האם ניתן להבדיל על משקה קוקה קולה או קפה וכיו"ב?

שאל השואל מה הוא להבדיל על יין מבושל או על מיץ ענבים מבושל או מה הוא להבדיל למשל על קולה והוא שואל לפי שיטת רבנו שכידוע שרבנו אומר שבשביל קידוש יין מבושל פסול ולכן הוא שואל מה הדין לגבי הבדלה עלבה ששאלתו זו מחייבת אותנו לדון בדבר ההבדל בין שיטת רבנו ובין שיטת מרן לגבי קידוש והבדלה על משקה להבדיל מקידוש על פת בין קידוש של לילה בין קידוש של יום ובין ההבדלה ונתחיל תחילה בדברי רבנו ואחר מכן נפנה לשולחן ערוך ובכן רבנו בפרק 29 מהלכות שבת אמר שאין מקדשים על יין מבושל או על יין מתוק, אלא על יין הראוי להתנסך על גבי המזבח. ולכן בהלכה יז המשיך רבנו להתייחס בדבר עיינות שפסולים או כשרים לקידוש וכתב יין שריחו ריח חומץ וטעמו טעם יין מקדשים עליו וכן מזוג וין צימוקים מקדשים עליו והוא שיהיו צימוקים שיש בהם לחלוחית שאם ידרוך אותן יצא מהן דבש הדבש וכן יין חדש מגיטו מקדשים עליו ושוחט אדם אש קול של ענבים ומקדש עליו בשעתו עד כאן בהלכה יז לגבי היין שקשר לקידוש ממשיך רבנו באותה הלכה בנשימה אחת וכותב מדינה שרוב ינה שחר אף על פי שהוא פסול לקידוש מותר להבדיל עליו הועיל והוא חמר מהמדינה כלומר יש בני אדם שרוב השתייה שלהם היא יין ויש בני אדם שרוב השתייה היינית שלהם היא שחר. כיוון שיש מקום שרוב השתייה היינית שלהם היא שכר, השכר נקרא חמר מדינה. חמר זה יין. זה היין של המדינה. כיוון שהשתייה, רוב השתייה היינית שלהם היא שכר. אז לכן אתם לקרוא לשכר חמר סינה בשביל הבדלה אין צורך שיהיה ביין אמיתי אלא די לנו שבאותה מדינה הוא נחשב ליין כי הוא בא במקום התחליף של השתייה היינית ורוב השתייה היינית שלהם משחר ולכן הוא מכונה חמר המדינה היין של המדינה ואפשר בדיל עליו לא בכדי הערכתי כיוון שמורי בצדק באות נ אומר שעלינו להבחין בין משקי מדינה ובין חמר המדינה. משקי מדינה אפשר לבוא לומר מהוא המשקה ה הפופולרי ביותר? קוקה-קולה. אז אוקיי, אפשר להבדיל על קוקה-קולה או כל מיני משקאות אחרים תוסופים פופולריים. אבל אומר מורי, זה לא מה שנאמר כאן, אלא בדרך כלל השתייה היינית היא משמחת וגם מביאה לשוחרה במידה באדם מפריז בה. ולכן אם אני מסתכל שעל המנהג באותה מדינה, אם יש שכר שמרבים לשתות אותו במקום מסבעות, במקום שרוצים לשמוח ולהשתקר, זה זה נקרא חמר המדינה. כיוון שרוב השתייה היינית שלהם, המשמחת והמשקרת והמשקרת היא שכר. אז השחר הזה עומד ומקבל דין של יין, אבל רק להבדלה ולא ליין. ולכן אומר מורי, הקוניק או הבירה, וכאן צריכים לומר בירה לבנה. כיוון שהבירה הלבנה היא זו שהיא שחר ומביאה לשחרות. ושותים אותה במשוואות או הקוניק או הארגי כל אלו הם באים במקום שתייה ינית ומשקרת ובני אדם נוהגים לשתות אותם בהרבה מקומות ולכן הם נקראים חמר המדינה ואפשר להבדיל על קוניק או על בירה או על ערק ךשה הכל והוא יצא ידי חובה לוחם בקידוש ולפי רבנו לא בקידוש של לילה ולא בקידוש של יום בקידוש הלילה כי צריך יין הראוי להתנסך על גבי מזבח בקידוש של יום כי המצווה שם דרכת יין ברכת גפן ולכן אם הוא לא יקח יין אלא חמר המדינה אז שעקור אז הוא לא מקיים את המצווה האותנטית המקורית