האם ישנם מלאכות אסורות בראש חודש?

יום ל בשבט שהוא יום ראשון של ראש חודש אדר א' התשסח וזו הזדמנות להתייחס לדיני ראש חודש רבנו לא התייחס לדינים מיוחדים לראש חודש מלבד בסדר הקורבנות בגלל מוסף ראש חודש וכן בהלכות תפילה בגלל התוספת של יעלה יבוא אבל לא מעבר לכך הוא לא זכר שיש איזשהו איסור מלאכה מצד הדין או מצד המנהג ראש חודש אלא ראש חודש נחשביום כיום שמותר בעשיית מלאכה ומשום כך אין אצל רבנו שום התייחסות בעניין של סור עשיית מלאכה בראש חודש לעומת זאת התור שהוא בנו של הראש רבי יעקב בנו של רבנו אשר שהוא מגדולי חכמי אשכנז אור החיים סימן תיז מעריך מאוד בעניין זה ואומר גרסינן בפרק אין ערכים ראש חודש אינו אסור בעשיית מלאכה הוא מעריך בהבעת מקורות בעניינים אלו ובסופו של דבר הוא אומר, מביא את הירושלמי, ששם נאמר שהאנשים בטלות בו ממלכה ושזה נחשב למנהג. כלומר, שהיה מנהג ארץ ישראלי קדמון, שאנשים לא עוסות מלאכה בראש חודש ושהירושלמי נותן לזה תוקף של מנהג מחייב. ו איך קוראים במדרשים ניסו לתת הסבר מדוע איך אנשים נהגו שלא לעשות מלאכה בראש חודש ואמרו שזה קשור בחטא העגל שבחטא העגל אנשים סרבו לתת את מזמיהם ורק הגברים קפו עליהן לתת אנזמים כלומר אנשים ניסו למתן לעקב שהגברים לא תלהבו אחרי עבודה זרה אבל לא צלחת דבר בידן אבל הן היו כשרות ולכן כדי לתת להם איזשהו ביטוי אז יש מעין חג בראש חודש לאישה והיא לא עושה מלאכה והתור מביא בשם אחיו רבי יהודה בן אשר בן הראש שהוא אמר שהחגים הם כנגד האבות פסח כנגד אברהם שנאמלו שבעה סיעוגות, שבועות כנגד יצחק. למה? שתקיעת שופר של מתן תורה היה בשופר מאליו של יצחק. סוכות כנגד יעקב, תכתיבו למקנה, הוא עשה סוכות ו-12 שחוד שהי שנה הם בעצם כנגד 12 שבטים אבל בגלל שהם חטו בחטא העגל, לכן זה ניתן לנשותיהם. כך פיתחו להם חכמי אשכנז את המדרשים האלה. ומשום כך אצלהם נהגו שאנשים לא עושות מלאכה בראש חודש. מרן השולחן ערוך כידוע הוא סמוך על שני שולחנות. על שולחנו של רבנו ברוב ההלכות הם כמו רבנו בשולחן ערוך ויש הלכות שהם קורא. ולכן מרן השולחן ערוך בסימן תז באור החיים סעיף א' כותב ראש חודש מותר בעשיית מלאכה והאנשים שנוהגות שלא לעשות בו מלאכה הוא מנהג טוב כלומר הוא קולט את המנהג הזה מאשר שזה מנהג טוב אבל כבר המשנה ברורה מביא במקום בדיאור הלכה ספק שהפוסקים הסתפקו בדברי מרן האם זה מנהג טוב וכל הנשים מחוייבות מדין מורשת אבות מורשת אמותיהם או הכוונה מנהכתוב שאם אישה זו האחרת רוצה לקבל אותו אז היא רשאית אבל לא שזה מנהג שמחייב כל אישה גם הללו שלא נהגו משל נשותמן מן לא נהגו באיסור עשיית מלאכה אז האם לפי מרן זה מנהג טוב וזה מחייב את כולם או רק מי שקיבלה על עצמה באופן אישי לא באופן הדתי או באופן שבטי לא אלא כל אחת אנחנו תכף נראה שהרב אודו יוסף מכריע לכיוון הצמצום דהיינו אם יש אישה שרוצה לנוקן בכבוד וגם אז נסתפקו