האם הברכה היא במפגש בין נשים או דווקא חברים גברים שפגשו זה את זה לאחר חודש ימים?
האם במפגש כזה מתחייבים בברכה זו גם עם חברים על בסיס עסקי וכד'?
אם במשך החודש התבטא הקשר בטלפונים, מכתבים וכיו"ב האם גם אז יתחייב בברכת שהחיינו בעת המפגש ביניהם?
תגיות
05/06/08 ב' סיון התשס"ח
קטע האודיו עוסק בהלכות ברכות, בדגש על ברכות "שהחיינו" ו"מחיה המתים" הנאמרות בעת מפגש עם חבר או קרוב משפחה לאחר תקופה ממושכת. הדיון סובב סביב השאלה מתי בדיוק יש לברך ברכות אלו, ובאילו סוגי מערכות יחסים מדובר, תוך התייחסות לפסיקות של השולחן ערוך ורבנים נוספים. הוא בוחן את ההבדלים בין חברות לצורך עניינים חולפים לחברות המבוססת על ערכים נעלים יותר, וכיצד הדבר משפיע על הצורך בברכה. כמו כן, הוא מתייחס ליחסים בין הורים וילדים ולחיוב החינוכי שבהם. לבסוף, הקטע דן בהשפעת הטכנולוגיה המודרנית על הלכות אלו, כאשר קשר רציף באמצעות טלפון או אמצעים דומים עשוי לבטל את הצורך בברכה בעת מפגש פיזי.
קובץ שמע - מלא
תזכיר תמציתי: ברכות "שהחיינו" ו"מחי המתים" לאחר פגישה עם חבר או קרוב משפחה
מקור: קטעים מתוך "הטקסט שהודבק" (ציטוטים מתוך הלכות ברכות, שולחן ערוך, משנה ברורה ודעות נוספות).
נושא מרכזי: הדיון ההלכתי סביב ברכות "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" ו"ברוך אתה השם מחי המתים" הנאמרות בעת פגישה מחודשת עם חבר או קרוב משפחה לאחר תקופת זמן ממושכת. הדיון מתמקד בשאלה האם ברכות אלו תקפות רק בין חברים או גם בין בני משפחה, ובאופי הקשר הנדרש כדי לחייב ברכה.
נקודות עיקריות וציטוטים מרכזיים:
- המקור ההלכתי: ההלכה הבסיסית מובאת מהלכות ברכות ומהשולחן ערוך (אור החיים סימן רה סעיף ראשון):
- "הרואה את חברו לאחר 30 יום אומר שחיינו ואחר 12 חודש מברך מחיי המתים והוא שחביב עליו הרבה ושמח בראייתו."
- ההלכה מבחינה בין פגישה לאחר 30 יום (ברכת שהחיינו) לבין פגישה לאחר 12 חודשים (ברכת מחי המתים), ומתנה זאת בכך שהאדם הפוגש חביב על המברך והוא שמח בראייתו.
- היקף הברכה - חברים או גם משפחה? השאלה המרכזית הנדונה היא האם ברכות אלו נאמרות רק בין חברים במובן הפשוט, או גם בין בני משפחה (בן ואב, הורים וילדים, בעל ואישה):
- המשנה ברורה מרחיבה את היקף הברכה ומציינת: "הרואה את חברו ואין חילוק בין איש לאישה כלומר גם אם הוא הוא רואה את אשתו למשל מברך עליה או אשתו שרואה אותו מברך עליה מברכת עליו כלומר או אישה שרואה את חברתה הטובה מברכת כלומר שלא נחשוב שהברכה הזו היא רק בין זכרים אלא היא גם בין נקבות".
- המשנה ברורה מוסיפה: "והינו אם רואה אשתו ואמו, בתו ואחותו, כיוון שהוא שמח ונהנה בראייתם."