שתיקנו חכמים בקידוש היום אבל אם נחזור חזרה להבדלה שאפשרו לקדש על להבדיל על חמר המדינה. אומר מורי ובית צדק, יוצאים מכאן המיצים, המייצים הקלים, מצפוזים, מצשקוליות קולה, כל אלה הם אינם רוב ינה המשקר של המדינה, אלא זה משקה מדינה אבל לא חמר המדינה ולכן אין לצאת בחובה בהבדלה על מיצים. או א או כל ה ככה יוצא בזה כמו כן אומר מורי גם לא קפה כי קפה נכון שבני זה משקה מדינה אבל אי אפשר להגיד שהוא בא להחליף את ינה המשקר של המדינה וחלב חלב הוא כן משקר אבל אי אפשר לבוא לומר שמבחינת המנהג אצלנו תלך למשוואה תשתה חלב כמו ששותים בירה ו מסתלים כמו שאומרים היום זה לא נכון אלא לכל או יותר אדם שותה חלב בתורת תזונה או או קצת לצנן את עצמו וכי יוצא בזה אבל לא מעבר לזה למרות שיש בו כוח המשקר אבל מבחינת המנהג הוא לא ברמה שהוא מחליף כאילו את השתייה עיינית המשקרת ולכן אין יוצאים די חובה בהבדלה גם לא על חלב עד כאן שיטת רבנו ביחס למשקאות השונים הן לקידוש של הל והן לקידוש של היום והן להבדלה. לא כן מרן. רק לפני כן נסגור עניין ונאמר בוודאי ובוודאי שאדם יכול להבדיל על יין מבושל ועל אמיץ ערבי מבושל. למה? כי הרי הליבה דרבים זה יין דרבים שותים שתייה ינית משקרת מאלה אז הוא לא גרע מחמר המדינה. ולכן בוודאי שעל אלה מבדילים אלא כאמור על קולח לו, על טמפו לו, על על הם השקאות קלים לו ואפילו על קפה לו, אבל על דירה כונקן. מכאן נלך לשיטת השולחן ערוך. שולחן ערוך שיטתו שונה בסימן רעב אור החיים סעיף ח הוא קובע מקדשין על יין מבושל ועל יין שיש בו דבש ויש אומרים שאין קדשים עליהם. היש אומרים זה הרמב"ם אבל הוא עצמו העדיף את השיטה שאומרת שמקדשים על יין מבושל. כמו כן הוא אומר להרמה והמנהג לקדש עליו אפילו יש לו יין אחר. כלומר יש שעדייפו את היין המבושל זה שיטת מרן והרמה. מוסיף מרן בסעיף ט. במקום שאין יין מצוי. יש אומרים שמקדשים על שכר ושאר משקין מחוץ מן המים ויש אומרים שאין מקדשים. כלומר מרן כאן מביא דעה מאוד מאוד נפחנית שאומרת שאפילו לקידוש של הלילה אם אין לו יין אפשר לקדש על שכר הושאר משקים. לא רק שכר אלא הוא שאר משקים. כלומר לא רק חמר המדינה אלא גם שקי המדינה זה דעה מאוד מאוד מרחיקת לחם חוץ ממה חוץ מן המים ויש אומרים שאין מקדשים הוא מביא את הדעה שלי יש אומרים הוא מוסיף ואומר ולהראש דהיינו לרבנו הראש בלילה לא יקדש על השכר אלא על הפת יש לו אופציה אין לך חייים קדש על הפת אבל מה פתאום שתקדש על השחר ובבוקר כלומר בקידוש של היום שם אין אפשרות לקדש על הפת כי היא קרה זה ברכת הגפן אז אומר הראש ובבוקר יותר טוב לקדש על השחר שיברך עליו שהכל קודם ברכת המוצי כי הרי מה תברך המוציא המוצי זה האוכל בשם זה לא קידוש כמו הלילה אז הוא אומר אם אין לו יין הוא יכול לקדש על השכר אנחנו תכף נראה שלא רק אם אין לו אם הוא מחביב עליו השחר נעבו כבר אצלהם לקדש ביום על השחר עוד שלפי רבנו לחלוטין לו אז אני חוזר להראש ביום שאם יברך עלפתחילה אין כאן שום שינוי בדברי טעמיהם הגעה וכן המנהג פשוט כדברי הראש ואם יין בעיר לא יקדש עלפת ומי שאינו שותה יין משום נדר יכול לקדש עליו וכולי עכשיו אין ספק שאנחנו רואים ששיטת