היש היתר לישא אשה בימי "בין המצרים"?

האוסרים לישא אשה בימים אלו, האם מצד הדין או מנהג שנהגו לאחר התלמוד שמתיחס לחלק מתקופת "בין המצרים"?

הניתן להשוות לדיני תעניות על בצורות וכד' שישנו איסור מצד הדין שלא לישא אשה?

האם יהיה דין "בין המצרים" חמור יותר מדיני אבל פרטי שמותר לישא אשה למי שלא קיים פו"ר אפילו בתוך ה-30 יום?

תגיות

24/07/08 כ"א תמוז התשס"ח

המקור מציג דיון הלכתי ומנהגי סביב קיום נישואין בימי בין המצרים. הוא מציין את המנהג הרווח האוסר נישואין בתקופה זו, אך מבהיר כי מעיקר הדין האיסור חל בעיקר בשבוע שחל בו תשעה באב, ומקל במקרים של אי קיום מצוות פריה ורבייה. הטקסט משווה דין זה לאבלות ומציג את דעת הרב יוסף המקל בספרדים ובמקרים של צורך גדול, תוך הסתמכות על טעמים שאינם מעיקר הדין כגון חששות שונים.

קובץ שמע - מלא

תזכיר תמציתי: דיני נישואין בימי בין המצרים

מקור: קטעים מתוך "הטקסט שהודבק" (ככל הנראה מאמר או שיעור תורני)

תאריך: לא מצוין במקור

נושא מרכזי: דיון הלכתי ומנהגי סביב איסור נישואין בימי בין המצרים (בין י"ז בתמוז לתשעה באב), תוך התמקדות במקורות הדין, מנהגי קהילות שונות (ספרדים, אשכנזים, תימנים) והיתרים במצבים מסוימים, במיוחד לאדם שלא קיים מצוות פריה ורביה.

נקודות עיקריות וציטוטים רלוונטיים:

