כללי
שלום לרב 1- האם זה נכון שלפי הרמב"ם לא היו חיים בכדור הארץ דינוזאורים או דרקונים? 2- האם זה נכון שהרמב"ם פסק להגיד סליחות רק בעשרת ימי תשובה כפי שנוהגים האשכנזים?
האם די בענישת החשוד בפשע הרציחה על מעשהו החמור ולכן יהיה פטור מנשיאה בהוצאות הנ"ל?
האם נחשב כגרמא בנזיקין ויהיה פטור מהוצאות וח"ו יהיה בבחינת "חוטא יוצא נשכר"?
מהם הפתרונות שמציעה ההלכה כדי להתגונן מפני גנבים או פושעים הגורמים נזקים כספיים לזולתם?
מסמך זה מסכם את עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים העולים מהמקור "הטקסט שהודבק". הנושא המרכזי הוא ההתייחסות ההלכתית למקרה של הורים החשודים בהעלמת או פגיעה בילדתם הקטנה, תוך התמקדות בסוגיית החיוב הממוני בהוצאות החיפושים והחקירה.
נושא מרכזי: חיוב ההורים המעלמים בהוצאות החיפושים
הכותב פותח בהצגת המקרה כהלכה יומית בעלת חשיבות וצורך בפרסום מרבי, המתייחסת ל"פושעים שנמצאים בתוכנועים נבזים אבות והורים מפלצתיים אשר מעלמים ילדה קטנה ואפשר שרצחו אותה ואפשר שהלימו אותה ואפשר שהלימו את גבייתה". השאלה המרכזית אינה הענישה, אלא כיצד לנהוג במערכת החיפושים המאסיבית שמנהלת המדינה.
הכותב נזכר במקרה דומה בעבר של "אב מפלצתי אנוכי קראו לו אסינשטיין", וטוען כי בזמנו פסק הלכה ברדיו "כל חי" שיש "לעקל את נכסיו ולהוריד את כל ההוצאות מנכסיו כל הבתים שיש לו יש לו קרקעות, כל נכס, רכב, הכל לעקל ולהוציא מהם את כל ההוצאות שהוא גורם שהמדינה וכל האנשים יוציאו בגין מעלליו".
התמודדות עם סייגים הלכתיים
הכותב מציין את הצורך להתגבר מבחינה הלכתית על הדין של "אל אדם מת ומשלם" לפי רבנו, לפיו אדם שראוי למיתה פטור גם מעונש ממוני. אולם, הוא מסביר כי דין זה תקף רק כאשר החיוב הממוני נלווה למעשה הרצח עצמו. לעומת זאת, "כל חיובי ממון שבאים מכאן ואלך", כגון הוצאות החיפושים שנגרמות כתוצאה מהמשך ההעלמה, בוודאי שההורים חייבים בהם.
הנימוקים ההלכתיים לחיוב בהוצאות
הכותב מנמק את החיוב בהוצאות בכך שהמעשה של ההעלמה הוא "מעשה נזק בידיים ולא גרמה בנזיקין", מכיוון שההורים "מעלימים את המידע עליה וגורם בפועל והוא יודע שיפעלו". הוא משווה זאת למצב בו אדם מונע גישה לרכוש הזולת, ובמקרה כזה ההוצאות לפריצת המחסום מוטלות עליו. קל וחומר במקרה של נפש חיה, חובה לשחררה, וכל ההוצאות שנגרמות עקב אי-שחרורה מוטלות על האחראי.
הכותב גם משתמש בדין של "בעל דין תורגן רמאי בהוצאות משפט". בעוד שבדרך כלל בית דין אינו מחייב בעל דין בהוצאות משפט רק משום שהתברר שטענותיו אינן נכונות, אם מדובר ב"בעל דין רמאי או מסרב לדיין או מרמה והתברר שהוא רימה", הפוסקים מחייבים אותו בהוצאות משפט. לדעתו, ההורים המעלמים נכנסים לקטגוריה זו. הוא מוסיף כי גם על פי חוק מדינת ישראל, בנסיבות כאלה, השופטים בדרך כלל מחייבים בהוצאות משפט באופן מיוחד.
ביקורת על החברה וקריאה לפעולה מיידית
הכותב משמיע ביקורת חריפה על החברה שבה מתרחשים מקרים כאלה, אותה הוא מתאר כ"כגוי מהגרועה שבאומות העולם מתירנות נוראה זילות בחיי האדם". הוא טוען כי מעשים כאלה אינם אמורים להימצא ב"מחנה היהודי היהדותי שמתחנך לפי תורת קודש וחיי קודש".