מרן רחוקה מאוד כרחוק מזרח ממערב משיטת רבנו וכך שהוא שר לקדש בלילה על שחר אם אין לו יין ואפילו על שאר משקין חוץ מןמים זה רחוק רחוק מזרח מערב משידה בדנו שגם בקידוש ביום יכול לקדש על שכר ואילו על רבנו לא עכשיו מוסכם לפי מרן שגם על חלב לא מבדילים ולא מקדשים ואז נשאלת את השאלה למה הרי החלב הוא שכר אז למה לא מקדשים ולא מבדילים. אם בין כך אתה אומר שמקדשים על ה על הח מקדשים על שכר. זאת אומרת כאן יש קושי להבין את שיטת מרן. אם באת באת לעשות לזה א משקה מדינה במקום חמר מדינה אז למה למה לא בחלב שהוא משקה מדינה והוא גם משקר? אז אולי לא חמר המדינה אבל משקר. מה מה ראית שלו? יש קושי אומר אומר הרב רבי יסקות יוסף אין לקדש על חמר מדינה כגון שחר אלא בקדושה רבה למרות שמרן הביא דעה כזו אבל בקידוש לא לקדש על חמר מדינה כגון שכר אלא בקידושי רבא אבל בליל שבת מי שאין לו יין לקדש עליו מקדש על הפרק כלומר הרב יוסף הכריע שלמרות שמרן מביא דעה לעקל מאחר ויש אופציה לקדש עלפת בליל שבת עם עין יין. למה הכניס עצמו לספקות מאוד גדולים? יקדש על הפת הרבה יותר עדיף משכניס את ראשו לספקות גדולים מאוד מאוד בדיני ברכות ובדיני יציאת ידי חובת הקידוש. הוא מוסי ואומר העיקר ההלכה כדעת מרן שאין לקדש קדושה רבה על דירה או שחר וחמר מדינה כשיש יין בעיר. כלומר מרן לא מתכתחילה לקדש קדוש הרבא ביום. על שחר או על בירה, רק אם אין לו יין ואף עם היין ביוקר אין לנו פטר מקדוש על היין בשביל כך ולכן לא יפה עושים אותם הנוהגים לקדש קדוש הרבא על הבירה או השחר אף על פי שיש יין בעיר כלומר הרב רב יוסף מקרב את שיטת מרן כמה שאפשר לשיטת הרמבם לא לגמרי אבל כמה שאפשר לשיטת הרמבם שאומר אין לך יין בבוקר טוב תקדש על השכר אבל אם יש לך לא אפילו שהוא ביוקר קדש על היין א הלאה אז הוא אומר אה ולכן לא יפה עושים אותם הנוהגים לקדש קידוש הרבא על הבירה או השחר אף על פי שש בעיר מחמד שהיה בלוקר או משום דחביבה להו שכרה שאין לקדש על בירה או שכר אלא אם כן אין בעיר יין או כשהיין מזיק לו שאל יקדש עלמר המדילה רבנו יאמר מה היה אין בזיקו לא יקדש ביום על חמר כי זה לא עיקר התקנה אבל הוא אומר זה כבר כן אז הוא קרב קצת את דברי מרן רבנו לא לגמרי גם כשמקדשים על יין צר הרק צריך לשתות מלא לוגמז לכן כדאי לתן את הדעת מי שהולך לקדש על קוניה או על א על הרגי אז הם לא לגמר זה לא כמו ב איך קוראים בשטויות של שבע ברכות ח יותר בזה שהעיקר ילגימה אבל כאן אתה צריך לצאת בחובה זה כמו כו של ליל הסדרך רביעית אז שיתן אדם את דעתו אם הוא לך ב במסלול הזה מה זה מחייב אותו וכן לגבי ברכה אחרונה שאין לברך ברכה אחרונה רק שופטי רביעי הלאה אין לעשות קידוש בליל שבת או הבדלה במוצאי שבת על קפה או ת או על חלב או שאר משקאות קלים שאינם נחשבים לחמר מדינה והוא הדין למצדרים גזוז או טמפו ואף מי שאין שי אפשר לו לשתות יין או שאין לו יין וגם לא שכר אינו רשאי לקדש להבדיל על המשקאות המזכרים כלומר גם הרבודה יוסף אומר אפילו להבדלה אין לקדש על להבדיל על גזוז על טמפו על מצדרים על קפה על על איך קוראים על תי על חלב כל אלה לא מהבחינה זו זה שווה לשיטת מורי בפירוש דברי רבנו ח