בדבר האם כל מלאכה אסורה או שמה יש מלאכות שהיא מותרות הגהה הרמה כותב ואם המנהג לעשות מקצת מלאכות לא לעשות לעשות אז בטר מנהג הרמה שהוא אשכנזי אז אצלהם כן יש מנהג שנשים לא עושות מלאכה אבל נחלקו בינם לבין עצמם אי אלו מלאכות עושות אלו מלאכות לא עושות אומר הרמקום לפי מנהגו אם יש מלאכות שהם נוהגות שלא לעשות אזי הם יכולות ברשאיות שיחה מלאכות שהם נוהגות לעשות אז רשעיות לעשות את המלאכות האלה. משנה ברורה מביא עוד עניין שאם יש לנו שני ראש חודשים כמו היום זה למ שבט שהוא יום ראשון של החודש אדר כי מחר גם כן ראש חודש אדר שהיו כאלה שאמרו שעיקר המנהג של הנשים לא לעשות מלאכה זה בעיקרו של ראש חודש שהוא יום שני לא הראשון אז והיו כאלה שאמרו לא בשני הימים. אז כך שאצל האשכנזים יש ספק כפול א' אם זה כולל את שני הימים או רק יום אחד. מטבע הדברים יש כאלה שמחמירים בשני הימים. שנית האם זה כולל כל מלאכה או רק מלאכות מיוחדות? האם זה כולל גם מלאכות של פרנסה? למשל נשים שהם עובדות קבוע יש להם מסרה? האם ההשנע ורות בעשיות מלאכות כאלה או לא והיו כאלה שהחמירו והיו כאלה שהקלו הרב אדו יוסף מסכם או כפי שבנו מסכם בילקות יוסף כותב את הדברים הבאים ראש חודש מותר בעשיית מלאכה ויש נשים שנוהגות שלא לעשות בו מלאכה כלומר הוא הולך על בודד לא הולך כמשהו קבוצתי קהילתי והוא מנהג טוב ומכל מקום מותר להן להכניס בגדים לו תוך מכונת כביסה ולהפעילה או לשטוף כלים או לנקות הבית. כלומר יש כאלה שכבר באופן גורף וסוחף נמנעו מכל מלאכה. אפילו לא ניקיון הבית, אפילו לא שטיפת כלים, אפילו לא כביסה. אבל הילקות יוסף ממתק את הדינים ואומר מותר להם להכניס בגדים לתוך מכונת כבישה או להפחילה או לשטוף כלים ולנקות את הבית. כמו כן הוא מוסיף ואומר וכן נשים העובדות לצורך פרנסת הבית אינן צריכות להתבטל מעבודתן בכל ראש חודש ובלוהכן הרבה נשים כיום אינם נמנעות לעשות מלאכה בראש חודש ויש להן על מה שישמוכו כך יוצא איפה שבעצם ניתן לבוא ולומר אנשים שכבר עובדות בחוץ במלחתן קבוהה אין מקום לפגוע בפרנסתן בגלל המנהג הזה שכאמור לא כל בית ישראל נהגו אותו ואלה שנהגו אותו לא היה ברור היקפו של המנהג ומשום כך אין מקום לפגוע בפרנסתם על בסיס המנהג הזה שלא לומר שגם במלאכות הבית שוב אם הדבר גורם למתח בין איש לבין אישה בגלל זה שהיא כבר נמנעת מלנקות את הבית מלנקות את הכלים מלעשות כבישה שוב אנו רואים ש יש להם על מה לסמוך. שאכן דברים כאלה אינם בכלל המנהג, גם אם הן בכלל אנשים שנהגו. וכאמור שביום ראשון של ראש חודש בוודאי ודאי יש מקום להקל שלפי אלה שנהגו יש מקום להקל כי הוא לא עיקרו של ראש חודש ומעניין לעניין. מוסיף האלכות יוסף ואומר מעיקר הדין מותר להסתפר ולגזוז הציפורניים. ראש חודש וכרמקיום ובפרט אנשים שאינן נצרות בזה אך יש החוששים לצבעת רבי יהודה החסיד ואינם מסתפרים בראש חודש ותבוא עליהם ברכה רבי ח