ימי בין המצרים והאיסור המפורסם: התקופה שבין י"ז בתמוז לתשעה באב ידועה כימים בהם נהוג להימנע מנישואין. "אנחנו מצויים בימי בין המצרים בין 17 בתמוז ושעה באב. ומפורסם בקרב רבים שאין נישואין, שאין מתחתנים בימים אלו."
מקור הדין ההלכתי: המחבר מציין את דברי הרמב"ם בהלכות תענית (פרק חמישי, הלכה ו') לגבי מיעוט שמחה בכניסת חודש אב, ובשבת שחל בה תשעה באב. הרמב"ם מזכיר איסורים נוספים בשבוע שחל בו תשעה באב כגון כיבוס ותספורת, אך לא מציין במפורש איסור נישואין בימי בין המצרים. "עיקר הדין בפרק חמישי מהלכות תענית הלכה ו' כתב רבנו מי שיכנס אב ממעטים בשמחה בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור לספר ולכב וללבוש כלי מגוה אפילו כלי פשתן עד שיעבור התענית ואפילו לחבש ולהניח וולך כלומר רבנו הולך לפי דין התלמוד שעיקר האיסור שיכנס אב למעין בשמחה וגם אז הוא לא כתב במח הכוונה למעד בשמחה ועיקר העיקרים הוא שבת שחל באב להיות בתוכה באותו שבוע אסור לספר ולכבש ולבוש כלים גועץ וחולה."
תעניות בצורת כמקור להשוואה: המחבר משווה את האיסור על נישואין בימי בין המצרים לאיסורים בתעניות על עצירת גשמים, שם נאמר ש"מעתין באירוסין ונישואים אלא אם כן לא קיים מצוות פרייה ורבייה". מכאן עולה שהאיסור אינו מוחלט ובמצב של אי קיום מצוות פריה ורביה יש היתר.
השוואה לדיני אבלות: המחבר משווה את חומרת האיסור בימי בין המצרים לאבלות חדשה (30 יום) וישנה. באבלות חדשה, האיסור על נישואין חמור יותר (אסור לסעוד אישה 30 יום), אך גם שם יש היתרים למי שלא קיים פריה ורביה. "כל עיקרו של איסור הנישואין הוא ב-30 יום. לא מעבר ל-30 יום. מעבר ל30 יום זה כבר נקרא בלוטי שנה על אחד כמה וכמה שכבר חלפו הרבה שנים אלפי שנים שמה מה פתאום נאסור את הנשואין בימים אלו." "אבל מי שלא קיים עדיין מצוות פריה ברביה או שקיים ויש לו בנים קטנים או מי שאין לו מי שאין לו מי ששמשנו הרי זה מותר לארץ ולכנוס מיד לכנוסה ואסור לה לבוא עליה עד 30 יום הרי כל שלא קיים מצוות שריה ורבייה מותר לו אפילו בתוך ה-30 יום זה אבלות חדשה שעה מותר לו אפילו בתוך ה-30 יום להתחתן."
מנהג אשכנז והרמ"א: הרמ"א (רבי משה איסרליש) בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן תקנ"א, סעיף ב', הגהה) מציין את מנהג אשכנז להחמיר ולא להתחתן מי"ז בתמוז עד אחר תשעה באב. "ונוהגים להחמיר שאין נושעים שאין נוסעים מ-17 בתמוז ואלך עד אחר שעה באב כאמור רמה בשם האשכנזין אוסר שלא מתחתנים אפילו מ7 בתמוז הרב."
דעת הרב עובדיה יוסף ומנהג הספרדים: הרב עובדיה יוסף יצא בחריפות נגד הנהגה אחידה האוסרת נישואין מי"ז בתמוז לכלל הציבור בתל אביב, וטען שמנהג הספרדים הוא להימנע מנישואין רק "משנכנס אב ולא מ-17 בתמוז". הוא אף פעל להתיר נישואין במקרים של צורך גדול, במיוחד כשמדובר בקיום מצוות פריה ורביה. "מנהג הספרדים הוא מ שנכנס אב ו לא ולא מ-17 בתמוז ועשה מעשה שמע בתמוז להפילורים את הנישואין ולא לעסור במיוחד שיש מכשולים רבים שלא מתחתנים אז א' זה לא אסור שנית כאמור א עשה מעשה וקיים ולעוד אלא הוא מעוטט שאפילו שנכנס עם יש צורך הרבה בעניין פריה וליה חצ וזה מותר כפי שניתחנו את הדברים והוא מודע לכך שיש כאלה שמשוואת הרבי תמוז לא מתחתנים."
הטעם למנהג האיסור: הרב עובדיה יוסף מציין שהטעם לאיסור מי"ז בתמוז אינו מעיקר הדין, אלא נובע מחששות של אנשים ("משום דלא מסמנה להו מילטא"), כגון פחד ללכת לים ולטבוע או חשש שהנישואין לא יעלו יפה בימים אלו. הוא טוען שטעם זה צריך להיות במינון מוגבל ואינו מצדיק איסור גורף, במיוחד למי שלא קיים פריה ורביה. "אז הוא אומר המנהג הזה הוא לא מעיקר הדין אלא חששות של בני אדם משום דלא מסמנה להו מילטא. מה הפירוש? בני אדם אוחדים בימים האלה ללכת לים ואנחנו מדברים על ים בלתי מעורב... נמנעים ללכת לים פוחדים שיטבעו מד דין מתוחה פחדים להתחתן בהם עם האלו משום שידבקו להם הנישואים זה נקרא מסמנה מלתה דהיינו פחדים משום דברים כאלה אומר רבו יוסף זה טעם שאתה לוקח אותו במינון במינון מוגבל אבל לא מעבר לזה."
מנהג יהודי תימן: לפי המחבר, על פי עיקר הדין, גם ליהודי תימן היה מותר להתחתן בימים אלו אם לא קיימו פריה ורביה. עם זאת, הוא מציין שבפועל נהגו שלא להתחתן מי"ז בתמוז, ומו"ר דוד משרקי לא מחק הערה זו, מה שמלמד על חשיבות המנהג. אך שוב, הבסיס למנהג זה אינו איסור מעיקר הדין אלא חשש ("לא משם מלטה").
היתר נישואין לצורך פריה ורביה: המסקנה העולה מהדברים היא שלפי עיקר הדין, ובפרט לדעת הרב עובדיה יוסף, מותר לאדם שלא קיים מצוות פריה ורביה להתחתן אפילו בימי בין המצרים, כולל מי"ז בתמוז, מכיוון שהאיסור אינו מוחלט ויש בו היתרים במצבים של צורך. המחבר אף מביא דוגמא מהיתר נישואין בימי העומר לצורך פריה ורביה, ומצביע על קו דמיון בין התקופות מבחינת חומרת האיסור מצד הדין. "ולכן אם נשאל מה עם מה עם התימנים שנהגו בכל זאת לא התחתן בימים האלה האם אדם שלא קיים מצד פרי ברביה מותר לו או אסור לו נאמר לו לך בבקשה לשאלות ותשובות פעולה צדיק חלק ב' סימן קיא שם שאל השואל מהו לסא אישה בימי העומר כשלא קיים פריה ורביעה תשובה אם השולחן ערוך החמיר היינו למישהו נשוי אמנם הם עדיין בחור או שאין לו משמשנו או שלא קיים פרי הדבר פשוט שמותר גמור הוא אפילו באבל תוך 30 לתוך 30 מותר בכל אלו מה שקראתי לכם בעניין אבלות תוך 30 כל שכן במה העומר דלו מדינה אלא מנהג אוך שיש סיבה כגון דע שרט וכן עשינו מעשה כאן וכן פסק הרבה וכולי ומעד עשינו מעשה בתימן שאדם שלוקם פרי ורבי התחתן ב במי העומר א בימי בי עומר."
קריאה להקלה: המחבר מסכם בקריאה לצמצם את ההחמרות שנובעות רק מחששות ולא מעיקר הדין, במיוחד לאור העובדה שהרב עובדיה יוסף כבר פתח פתח להקל במקרים של צורך גדול כגון קיום מצוות פריה ורביה. "ועכשיו זה חובתנו להמשיך ללכת בדרכו רבי ח."

