שאלות שונות בענין מאכלות אסורות: 1. תבשיל חלבי בכלי בשרי 2. בשר שבטעות נתבשל ללא מליחה 3. כבד שנתבשל ביחד עם בשר

היש הבדל בדין הכלי לדין התבשיל ובמה זה תלוי?

האם ישתנה הדין במקרה שלכתחילה למקרה בדיעבד, דהיינו לאחר שנעשה המעשה בשוגג?

האם ניתן לסמוך על פעולת חליטת הבשר ולהכשירו למרות שלא נמלח בטעות?

היש הבדל בדין הכבד שהיתה שלמה או נחתכה לחתיכות קודם הכשרתה?

תגיות

19/06/08 ט"ז סיון התשס"ח

קטע האודיו עוסק בשאלות הלכתיות הנוגעות לכשרות המטבח, בפרט דיני בשר וחלב. הוא דן במצבים שונים שבהם נעשו טעויות בבישול, כמו בישול בשר בחמאה או בישול בשר ללא מליחה מוקדמת. הדובר מנתח את הדינים הרלוונטיים, תוך התייחסות לפסיקות שונות ולמנהגי יהדות תימן, בדגש על חשיבות החליטה (צריבת הבשר במים רותחים). הוא גם מסביר כיצד ניתן להכשיר כלים שנאסרו עקב טעויות אלו. בנוסף, נידון דין בישול כבד עם בשר, וההשלכות לגבי כשרות הבשר והכלים, בהתאם למנהגים שונים.

קובץ שמע - מלא

תמצית נושאים ורעיונות מרכזיים מתוך הטקסט "הטקסט שהודבק"

מסמך זה מציג ניתוח של קטעים מתוך ספרות הלכתית, העוסקים בשאלות שונות הנוגעות לדיני כשרות, בעיקר בהקשר של טעות במטבח וכללי "נותן טעם לפגם".

נושא ראשון: בישול חלבי במחבת בשרית נקייה (פגם בדיעבד מותר)

הקטע הראשון עוסק במקרה בו בשלה עקרת בית בטעות ביצה עם חמאה במחבת בשרית שהייתה נקייה ואינה בשימוש מעל 24 שעות. השאלה היא מה דין החביתה ומה דין המחבת.

דין החביתה: מאחר והמחבת הייתה נקייה ויש כלל של "נותן טעם לפגם אסור לכתחילה ומותר בדיעבד", הטעם הבשרי הבלוע בדפנות המחבת נחשב פגום לאחר 24 שעות. לכן, החביתה שספגה טעם פגום זה מותרת בדיעבד, כי "התורה חסה על ממונם של ישראל".
ציטוט: "ולכן ההביתה עם חמאה ספגה קלתה מהמחבת הבשרית טעם פגום של בשר ומשום כך החביטה הזו מותרת כי זה דיעבד כבר נעשה מעשה וכי יזרקו את החביתה התורה חסה על ממונה של ישראל אז כיוון שזה כבר בדיעבד נותן טעם לפגם בדיעבד מותר אז החיתה מותרת."
דין המחבת: המחבת עצמה נכשרת לאחר בישול החלבי, מאחר ועתה בלוע בה טעם של "חלב עם בשר", שהוא אמנם אסור אך פגום. דינה כדין כלי שבליעתו איסור פגום: אסור להשתמש בו לכתחילה בלי הכשרה.
ציטוט: "המחבת ההוא נכשר מאחר ועכשיו גלוע בדפנותיו טעם חלב עם בשר דבר אסור אמנם הוא פגום אבל זה כמו כל כדרה אשר היא בלואה בליאה של איסור פגום שאסור להשתמש בה יותר מכשירים אותה..."
הכשרת כלים מבליעת איסור פגום: כפי שמכשירים כלי שבושל בו בשר נבלות וטרפות (אף על פי שהבשר עצמו אסור לשימוש), כך יש להכשיר מחבת שבלעה טעם חלבי על גבי טעם בשרי פגום, אם רוצים להשתמש בה שוב לבשרי. אין הקלה להשתמש בכלי ללא הכשרה גם לאחר זמן רב ("אפילו לאחר כמה שנים לא יועיל לא יציל") בשל כלל "לך תחילה".
ציטוט: "ולכן כאמור כלי שנתבשל בו נבלות וטרפות והוא נקי מצחצח ועברו עליו הרבה זמן טע הוא נכשר אף שהטעם שבו פגום ולכן מחבת בשרית ישנה נקיה שבלאה טעם חמאה אף שהטעם פגום אסור להשתמש באות המחבת אפלו לאחר חודשים אפלו לאחר שנים בלי חשב לך תחילה דהיינו להכשיר את הכלי."
איסור לכתחילה: אסור לבשל מלכתחילה באופן שיודעים שבדיעבד האיסור יהיה מותר בגלל "נותן טעם לפגם", כי "אין מְתִירִין איסור לכתחילה".

