלל" (ציטוט נוסף מדברי הרדב"ז)
- "כיוון שלא הייתה מחוברת אלא כנגד הגרון אין לו אין זה בעלת ארבע אלא בעלת שתיים ופטורה והארבע כנפות שלנו כולם מחוברות על הכתף ולפי כך היא בעלת ארבע." (הסבר הרדב"ז על מבנה המעיל לעומת הטלית)
- "מצד הדין אין שום אין שום חובה לשים את התלית קטנה רבי חני בנגש דבר" (מסקנת הדובר לגבי טלית קטנה לפי הרמב"ם).
Question1
מה היה מבנהו של מעיל הכהן הגדול לפי תיאור הרמב"ם?
Answer1
מעיל הכהן הגדול היה עשוי כולו תכלת, וחוטיו היו כפולים. הוא נארג בתחילת האריגה, ולא היו לו בתי שחין (שרוולים), אלא הוא נחלק לשני "כנפיים" מהגרון ועד למטה, הן מלפנים והן מאחור. פתח הצוואר (הפי המעיל) היה רק כנגד הגרון, והקורע אותו שלא לצורך חייב מלקות, כמו בשאר בגדי הכהונה הנקרעים לשחת. תיאור זה מרמז שהמעיל היה דומה לטלית קטנה של ימינו, שנלבשת על ידי השחלת הראש בלבד.
Question2
מדוע התעוררה שאלה לגבי אי-חיוב ציצית במעיל הכהן?
Answer2
השאלה התעוררה מכיוון שלפי פשט הכתוב, המעיל היה בעל ארבע כנפות (שני חלקים מלפנים ושניים מאחור), ולכאורה היה צריך להיות חייב בציצית כמו כל בגד ארבע כנפות.
Question3
מה היו חלק מהתשובות שהוצעו לשאלה מדוע לא הטילו ציצית במעיל?
Answer3
הפרי מגדים הציע שני תירוצים: א) מצוות לאו להנות ניתנו, ולכן אין חיוב ציצית על בגד מצווה שממילא לא נהנים ממנו. ב) בגדי כהונה הם רכוש הציבור ולכן אינם נחשבים "בגדיו" של הכהן הפרטי לצורך חיוב ציצית. עם זאת, המשיב מטיל ספק בשני תירוצים אלו.
Question4
מה הייתה תשובתו העיקרית של המורי (רבו של המשיב) לשאלה זו?
Answer4
המורי סבר שחיוב ציצית חל רק על בגד שלובשים בדרך של עטיפת הראש ורובו. מכיוון שמעיל הכהן (כמו טלית קטנה) נלבש רק על ידי השחלת הראש ואינו מאפשר עטיפה, הוא פטור מציצית.
Question5
מה הייתה דעתו של הרדב"ז בנוגע לציצית במעיל?
Answer5
הרדב"ז העלה את השאלה מדוע, אם היה למעיל ארבע כנפות, הוא לא היה חייב בציצית. הוא עצמו תירץ שאף פעם לא הוזכר שהיו במעיל ציציות, ולכן יש להניח שלא היו. תשובה נוספת שהועלתה בשמו היא כי בגדי הכהונה היו ארוכים עד העקב, ואם היו ציציות, הן היו נגררות על הארץ. על כך השיב הרדב"ז שאין בכך בעיה, כי הרצפה במקדש הייתה קדושה. לבסוף, הרדב"ז מציע תירוץ נוסף: כיוון שהכנפות של המעיל היו מחוברות רק באזור הגרון, אין זה נחשב לבגד בעל ארבע כנפות במובן המחייב ציצית, בניגוד לטלית שלנו שכנפותיה מחוברות על הכתפיים ובולטות.
Question 6
מה ההשוואה שמציע המשיב בין מעיל הכהן ללבוש חתן?
Answer6
המשיב מסביר את דברי הרדב"ז על ידי השוואה ללבוש חתן. בטלית שאנו לובשים כחתנים (על הכתפיים), ארבע הכנפות בולטות ולכן הבגד חייב בציצית. לעומת זאת, במעיל הכהן (כמו בטלית קטנה), אין אפשרות להבליט את ארבע הכנפות, ולכן הוא נחשב כבעל שתי כנפות בלבד ופטור מציצית.
Question 7
מה עמדת המשיב בנוגע ללבישת טלית קטנה בימינו?
Answer7
מצד הדין, לפי שיטת רבו (המורי) והרמב"ם, אין חובה ללבוש טלית קטנה, שכן היא אינה נלבשת בדרך של עטיפה. עם זאת, המשיב עצמו נוהג ללבוש טלית קטנה, אך ללא ברכה (כי לדעתו זו ברכה לבטלה), וזאת מטעמי חינוך כדי שהילדים יראו וילמדו.
Question 8
מהו המסר העולה מהסיפור על התנהגות הספרדים בבית הכנסת באיטליה בנוגע לציציות?
Answer 8
הסיפור ממחיש את ההבדלים במנהגים וההקפדות בין קהילות שונות בנוגע למצוות ציצית. בעוד האשכנזים (כמו המספר) נוהגים ללכת עם טליתות גדולות שציציותיהן משתלשלות, הספרדים נוהגים להרים את הציציות כל הזמן כדי שלא יגררו על הרצפה. הסיפור מעלה את השאלה על מידת ההקפדה הראויה במצוות, ומצטט את הרדב"ז שאומר שאין בעיה שהציציות יגררו על רצפה קדושה.
קובץ שמע - TXT
17559.txt
(9.62 KB)