הרוכשים ענבים מגויים לתעשיית היין - היש לחשוש לאיסור כלאי הכרם?

ושאים מרכזיים:

• איסור כלאי הכרם וחומרתו: המרצה פותח בהסבר האיסור החמור של כלאי הכרם, הכולל איסור אכילה, הנאה ושתייה (יין) הן מהזרעים/ירקות והן מהגפנים שגדלו יחד לאחר שהגיעו לשיעור מסוים. הוא מדגיש כי איסור זה תקף גם בימינו ואינו נוגע רק לשדות חקלאיים גדולים, אלא גם לגינות פרטיות קטנות בהן עץ גפן עשוי להיות משולב עם זרעים או ירקות.
• ציטוט: "אחד הדברים האסורים ומן היסורים החמורים הוא כלי הקרן. דהיינו שהתורה עסרה לזרוע זרעים וירקות עם גפנים... ולכן זה אחד הייסורים החמורים והוא חל גם בימינו ולא נחשוב שלנו אין נגיעה מעשית לדבר הזה."
• מודעות הציבור וחובת ההכרזה: המרצה מציין כי המודעות לאיסור זה אינה תמיד גבוהה ולכן יש צורך לעורר את בני האדם בנושא. הוא מזכיר את התקנה מתקופת המשנה והתלמוד לפיה באחד באדר משמיעים על הכלאיים - שלוחי בית דין יוצאים בהכרזות כדי שאנשים יבדקו את שדותיהם וגינותיהם וינקו אותם מכלאיים.
• ציטוט: "המודעות לדבר הזה היא לא כל כך גבוהה וצריך ליצור אותה כדי להיזהר מפניה... נקבע בהלכה שבאחד באדר ואנחנו מתקרבים כעת ראש חודש אדר משמעין על הכלעיים כלומר השלוחים של בית דין יוצאים בהכרזות מודעות הכרזות ואחד באדר שכל הבני אדם יבדקו את גינותיהם את קרמיהם מפני הקרעיים."
• אמצעי האכיפה ההיסטוריים (עקירה והפקרה): בעבר, לאחר ההכרזה, כל אדם היה חייב לנקות את שדהו מכלאיים. פקחי בית דין היו מסיירים ובודקים, ובמקרה שנמצאו כלאיים, הם היו עוקרים ומשליכים אותם. בשלב מסוים, תוקנה תקנה לפיה אם נמצאו כלאיים בשדה בכמות העולה על אחד מ-24 מין אחר, בית הדין היה מפקיר את כל השדה כקנס.
• ציטוט: "בראשונה היו עוקרים ומשליכים הפקחים היו עוקרים תולשים את הזרעים והירקות מהכללים או מתחת לכפנים ומשליכים... תקינו העבדין שהיו מפקירים את כל השדה שמצאו בו כלעין."
• תוקף ההלכה והפקרה בזמננו: השאלה המרכזית היא האם מנגנון ההפקרה תקף גם לאחר חורבן בית המקדש ובהעדר סנהדרין. המרצה מביא מדברי השולחן ערוך והטור כדי להראות שההלכה של הפקרה קיימת גם בימינו.
• דעת הטור: הטור סובר כי שדה שיש בו כלאיים בכמות האסורה הופך להפקר באופן אוטומטי, וכל אדם יכול לזכות בגידולים שבו (שאינם אסורים מדין כלאי הכרם עצמו).
• ציטוט: "הטור בנו של הראש... כותב בסוף סימן רשע ג כל שדה שיש בו כלעין כגון שיש בו אחד מ-24 ממין אחד כמפורש וכלעיים הרי הוא הפקר בכל הקודם לזכות בזרעים שבה כנאם כלומר זה הפקר אוטומטי אין צורך שבית דין יפקיר..."
• דעת הבית יוסף: הבית יוסף חולק וסובר שיש צורך באקט של בית דין כדי להפקיע את השדה.
• מסקנה: המרצה מציין שאפילו לדעת הבית יוסף, בית דין של ימינו יכול לבוא ולהפקיע את השדה במקרה של כלאיים.
• סמכות בית דין להפקיר בזמננו: עולה השאלה כיצד בית דין יכול להפקיע ממון כקנס בימינו כאשר אין לו סמכות לכנוס קנסות קצובים (שדורשים סמוכים). התשובה היא שאין סמכות לקנסות קצובים, אך יש סמכות להפקיע ממון כעונש מדין הוראת שעה, בדומה לסמכות להוציא להורג במקרים חמורים למרות שאין לנו סמכות לדון דיני נפשות כיום.
• ציטוט: "התשובה לשאלה הזאת נכון אין לנו סמכות לכנוס כנסות קצובים קצובים זה צריך להיות בעיינים סמוכים אבל להפקיר ממון כעונש מדין הוראת שעה מותר לנו שהרי בימינו שלנו אפילו בימינו שלנו שאין לנו סמכות לדון דיני נפשות מותר לנו מדין הוראת שאףו להוציא להורג כל שכן בענייני ממון שמותר לנו להפקיר למי שהוא עבריין."
• השלכות ההפקרה: במקרה של הפקרה, אדם שנכנס לשדה יכול לזכות בחלקים שעדיין לא נאסרו מדין כלאי הכרם, וגידולים אלו יהיו פטורים מתרומות ומעשרות מדין הפקר (תלוי מתי בוצעה ההפקרה).
• ציטוט: "ואז יכול אפילו בימינו בדין הוראת שעם בדין הפקר בדין הבקר ואז אדם אשר יכנס רשי לזכות בחלק שעדיין לא נאסר מדין מדין הכרם יכול לזכות בהם ולא עוד אלא הם פטורים לתרומות מעשרות מדין הפקר."
• רכישת ענבים ויין מגויים: המרצה מזכיר נושא נוסף הנוגע לכלאי הכרם, והוא צריכת ענבים ויין מגויים. יש חשש שגויים זורעים ירקות בתוך כרמי הגפנים שלהם. במקרה כזה, אם אין את המרחקים הנדרשים בין הגפנים לירקות ואין בעיה של "שכחות של פנים" (שהירקות משפיעים על הגפנים או להיפך), מותר לקנות מהם. אך אם התנאים לא מתקיימים, אסור לקנות את הענבים והיין מחשש לכלאי הכרם.

רעיונות ונקודות חשובות:

• האיסור על כלאי הכרם הוא חמור ורלוונטי גם בימינו, לא רק בשדות גדולים אלא גם בגינות פרטיות.
• ישנה חשיבות להגברת המודעות בקרב הציבור לנושא כלאי הכרם.
• למרות חורבן בית המקדש, קיימת דעה בפוסקים (השולחן ערוך והטור) שהלכות הפקרה במקרה של כלאי הכרם תקפות גם היום.
• גם לדעת הבית יוסף, בית דין של ימינו יכול להפקיע שדה שיש בו כלאיים מדין הוראת שעה כעונש.
• להפקרה יש השלכות הלכתיות משמעותיות לגבי הזכות בגידולים ולגבי חובת תרומות ומעשרות.
• יש להיזהר ברכישת ענבים ויין מגויים מחשש לגידולים אסורים של כלאי הכרם בכרמיהם.

המרצה מסכם כי ההלכה בנושא כלאי הכרם והאפשרות להפקיע שדות בהם נמצאו כלאיים רלוונטית גם בזמננו, במיוחד בקרב קהילות שומרות תור