נושא שני: בישול בשר ללא מליחה (חילוקי מנהגים)

הקטע השני עוסק בדין אדם שבטעות בישל בשר ללא מליחה.

דעת השולחן ערוך: לדעת השולחן ערוך, בשר שלא נמלח אסור, אלא אם כן יש פי 60 כנגד הדם שנפלט. אם אין פי 60, הבשר והתבשיל אסורים.
ציטוט: "לפי השולחן ערוך שאין כל הנוהג לפי השולחן ערוך שאינם חולטים אז היה בשר אסור אלא אם כן יש פי 60 כנגד מה שאנו מעריכים מפליטת הדם אז אם אין פי 60 אזי הבשר אסור כל התבשיל אסור כל הסדרה אסורה..."
מנהג יהודי תימן (חליטה): יהודי תימן נוהגים לחלוט את הבשר לאחר חיתוך, שטיפה, מליחה והדחה. אולם, המהרי"ץ (רבי יחיא צאלח) פוסק שאם בטעות חתכו את הבשר יפה והדיחו יפה אך שכחו למלוח, ובכל זאת חלטו את הבשר במים רותחים, מכת החום של החליטה מכשירה את הבשר בדיעבד.
ציטוט: "אבל אם חתך את הבשר יפה יפה ושכח למלוח והדיחו יפה יפה והשליחו לתוך מים רותחים מאחר מכת חום של חליקה גם איברים שלו פרש מותר ומותר הבשר."
היחלשות המנהג: הרב מציין בצער שהקפדנות במנהג החליטה הולכת ומתרופפת.

נושא שלישי: בישול כבד עם בשר (חובת חליטה ודינים שונים)

הקטע השלישי דן בדין בישול כבד עם בשר יחד.

