חדרי משרדים הסגורים באמצעות דלתות זכוכית-האם חייבים במזוזה?

תמצית נושאים ורעיונות מרכזיים מתוך הטקסט "הטקסט שהודבק"

המסמך עוסק באופן מפורט בהלכות קביעת מזוזה, תוך התמקדות בשיטת הרמב"ם (רבנו) והשוואתה לגישות אחרות, בעיקר זו של השולחן ערוך ופסיקותיו של הרב יצחק יוסף (ב"ילקוט יוסף"). הנושא המרכזי הוא הגדרת פתח המחויב במזוזה על פי שיטת הרמב"ם, תוך הדגשת עשרה תנאים שהוא מציב לכך, ובפרט הדרישה לשתי מזוזות (במשמעות של בליטות מימין ומשמאל לפתח) ומשקוף.

נקודות מרכזיות וציטוטים רלוונטיים:

• שיטת הרמב"ם - מעבר מהכלל לפרט: הרמב"ם ערך את הלכות מזוזה באופן שיטתי, החל מהכללים ומשם פירט את המקרים הקונקרטיים הנובעים מהם.
• "ורבנו השכיל לערוך את הלכות מזוזה בדרך שהוא הלך מן הכלל אל הפרט, נתן לנו את הכללים והכניס לאחר מכן את הפרטים בתוך הכללים אוקנובעים מתוך הכללים."
• השוואה ל"טור" - איסוף פרטים: בניגוד לרמב"ם, ה"טור" אסף פרטים רבים ומהם יש להבין את הכללים והמקרים המחייבים.
• "מה שאין כן, התור אסף אוסף של פרטים ומתוך אוסף הפרטים על דרך על דרך לדמוי המילטא מלטא אנחנו צריכים להבין דבר מתוך דבר כדי לדעת ואלו מקרים הוא פותר. באלו מקרים הוא מחייב"
• עשרה תנאים לחיוב מזוזה לפי הרמב"ם: בפרק שישי מהלכות מזוזה, הרמב"ם מפרט עשרה תנאים שחייבים להתקיים בבית כדי להתחייב במזוזה. אם חסר אחד מהם, הפתח פטור.
• "בפרק שישי מהלכות מזוזה הלכה ראשונה כתב רבנו 10עשרה תנאים יש בבית ואחר כך התחייב הדרבו לעשות לו מזוזה ואם חסר תנאי אחד מהן פתור למזוזה ואלו הן:"
• תנאי הגודל: התנאי הראשון הוא שטח מינימלי של ארבע אמות על ארבע אמות (2 מטר על 2 מטר = 4 מטרים רבועים). גם אם השטח הכולל גדול יותר, אך המידות אינן מאפשרות ריבוע של ארבע אמות על ארבע אמות, הפתח פטור.
• "אז התנאי הראשון שיהיה בו ארבע עמות על ארבע עמות או יותר. זאת אומרת, אם יש לנו חדר או מרפסת סגורה שאין בהם את הגודל המטרז' של ארבע עמות על ארבע עמות או יותר, אף על פי שמבחינת המדידה יש בהם... היא לא תהיה חייבת כי אם עמה היא חצי מטר... כי ארבע עמות על ארבע עמות זה 2 מטר על 2 מטר שזה 4 מטר מרובע."
• הדרישה לשתי "מזוזות" ומשקוף: לפי הרמב"ם, "מזוזה" בהקשר זה אינה רק הקלף, אלא בליטה (ליסט) משני צדדי הפתח ומעליו (משקוף). ללא בליטות אלו, אין חיוב במזוזה.
• "אבל נשים לב שיהיה לו שתי מזוזות מה זה מזוזה מזוזה אנחנו רגילים למזוזה שאנחנו קובעים אותה בתור מצווה מזוזה היא בליטה שנמצאת בכניסה בכותל מימין ומשמאל בליטה ליש לפעמים מאבן לפעמים מקרש לפעמים מתכת זה לא משנה. העיקר מזוזה ליסט מימין, לייסט משמאל ומשקוף מלמעלה."
• משרדים מודרניים - דוגמה למציאות פטורה: במשרדים רבים כיום, הבנויים עם קירות זכוכית ודלתות ציר ללא בליטות משני הצדדים ומלמעלה, אין חיוב במזוזה לפי שיטת הרמב"ם. קביעת מזוזה במקומות כאלה בברכה נחשבת לעבירה.
