שליח שאבד שיק שנמסר לו להעביר לזכאי, מהי רמת אחריות השליח?

תמצית וניתוח הסוגיה מתוך הטקסט "הטקסט שהודבק"

נושא מרכזי: אחריות של שליח חינם (מתפלל) שאיבד צ'ק שנועד כנדר לבית כנסת, והחיוב של הנודר כלפי בית הכנסת.

רקע העובדות:

• אדם נדר נדר לבית כנסת מסוים.
• הנודר שלח צ'ק באמצעות מתפלל כדי שהלה ימסור אותו לגבאי בית הכנסת.
• הצ'ק לא היה של הנודר עצמו, אלא צ'ק שקיבל מלקוח או ספק (והנודר אינו זוכר ממי).
• המתפלל הניח את הצ'ק בכיס חולצתו, הגיע הביתה, פשט את בגדיו, והחולצה (עם הצ'ק בכיס) הושלכה למכונת הכביסה, וכך הצ'ק אבד.
• כיוון שהצ'ק אבד, בית הכנסת לא קיבל את הנדר.

השאלות העולות מהמקרה:

1. האם הנודר חייב לשלם לבית הכנסת, למרות ששלח את הצ'ק באמצעות שליח?
2. האם המתפלל חייב לשלם לנודר את סכום הצ'ק שאבד?

תשובה לשאלה הראשונה (חובת הנודר):

• הנודר חייב לשלם לבית הכנסת.
• הנימוק: הנודר חייב לוודא שהנדר מגיע לגבאים המוסמכים לקבל כספים ולתת קבלות. שליחת הנדר באמצעות מתפלל שאינו מוסמך לכך אינה פוטרת את הנודר מחובתו.
• ציטוט: "אדם שנדר נדר צריך לגרום לכך שהנדר יגיע לגבאים המוסמכים אשר הם מוסמכים לקבל כסף להוציא קבלות אבל אם הוא שלח באמצעות מתפלל שאינו מוסמח לקבל כספים וגם אינו מורש חתימה וגם לא מוציא קבלות ולא שום כלום אזי אותו הוא הנודר לא יצא ידי חובה כיוון שהוא לא מסר את זה או לא הגיע הנדר שלו בגבאים לכן מבחינת הנודר חייב הוא לשלם לבית הכנסת כדי לצאת ידי חובת הנדר שלו".

תשובה לשאלה השנייה (חובת המתפלל):

• המתפלל נחשב לשליח חינם, ודינו כשומר חינם.
• ההבדל בין סוגי שומרים:שליח בשכר / שומר שכר: חייב גם בגניבה ואבדה, כי הוא מקבל תשלום עבור שמירתו ועליו לנהוג בשמירה מעולה.
• שליח חינם / שומר חינם: פטור מגניבה ואבדה, אלא אם כן פשע (רשלנות).
• הגדרת רשלנות בשמירה:אין מדובר בפשיעה במובן המודרני, אלא בהתנהגות שאינה כדרך השומרים.
• כלל יסוד: דרך השמירה תלויה בסוג הפיקדון.
• דוגמאות מסוגי פיקדונות ודרכי שמירתם (על פי רבנו):קורות ואבנים: בבית השער.
• חבילות פשתן גדולות: בחצר.
• שמלה או טלית: בבית.
• בגדי משי, כלי זהב וכסף: בתיבה או במגדל נעול.
• כספים ודינרים: טמונים בקרקע או בכותל, מכוסים.
• מקרה חריג: אדם שהפקיד מעות במחיצת קנים (שנחשב מקום נסתר מפני גנבים), וחכמים פסקו שזו אינה שמירה ראויה לעניין אש, ומאחר ולא טמן את הכסף בקרקע או בכותל, השומר נחשב פושע וחייב.
• יישום הדין על הצ'ק האבוד:הצ'ק כשטר חוב: הצ'ק אינו כסף מזומן, אלא שטר חוב התלוי בצד ג' (בעל הצ'ק שנתן אותו לנודר). אם הצ'ק נאבד, אין זה בהכרח הפסד כספי ישיר, שכן הנודר יכול לבקש צ'ק חדש מבעל החוב, אם זה ישר ויאמין לו.
• דין שריפת או קריעת שטר חוב (על פי רבנו): השורף שטר חוב של חברו חייב לשלם את כל החוב שהיה בשטר, אם המזיק ידע שהיה זה שטר מקוים ומחמת שריפתו הנפגע אינו יכול לגבות את החוב. אם לא יאמינו לו, ישלם רק דמי הנייר.
• יישום על המתפלל: מאחר והמתפלל הוא שומר חינם ולא הזיק לצ'ק בכוונה תחילה (לא קרע או השליך אותו בכוונה למכונה), אלא מדובר ברשלנות (שהניח את הצ'ק בכיס החולצה והוא אבד בכביסה), הרי שזה נחשב גרמא בנזיקין (נזק עקיף) על ידי שומר חינם, ועל פי הדין הוא פטור מתשלום לנודר.
• דיני שמיים: למרות הפטור בדיני אדם, מבחינת דיני שמיים, אם המתפלל יעשה טובה לנודר וישתתף בנזק, זה יהיה ראוי.
• התנהגות אדם עם כסף מזומן כמודד לרשלנות:אין דרך בני אדם לשים כסף מזומן בכיס החולצה באופן קבוע. גם אם שמים כסף קטן בכיס המכנס, זה לזמן קצר, ולאחר מכן מאחסנים אותו במקום משתמר.
• אדם הפושט את בגדיו, צריך להוציא מהם את הכסף ולשים אותו במקום בטוח. מי שלא עושה כן נחשב רשלן, אפילו שהוא שומר חינם (אם מדובר בכסף מזומן).
• ההבחנה לגבי צ'ק: הצ'ק שונה מכסף מזומן, כי ערכו תלוי בצד שלישי. קריעת צ'ק אינה בהכרח הפסד מוחלט.

סיכום הסוגיה:

• הנודר חייב לשלם לבית הכנסת את נדרו, כיוון שלא דאג שהנדר יגיע לגבאים המוסמכים.
• המתפלל, כשליח חינם שאיבד את הצ'ק ברשלנות (הנחתו בכיס החולצה שהוכנסה לכביסה), פטור מתשלום לנודר על פי דיני אדם, כיוון שמדובר בגרמא בנזיקין ולא בנזק ישיר או בכוונה. עם זאת, מומלץ לו לפנים משורת הדין לעשות טובה לנודר.

ציטוט מרכזי בנוגע לאחריות השומר חינם:

"ובכן, המתפלל נחשב לשליח ושליח חינם דינו כשומר חינם. שליח בשכר דינו כשומר שכר. ושליח חינם שדינו שומר שכר. א כשומר חינם. אזי מידת אחריותו היא שהוא פטור מגניבה ועבדה אלא אם כן הוא פשע שיעה הכוונה היא רשלנות לא פשיעה במשמעות של ימינו אלא רשלנות אם הוא לא שמר כדרך השומרים אזי הוא חייב".

ציטוט בנוגע לדין שריפת שטר חוב:

"רבנו אומר שהשורף שטרות חוב של חברו חייב וכן השורף שטרותיו של חברו חייב לשלם כל החוב שהיה בשטר שאף על פי זה פרק גן מלכות חבל מז כלחט שאף על פי שאין גוף השטר ממון הרי גרם לעבד הממון ובלבד שיודע לו המזיק ששטר מקוים היה וכך וכך היה כתוב בו ומחמת ששרפו הוא שאינו יכול לקבות את החוב אבל אם לא האמינו אינו משלם לו אלא דמי הנייר בלבד"