מסקנה: המקור מציג ניתוח הלכתי מפורט של דיני נישואין בימי בין המצרים, תוך הבחנה בין עיקר הדין למנהגים שונים. הדגש הוא על כך שהאיסור אינו מוחלט, ובמיוחד לאדם שלא קיים מצוות פריה ורביה, יש מקום להקל ואף להתיר נישואין, על אחת כמה וכמה לאור דעת הרב עובדיה יוסף וההשוואה למצבים דומים בהלכה

Question1

מהו הדין המקורי לגבי נישואין בימי בין המצרים לפי ההלכה?

Answer1

לפי עיקר הדין, כפי שכותב הרמב"ם בהלכות תענית, האיסור העיקרי בתחילת חודש אב הוא מיעוט בשמחה, ובשבת שחל בה תשעה באב יש איסורים נוספים כמו כיבוס ותספורת. האיסור על נישואין אינו מפורש שם כאיסור גמור מצד עצמו בימי בין המצרים.

Question2

מדוע נהוג בקרב רבים שלא להתחתן בימים שבין י"ז בתמוז לתשעה באב?

Answer2

המנהג שלא להתחתן בימים אלו התפשט בעיקר בקרב יהודי אשכנז, כפי שמציין הרמ"א בשולחן ערוך. טעם המנהג אינו נובע בהכרח מדין תעניות בצורת או אבלות חמורה על החורבן כמו אבלות חדשה, אלא יותר מחשש לדברים שאינם מסומנים לטובה ("משום דלא מסמנה להו מילתא"), כגון פחד מפני אסונות.

Question3

האם ישנם מקרים בהם מותר להתחתן בימי בין המצרים?

Answer3

כן, לפי עיקר הדין, ובמיוחד בקרב עדות המזרח (ספרדים ותימנים), מותר להתחתן עד כניסת חודש אב. יתר על כן, גם לאחר כניסת אב, ואפילו לפי חלק מהדעות בקרב האשכנזים, מותר להתחתן למי שלא קיים עדיין מצוות פריה ורבייה.

Question4

מה הייתה עמדתו של הרב עובדיה יוסף בנוגע למנהג האוסר נישואין מי"ז בתמוז?

Answer4

הרב עובדיה יוסף התנגד בחריפות למנהג שהונהג בתל אביב לאסור נישואין לכולם מי"ז בתמוז. הוא הדגיש שהמנהג של הספרדים הוא להימנע משמחה רק משנכנס אב ולא מי"ז בתמוז, ופעל להתיר נישואין במקרים שיש בהם צורך גדול, כמו אי קיום מצוות פריה ורבייה.

