שאלות שונות בענין מאכלות אסורות: 1. תבשיל חלבי בכלי בשרי 2. בשר שבטעות נתבשל ללא מליחה 3. כבד שנתבשל ביחד עם בשר

תמצית נושאים ורעיונות מרכזיים מתוך הטקסט "הטקסט שהודבק"

מסמך זה מציג ניתוח של קטעים מתוך ספרות הלכתית, העוסקים בשאלות שונות הנוגעות לדיני כשרות, בעיקר בהקשר של טעות במטבח וכללי "נותן טעם לפגם".

נושא ראשון: בישול חלבי במחבת בשרית נקייה (פגם בדיעבד מותר)

הקטע הראשון עוסק במקרה בו בשלה עקרת בית בטעות ביצה עם חמאה במחבת בשרית שהייתה נקייה ואינה בשימוש מעל 24 שעות. השאלה היא מה דין החביתה ומה דין המחבת.

• דין החביתה: מאחר והמחבת הייתה נקייה ויש כלל של "נותן טעם לפגם אסור לכתחילה ומותר בדיעבד", הטעם הבשרי הבלוע בדפנות המחבת נחשב פגום לאחר 24 שעות. לכן, החביתה שספגה טעם פגום זה מותרת בדיעבד, כי "התורה חסה על ממונם של ישראל".
• ציטוט: "ולכן ההביתה עם חמאה ספגה קלתה מהמחבת הבשרית טעם פגום של בשר ומשום כך החביטה הזו מותרת כי זה דיעבד כבר נעשה מעשה וכי יזרקו את החביתה התורה חסה על ממונה של ישראל אז כיוון שזה כבר בדיעבד נותן טעם לפגם בדיעבד מותר אז החיתה מותרת."
• דין המחבת: המחבת עצמה נכשרת לאחר בישול החלבי, מאחר ועתה בלוע בה טעם של "חלב עם בשר", שהוא אמנם אסור אך פגום. דינה כדין כלי שבליעתו איסור פגום: אסור להשתמש בו לכתחילה בלי הכשרה.
• ציטוט: "המחבת ההוא נכשר מאחר ועכשיו גלוע בדפנותיו טעם חלב עם בשר דבר אסור אמנם הוא פגום אבל זה כמו כל כדרה אשר היא בלואה בליאה של איסור פגום שאסור להשתמש בה יותר מכשירים אותה..."
• הכשרת כלים מבליעת איסור פגום: כפי שמכשירים כלי שבושל בו בשר נבלות וטרפות (אף על פי שהבשר עצמו אסור לשימוש), כך יש להכשיר מחבת שבלעה טעם חלבי על גבי טעם בשרי פגום, אם רוצים להשתמש בה שוב לבשרי. אין הקלה להשתמש בכלי ללא הכשרה גם לאחר זמן רב ("אפילו לאחר כמה שנים לא יועיל לא יציל") בשל כלל "לך תחילה".
• ציטוט: "ולכן כאמור כלי שנתבשל בו נבלות וטרפות והוא נקי מצחצח ועברו עליו הרבה זמן טע הוא נכשר אף שהטעם שבו פגום ולכן מחבת בשרית ישנה נקיה שבלאה טעם חמאה אף שהטעם פגום אסור להשתמש באות המחבת אפלו לאחר חודשים אפלו לאחר שנים בלי חשב לך תחילה דהיינו להכשיר את הכלי."
• איסור לכתחילה: אסור לבשל מלכתחילה באופן שיודעים שבדיעבד האיסור יהיה מותר בגלל "נותן טעם לפגם", כי "אין מְתִירִין איסור לכתחילה".

נושא שני: בישול בשר ללא מליחה (חילוקי מנהגים)

הקטע השני עוסק בדין אדם שבטעות בישל בשר ללא מליחה.