- כותב המאמר מסיק מכך שלפי השולחן ערוך, הברכה פשוטה גם בין קרובי משפחה: "ולכן הדבר פשוט שלפי לפי מרן הברכה היא גם בן אב לבניו ובנותיו בין בנים ובנות לבין אב. וכן בין אמא לבין בנים ובנות וכן בנים ובנות כלפי אמא וכן אפילו בין בעל לאישה או אישה לבעל".
- דעת רבנו (הרמב"ם) והקושי: המחבר מעלה ספק לגבי דעת הרמב"ם שלא הוסיף את התנאי "והוא שחביב עליו הרבה ושמח בראייתו" כמו בשולחן ערוך.
- ההסבר המוצע הוא שברכת "מחי המתים" עצמה מעידה על קשר עמוק: "והראיה ברכת מחיי המתים נשכח מלב דהיינו מי שאין אדם רוצה לשוח מי שאדם כל הזמן רוצה בזכרונו ואז הוא מברך ואם כן אם בין חברים כך בין קרובים על אחת כמה וכמה". כלומר, עצם העובדה שמברכים "מחי המתים" לאחר 12 חודשים מעידה על קשר משמעותי שבו היעדרות ממושכת גורמת לתחושה של שכחה מהלב.
- חברות לדבר נעלה: המחבר מביא את דעת מורו שמבחין בין סוגי חברויות:
- חברות המבוססת על דברים חולפים או אינטרסים (יופי, עסק) אינה מחייבת ברכה: "חברות בגלל יופי, חברות בגלל עסק. רבנו איננו כולל את זה לדעת מורי בכלל המברכים והמתברכים, כי כנראה שחברות על בסיס שהוא נאה, מישהו שהוא נאה או בגלל קשר עסקי. זה מבחינת מה שאמרו חכמים. בטל דבר בטלה אהבה. בטל עסק בטל קשר."
- חברות המבוססת על דבר נעלה (לימוד משותף, תיקון מידות) כן מחייבת ברכה: "אבל חבר'י על בסיס של דבר מעלה, דהיינו מדברים זה עם זה, לומדים זה מזה, מתקנים זה את זה... חבר כזה צריך לקנות ועל חבר כזה מברכים שחיינו מגודל הפרידה ומברכים החי המתים מגודל הפרידה."
- יישום לגבי קשרי משפחה: למרות שבדרך כלל קשרי משפחה הם רגשיים, יש בהם גם את ממד החינוך והדבר הנעלה (במיוחד בין הורים וילדים), ולכן סביר להניח שגם עליהם מברכים.
- "נכון מאוד שבדרך כלל הקשר המשפחתי הוא קשר רגשי סנטימנטלי געגועים אבל סוף סוף קשה מאוד לומר שבדברים אלו הוא בטל דבר בטלה אהבה בטל קשר אלה אלה דברים אמיצים ומעגנים בנפשות של בני אדם ולכן דבר ברור שגם על זה ודאי מברכים."
- המחבר מזכיר את החשיבות של קשר הורים וילדים כקשר של חינוך, דבר שיכול להיחשב כ"דבר מעלה".
- השפעת אמצעי התקשורת המודרניים: המחבר מעלה ספק לגבי תקפות הברכות בעידן הנוכחי, בו קיימים אמצעי תקשורת רציפים כמו טלפונים ופקסים:
- "דומה שמאחר ובימינו הקשר הזה הפך להיות קשר רציף ומאוד טחוף. מאוד טחוף. יהיה זה מאוד מאוד מוזר לברך שהחיינו אם חודש לא ראינו אבל יום יום אנחנו שומעים ומשתמעים."
- המחבר מביא את דעת מרן (השולחן ערוך) שמי ששלח כתבים לחברו ולא ראהו מעולם, אף על פי שנהנה מראייתו, אינו מברך. הוא משליך מכך על קשר טלפוני מתמיד: "דומה שבימינו שלנו שהקשר הפוך להיות טלפוני מתמיד אין לנו אלא דברי הוראת מרן מי שלא ראה את חברו מעולם ושלח לו כתבים או עמד בקשר טלפוני מתמיד אף על פי שהוא נהנה בריאתו אינו מברך עבריתו רבי ח."