Question5

מה הדין לגבי אדם שלא קיים מצוות פריה ורבייה ורוצה להתחתן בימי בין המצרים?

Answer5

לפי ההלכה, גם בימי אבלות חדשה (תוך 30 יום), מי שלא קיים מצוות פריה ורבייה מותר לו להתארס ולכנוס, אלא שהתשמיש מתקיים לאחר 30 יום. כל שכן בימי בין המצרים, שהאיסור בהם מבוסס בעיקר על מנהג וחששות, מותר למי שלא קיים פריה ורבייה להתחתן, ואף רצוי לעשות זאת כדי לקיים מצווה חשובה.

Question 6

מה ההבדל בין האיסור על נישואין בימי בין המצרים לאיסור על נישואין בזמן אבלות חדשה?

Answer6

האיסור על נישואין בזמן אבלות חדשה (תוך 30 יום) הוא דין, בעוד שהאיסור בימי בין המצרים הוא בעיקרו מנהג שמקורו לרוב בחששות ולא בדין עצמו, למעט מיעוט השמחה בכניסת אב. באבלות חדשה יש הקלות למי שלא קיים פריה ורבייה, וכל שכן בימי בין המצרים שהמנהג שם חלש יותר מבחינת חומרתו.

Question 7

מה לגבי יהודי תימן והמנהג שלא להתחתן מי"ז בתמוז?

Answer7

אף על פי שמנהג חלק מיהודי תימן היה שלא להתחתן מי"ז בתמוז, הרב מציין שהבסיס למנהג זה הוא גם כן "משום דלא מסמנה מילתא" ולא איסור הלכתי מוחלט. לכן, במקרה של אי קיום פריה ורבייה, יש מקום להתיר נישואין גם לבני עדה זו.

Question 8

מה המסקנה העולה מהדברים בנוגע לנישואין בימי בין המצרים בימינו?

Answer 8

המסקנה היא שאין איסור הלכתי גורף להתחתן בימי בין המצרים, במיוחד עבור מי שלא קיים מצוות פריה ורבייה. המנהג להימנע מנישואין בתקופה זו נובע בעיקר מחששות ומנהגי קהילות מסוימות, אך במקום שיש צורך גדול כמו קיום מצוות פריה ורבייה, יש מקום רב להתיר את הנישואין, כפי שפסקו גדולי הפוסקים