• דעת השולחן ערוך: לדעת השולחן ערוך, בשר שלא נמלח אסור, אלא אם כן יש פי 60 כנגד הדם שנפלט. אם אין פי 60, הבשר והתבשיל אסורים.
• ציטוט: "לפי השולחן ערוך שאין כל הנוהג לפי השולחן ערוך שאינם חולטים אז היה בשר אסור אלא אם כן יש פי 60 כנגד מה שאנו מעריכים מפליטת הדם אז אם אין פי 60 אזי הבשר אסור כל התבשיל אסור כל הסדרה אסורה..."
• מנהג יהודי תימן (חליטה): יהודי תימן נוהגים לחלוט את הבשר לאחר חיתוך, שטיפה, מליחה והדחה. אולם, המהרי"ץ (רבי יחיא צאלח) פוסק שאם בטעות חתכו את הבשר יפה והדיחו יפה אך שכחו למלוח, ובכל זאת חלטו את הבשר במים רותחים, מכת החום של החליטה מכשירה את הבשר בדיעבד.
• ציטוט: "אבל אם חתך את הבשר יפה יפה ושכח למלוח והדיחו יפה יפה והשליחו לתוך מים רותחים מאחר מכת חום של חליקה גם איברים שלו פרש מותר ומותר הבשר."
• היחלשות המנהג: הרב מציין בצער שהקפדנות במנהג החליטה הולכת ומתרופפת.

נושא שלישי: בישול כבד עם בשר (חובת חליטה ודינים שונים)

הקטע השלישי דן בדין בישול כבד עם בשר יחד.

• דעת רבנו (הרמב"ם): לדעת הרמב"ם, כבד שלא הוהבה על האש או נחלט בחמין או ברותחין לפני הבישול, אם התבשל עם בשר, הרי שהקדרה כולה אסורה, כיוון שהכבד פולטת דם ואינה קולטת.
• ציטוט: "אם לא הייתה חליתה לדעת רבנו בפרק ו' מהלכות מאכלות אסורות הלכה חטא שכתב הכבד שבשילה ולא הבבה על האור ולא חל בחומת או ברטחין הרי הקדרה כולה אסורה כבד בכל שנתבשל אמה כלומר בניגוד רבי יוחנן בןורי שאמר רבי יוחנן בן אורי שהכבד פולטת ועוסרת את האחרים ואינה קולטת בגלל חלקותה הרשבה פסק כמו רבי יוחנן בן אורי רבנו אמר אין הלכה כמו רבי יוחנן בן הורי ולכן אם אדם בטעות בשל כבד עם בשר בלי חליטה אצלנו גם הבשר עצמו גם להכבד אסור בלי חליטה זה כבר רבנו כתב."
• דעת הרשב"א: הרשב"א פסק כמו רבי יוחנן בן אורי שהכבד פולטת ואינה קולטת.
• דעת רבנו (המשך): רבנו חולק על רבי יוחנן בן אורי, ולכן אם בשלו כבד עם בשר בלי חליטה, שניהם אסורים.
• דין בישול כבד עם ירקות: אפילו אם הכבד התבשל עם ירקות בלבד ללא חליטה, הכל אסור.
• ספק המהרי"ץ לגבי כבד חלוטה: המהרי"ץ מסתפק בדין אם התבשל כבד חלוטה עם בשר. למרות שנראה שהכבד כבר חלוטה ואין דם יוצא ממנה, הוא אינו מתיר את הבשר, אך מתיר את הכלים.
• ציטוט: "אז הוא מסופק בחניין הוא אומר נראה בוודאי לפי הנראה כבר נחלטה הכבד ושוב אין דם יוצא ממנה ואף על פי שזה נראה לכאור הטעם הגון להתיר גם הבשר מכל מקום אין בנו כוח להתיר הבשר א אבל מת להתיר הכלים דווקא בדו כלומר אם בשל כבד עם בשר כפי שהוא נשא אז אז אומר מהרית אם הוא נחלט אז יש מקום להתיר את הגדרה מסופק הוא אם יש להתיר את הבשר אבל אחרי בקשת המחילה נלך לדברי מורי..."
• דעת מורי (הרב יחיא קאפח): הרב קאפח מביא את דברי רבנו שכל הכשר כבד מחייב חיתוך לחתיכות לפני חליטה בחומץ או במים רותחים או הצלייה על האש.
• ציטוט: "אומר רבנו בעל החזן אם חיטתך וזה תנאי להכשר והשליכה לתוך החומץ כדי לחלוט אותה בחומץ או לתוך מים רותחים עד שתדתבן שזה חליטה ומים רותחים הרי זו נותרת לבשל אותה אחר כך אוכבר נהגו כל ישראל להבבה על האור ואחר כך משמים אותה. אבל תנאי מוקדם לכל אחד ממסלולי האכשר, אם זה חליטה בחומת או החליטה ברוחין או בהבהו באור. קודם כל חיתוך הכבד לחתיכות."
• דין חתיכת כבד שהתבשלה עם בשר לאחר חליטה: לדעת מורי, בדיעבד מותר, כי החתיכה קיבלה הכשר חליטה. האיסור לכתחילה לחלוט כמה חתיכות יחד הוא חומרה.
• ציטוט: "על כבד חתוכה, על חתיכת כבד שנתבשלה יחד מהבשר עם חליתה בזה. אומר מורי בדיעבד מותר כי כיוון שהיא חתיכה וכיוון שקיבלה את ההכשר של החליטה בדיעבד מותר."
• דין כבד קטנה עם חתך: אם הכבד קטנה ויש בה חתך, כגון כבד עוף, בדיעבד מותר לבשלה עם בשר לאחר חליטה מוקדמת.
• ציטוט: "וגם באות יג אומר מורי שאם הכבד היא קטנה בכנ שיש בו איזשהו חתך כמו משל כבד של עוף שהיא קטנה ומחר ויש בה חתך במקום המרע וכולי אז בדיעבד אם בש אותה יחד עם כל הבשר עם חליטה מוקדמת מותר."
• סיכום דעת הרב קאפח: לכתחילה יש לחלוט כל חתיכת כבד בנפרד. בדיעבד, אם חלטו חתיכת כבד עם בשר, הכל מותר כולל הקדרה. אולם, אם הכבד הייתה גדולה או שלמה והתבשלה עם בשר לאחר חליטה טובה, לדעת הרב קאפח הכל אסור.
• ציטוט: "אבל לפי הרב קאפח אחת היא הכבד היא קטנה עם חתך או חתיכת כבד מחתיכה מכבד גדולה לכתחילה צריך לחלוט אותה לבדע עבד אם חלט אותה עם חתיכות או עם בשר הכל מותר לרבות הגדרה אבל אם הכבד הייתה גדולה או שלמה ובשל אותה יחד עם הבשר עם חליטה טובה לפני כן לפי הרב קאפח הכל אסור אוס ת ונעשרת."