- לפי דעה זו, קשר רציף באמצעות אמצעים מודרניים עלול לבטל את הצורך בברכה בעת הפגישה הפיזית.
מסקנה: הדיון ההלכתי מראה כי ברכות "שהחיינו" ו"מחי המתים" בעת פגישה מחודשת חלות גם על קשרי משפחה קרובים, ולא רק על חברים. עם זאת, אופי הקשר (צורך בשמחה בראייה, קשר משמעותי ולא רק אינטרסנטי או חולף) הוא תנאי חשוב. בעידן המודרני, קשר רציף באמצעות אמצעי תקשורת עלול להשפיע על הצורך או התקפות של ברכות אלו בעת פגישה פיזית, ודעת השולחן ערוך בנוגע לקשר באמצעות כתבים עשויה להיות רלוונטית גם לקשר טלפוני מתמיד
Question1
מתי מברכים את ברכת "שהחיינו", ומתי מברכים את ברכת "מחי המתים"?
Answer1
מברכים "שהחיינו" כשרואים חבר לאחר 30 יום שלא התראו, ומברכים "מחי המתים" כשרואים חבר לאחר 12 חודשים שלא התראו, בתנאי שהחבר יקר מאוד ושמחים בראייתו.
Question2
האם הברכות "שהחיינו" ו"מחי המתים" תקפות רק בין חברים, או גם בין בני משפחה?
Answer2
הברכות תקפות גם בין בני משפחה, כמו בין הורים לילדים ובין בעל לאישה, אם יש שמחה גדולה בראייה לאחר תקופת ניתוק.
Question3
האם יש סוגים של חברויות שעליהן לא מברכים את הברכות הללו?
Answer3
כן, אם החברות מבוססת על אינטרסים חולפים כמו יופי או עסקים, לא מברכים. הברכות רלוונטיות לחברויות המבוססות על דברים נעלים, כמו לימוד משותף ותיקון מידות.
Question4
אם הקשר עם חבר או בן משפחה נשמר באמצעות טלפון או כתב, האם עדיין מברכים כשנפגשים לאחר זמן רב?
Answer4
לפי חלק מהדעות, אם היה קשר רציף באמצעות טלפון או כתב, לא מברכים, גם אם עברה תקופה ארוכה מאז הפגישה האחרונה.
Question5
מה הדין לגבי ברכה על ראיית חכם מישראל?
Answer5
יש ברכה מיוחדת שמברכים כשרואים חכם מישראל: "אשר חלק מחכמתו ליראיו".
Question 6
מה המשמעות של אמירת "אבי מורי זכרו לחיי העולם הבא" על הורים שנפטרו?
Answer6
בשנה הראשונה לאחר פטירת הורה, אומרים "אבי מורי איני כפרת משכבו" (או נוסח דומה לאם). לאחר שנה, מפסיקים לומר "כפרת משכבו" ואומרים "אבי מורי זכרו לחיי העולם הבא", כדי להדגיש את החיבור לדבר הנעלה שקיבלנו מהם.
Question 7
מהי ההגדרה של "נשכח מלב" בהקשר לברכת "מחי המתים"?
Answer7
"נשכח מלב" מתייחס למצב שבו אדם לא רוצה לשוח עם האחר והוא נשכח מזכרונו, כלומר שהניתוק גרם להיעדר רצון לזכור אותו ולהתחבר אליו.
Question 8
מה ההבדל בין הגישה של רבנו לגישה של השולחן ערוך בנוגע לברכות אלו?
Answer 8
רבנו מביא רק את לשון המקורות, בעוד שהשולחן ערוך מוסיף הסברים ופרטים נוספים, כמו הדגש על כך שהחבר צריך להיות "חביב עליו הרבה ושמח בראייתו". יש הסוברים שלפי רבנו, הברכות תקפות רק בין חברים קרובים, ולאו דווקא קרובי משפחה, אך יש הסוברים שגם הוא יסכים שמברכים בין קרובים.
קובץ שמע - TXT
080605hy.txt
(8.93 KB)