Full text

אנחנו מצויים בימי בין המצרים בין 17 בתמוז ושעה באב. ומפורסם בקרב רבים שאין נישואין, שאין מתחתנים בימים אלו. אף דכך ש אדם אחד שאל אותי בתמיהה רבה, הוא אמר, איך זה יכול להיות שביום ראשון היה 17 ב מוז וביום שני בערב הייתה חתונה אמרתי לו א' יכול להיות שם ספרדים ולפי ההוראה של רב יוסף המנהג אצלהם הוא רק שנכנס אב ולא משבעת אב תמות ב יכול להיות שהם תימנים ואז אם עדיין לא קיים מצוות פריה ורבייה אפשר אפילו משפואת שר בתמוז תמח עליי ואמר מה זה שאצלנו מותר לצורך פרייה ורבייה להתחתן ב-17 בתמוז ובכן עלינו לדעת שמצד הדין ורבנו כתב את ההלכות עיקר הדין בפרק חמישי מהלכות תענית הלכה ו' כתב רבנו מי שיכנס אב ממעטים בשמחה בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור לספר ולכב וללבוש כלי מגוה אפילו כלי פשתן עד שיעבור התענית ואפילו לחבש ולהניח וולך כלומר רבנו הולך לפי דין התלמוד שעיקר האיסור שיכנס אב למעין בשמחה וגם אז הוא לא כתב במח הכוונה למעד בשמחה ועיקר העיקרים הוא שבת שחל באב להיות בתוכה באותו שבוע אסור לספר ולכבש ולבוש כלים גועץ וחולה עכשיו אנחנו יודעים שיש מה שנקרא תעניות לרגל הבצורת ככל שקוראים ודועקים לשם ועדיין לא נהנים אז עוד תעניות ועוד תעניות שמה ניקנע ונשו בתשובה שלמה ואז נהיה ראויים שנזכה גשמים. והנה בדלים נוספים של התעניות בפרק בהלכות תעניות פרק שלישי א אומר רבנו עברו אלו הלכה חטא עברו אלו ולא נענו ומעתין במשא ומתן ובבניין של שמחה כגון קיור וציור בן טיעה של שמחה כגון מיני הדס והולין מעטין באירוסים ונישואים אלא אם כן לא קיים מצוות פרייה ורבייה וכל מי שקיים מצוות פרייה ורבייה אסור לו לשמש מתתו בשני רעבון כלומר שם זה מצד הדין לא מתחתנים כי זה טעניות גזרו טעמיות זה מצל הדין לא מתחתנים זה לא כמו אם אבל רחוק על החורבן ועל הגלות. שהרי באבלות חדשה, רבנו כותב בהלכות אבל פרק שישי בנישואים כיצד, כלומר שהאבל אסור בנישואים, אסור לסע אישה כל 30 יום ומותר לערץ אפילו ביום המיתה. כלומר כל עיקרו של איסור הנישואין הוא ב-30 יום. לא מעבר ל-30 יום. מעבר ל30 יום זה כבר נקרא בלוטי שנה על אחד כמה וכמה שכבר חלפו הרבה שנים אלפי שנים שמה מה פתאום נאסור את הנשואין בימים אלו ורבנו מוסיף על דלכות אבל שהוא אומר שב-30 יום אסור ומותר לארץ אפילו ביום המיטה ומשמתה אשתו אם כבר קיים מצוות פריה ורביה ויש לו מי שישמשנו ואין לו בנים קטנים. אחרי זה אסור ליצא אישה אחרת עד שעברו עליו שלושה רגלים. אבל מי שלא קיים עדיין מצוות פריה ברביה או שקיים ויש לו בנים קטנים או מי שאין לו מי שאין לו מי ששמשנו הרי זה מותר לארץ ולכנוס מיד לכנוסה ואסור לה לבוא עליה עד 30 יום הרי כל שלא קיים מצוות שריה ורבייה מותר לו אפילו בתוך ה-30 יום זה אבלות חדשה שעה מותר לו אפילו בתוך ה-30 יום להתחתן. רק מה אומרים לו? תכנוס את התשמיש תקיים לאחר ה-30 יום. וזה כאמור אבלות חדשה. בעבלות ישנה של אלפי שנים כבר ראינו שרבנו אמר מי שנכנס אב ממעתים בשמחה. אם נעתיק את המיעוט בשמחה האמור אצל תעניות בצורת, מחמת הבצורת, הרי רבנו גילה את דעתו שם שנכון. שלא מתחתנים אבל מי שלא קיים מצד פריה ורבי מתחתנים כלומר שלפי עיקר הדין אפילו מי שנכנס אב אפילו מי שנכנס אב אם לא קיים מצוות פריה ברביה מותר לו להתחתן והנה רבותיי כתוצאה ממנהגים אסרו להתחתן אבל משה בתמוז הרמה שמציין את מנהג אשכנז אז הוא כותב בשולחן ערוך סימן אור החיים סימן תקנא סעיף ב הגהה ונוהגים להחמיר שאין נושעים שאין נוסעים מ-17 בתמוז ואלך עד אחר שעה באב כאמור רמה בשם האשכנזין אוסר שלא מתחתנים אפילו מ7 בתמוז הרב רב יוסף בהגיעו