האם יהודי שהלווה לגוי רשאי לגבות חובו למרות ששכח לערוך פרוזבול?
והרי זה מקראות מפורשים המדברים על "רעהו" / "אחיו" שמהם ניתן למעט הגויים?
הלכה היא שיש להפקיר לכל (כולל לגויים) את היבולים, מה אם כן ההבדל ביחס לשמיטת כספים המוגבלת רק ליהודים?
האם אנו ננהג כלפי הגויים בחסדים מעבר לשיטה המשפטית שלהם שאינה גורסת שמיטת כספים, ומה עם ההדדיות?