דעת רבנו (הרמב"ם): לדעת הרמב"ם, כבד שלא הוהבה על האש או נחלט בחמין או ברותחין לפני הבישול, אם התבשל עם בשר, הרי שהקדרה כולה אסורה, כיוון שהכבד פולטת דם ואינה קולטת.
ציטוט: "אם לא הייתה חליתה לדעת רבנו בפרק ו' מהלכות מאכלות אסורות הלכה חטא שכתב הכבד שבשילה ולא הבבה על האור ולא חל בחומת או ברטחין הרי הקדרה כולה אסורה כבד בכל שנתבשל אמה כלומר בניגוד רבי יוחנן בןורי שאמר רבי יוחנן בן אורי שהכבד פולטת ועוסרת את האחרים ואינה קולטת בגלל חלקותה הרשבה פסק כמו רבי יוחנן בן אורי רבנו אמר אין הלכה כמו רבי יוחנן בן הורי ולכן אם אדם בטעות בשל כבד עם בשר בלי חליטה אצלנו גם הבשר עצמו גם להכבד אסור בלי חליטה זה כבר רבנו כתב."
דעת הרשב"א: הרשב"א פסק כמו רבי יוחנן בן אורי שהכבד פולטת ואינה קולטת.
דעת רבנו (המשך): רבנו חולק על רבי יוחנן בן אורי, ולכן אם בשלו כבד עם בשר בלי חליטה, שניהם אסורים.
דין בישול כבד עם ירקות: אפילו אם הכבד התבשל עם ירקות בלבד ללא חליטה, הכל אסור.
ספק המהרי"ץ לגבי כבד חלוטה: המהרי"ץ מסתפק בדין אם התבשל כבד חלוטה עם בשר. למרות שנראה שהכבד כבר חלוטה ואין דם יוצא ממנה, הוא אינו מתיר את הבשר, אך מתיר את הכלים.
ציטוט: "אז הוא מסופק בחניין הוא אומר נראה בוודאי לפי הנראה כבר נחלטה הכבד ושוב אין דם יוצא ממנה ואף על פי שזה נראה לכאור הטעם הגון להתיר גם הבשר מכל מקום אין בנו כוח להתיר הבשר א אבל מת להתיר הכלים דווקא בדו כלומר אם בשל כבד עם בשר כפי שהוא נשא אז אז אומר מהרית אם הוא נחלט אז יש מקום להתיר את הגדרה מסופק הוא אם יש להתיר את הבשר אבל אחרי בקשת המחילה נלך לדברי מורי..."
דעת מורי (הרב יחיא קאפח): הרב קאפח מביא את דברי רבנו שכל הכשר כבד מחייב חיתוך לחתיכות לפני חליטה בחומץ או במים רותחים או הצלייה על האש.
ציטוט: "אומר רבנו בעל החזן אם חיטתך וזה תנאי להכשר והשליכה לתוך החומץ כדי לחלוט אותה בחומץ או לתוך מים רותחים עד שתדתבן שזה חליטה ומים רותחים הרי זו נותרת לבשל אותה אחר כך אוכבר נהגו כל ישראל להבבה על האור ואחר כך משמים אותה. אבל תנאי מוקדם לכל אחד ממסלולי האכשר, אם זה חליטה בחומת או החליטה ברוחין או בהבהו באור. קודם כל חיתוך הכבד לחתיכות."
דין חתיכת כבד שהתבשלה עם בשר לאחר חליטה: לדעת מורי, בדיעבד מותר, כי החתיכה קיבלה הכשר חליטה. האיסור לכתחילה לחלוט כמה חתיכות יחד הוא חומרה.
ציטוט: "על כבד חתוכה, על חתיכת כבד שנתבשלה יחד מהבשר עם חליתה בזה. אומר מורי בדיעבד מותר כי כיוון שהיא חתיכה וכיוון שקיבלה את ההכשר של החליטה בדיעבד מותר."
דין כבד קטנה עם חתך: אם הכבד קטנה ויש בה חתך, כגון כבד עוף, בדיעבד מותר לבשלה עם בשר לאחר חליטה מוקדמת.
ציטוט: "וגם באות יג אומר מורי שאם הכבד היא קטנה בכנ שיש בו איזשהו חתך כמו משל כבד של עוף שהיא קטנה ומחר ויש בה חתך במקום המרע וכולי אז בדיעבד אם בש אותה יחד עם כל הבשר עם חליטה מוקדמת מותר."
סיכום דעת הרב קאפח: לכתחילה יש לחלוט כל חתיכת כבד בנפרד. בדיעבד, אם חלטו חתיכת כבד עם בשר, הכל מותר כולל הקדרה. אולם, אם הכבד הייתה גדולה או שלמה והתבשלה עם בשר לאחר חליטה טובה, לדעת הרב קאפח הכל אסור.
ציטוט: "אבל לפי הרב קאפח אחת היא הכבד היא קטנה עם חתך או חתיכת כבד מחתיכה מכבד גדולה לכתחילה צריך לחלוט אותה לבדע עבד אם חלט אותה עם חתיכות או עם בשר הכל מותר לרבות הגדרה אבל אם הכבד הייתה גדולה או שלמה ובשל אותה יחד עם הבשר עם חליטה טובה לפני כן לפי הרב קאפח הכל אסור אוס ת ונעשרת."

נושא רביעי: מילוי בשר בביצים (איסור בשל דם)

הקטע הרביעי עוסק בדין מילוי בשר בביצים או בשר אחר ובישולם.