הכותב קורא לפרסום נרחב של ההלכה היומית הזו באמצעים שונים: "לשלוח את זה באימיילים לכל החברים לעלות למדיה לעלות למדיה ולתת לזה פרסום". הוא מבקש לפנות לרדיו, לטלוויזיה ולמשטרת ישראל כדי שיפעלו "מיידית את מערכת העיכולים נגד כל הגורמים אשר קשורים בחשדות למעשים הנעלכים והנוראים הללו".
הוא אף מרחיב את האחריות הממונית לא רק לאב החשוד אלא גם ל"בת זוגו המנאפת הזו שגם היא האמה הביולוגית גם היא שותפה בעניין", וקורא לעקל את נכסיהם באופן מיידי. הוא אף מטיל ספק באמינות האם, ורומז שגם אם תתברר כלא מעורבת, יש לעקל את נכסיה עד לבירור.
סיכום הקריאה לפעולה
ההלכה היומית, לפי הכותב, מחייבת באופן חד משמעי הטלת עיקולים מיידיים על כל נכסי החשודים (האב ובן זוגו) לכיסוי כל ההוצאות שנגרמו וייגרמו כתוצאה ממעשיהם, כולל הוצאות חיפושים ואף הוצאת הגופה לקבר במקרה של רצח. הוא רואה בפעולה זו כצעד שיכול להביא לגילוי האמת, שכן "לאנשים נעלחים כאלה הכסף יקר להם יותר מכל דבר אחר".
המסמך מסתיים בקריאה נרגשת לציבור הרחב ולגורמי אכיפת החוק לפעול באופן מיידי ליישום הלכה זו.
ציטוטים מרכזיים:
שלום לרב 1- האם זה נכון שלפי הרמב"ם לא היו חיים בכדור הארץ דינוזאורים או דרקונים? 2- האם זה נכון שהרמב"ם פסק להגיד סליחות רק בעשרת ימי תשובה כפי שנוהגים האשכנזים?
הרב ד"ר רצון ערוסי, רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, תוקף את החלטת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דינה זילבר על החלטתה לכפיית ערבוביה מגדרית גם על חברות המקפידות על הפרדה שמטרתה היא שמירה על כבוד האישה. הרב קובל על ניצול החוק והחופש העיתונאי ככלי תעמולה לערבוב מגדרי, "האם זו לא פגיעה בכבוד האדם וחירותו? האם זו לא החלטה לא דמוקרטית?"
שלום לרב
רציתי לשאול לגבי תימנים שנוהגים לתקוע בתפילת מוסף בחזרת הש"ץ לאחר התקיעות מי אומר את היום הרת עולם התוקע או שליח ציבור?
האם ההיתר הניתן לחולים ע"מ לשבור רעבונם מתיר או רק דוחה את איסורי האכילה ביוה"כ?
חולים האוכלים, האם יתחייבו בזימון? בתוספת "רצה והחליצנו"? באמירת "יעלה ויבוא"?
היש הבדל בין החיובים הנובעים מהשבת לבין החיובים המוטלים על כל יהודי הבא לסעוד בפת, כגון: נט"י, ברכות וכיו"ב?
באלו תנאים רשאי מי מבעלי הדין שלא לציית לבי"ד בנסיבות אלו למרות שחתם על שטר הבוררות?
האם רשאי בית הדין להוציא "כתב סירוב" בנסיבות אלו כנגד הצד המסרב לציית לפסק הדין?
מהם היתרונות של מוסד ה"שאילתא" עפ"י מקורות ישראל לעומת "ערכאת הערעור"?
במחילת כבודו,
מהו המקור למנהג לטבול תפוח בדבש בראש השנה?
כבוד הרב שלום רב. שייך אנוכי לעדה התימנית, זה מספר שנים אני תוקע בראש השנה אני אדם ירא שמיים ומקיים מצוות, ביצעתי את שליחותי ללא דופי בקדושה ויראת שמיים. הציבור גם תמך וברך אותי על כך. השנה בחר לו אדם מוועד בית הכנסת כי הוא רוצה גם לתקוע. ברצוני לציין כי הוא התוודה בפניי ובפני חברי הוועד כי הוא עובד בשבת אבל בעבודה עצמה הוא לא מחלל את השבת, שאלתי היא לרב: האם יש צורך להחליף את התוקע שהיה כל השנים? או לחלק את התקיעות יום יום גם לאותו אדם שרוצה השנה לתקוע, למרות עבודתו בשבת? גם אם אינו מחלל את השבת, הרי הוא מקבל שכר בעבור עבודתו בשבת!!
סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים
חיבורו של רבי שלמה אבן גבירול.
בנוסח יהודי תימן - מפי מארי סעיד יצחק הלוי