ל תל אביב בנהיה הרב הראשי של תל אביב עוד לפני שנהיה רב ראשי לישראל מצא שהרבנות בתל אביב הנהיגה מנהג אחד לכולם שלא מתחתנים מ-17 בתמוז ואז בשאלות ותשובות יביע עומר חלק ו' אור החיים סימן מג יצא בשצף קצף נגד העניין הזה ואמר מנהג הספרדים הוא מ שנכנס אב ו לא ולא מ-17 בתמוז ועשה מעשה שמע בתמוז להפילורים את הנישואין ולא לעסור במיוחד שיש מכשולים רבים שלא מתחתנים אז א' זה לא אסור שנית כאמור א עשה מעשה וקיים ולעוד אלא הוא מעוטט שאפילו שנכנס עם יש צורך הרבה בעניין פריה וליה חצ וזה מותר כפי שניתחנו את הדברים והוא מודע לכך שיש כאלה שמשוואת הרבי תמוז לא מתחתנים. אז הוא אומר המנהג הזה הוא לא מעיקר הדין אלא חששות של בני אדם משום דלא מסמנה להו מילטא. מה הפירוש? בני אדם אוחדים בימים האלה ללכת לים ואנחנו מדברים על ים בלתי מעורב. ים מעורב אסור כל השנה בתכלית האיסור. אלא ים בלתי מעורב. נמנעים ללכת לים פוחדים שיטבעו מד דין מתוחה פחדים להתחתן בהם עם האלו משום שידבקו להם הנישואים זה נקרא מסמנה מלתה דהיינו פחדים משום דברים כאלה אומר רבו יוסף זה טעם שאתה לוקח אותו במינון במינון מוגבל אבל לא מעבר לזה ומשום כך אומר רב יוסף שאפילו לאשכנזים שהם אומרים 17 בתמוז לא מתחתנים יש מתוכם לא כולם שמורים להיתר להתחתן למי שלא קיים מצוות צרייה ורביה נכון שיש מ מחמירים אפילו לאלה שלא קימו מצרי יש מם שמתירים כי הרי מה הי הסיבה היא לא עיקר הדין אלא משום דרום שם למצה שומר מצווה לא ידע דבר רע ומכאן שאנחנו מגיעים ליהודי תימן באמת יהודי תימן לפי רבנו מותר להם אבל מורי מציין שנהגוש לא התחתן 17 בתמוז והדבר פשוט שאם הם נהגו שלא תחתן שעשר תמוז זה כמו השניים ולכן מורי דוד משרגי שתילי זתצים לא מחק את ההגעה הזאת בדרך כלל הוא מוחק את ההגעות שאינם קפי המנהג בתימן והוא לא מחק אבל שוב מה הבסיס לדבר הזה שלא משם מלטה לא שמעיקר הדין אסור ולכן אם נשאל מה עם מה עם התימנים שנהגו בכל זאת לא התחתן בימים האלה האם אדם שלא קיים מצד פרי ברביה מותר לו או אסור לו נאמר לו לך בבקשה לשאלות ותשובות פעולה צדיק חלק ב' סימן קיא שם שאל השואל מהו לסא אישה בימי העומר כשלא קיים פריה ורביעה תשובה אם השולחן ערוך החמיר היינו למישהו נשוי אמנם הם עדיין בחור או שאין לו משמשנו או שלא קיים פרי הדבר פשוט שמותר גמור הוא אפילו באבל תוך 30 לתוך 30 מותר בכל אלו מה שקראתי לכם בעניין אבלות תוך 30 כל שכן במה העומר דלו מדינה אלא מנהג אוך שיש סיבה כגון דע שרט וכן עשינו מעשה כאן וכן פסק הרבה וכולי ומעד עשינו מעשה בתימן שאדם שלוקם פרי ורבי התחתן ב במי העומר א בימי בי עומר עכשיו יש מי שאומרים רגע מעריץ התיר בי מהעומר מעריץ לא התיר במתמוז אבל השווה את מידותיך בסיס אחד הולהם שהרי הנישואים האסורים עיקר הדין תעניות בצורת והתירו למשלם ברביעה לא משום זה לא מסמנה מלטה והרי הנשיאים האסורים מצד הדין זה באבל אבל חדש אבל חדש בתוך 30 יום התירו לפחות לכנוס ה-30 יום שלא לומר אחרי ה-30 יום שמותר לכנוס ולבעול התירו אפילו בהבלות חדשה והבלות ישנה דישנה שכל הבסיס לה הוא רק דלא משם לה מלטה זה היינו הך ולכן אין מקום להחמיר זה לא יראה אם הרב עודו יוסף יצא ממש במאבק אז כדי לקיים את הדין שמשואה שר בצמוה להתחתן והכל כדי להציל את הבני אדם עבירה על אחת כמה וכמה שאין לנו להרחיב את הייסורים הללו שיסודם משום לא מסנ מילטא אלא לצמצם אותם ובמיוחד שמאריץ כבר פתח לנו את הפתחל לנו את הדרך ועכשיו זה חובתנו להמשיך ללכת בדרכו רבי ח

היש היתר לישא אשה בימי "בין המצרים"?

תזכיר תמציתי: דיני נישואין בימי בין המצרים

תכנים לקריאה נוספת

תכנים נוספים