• "יוצא איפה? אם אני נכנס למשרד ואין אין לי ליפט מימין לי משמאל אלא יש לי כותל בין אם הוא מזכוכית בין אם הוא ממקיר ויש לי דלק מסכוכית שיש על על צירה היא נעה על צירה אין לי למעלה בג לייסט מלמעלה ולא ליס משמאל אלא הכל כותלים חלקיים רצים ותקרא חלקה והדלת מזכוכית עומדת על סיר מימין משמאל לפעמים גם שניהם והיא מסתובבת לכיוון הכותל. אבל כאמור אין שום לי. לא בכותל מימין, לא בכותל משמאל ולא במשקוף מלמעלה. בליסט מלמעלה. לפי רבנו אין שום חיוב לקבוע מזוזה וכל לקובע מזוזה בברכה במקומות כאלה עובר עבירה."
• גישת השולחן ערוך: השולחן ערוך, בסימן רפ"ז סעיף א', מזכיר את הדרישה לשתי מזוזות ומשקוף, אך לא מפרט את עשרת התנאים של הרמב"ם. עם זאת, הוא נאמן לשיטת הרמב"ם בעניין זה.
• "אבל הבליע את ההרכות המתחייבות כך בתוך שולחן בתוך השולחן ערוך אז בשולחן ערוך יורד אה סימן רפז סעיף א' הוא כותב אין הפתח חייב במזוזה אלא אם כן יש לו שתי מזוזות ומשקוף כלומר לפי רבנו שתי מזוזות ומשקוף ממש מזוזה מימין מזוזה משמאל מזוזה מלמעלה"
• הגדרת משקוף לפי השולחן ערוך: גם אם אין משקוף מוגדר, בליטה דמוית כיפה מעל לשתי ה"מזוזות" (בליטות הצדדיות) בגובה של עשרה טפחים ומעלה עשויה להיחשב כמשקוף.
• "אתם רואים אם ה מהלייסטים יש איזה מין עיגול מין כיפה אז אם הוא עומד בתנאים של המדידות הללו אז זה נקרא שיש לו משקוף אם לא אין לו משקוף"
• דין "אחסדר" (פרוזדור פתוח): מקום בעל שלושה קירות ותקרה, אך פתוח מצד אחד, פטור ממזוזה לפי הרמב"ם והשולחן ערוך, גם אם ישנם עמודים לתמיכת התקרה במקום הקיר הרביעי. רק אם ישנה מחיצה (אפילו נמוכה או עשויה מחלונות) ברוח הרביעית, המקום מתחייב במזוזה.
• "אחסדר והוא המקום שיש לו שלושה כותלים ותקרה אף על פי שיש לה שני פצימין ברוח רביעית פטורה מפני שהפצימין להעמיד התקרה הם עשויים ולא משום מזוזות אבל אם יש לה מחיצה גם ברוח הרביעית אף על פי שהיא נמוכה או שעשויה חלונות חלונות חייבת"
• הבדל בין בליטות לתמיכה לבליטות כחלק מהמבנה: אם בליטות הצדדיות נועדו רק לתמיכת התקרה, הן אינן נחשבות "מזוזות" לצורך חיוב במזוזה. רק בליטות שהן חלק ממבנה הפתח עצמו מחייבות.
• "הועיל והפצינים האלה נועדו לא בשביל המבנה בצורתו אלא בשביל להחזיק את ה התקרא אז הועיל וכן הם לא נקראים במובן של מזוזה הם לא נקראים במובן של לי והם משקות ולכן החסדרה כזאת פטורה אבל אם הפצים ימין ופצים משמאל לא נועד בשביל להחזיק את התקרה כגון שהתקרה שוכבת מצוין על גבי הכותל מימין וכותל משמאל והכותל והכותל השלישי שהוא באמצע ויש איזשהיא בליטה בכותל מימין ובליטה בכותל משמאל אם יש איזשהיא בליטה אפילו שלא מגיעה לתקרה אבל רואים בליטה כזו מימין ובליטה משמאל ויש גם בליטה מלמעלה בתקרה כמו משקוף את חייבת במזוזה"
