האם ניתן להעביר בירושה מושב בבית הכנסת?

מן העולם והוא ישב במזרח ליד הרב ועכשיו הוא רוצה להירש את מקומו והציבור מתנגדים בטענה שהוא איננו ראוי לשבת במזרח מקום שהערב והזקנים יושבים שם והשאלה היא האם הוא צודק שהוא רוצה להירש את מקומו הם צודקים בכך שהם טוענים שאיננו ראוי לשבת שם במקום שלמקומות שמיוחדים למכובדים להראות את הזקני הקהילה לציבור ובכן בעניין הבית כנסת כבית כנסת מבחינה הלכתית הוא נידון כרכוש משותף, לא רכוש של כלל ישראל, אלא רכוש משותף. עד כדי כך שרבנו פסק בהלכות נדרים פרק שביעי, הלכה ראשונה ושנייה שאם ראובן אסר על שמ להנות מהנכסים שלו או שמעון עסר על ראובן להנות מהנכסים שלו אז ברור שאסור לראובן להנות מהנחסים של שמעון ואסור לשמעון להנות מנחסים של ראובן כיוון שהדירו הנאה זה את זה זה מרכושו של זה וזה מרכושו של זה הבעיה היא כשהם מדירים הנאה זה את זה והם היו שותפים. אז כאן ההלכה מבחינה בין סוגי שותפויות שונים בין שותפות של כלל עם ישראל ובין שותפות עירונית קהילתית ושותפות עסקית ממש או שכנים אומר רבנו ומותרים בדברים שהן בשותפות של כל ישראל כגון הר הבית והעזרות והבאר שבאמצע הדרך. כלומר שותפות של כלל ישראל היא לא יוצרת מציאות שכאילו לכל יחיד יש איזשהו קניין באותו נכס, אלא זה מין שותפות כללית קוללמית מאוד. ולכן אם ראובן הדיר את שמעון הנאה מנחסיו או שמעונת ראובן לא יכול קטעה מכך לאסור על שמעון לדרוך בהר הבית או בעזהרות כשאכן באמת נהיה ראויים להיכנס לשם ונדע את המקומות שעד ההם אנחנו יכולים רשעים להיכנס לשם כיוון שהשותפות הזו מאוד מאוד כללית שהיא לא מגיעה לרמה שכאילו לכל יחיד יש ממש בעלות בכל יחידה ויחידה באותו נכס. לעומת זאת, אומר רבנו, אסורים בדברים שהן בשותפות כל אנשי העיר, כגון הרחב העיר, בהמרחץ ובית הכנס הכנסת והתיבה והספרים. כלומר א רכוש משותף לבני עיר, לבני קהילה, יש לכל יחיד ויחיד בעלות, בכל חלק וחלק. ולכן כשראובן עוסר על שמעון הנאה מנחסיו וכן ההפך אזי הם עלולים תקה בבית הכנסת שהם אסורים כי הם הם בני אותה עיר אז הם אסורים כיוון שסוף סוף כל אחד יש לו בעלות על אותו חלק מהחלקים המשותפים לכולם ומכאן לעניין השותפות היותר מצומצמת השכנית העסקית אומר רבנו בהלכה ד' היו שניהם שותפים בחצר. אם יש בה דין חלוקה, הרי אלו אסורים להיכנס לה עד שיחלוקו ויכנס כל אחד ואחד לחלקו. ואם אין בה דין חלוקה, כל אחד ואחד נכנס לביתו והוא אומר בתוך שלי מתוך שלא נכנס. כלומר כשמדובר במש חצר של שותפים שזה שותפות יותר מוגדרת, אז רואים אם יש בחצר הזו כדי לחלק לזה ולזה אז באמת אסור להיכנס זה לחלקו של זה וזה לחלקו של זה אבל אם היא קטנטונת אין בה דין חלוקה אז דווקא בגלל זה כל אחד בא ואומר אני נכנס לתוך שלי וזה אומר אני נכנס לתוך שלי ואז אין אפשרות לאסור זה על זה אנו חוזרים חזרה לבית הכנסת באמת כשאנחנו מתייחסים לעניין של בית הכנסת אז ברור שאילו היה אדם אוסר א הנאה זה על זה יש לו בעלות בית הכנסת ברמה העקרונית הוא יכול לאסור זה על זה הנאה בבית הכנסת אבל האם מציאות כזו יוצרת מצב שיש לאדם בעלות על מקום ישיבה יש לאדם היהודי בעלות כללית בבית הכנסת האם יש לו בעלות על מקום ישיבה באמת הרדז בשאלות ותשובות סימן תרכח נשאל שאלה דומה אם אדם נפטר וקם לו בן פרית והוא רוצה לשבת במקום אביו ואביו ישב במקום מכובד האם הוא יכול לכפות עליהם את זה או לא? וזה שטען שמגיע לו לירוש את אביו, הסתמך על התשובת הראש שהראש אומר אין מה לעשות שברגע שהאדם נפטר המקום הירושה מקום מקום מושבו עובר בירושה לבנו והבן יושב גם אם הוא איננו ראוי כמו אביו אומר הרדב אמתי תשובתו זו של הראש אה נכונה או למה התכוון הראש הנמלא למקומות שנוהגים למכור