דעת רבנו: אסור לבשל עופות שמולאו בשלמותם בבשר וביצים, כי הדם יוצא לתוכם, ואף על פי שהבשר מומלח היטב ואפילו אם הבשר שבפנים צלוי, מאחר והמעטפת החיצונית של הבשר לא נחלטה כהלכה (כי אי אפשר לחלוט כשבפנים יש מילוי), הכל אסור.
ציטוט: "נוגע לענייני המילון שכשע בני אדם לוקחים בשר וממלים בתוכו ביצים או כל מיני בשר אז רבנו בהלכה יק בפרק א אמר שאסור העופות שניחן שלמים ומלא ומלא חללן בשר ובצים ובשלם אסורות שהרי דם יוצא לתוכן ואף על פי שמלחן יפה יפה ואפילו היה הבשר שבתוכן שלו כצלי האלה שלפנימי נניח שהם כבר גמורים הכל בסדר אבל מאחר המעטפת של הבשר לא נחלתה כהלכה כי איך אפשר לחלוט כשיש בתוכה מילוי מילא אם לא היה בתוך המילוי אפשר לחלוט אבל כשיש בתוך המלוהי חליטה לא חליטה ולכן הכל אסור."
השלכה על בישול בשר בלי חליטה: מכאן עולה שאם מבשלים בשר בלי חליטה, הבשר אסור אפילו אם הוא מומלח היטב. כך גם לגבי כבד המתבשל בלי חליטה.

המסמך מציג מגוון של דינים ומנהגים הנוגעים לכשרות, תוך התמקדות במקרים של טעות, כללי "נותן טעם לפגם" וחשיבות מנהג החליטה אצל יהודי תימן, לצד הבאת דעות שונות של פוסקים מרכזיים כמו הרמב"ם והמהרי"ץ

Question1

מה הדין אם בטעות בישלו ביצה עם חמאה במחבת בשרית נקייה שלא הייתה בשימוש 24 שעות?

Answer1

היות והמחבת נקייה וחלפו 24 שעות, טעם הבשר הבלוע בדפנותיה הוא טעם פגום. לפי הכלל "נותן טעם לפגם (נ"ט לפגם) אסור לכתחילה ומותר בדיעבד", החביתה מותרת בדיעבד, כיון שכבר נעשה המעשה ואין להשחית מזון. המחבת עצמה צריכה הכשרה, כיוון שעכשיו בלוע בה טעם חלב ובשר (אף שהוא פגום).

Question2

כיצד מכשירים כלי שבישלו בו בטעות בשר נבלות וטרפות?

Answer2

אף על פי שהכלי נקי ועברו עליו ימים רבים, לא די בכך כדי להכשירו. יש להכשיר את הכלי כיוון שבליעתו היא של איסור. לא מועיל אפילו עברה שנה, אלא יש להכשיר את הכלי לפני השימוש.

Question3

מה הדין אם בשלו בשר בטעות בלי מליחה?

Answer3

לדעת השולחן ערוך, בשר שלא נמלח אסור, אלא אם יש פי 60 כנגד הדם שבתוכו. אולם, לפי מנהג יהודי תימן המקפידים על חליטה, אם הבשר נחתך יפה, נשטף היטב ואז נחלט במים רותחים, הוא מותר בדיעבד, גם אם לא נמלח.

Question4

מה הדין אם בשלו כבד עם בשר יחד?

Answer4

לדעת הרמב"ם, אם הכבד לא הוּבְהֲבָה על האור או נחלטה בחומץ או במים רותחים, הקדרה כולה אסורה, כולל הבשר. הרמב"ם סובר שהכבד פולטת ואינה קולטת, בניגוד לדעת רבי יוחנן בן אורי.

Question5

מה הדין אם ממלאים בשר בעופות בבשר וביצים ומבשלים אותם?

Answer5

אסור לבשל עופות ממולאים בבשר וביצים, גם אם הבשר שבתוכם מומלח יפה, כיוון שלא ניתן לחלוט את המעטפת של הבשר הממולא כהלכה, ודם יוצא לתוכם.

