חימום פיתה צוננת בשבת, מדוע מחייבים להניחה ע"ג מיחם והרי ה"ילקוט יוסף" מתיר בהדיא להניחה ע"ג פלטה?
מהם ההבדלים העקרוניים בין השיטות ההלכתיות והאם יש מחלוקת על הכללים: "אין בישול אחר בישול"?
האם מותר לפתות פת לתוך תבשיל חם בכלי ראשון שאינו ע"ג האש ?
בהנחה ששנת בר המצוה היא שנה פשוטה ולא מעוברת עפ"י מה נקבע מועד הבגרות לנערים (כולל השלמה למנין) - חודשים או שנה גלובלית?
כיו"ב לדיני ממונות (שכירות דירה) - מתי מסתיים החוזה עפ"י הלוח העברי?
כיו"ב לדיני אבלות - מתי מסתיימת שנת האבילות לבנים על הוריהם?
מהם ההבדלים העקרוניים בין השיטות ההלכתיות והאם יש מחלוקת על הכללים: "אין בישול אחר בישול"?
האם מותר לפתות פת לתוך תבשיל חם בכלי ראשון שאינו ע"ג האש ?
לעץ יש תרמילים, פריחה ועלים – והכול נאכל, כולל השורש, במיוחד כשהעץ צעיר. מי שאוכל ממנו עושה זאת בעיקר למטרות בריאותיות, כמעין תוסף טבעי מלא ויטמינים. את התרמילים עצמם נוהגים לאכול בעיקר בהודו ובפיליפינים, וגם זה לא באופן קבוע – רק בשלב מסוים של התרמיל. בתחילתו הוא מר, וכשהוא מתעבה הוא כבר קשה ולא ראוי לאכילה. יש שלב ביניים שבו ניתן לאכול אותו, ולכן בתחילה סברתי שזה כלל לא נחשב "פרי".
רוב בני האדם כלל אינם אוכלים את העלים כפי שהם, אלא רק לאחר תהליך ייבוש, ואז השימוש הוא כתוסף – כחצי כפית ביום. לכן, קשה להגדיר את העלים כ"פרי" – בעיניי זה לא נכנס לקטגוריה הזאת.
שלום כבוד הרב
1)ידוע שאין בישול אחר בישול בבישולי גויים לכן מותר לתת לגוי לחמם מאכל שכבר מבושל...האם כלל זה שייך גם בדבר לח ?ואז יהיה מותר לתת לגוי לשים מרק מבושל על האש ולחממו?או שאין בישול אחר בישול בדבר לח בבישולי גויים?
2)מי שבין ברכת הנהנין לטעימה שמע מישהו מתעטש ואמר לו "לבריאות" נחשב הפסק וצריך לברך שנית על האוכל לפני שמכניסו לפיו?
3)האם מותר לחולה שאין בו סכנה לאכול בישולי גויים שזה נצטך לרפואתו ?
4)האם מותר לחולה שאין בו סכנה לאכול טבל בימינו שהאיסור דרבנן ?
פתיחת השיעור חשיבות לימוד התורה בערב שבת. האם בני ישיבות צריכים ללמוד תורה בימי שישי?
האם האיסור לילך בסחורה ממדינה למדינה, הוא מדין איסור שמחה או עקב היסח הדעת מהאבל?
אדם המתפרנס משחיטה בחו"ל עבור הציבור, האם נכלל במסגרת איסור זה?
מורה למוסיקה השרוי בשנת אבל על מי מהוריו, האם יאסר עליו לעסוק בהוראת המוסיקה?
שלום הרב. הייתי בזמן הגירוש בגוש קטיף וחשבתי אם לקרוע ולברך כיון שמצד אחד- אני רואה בתים בחורבנם ומאידך-עדין התושבים יכולים לחזור אליהם והם לא נמסרו לערבים. האם אני צריך (עפ"י הרמב"ם) לקרוע ולברך כשאני רואה את הבתים כשאף אחד כבר לא יכול לחזור אליהם או אחר שהם נמסרו כבר לערבים או אפי' כשהמשפחות רק מגיעות לחזור לארוז או...? בתודה...
בע"ה
שלום וברכה לכבוד מו"ר עט"ר שליט"א ,
איש יהודי קרוב משפחה כבן 35 חלה לפני כ-15 שנה במחלת הסרטן .
עקב המחלה הוא עבר טיפולים
כשאחד הטיפולים , ע"י הרופאים אז , היה שמירת זרע בהקפאה
עקב חשש שמא ח"ו הוא לא יוכל לילד בעתיד .
באותה תקופה הוא לא היה שומר תורה ומצוות .
ב"ה הוא הבריא אחרי הטיפולים וב"ה התחתן ונולדו לו שלושה ילדים .
ב"ה מאז הוא התחזק בדת ושב בתשובה שלמה והינו שומר תורה ומצוות .
לפני מספר שנים הוא שוב חלה
וכיום המשפחה מצפה לחסדי השם שירפאהו רפואה שלמה מהרה .
היש מקום להתיר התספורת והתגלחת אף אחר חצות היות ורצונו לכבד המועד ?
מדוע חכמי ישראל נתנו לער"פ אחר חצות מעמד של כמעט כחולו של מועד לענין תגלחת הראש?
היש להשוות את דין גילוח הזקן בער"פ אחר חצות לאיסור תגלחת הראש באותו זמן?
לק"י א ט' ניסן תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
א) האם מותר לצחצח בפה לאחר אכילת כזית מצה באחרונה? ובמשחת שנים?
האם הקובע הוא הטעם "כדי שיהיה הפסק סעודתו וטעם בשר הפסח או המצה בפיו" (שגם בתלמוד פסחים קיט ב לא מיבעיא אחר מצה דלא נפיש טעמיה וכו'), או הדין כי לכאורה מש"כ רבנו בפ"ח הל' ט "ואינו טועם אחריה כלום" ובהל' י "ואינו טועם אחר כך כלום כל הלילה חוץ מן המים" מוסב דוקא על אוכלין (ומשקה כנ"ל) שהרי הזכיר רבנו "ואינו טועם אחריו מאכל אחר כלל"?