מקומות ישיבה בית הכנסת אבל במקומות שאין נוהגים למקום מקומות אלא יש חזקת שימוש אדם ישב והושיבו אותו שם וכבר שנים הוא יושב שם זה חזקת שימוש והכל בחינם אז כיוון שזה רק בחינם בחזקת שימוש יש לבעד בית הכנסת או לחברי בית הכנסת הסמכות לקבוע לאביך נתנו לך אינך מתאים לאותו מקום כיוון שמכוח בית הדין הם נותנים אבל אם המקום נמכר אדי זה עובר בירושה למרות שאין האדם רעוד באמת לעניין מכירת מקומות בבית הכנסת, מקומות ישיבה בית הכנסת. אומר הרשבה בחלק ה, סימן רנ, אז אם לא מוכרים, אלא יש חזקות של שימוש, צריך לכבד חזקות כאלה משום דרכי שלום. אבל זה לא אומר שלבעד אין ריבונות למטפלים אין ריבונות, אבל מכבדים את זה משום דרכי שלום. אבל כשמוכרים מקום בית הכנסת הוא עובר בירושה וניתן לשחרר, למכור מאדם לאדם. בהמון המון שאלות ותשובות וזה נמצא בהלכה בענייני מכירת מקומות ישיבה שבני אדם קנו מקום ישיבה ואמרו להם אתם תשבו ליד התבע אחר כך הוסיפו ספסלים ופתאום הם כבר לא ליד הטבע או קנו ליד ארון הקודש ואחר כך הרחיב את בית הכנסת וכבר הם לא ליד ארון הקודש כוסיפו מקומות ודענו בזה רבים רבים מגדולי הפוסקים אצל יהודי תימן לא היה המנהג של מכירת מקומות ישיבה בבית הכנסת אבל היה המנהג של חזקות דהיינו אדם שישב במקום והיה לו חזקת ישיבה בבית הכנסת וכיבדו את זה וגם נתנו והעבירו את זה לאחרים אבל גם היה חינוך עצמי שאדם הכיר את מקומו ולא ישב במקום אביו כשנניח הוא חשב שזה לא מתאים, שהוא איננו ראוי לשבת. אבל השתדלו לתת לבני משפחה כדי לתת תחושה טובה לבני המשפחה. אלה הם הסכמות. זה לא דבר שמחייב, אבל אם יש הסכמות, אדרבה, גדול הוא השלום וחשוב מאוד. אבל למכור מקומות לא נהגו למכור מקומות אצל יהודי תמנות. ה הספרדים והשכנזים מכרו מקומות ביותר אשכנזים ולכן הרמה יותר ממרן מרבה מאוד מאוד להתייחס בהרבה מקומות בעניין הזה של מכירת מקומות ישיבה אבל נראים הדברים שגם כאן מה זה למכור מכירת מקום ישיבה בבית הכנסת א' זה משום שזו החלטה של ציבור המתפללים או הבעד למכור הם כמו בית דין שהחליטו למכור ואז הם קובעים כללים הם קובעים כללים האם הם מוכרים את זה לשנה הם מוכרים את זה לתמיד בהתאם לכללים זה ההסכמות של של הציבור ולהסכמות האלה יש כוח יש תוקף ובאתם לזה פועלים אז אם למשל בבית כנסת מוכרים את המקום ישיבה לתמיד לא דווקא לשנה אין החינמה זה כמו שארם מדבר וכמו שרבים מחכמי השני מדברים שיכול למכור את מקום הישיבה הזה שיכול להוריש את מקום הישיבה הזה. אם כי אפילו לפי השיטה הזו יש מחלוקת בין הנתיבות ובין החתם סופר האם מכירת המקום הזו היא מכירת זכות שימוש על הקרקע או מכירת בעלות על הקרקע שהחתם סופר נוטה לומר שזה מכירת בעלות על הקרקע והנתיבות נוטה יותר שזה מכירת שימוש על הקרקע ונפקם עם בית הכנסת חרב ובנו אותו מחדש. אם נאמר שזו מכירת מכירת מכירת בעלות בקרקע עכשיו שהוא נבנה עדיין הזכות לאנה עומדת אבל אם נאמר שזה זכות שימוש בקרקע פנים חדשות באו לכאן ועכשיו אפשר למכור מחדש אבל בין כך ובין כך הכל כפוף בהתאם לכללים אם באותם מקומות מוכרים בשנה אז רק לשנה ולא יותר אם באותם מקומות מוכרים תמיד נבוא ונראה אם יש סייגים אז פועל פי הסיגים אין סייגים אז היו ישב אפילו שהוא לא ראו לי ירקשו ממנו ישכנע אותו זה משהו אחר אם לא ישב אפילו שהוא לא ראוי כך שאנחנו מסכמים את התשובה לשאלה שנשאלנו שאם מדובר במקום אשר א יושבים שם מדין חזקות ולא מדין מכירות וקניינים אזי הסמכות של הציבור להחליט ישב ואם הוא לא ראוי הוא לא יישב שם ואם זה מתורת קניינים אזי בודקים בתנאים של של הקניינים אם זה זמני נגמר זמנו גמרנו אם זה מסויג פועלים לפי הסיגים אם לא מסויג אין להם ברירה אלא הוא יוכל לשבת שם רבי חנין