נושא רביעי: מילוי בשר בביצים (איסור בשל דם)

הקטע הרביעי עוסק בדין מילוי בשר בביצים או בשר אחר ובישולם.

• דעת רבנו: אסור לבשל עופות שמולאו בשלמותם בבשר וביצים, כי הדם יוצא לתוכם, ואף על פי שהבשר מומלח היטב ואפילו אם הבשר שבפנים צלוי, מאחר והמעטפת החיצונית של הבשר לא נחלטה כהלכה (כי אי אפשר לחלוט כשבפנים יש מילוי), הכל אסור.
• ציטוט: "נוגע לענייני המילון שכשע בני אדם לוקחים בשר וממלים בתוכו ביצים או כל מיני בשר אז רבנו בהלכה יק בפרק א אמר שאסור העופות שניחן שלמים ומלא ומלא חללן בשר ובצים ובשלם אסורות שהרי דם יוצא לתוכן ואף על פי שמלחן יפה יפה ואפילו היה הבשר שבתוכן שלו כצלי האלה שלפנימי נניח שהם כבר גמורים הכל בסדר אבל מאחר המעטפת של הבשר לא נחלתה כהלכה כי איך אפשר לחלוט כשיש בתוכה מילוי מילא אם לא היה בתוך המילוי אפשר לחלוט אבל כשיש בתוך המלוהי חליטה לא חליטה ולכן הכל אסור."
• השלכה על בישול בשר בלי חליטה: מכאן עולה שאם מבשלים בשר בלי חליטה, הבשר אסור אפילו אם הוא מומלח היטב. כך גם לגבי כבד המתבשל בלי חליטה.

המסמך מציג מגוון של דינים ומנהגים הנוגעים לכשרות, תוך התמקדות במקרים של טעות, כללי "נותן טעם לפגם" וחשיבות מנהג החליטה אצל יהודי תימן, לצד הבאת דעות שונות של פוסקים מרכזיים כמו הרמב"ם והמהרי"ץ