Question 6

האם מותר להשתמש בכלי שבשלו בו כבד ללא חליטה עם ירקות?

Answer6

לא, הכל נאסר כיוון שהכבד לא נחלטה.

Question 7

מה הדין אם בשלו חתיכת כבד קטנה עם בשר, והבשר נחלט?

Answer7

לפי מורי (הרב יוסף קאפח זצ"ל), בדיעבד מותר, כיוון שהחליטה מכשירה את הבשר והכבד. עם זאת, לכתחילה יש לחלוט כל חתיכת כבד בנפרד, כמנהג החומרה שנהגו.

Question 8

מה הדין לגבי קדרה שבישלו בה כבד גדולה/שלמה עם בשר עם חליטה טובה?

Answer 8

לפי מורי (הרב יוסף קאפח זצ"ל), הכל אסור כיוון שהכבד הייתה גדולה/שלמה ובשלו אותה יחד עם הבשר.

Full text

מעשה שהיה כך היה שעיקרת בית בטעות בשללה או תגנה לה ביצה עם חמאה במחבת בשרי שבדרך כלל היא מתגנת שם בשר. מה דין החביטה ומה דין המחבת? אין המחבת הייתה נקייה לחלוטין מכל שומן של בשר, ממש נקיה. ואם המחבת הזו לא הייתה בשימוש למעלה מ-24 שעות, הרי טעם הבשר הבלוע בדפנותיה הוא טעם פגום. ויש לנו כלל נותן טעם לג אסור לכתחילה ומותר בדיעבד ולכן ההביתה עם חמאה ספגה קלתה מהמחבת הבשרית טעם פגום של בשר ומשום כך החביטה הזו מותרת כי זה דיעבד כבר נעשה מעשה וכי יזרקו את החביתה התורה חסה על ממונה של ישראל אז כיוון שזה כבר בדיעבד נותן טעם לפגם בדיעבד מותר אז החיתה מותרת ומה בנוגע לכלי עצמו המחבת המחבת ההוא נכשר מאחר ועכשיו גלוע בדפנותיו טעם חלב עם בשר דבר אסור אמנם הוא פגום אבל זה כמו כל כדרה אשר היא בלואה בליאה של איסור פגום שאסור להשתמש בה יותר מכשירים אותה למשל אם אדם בטעות בשל בשר נבלות וטרפות כגון קנה בשר שאמור להיות קשה למהדרים לאחר מכן התברר שהיה זה בשר נבלות וטרפות ברור שאת הבשר הוא איננו משתמש בו כי זה נבלות טרפות אבל הכלי עצמו אף על פי שעברו עליו כבר כמה ימים ואף על פי שהוא נקי לא יועיל ולא יצילדידנו אפילו שנה לא כמו שיש פוסקים שמכירים או מק לאחר שנה בגלל אישון אלא אפילו לאחר כמה שנים לא יועב לא יציל כל אמת שירצה להשתמש בכלי אזי יצטרך להכשיר את הכלי כיוון שזה נקרא לך תחילה נותן טעם לפגם אסור לך תחילה ואסור לבשל מתוך ידיעה שבדיעבד זה יהיה מותר כיוון שאין מ לים איסור לכתחילה ולכן כאמור כלי שנתבשל בון ולא תטרפות והוא נקי מצחצח ועברו עליו הרבה זמן טע הוא נכשר אף שהטעם שבו פגום ולכן מחבת בשרית ישנה נקיה שבלאה טעם חמאה אף שהטעם פגום אסור להשתמש באות המחבת אפלו לאחר חודשים אפלו לאחר שנים בלי חשב לך תחילה דהיינו להכשיר את הכלי ומעניין לעניין אם אדם טעה היכרת בית שטעתה ובשלה בשר בלי מליחה מה הדין כבר אמרנו ש דן בעניין זה מהריץ בשאלות ותשובות פעולת צדיק חלק ב סימן קפו ואמר שאנחנו יהודי תימן שאמונים על החליטה ומדקדקים בחליטה דהיינו כל בשר ובשר לדידנו קודם