יצא לעשן סיגריה וחזר לאחר מכן למאכלו - האם חייב שוב בברכות ראשונות?

כתב רבנו בפרק רביעי ללכות ברכות הלכה זן את הדברים הבאים גמר בליבו מלאכול או מלשתות ואחר כך נמלך לאכול או לשתות אף על פי שלא שינה מקומו חוזר ומברך. זה בגלל שכבר גמר בליבו מלאכול משתו. אז אם הוא התחרט ורוצה להמשיך, חוזר ומברך. ואם לא גמר בליבו, אלו אלא דעתו לחזור ולשתות או לאכול, אפילו פסק כל היום כולו, אינו צריך לברך שני. כלומר, אם הוא אוכל להנעתו, נינוח, אין מי שתורד אותו, יש פה, יש שם, שירת קודש, דיבורים, כל מיני דברים, שתייה, שתייה קצת, שתייה לאחר מכן והוא במקומו לא עוקר ממקומו, לא יוצא מביתו. ובדרך קדו לפעמים יש הפסק גדול בין שתייה לשתייה, בין אכילה לאכילה ואפילו שעה האם הוא יצטרך לחזור או לברך בגלל ההפסק הגדול שיש בין אכילה לאכילה, בין שתייה לשתייה. רבנו אומר, לא, אינו צריך לברך שנית ולעוד אלה הוא אמר אפילו כל היום כולו ו המגן אברהם אמר לא בשימן קפד המגן אברהם אמר נראה לי בשע קטן ט אומר המגן אברהם מי שנתכוון לפתור שתי אכילות או שתי שתויות לברכה אחת ושעה בינתיים כדי עיכול צריך לחזור ולברך ברכה ראשונה מר ש מאחר והיה פער בין הראשונה לשנייה ואם כבר שקת העיכול צריך לחזור לברך ברכה ראשונה הגינת ורדים דוחה את דברי המגן אברהם והוא מוכיח מדברי רבנו שאפילו כל היום כולו לא צריך לחזור ולברך ועיקר הטיאון שלו כנגד מגן אברהם ש מה שאמרנו כדי עיכול זה ביחס לברכה אחרונה. כלומר שאם אדם גמר מלאכול אל ישה יותר מדי אחרי גמירת אחרי גמר האוכל. כי אם כבר גמר וכבר הוא רעב מחדש אז זה כבר הפלגה גדולה בין סיום האכילה לברכה ושם נאמר כדי עכול. אבל כשלא מדובר על ברכה אחרונה, אלא כשמדובר על ברכה ראשונה, כגון שהוא מפזר את אכילותיו, מפזר את שתיותיו. אומר הגנת ורדים מדברי רבנו הרמבם, משמע שאין צורך לחזור ולברך, אלא די לא בברכה הראשונה. מה שהוא ברך ואפילו נמשך עוד ועוד במשך זמן ארוך. ובאמת הרב עיוסף בשאלות ותשובות יחווה דעת בחלק ו סימן יא הוא דן בשאלה בנוגע לחבורה של תלמידי חכמים העומדים בבית השם בלילות שיושבים ועוסקים בתורה בלילה בבית הכנסת או במדרש ומגישים להם ידי פעם ופעם תה או קפה. האם צריכים לברך בכל פעם על התה והקפה עוד היי בברכה פעם אחת לפתור כל מה שיובא לפניהם במשך הלילה כמו בלילת חיתום כמו לילת לגראיה בליל שבועות אז נותנים להם בדי פעם פעם שתייה אבל בהפסקים במדובר שלא יוצאים החוצה להם במקומם כי לעולם עכיר למקום גורמת לחיוב ברכה מחדש וכאן מדובר שלא נעקר ממקומו שלפי רבנו לכאורה לא צריכים לברך לאחר שהוא מביא את הדעות השונות אומר הרב יוסף לסיכום חברים שעוסקים בתורה ומגישים להם את פעם ופעם תהי או קפה אפילו שהוא בינתיים יותר משעה מחצה שיש בזה יותר מקדי שיעור עיכול המזון אינם צריכים לחזור או לברך על כל כ** וכוס אלא די בברכה אחת והיא פותרת את הכל ואם יצא לחוץ מפתח בית הכנסת או בית המדרש אפילו הניח מקצת חברים ואחר כך חזר צריך לחזור ולברך שזה באמת מאכים שבכל יום בעבונותינו המרובים בגלל העניין של סגריה עשון שגריה שהוא אסור כל השנה אבל התירו אותו מ שהתירו אותו ביום טוב כאילו זה העונג שלו זה ההנעה שלו למרות שכאמור הוא אסור כל השנה אז יש כאלה שמרשים לעצמם לצאת החוצה בגלל העישון אז עלה עשון בא פה מן הרגע שהוא יצא החוצה מעקר מקומו כשיחזור יצטרך לברך מחדש אבל כל עוד הוא אשרי יושב ביתך אשרת ממי דרך וכל הזמן נמצא בבית המדרש לא חייב לברך אפילו יש הפסקות בין שתייה לשתייה הרבה זמן ובאמת העניין הזה הוא לא רק לאירועים מסובז היום בגלל התודעה שהולכת ונצרבת שצריך לערבות בשתייה בגלל מזג חם שהרבה פעמים הוא מבזבז לנו הרבה נוזלים ויש הרבה פעמים בני אדם מסתובבים ממש מסתובבים עם בקבוק שתייה ביד בקבוק מים הכוונה אז האם יצטרכו לברך כל פעם מחדש אם היו הפסקות והתשובה אם מדובר באדם שיושב במשרד הוא מתה פעם הוא לא גם אפילו בהפסקים ארוכים כפי ששמענו אפילו למעלה משעה לא יצטרך לחזור כל עוד לא עקר ממקומו. וכן אדם אשר הולך בדרך בטיול, אין שם שינוי מקום, הוא תוך כדי הליכה שותה. אז על פי שלפעמים יש הפסקה גדולה בין לגימה ראשונה ללגימה מוחרת, לא יצריך לברך. כמר שהכל הולך אחר הברכה הראשונה שהוא ברך. וכאמור, רק אם היה בנסיבות של שינוי מקום אז מתחייבים לחזור. רבי ח