כנ"ל לגבי כל ציבור שקבל ס"ת שאינו תואם למורשתם?
האם חובת הציבור מצטמצמת רק להשגת ס"ת לשם קריאה בציבור או גם החזקת ספריה תורנית לשם לימוד תורה?
האם יוצאים ידי חובת מצות עשה של כתיבת ס"ת אם נכתב שלא בהתאם למסורת אבותיו של הבעלים של הספר?
תכנים לקריאה נוספת
שאלות שונות
לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ב"ר יוסף ערוסי הלוי שליט"א
1. טהרת הידיים לתפלה חייבת נטילה מכלי עם ברכה?
2. אם נגעתי בשיער - האם צריך לטהר שוב את ידי לתפלה? ובכלל - מה מטמא את הידיים שבגינו צריך לטהרם?
3. האם מותר לאדם שאינו שומר תורה ומצוות להשלים מנין ולשמש בתור שליח ציבור?
4. שאלה שאינה רלוונטית למעשה (כי בע"ה לא נגיע למצב כזה), אולם בשביל לימוד התורה - מה היתה דעת מארי בעניין סירוב פקודה הנוגדת את חוקי התורה?
5. כשרבנו כותב "מדינה" האם הכוונה למדינה ממש או לעיר? והאם יש חילוק, שבמקומות מסויימים הכוונה למדינה ממש ובמקומות אחרים הכוונה לעיר ממש?
תודה רבה כל טוב.
תפילה
אדם המתפלל שמו"ע ולפניו יושב אדם שאוחז בשמע והציבור אוחז בתפילת שמע מה עליו לעשות? (המתפלל שמע)
אמירת 13 מידות
מזה שנה וחצי אני מתפלל עם בלאדים.
אני שאמי יש לי בעיה עם התפילות.
בבוקר הם מדלגים 13 מידות ויעבור ומתחילים מיד נפילת אפיים וממשיכים.
מה עליי לעשות
קשה לי הדילוג מה עליי לעשות????
דקדוק
שלום וברכה
1] איך הוגים את התיבה וקשרתם האם אוקשרתם או ווקשרתם ?
כריעה בתפילה
לק"י יא ניסן התשסו רמב"ם פ"ה מהלכות תפילה הי"ב (י"ג) :כל הכריעות האלו צריך שיכרע בהן עד שיתפקפקו כל חוליות שבשדרה וייעשה כקשת. ואם שחה מעט וציער עצמו ונראה ככורע בכל כחו אינו חושש. מארי שם הערה לה: ... רב ששת כי כרע כרע כחיזרא וכי זקיף זקיף כחיויא. רש"י על קטע זה בגמרא כותב: כחיזרא - שבט ביד אדם וחובטו כלפי מטה בבת אחת. זאת אומרת שהריעה היא עיקום הגב כלפי פנים. אולם בהמשך כותב הרמב"ם: כריעה האמורה בכל מקום על ברכיים. ואם כן קשה לי..
א. איך נעשית הכריעה בדיוק?
בנסיבות שאין זימון, האם רשאי להסתפק בשמיעת ברהמ"ז מפי זולתו?
האם יש קשר בין חובת הזימון היחודית דווקא לברהמ"ז שאחד מברך לכולם, למסלול עניית אמן ע"מ לצאת י"ח בשאר ברכות?
האם חובה על מי שסעד לברך בפני עצמו כשאין זימון או שגם בנסיבות אלו יוכל לסמוך על חברו המברך?
האם דין תפילת הציבור כדין הברכות או שיש לה דין יחודי שחייב להתפלל מלה במלה ולא לסמוך על הש"צ?