כל מחתכים אותו חתיכות קטנות הראויות לאחל כל חתיכה בפני עצמה ושותוטפים אותו כהלכה ומולחים אותו כהלכה ומדיחים אותו היטב היטב עד שאין שם שום עד מימות לאחר מכן משליחים אותו לתוך מים רותחים וחולטים אותו ומקבל מכת חום שאז גם מה שנשאר בפנים עצמת אז אומר מהריץ אף על פי שזהו המסלול הרגיל של ההכשר דהיינו חיתוך יפה יפה מליחה יפה יפה הדחה יפה יפה ולאחר מכן חליתה אבל אם חתך את הבשר יפה יפה ושכח למלוח והדיחו יפה יפה והשליחו לתוך מים רותחים מאחר מכת חום של חליקה גם איברים שלו פרש מותר ומותר הבשר ולכן מכאן אל השאלה שנשאלה אדם שבטעות בשל בשר בלי מליחה לפי השולחן ערוך שאין כל הנוהג לפי השולחן ערוך שאינם חולטים אז היה בשר אסור אלא אם כן יש פי 60 כנגד מה שאנו מעריכים מפליטת הדם אז אם אין פי 60 אזי הבשר אסור כל התבשיל אסור כל הסדרה אסורה אבל לשיטתנו לאלו מתוכנו שעדיין מדקדקים בחליטה כי לצערנו הרב זה הולך ומתרופף הדקדקנות בחל לאלה שמתוכנו שעדיין דקדקים בחליטה אז אם בטעות בשלו בשר שלא נמלח מאחר וחלטו כהלכה הבשר מותר והגדרה מותרת ומעניין לעניין אם אדם בשל כבד עם בשר יחד האם הבשר נאסר או לא הדבר פשוט שאם לא הייתה חליתה לדעת רבנו בפרק ו' מהלכות מאכלות אסורות הלכה חטא שכתב הכבד שבשילה ולא הבבה על האור ולא חל בחומת או ברטחין הרי הקדרה כולה אסורה כבד בכל שנתבשל אמה כלומר בניגוד רבי יוחנן בןורי שאמר רבי יוחנן בן אורי שהכבד פולטת ועוסרת את האחרים ואינה קולטת בגלל חלקותה הרשבה פסק כמו רבי יוחנן בן אורי רבנו אמר אין הלכה כמו רבי יוחנן בן הורי ולכן אם אדם בטעות בשל כבד עם בשר בלי חליטה אצלנו גם הבשר עצמו גם להכבד אסור בלי חליטה זה כבר רבנו כתב נוגע לענייני המילון שכשע בני אדם לוקחים בשר וממלים בתוכו ביצים או כל מיני בשר אז רבנו בהלכה יק בפרק ו אמר שאסור העופות שניחן שלמים ומלא ומלא חללן בשר ובצים ובשלם אסורות שהרי דם יוצא לתוכן ואף על פי שמלחן יפה יפה ואפילו היה הבשר שבתוכן שלו כצלי האלה שלפנימי נניח שהם כבר גמורים הכל בסדר אבל מאחר המעטפת של הבשר לא נחלתה כהלכה כי איך אפשר לחלוט כשיש בתוכה מילוי מילא אם לא היה בתוך המילוי אפשר לחלוט אבל כשיש בתוך המלוהי חליטה לא חליטה ולכן הכל אסור כלומר אצלנו כשמבשלים בשר בלי חליטה אז הבשר אסור אפילו שהוא נמלח יפה יפה ואם כן ונוגע וכבד שמתבשל אין בשר בלי חליטה בוודאי ודאי אסור אין מכוח הבשר אין כוח הכבד אלא שאפילו אם בשל כבד לא עם בשר אלא עם מיני ירקות וכל מיני דברים אחרים שוודאי הכל נאר כיוון שלא נחלט אבל אם נחלט אם הכבד הזה נחלט והוא בשלותו יחד עם הבשר מהריץ את עולה צדיק חלק ב סימן רעח אה חלק ב' של ראש עח אז הוא מסופק בחניין הוא אומר נראה