מעשר כספים
האם מותר להשתמש בכספי מעשר - כספים לצורך השתתפות בעלויות ניקוי בית - הכנסת (שאינן חובה עלינו כמתפללים, שכן אנחנו נותנים דמי - ועד מדי חודש)?
האם חייב לבזבז כל ממונו ע"מ לקיים "די מחסורו" או שישנה תקרה לשיעור הנתינה?
אם מדובר באדם אמיד ובקהילה עניה-האם חייב למכור נכסים (דירה, רכב וכד') ע"מ לתמוך באדם הנזקק לסיוע כלכלי?
מתי ובאילו נסיבות תהיה ההפרשה מהכנסתו (נטו), דהיינו לאחר ניכוי כל ההוצאות הנדרשות לקיום משפחתו?
כאשר אין נזקקים לתמוך בהם-מה יעשה במעשר הכספים?
מסמך זה מסכם את עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים בנוגע למצוות הצדקה (מעשר כספים וגמילות חסדים) כפי שהם עולים מתוך הטקסט המצורף. הדובר מתבסס רבות על דברי רבנו (הרמב"ם) במשנה תורה ובפירוש המשנה.
נושא מרכזי: גבולות מצוות הצדקה וגמילות חסדים
הטקסט מתמקד בשאלה כמה אדם צריך להפריש לצדקה, האם זו חובה, ובאילו מצבים יש תקרה לסכום זה. הדובר מבחין בין שני סוגים של גמילות חסדים:
מצבים בהם חלה חובת מתן צדקה עד חמישית מהממון:
מצבים בהם חלה חובת הפרשה מההכנסות (ולא מהקרן):
הדרגות במצוות הצדקה:
דגשים נוספים:
ציטוטים מרכזיים:
הדובר מסיים בתקווה שהבהרה זו תסיר ספקות בנוגע לשיטת רבנו בעניין מצוות הצדקה
האם מותר להשתמש בכספי מעשר - כספים לצורך השתתפות בעלויות ניקוי בית - הכנסת (שאינן חובה עלינו כמתפללים, שכן אנחנו נותנים דמי - ועד מדי חודש)?
שלום כבוד הרב,
אני בחורה רווקה שאינה גרה בבית ההורים, והכנסותיה לא קבועות - הן לפי שעות. מימון כל הוצאותי - מחיה, ביגוד, לימודים, רפואה, דיור - הן מהמשכורת שלי. אני מאד רוצה לתת מעשר מהמשכורת שלי, אך לפעמים אני במינוס, ואין לי מקור מימון אחר. אימי נפטרה לפני כ -4 שנים, ואני משתדלת לתת, כשיש לי, חלק מסכומי הכסף לאחיי, אך איני מחשבת במדוייק את סכום ההכנסה מול נתינת המעשר. האם יש צורך בחישוב מדוייק ולהוציא לפחות 10 אחוז מהסכום או לתת "מעשר" לפי יכולתי באותו חודש, גם אם זה לא עשירית מהסכום הכולל? תורה רבה מראש...
כתב הרמב"ם: "הדרך הישרה היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה, מכל דעות שיש לאדם". לא ברור לי איך בדיוק ניתן לקבוע מהי דעה בינונית - האם הדבר מוחלט או שהוא תלוי בחברה? למשל, אם אדם חי בחברה שבה האנשים הנדיבים נותנים את כל רכושם לצדקה, והאנשים שנחשבים "קמצנים" נותנים רק חצי מרכושם לצדקה - אז הדרך הממוצעת היא לתת 75% מהרכוש לצדקה; מצד שני, אם אדם חי בחברה שבה האנשים הקמצנים לא נותנים כלום, והאנשים שנחשבים ל"נדיבים" נותנים שקל לעני פעם בשנה - אז הדרך הממוצעת היא לתת שקל פעם בשנתיים... האמנם הדרך האמצעית נקבעת לפי החברה שהאדם חי בה?
כבוד הרב שלום רב קראתי במספר שו"תים שלך שישנן הוצאות משפחתיות שניתן לקזז מהמשכורת לפני שמחשבים את המעשר. (לא הייתי מודעת לכך וחשבתי שחייבים מהמשכורת נטו לחשב עשירית. כתוצאה מכך בעלי ואני נוטים להתווכח הרבה, שכן הוא מתוסכל מכל ההוצאות, והכסף שבורח, והסגירה בדוחק של החודש) האם תוכל לפרט אלו הוצאות ניתן לקזז: - שכירות? - הוצאות אוכל? - חשמל? גז? מים? טלפון? וכו - מטפלת לתינוקת (שומרת עליה בזמן שאני עובדת)? - רכב? - ביגוד? - ציוד לתינוקת (מיטה, כסא לרכב וכו...) טיטולים וכו - ארנונה? - שיעור בנושא חינוך ילדים?
כשהולכים לאירוע, אם עלות המנה 100 ₪. ואני שם במעטפה ומוסיף עוד 50 ₪ מהמעשרות.
האם ליידע אותו או לא?
יום השישי כ"ח ניסן תשע"ח 13.4.18
מקורות: גמרא, ב"מ, עא, א וכתובות, סז, ב; פו, א רבינו, הל' מלווה ולווה והל' מתנות עניים
שלום לכבוד הרב.
האם אפשרי כל חודש בעת קבלת המשכורת לכתוב את סכום המעשר שצריך לעשר על נייר, ולא להפרישו בפועל? כוונתי כל חודש לרשום את הסכום ובבוא העת (יש לי מטרה מסוימת שאליה אנו שומרים את המעשרות) להפריש בפועל סכום שהצטבר לדוגמא שנה שלמה? היות והסכום הינו גבהה מאד, האם מותר להעביר אותו למטרה המיועדת בתשלומים (בכרטיס אשראי) של 12 תשלומים? האם עדיף כל חודש להפריש את הסכום בשלמותו בפועל ושים בצד, עד להעברתו למטרה המיועדת? סליחה על הסירבול, התשובה חשובה לי ביותר.
תודה.
שלום למרי. בתשובתו ענה לי מרי, שבנסיבות כאלו בהם אני שרוי במינוס בבנק והלוואה שצריך להחזיר לבנק ומשכנתא - אני ואשתי פטורים כרגע ממתן מעשר כספים עד שנתייצב. אך מחילה מכבודך, לא הבנתי מה כוונת דבריך.
1. האם שנתייצב הכוונה לפלוס בחשבון?
2. ואם הכוונה לפלוס בחשבון הרי שעדיין יש לנו חובות ההלוואה והמשכנתא, האם גם במצב כזה אנו פטורים עד שתסתיים ההלוואה?
3. מהי הכמות שצריך להפריש מעשרות?
תודה רבה למרי.