צביעת שיער בפורים לגבר
שלום עליכם הרב.
האם לפי הרב קאפח מותר לגבר לצבוע שיערו דרך תחפושת בפורים?
2. האם לפי הרב קאפח מותר לגבר לחבוש פאה או שיער ארוך על ראשו דרך תחפושת?
האם הדין זהה במקרה שקורא המגילה דלג על מלה בקריאתו?
היש קשר בין הדין של קריאת המגילה למפרע או לסירוגין?
איך מתקשר עם ההלכה שהלועז ששמע קריאה בעברית יצא י"ח למרות שאיננו מבין את השפה?
שלום עליכם הרב.
האם לפי הרב קאפח מותר לגבר לצבוע שיערו דרך תחפושת בפורים?
2. האם לפי הרב קאפח מותר לגבר לחבוש פאה או שיער ארוך על ראשו דרך תחפושת?
רציתי לשאול את הרב.
1. האם לפי הרמב"ם ניתן לכתוב מגילה על "קלף" של ימינו, או שכמו שבס"ת זה לא בסדר, כך גם במגילה (שבימינו יש להקפיד על קריאה מגויל)
2. אם יש לי מגילת גויל אך כתובה בנוסח ספרד (הכוונה לא כפי מסורת תימן) יש לי לקרוא בה ולצאת ידי חובה?
3. האם משנה איך כתובה המגילה (אם יש "המלך" בכל ראש עמוד)?
4. האם בפורים מברכים "תזכה לשנים רבות ומועדים טובים"? אם לא, מה כן מברכים?
תודה רבה.
עקרונית - האם אדם רשאי לברך שהחיינו עבור אחר. לדוגמה: הבונה מעקה לאחר - מי מברך, בעל הבית או הבונה בפועל?
"בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר וכו'" מה ההבדלים בפרשנות המשנה בין התלמוד הבבלי לבין התלמוד הירושלמי?
היש הבדלים בדין אותו אדם אם יעזוב את נתב"ג בדרכו לירושלים בשעות הערב המוקדמות או לאחר שהאיר המזרח?
יהודי שנמצא בטיסה בליל י"ד, האם ניתן להחיל עליו את המושגים: "פרוז בן יומו" / "מוקף בן יומו"?
לכבוד כבוד הרב רצון ערוסי שלום וברכה! השנה אני נמצא בישיבה לפני גיוס לצה"ל בקיץ (בישיבה שהיא לא תימנית) בקרוב עלינו ימי הפורים ועימם שבת זכור, התעוררה במוחי שאלה שמעסיקה אותי כל שנה בתקופה זו - האם ישנו בסיס הלכתי או אפילו חיוב הלכתי לכל אחד ואחד שנוכח בקריאת פרשת זכור בבית הכנסת בשבת לשמע/לקרא את הקריאה ככתבה וכלשונה - כלומר האם כל אחד חייב מבחינה הלכתית לשמע את קריאת פרשת זכור בטעמים שבהם הוא גדל? במשך השנים האחרונות תמיד נמנעתי מלעלות לתורה בקריאת פרשת זכור במבחינה עקרונית - שכיום במדינת ישראל אנו יוצאים ידי חובה על ידי כל קריאה וקריאה ולא משנה מה הטעמים ומהם שורשיו של השליח ציבור.
שלום לרב ערוסי. אני עושה עבודה על מגילת אסתר, ורציתי לדעת ולדייק במנהג תימן ע"פ רבינו ומארי יוסף זצ"ל
א. האם יש לתייג את המגילה? (חובה, מנהג, איך נהגו בתימן?)
ב. כמה ואם יכול מו"ר לכתוב אותם (אם זה לא טורח גדול) שינויים יש בין מגילת אסתר תימנית ובין מגילת אסתר מעדות אחרות?
ג. האם נהגו בתימן לכתוב את המגילה כשהמילה "המלך" בראש העמוד?
ד. האם הקפידו על מספר שורות בכל יריעה? ה. אם יש משהו מיוחד שלא מניתי אשמח לשמוע. אודה למארי שיחדד הבנתי וקושיותי בנושא.
לכבוד הרב שלום וברכה אבל שחל פורים בתוך שבעת ימי אבילותו, האם מותר לו לסעוד סעודת פורים ככל האדם. או שחלים עליו מגבלות מסוימות. (לפי הרמב"ם והגר"י קאפח).
בתודה
יורינו מו"ר המאלפינו חכמה ודעת.
אבל בתוך שנתו לענין קבלת משלוח מנות, וכן לענין שמחת פורים ע"י משתה ושירים עם משפחתו וסוביביו.
מה מנהגינו?? מה דעת מו"ר מהרי"ק?
וכן אם למו"ר שליט"א יש דעה אחרת מהי דעתו??
תודה רבה וברוכים תהיו.
רציתי לשאול לגבי מנהגינו בכתיבת מגילת אסתר.
1. ראיתי בתשובה של הרב כי בתימן נהגו לסיים כל דף בסוף פסוק כמו בספר תורה ולא נהגו להתחיל כל דף ב"המלך", אך בדורות האחרונים יש כאלו שעושים כך. האם הרב ממליץ לשנות ולעשות שכל דף יתחיל במילה "המלך" או שלפי הרב עדיף להמשיך במסורת הקדומה של סיום כל דף בסוף פסוק?
2. האם לפי מנהגינו שמים מקל בסוף המגילה עליו גוללים את המגילה (בדומה לספר תורה)? ואם יש כמה מנהגים בזה אצלינו, האם הרב ממליץ על מנהג מסוים?
תודה מראש לרב על תשובותיו.
לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו בהלכות מגלה וחנוכה פ"א הלכה ח' (מה' מכון מש"ה) כותב הרמב"ם על שלושה מצבים של התכנסויות והגדרות של כפר ועיר.
1) המקרה הראשון - כפר שבו האנשים אינם מתכנסים בשני וחמישי ולכן יקראו בזמנה דהיינו ב - יד'.
2) מקרה שני - עיר שאין בה עשרה בטלנין קבועין בבית כנסת וכו' דינה ככפר ומקדימין וקוראין ביום הכניסה דהיינו בשני וחמישי.