כנ"ל לגבי כל ציבור שקבל ס"ת שאינו תואם למורשתם?
האם חובת הציבור מצטמצמת רק להשגת ס"ת לשם קריאה בציבור או גם החזקת ספריה תורנית לשם לימוד תורה?
האם יוצאים ידי חובת מצות עשה של כתיבת ס"ת אם נכתב שלא בהתאם למסורת אבותיו של הבעלים של הספר?
תכנים לקריאה נוספת
שינוי מסדר התפילה המקובל
לק"י כבוד הגאון רבי רצון ערוסי יצ"ו יאריך השם ימיו בטוב ושנותיו בנעימים וירחיב גבולו וירבה חילו. נהגו העם בארצות תימן לומר אחר התפלה במנחה וערבית קודם עלינו לשבח מזמורי תלים. (ועד כמה שאני יודע נהגו כן אף הרמביסטי"ם אע"פ שמרי כתב שרצונו עז להדפיס סידור כנוסח הרמב"ם בפועל לא עשה כן והמשיך להתפלל כתכלאל מהרי"ץ.) בישיבתנו נוהגים לומר אחר עלינו לשבח מזמורי תלים למען ירחם השם עלינו. ומכיון שבזמן שהאשכנזים אומרים עלינו לשבח אני אומר למנצח ושיר למעלות, וכשהם אומרים את המזמורים שאחר התפלה אני אומר עלינו לשבח נמצא שאיני אומר עמם את המזמורים האלו.
האם רשאי לדחות שיעור תורה ע"מ להשלים מנין לתפילה בציבור?
ידוע הכלל:העוסק במצוה פטור מן המצוה, האם יש להחיל כלל זה במקרה הנדון שהינה מצוה חשובה כתפילת הרבים? והרי מצות תלמוד תורה היא מעל לכל והאם היא תידחה מפני קיום מצוות אחרות?
האם קביעות של לימוד תורה נחשב רק כמו מצות תלמוד תורה אלא אף כדבר האבד?
תפילת ערבית
לק"י לרב רצון ערוסי הי"ו יש לי מס' שאלות בנוגע לתפילת ערבית:
1. אדם שמתפלל בבית כנסת שאמי ערבית ושליח הציבור מסיים את ברכת השכיבנו, האם מותר למתפלל בנוסח בלדי להמשיך את ברכת השכיבנו הארוכה ובכך יפסיד קדיש של שליח הציבור?
2. האם מתפלל בלדי רשאי לומר את ברכת אמת אמונה לבדו במהירות בכדי להספיק לומר אף את ברכת השכיבנו הארוכה וישווה את עצמו לשליח הציבור בקדיש?
תפילות בארמית
למה עדיין יש תפילות בארמית? הרי רוב הציבור לא מהין אותם ועוד - שפת הקודש היא עברית ולא ארמית....
האם רשאים להפסיק ע"מ להוכיח את הסחים בזמן קריאת ההלל?
מהו מעמדו של ההלל בהשוואה לדיני ההפסקות בתפילה?
האם מעמדו של ההלל הוא לפחות כק"ש בגלל שברכתו "אשר קדשנו במצוותיו" ויחולו עליו אותם דיני הפסק כבק"ש?
מדוע אין מברכים על ההלל בליל הסדר, האם ניתן ללמוד משם את התשובה לשאלתינו?
תפילה
לכבוד הרב שלום. במחילה מכבוד תורתו, לא הבנתי שהכותרת "אמונה ותפילה" מדברת על נושא ההשתנות בה', לכן לא עיינתי בה לפני ששלחתי לרב את שאלתי. אך בכל זאת עדיין אני לא מבין, אם כל תועלת התפילה זה בכך שהאדם משתנה והגזירה שנגזרה עליו שייכת למעלה אחרת שהיה בה. מה עניין הברכות הספציפיות שאנו מתפללים חונן דעת, ברך עלינו וכו'. ויתרה מזו מדוע בכלל צריך דווקא את התפילה לדברים אלו? הרי לפי הנאמר ישוב אדם בתשובה וממילא תשתנה דרגתו וכל הגזירות השייכות לה.
בעניין תפילין בתענית ציבור
לק"י יורנו רבינו 1- מנהגנו כידוע להניח תפילין גם במנחה בתענית ציבור וחולצים עקבית בכימי השמים על הארץ. האם מותר שהתפילין ישארו עליו עד אז? (להרמב"ם וגם לשיטת השו"ע) כיוון שלכאורה לילה לאו זצן תפילין. 2- אם התשובה לשאלה למעה היא שאסור. כיצד יתורץ מנהג תימן שחולצים בכימי השמיים... 3- האם מותר לאדם להניח תפילין בימות החול הרגילים במנחה. כוונתי האם אין חשש בכך ליהורא על הציבור. 4– באם נכון שמהרי"ץ קרא להניח תפילין אף במנחה? בברכת וה' ידריכנו על דרך האמת
שאל מחבירו טלית כשעלה לתורה, האם חייב בברכה על העיטוף בטלית השאולה?
באילו נסיבות ישנה חובה להטיל ציציות אף בכסות שאולה?
איזה מסר רצה הרמב"ם להעביר לנו בפסק:"...שאולה פטורה.." ללא התייחסות לאיש השואל טלית?
האם יש לחשוש שהמשאיל טלית מצויצת אינו מקנה לשואל את הטלית לשם עלייה לתורה או לשמש כש"צ?
פסיעות שליח ציבור
שלום לכבוד הרב שליט"א.
האם שליח ציבור פוסע שלוש פסיעות (אחורה וקדימה בתחילת תפילת העמידה? חזק וברוך.