בוודאי לפי הנראה כבר נחלטה הכבד ושוב אין דם יוצא ממנה ואף על פי שזה נראה לכאור הטעם הגון להתיר גם הבשר מכל מקום אין בנו כוח להתיר הבשר א אבל מת להתיר הכלים דווקא בדו כלומר אם בשל כבד עם בשר כפי שהוא נשא אז אז אומר מהרית אם הוא נחלט אז יש מקום להתיר את הגדרה מסופק הוא אם יש להתיר את הבשר אבל אחרי בקשת המחילה נלך לדברי מורי ובדברי מורי בפרק ו' מאכלות אסורות הלכה ז' והלכה ה בא ואות באות יא מורי כותב אם ארה ונתערבה חתיכת כבד בתוך נתחי הבשר ונמלכה וכוכשרה עם הבשר ובשלוה עם הבשר הואילו מנהגנו כדעת רבנו שחולטים הבשר במים רותחים מאוד היו מורים להכשיר כל הקדרה ואלה היו מקרים לא נדירים ביותר כלומר זה קורה קורה דבר כזה שטועים ומשלים את הכבד יחד עם הבשר אומר מורי מאחר וזה נחלט אבל מורי מדבר בחתיכת כבד כי רבנו כבר גילה את דעתו שכל הכשר של כבד חייב חייב לפני כן לחתך את הכבד הכבד אומר רבנו בעל החזן אם חיטתך וזה תנאי להכשר והשליכה לתוך החומץ כדי לחלוט אותה בחומץ או לתוך מים רותחים עד שתדתבן שזה חליטה ומים רותחים הרי זו נותרת לבשל אותה אחר כך אוכבר נהגו כל ישראל להבבה על האור ואחר כך משמים אותה. אבל תנאי מוקדם לכל אחד ממסלולי האכשר, אם זה חליטה בחומת או החליטה ברוחין או בהבהו באור. קודם כל חיתוך הכבד לחתיכות. על כבד חתוכה, על חתיכת כבד שנתבשלה יחד מהבשר עם חליתה בזה. אומר מורי בדיעבד מותר כי כיוון שהיא חתיכה וכיוון שקיבלה את ההכשר של החליטה בדיעבד מותר. למה בדיעבד מותר? הרי אמרנו שהכבד אם חתך אותה וחלט אותה היא כשרה. ולו דווקא בדיעבד. והתשובה אומר מורי חומרה שחמרנו על עצמנו שאת הכבד אין חולטים כמה חתיכות אלא כל חתיכה בפני עצמה. ולכן אם חלצת בחתיכת כבד עם בשר לכתחילה זה לא בסדר. כי קיבלנו על עצמנו להחמיר לחלות כל חתיכה בפני עצמה אבל בדיעבד כיוון שבש חלט את כולם ביחד בחתיכה מותרת כך יוצא איפה וגם באות יג אומר מורי שאם הכבד היא קטנה בכנ שיש בו איזשהו חתך כמו משל כבד של עוף שהיא קטנה ומחר ויש בה חתך במקום המרע וכולי אז בדיעבד אם בש אותה יחד עם כל הבשר עם חליטה מוקדמת מותר יוצא איפה מעריית יכול להיות שדבר על כבד גדולה ולא חתוכה ולכן היה לו ספק אם להכשיר את הבשר אבל אם יש לו ספק מכשיר את הבשר אש צריך להיות לו ספק בקדרה כאן הוא משתמך על רבנו תם שאומר שהיא עוסרת ולא נאסרת אבל בכלים יש לו עוד קצת צניף ל אבל לפי הרב קאפח אחת היא הכבד היא קטנה עם חתך או חתיכת כבד מחתיכה מכבד גדולה לכתחילה צריך לחלוט אותה לבדע עבד אם חלט אותה עם חתיכות או עם בשר הכל מותר לרבות הגדרה אבל אם הכבד הייתה גדולה או שלמה ובשל אותה יחד עם הבשר עם חליטה טובה לפני כן לפי הרב קאפח הכל אסור אוס ת ונעשרת