• דעות אחרות המחייבות במזוזה גם ללא בליטות: ישנן דעות מיעוט הסוברות שגם פתח בעל שני קירות ותקרה חייב במזוזה, אפילו אם אין בליטות מימין, משמאל ומלמעלה. גישה זו אינה מקובלת על הרמב"ם.
• "אבל יש דעות והם מיעוץ האומרות אם יש לי קיר מימין וקיר משמאל ותקרח מלמעלה, אף שאין לי ליס מימין וליס משמאל וליס מלמעלה, הם בכל זאת חייבים במזוזה. זו איננה שיטת הרמב""ם ואיננה שיטת רבנו."
• פסיקת "ילקוט יוסף" על פי אביו הרב עובדיה יוסף: "ילקוט יוסף" פוסק ברוח שיטת הרמב"ם בעניין זה.
• "ולכן נשים לב בילקות יוסף של ה הבן של רבודו יוסף שהוא פוסק על פי אביו הרבו יוסף."
• מקרה של מזוזה בצד אחד בלבד: אם יש בליטה ("מזוזה") רק בצד אחד של הפתח והצד השני הוא קיר חלק, אם המזוזה היא מימין הנכנס, יש לקבוע מזוזה בלא ברכה (כפשרה בשל הדעות המחמירות). אם המזוזה היא משמאל הנכנס, הפתח פטור ממזוזה.
• "פתח שאין לו אלא מזוזה אחת כגון שמצד השני יש כותל אם המזוזה מימין מימין הנכנס יקבה מזוזה ולא ברכה. ואם המזוזה משמאל הנכנס פטור ממזוזה."
• סיכום - רוב הבתים המודרניים פטורים לפי הרמב"ם: יוצא שרבים מהבתים המודרניים, הבנויים בסגנון נקי ללא בליטות משני צידי הפתחים ומעליהם, פטורים מחובת מזוזה על פי שיטת הרמב"ם. אם רוצים לקבוע מזוזה במקומות כאלה, יש לעשות זאת ללא ברכה (לפי חלק מהדעות).
• "כך יוצא איפה שרוב הבתים המודרניים האלה שעשויים בסגנון כזה לפי רבנו לא התחייב במזוזה אם באמת אין לייסט מימין ליסט משמאל ולייסט מלמעלה לא תחייב במזוזה בשום פענים באופן אם ירצה לקבוע לקבוע בלא ברכה לפי וגם אותו דבר לפי רעודה יוסף זהו הדין"
• בעיה הלכתית נוספת - מזוזה על ליסט דק או מחוץ לפתח: לעיתים ה"ליסט" (בליטה) מאוד דק והדלת צמודה אליו, מה שמצריך קביעת המזוזה מבחוץ או ממול הנכנס ולא מימינו. מצב זה מעורר בעיה הלכתית נוספת שדורשת דיון נפרד.
• "בעיה קשה מנסוהי ואין המקום כעת לטפל בה אלא בהזדמנות אחרת לקבוע להלכה בפני עצמה היא שהרבה פעמים ה הליט הוא מאוד דק ואז והדלת היא ממש צמודה לו והציר נמצא ממש בליל ואם נקבע את המזוזה נצטרך לקבוע אותה מבחוץ ולא על הליא בחוץ על הלכניסה ממול הנכנס ולא ממינו ולא ממינו וגם זה לפי רבנו אין זה לא ידי חובה אבל זאת צריכה לקבוע כהלכה בני עצמה כדי לבררה רבי חניה"

לסיכום:

הטקסט מתמקד בבירור הלכות מזוזה על פי שיטת הרמב"ם, תוך הדגשה על חשיבות קיום עשרת התנאים, ובפרט קיומן של בליטות משני צדדי הפתח ומעליו. הוא מצביע על כך שבתים ומשרדים מודרניים רבים אינם עונים על תנאים אלה ולכן פטורים ממזוזה על פי שיטה זו, ואף קביעת מזוזה בברכה במקומות כאלה עלולה להיות בעייתית. הטקסט משווה את שיטת הרמב"ם לגישות אחרות ומביא את פסיקת "ילקוט יוסף" בנושא. לבסוף, הוא מעלה נקודה הלכתית נוספת הנוגעת לאופן קביעת המזוזה בליסטים דקים