האם יחיד רשאי לומר סדר קדושה בתפילת "יוצר אור"?

השואל מה היא שיטתו של רבנו בנוגע לאמירת קדושת היוצר על ידי היחיד כלומר אם הרע לו לאדם מצב שלא יכל להתפלל בציבור ונאלץ להתפלל ביחיד הרי דבר פשוט שבתפילת 18 אלינו אומר קדושה אבל השאלה האם הוא אומר קדושה בתפילה ויוצר אור קדוש קדוש קדוש או לא והוא שואל לשיטת רבנו הואיל ויש סתירה בין מה שכתב רבנו בתשובה ובין מה שכתוב במשנה תורה שהרי במשנה תורה כתוב בפרק שביעי מהלכות תפילה הלכה יז סדר תפילות כך הוא בשחר משקים אדם ומברך ברכות אלו וקורא הזמירות ומברך לפניהן ולאחריהם וקורא את שמה ומברך לפניה ולאחריה ומדלג הקדושה מברכה ראשונה של פניה שאין היחיד אומר קדושה כלומר רבנו במשנה תורה פסק בצורה ברורה לחלוטין שהיחיד לא אומר סדר קדושה גם לא ביותר אלא מדלג הקדושה מברכה ראשונה של פניה יש לציין שגם בסידור רבנו סעדיה הגאון כך נמצא שהנוסח של היחיד הוא אם הוא מתפלל יחיד ברוך אתה השם לונו מלך העולם יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכל ברוך אתה השם יוצר המאורות כלומר לפי רבנו סעד הגאון כשאדם מתפלל יחיד מדלג את כל התוכן הארוך הזה ורק פותח ביוצר וחותם יוצר המאורות כאמור רבנו במשנה תורה זו נראה עמדתו שהרי הוא אומר ומדלג הקדושה מברכה ראשונה שלפניה שאין היחיד אומר קדושה אבל מצאנו להרמבם בשובותיו מהדורת בלאו סימן שג נאמר ואמנם היוצר אני רואה כשם שמתפלל אותו שליח ציבור כך מתפלל אותו היה יחיד אוכבר אמר זולתנו מנגאונים זכרונם ברכה זולת זה וניטלו באומרם אין היחיד אומר קדוש כלומר רבנו בתשובה אומר שהיחיד אומר קדוש קדוש ביוצר והוא מביא דעת מיעוט בקרב הגאונים שאין אומרים שהיחיד לא אומר קדוש קדוש ביוצר ואומר ורוב גאווננו מן המערב, כלומר לא גאוני בבל, אלא חכמי המערב צפון אפריקה על מרב על דעתנו, לפי שזה הוא מספר מה שאומרים המלאכים והקדושה שאין היחיד מה ש אומרים המלאכים והקדושה שאין היחיד ראוי לעומרה הוא שיכוון הוא להקדוש א להקדיש כמו שאמר השליח ציבור ב תפילה נגדישך ונעריצך אוכבר כתב זה המאמר וראייתו עם גסוס עדן תלמיד רבנו ניסים תלמיד רבנו ניסים בספרו שחיבר בתפילה ובלי ספק שהוא מצאו אצלכם כלומר הרמבם אומר שיחיד יכול לומר את קדושת יוצר הואיל והוא לא מקדיש אלא הוא מספר שהמלאכים מקדישים מה שאין כן בקדושת התפילה נקדישך ו הריצח שם אנחנו מקדישים רק כמו שהמלאכים עושים אבל אנחנו המקדישים מה שאין כן ביותר זה אנחנו רק מספרים שהמלאכים מקדישים אנחנו אומרים מה הם אומרים שהם אומרים קדוש קדוש קדוש בועיל ואנחנו אומרים מה הם אומרים מותר ליחיד לומר את הקדושה כך אמר רבנו בתשובתו ש יג שהוא מסתמך על איזשהו פירוש בשם רבנו חנאל א בשם רבנו נוסים ומכאן באמת הרשבה התחבט בעניין הזה והבית יוסף התחבט בעניין הזה והבית יוסף נטלה בתשובתו של הרבם רבנו אברהם בן רבנו שבו הוא אומר שאכן באמת רבנו חזר בו ממשני תורה והורה לומר א שהיחיד יכול לומר את קדושת היוצר ולכן מרן באמת בהלכה נבוך בהלכות קריאת שמע סימן נט אור חיים סעיף ג' הוא כותב יש אומרים שהקדושה שביוצר יחיד אומרה לפי שאינה אלא סיפור דברים ויש אומרים שיחיד מדלגה ואינה נאמרת אלא בציבור ויש להח לדבריהם ולהיזהר שיחיד יאמרנה בניגון הטעמים כקורא בתורה. כלומר מרן היה קשה לו מאוד להכריע בעניין הזה מול שתי דעות אם יחיד אומר קדושה ויוצר או לא. ולכן הוא החליט שהיחיד יחמיר על עצמו שלא יאמר קדושה ביוצר בדרך רגילה אלא באופן מיוחד. שאומר את זה בניגון ופתחמים כקורא בתורה ואז זה לא נקרא שהוא כאילו אומר את הקדושה זה כמו שהוא קורא בספר ישעיהו שם נאמר קדוש קדוש קדוש אז אפילו יחיד קורא את הפסוק שבישעיהו שבו נאמר שם קדוש קדוש קדוש ואין זה נקרא עומר קדושה כך מציע מרן הגהה אוכבר פשט המנהג כסברה ראשונה ויחיד אומר אותה אוכשעוננין קדושה זאת אומרים אותה בכל רם עד כך עכשיו המעניין הוא ש בסידורים של יהודי תימן בכולם יש הקפדה עצומה שכתוב שהיחיד אומר קדושת השם לא אומר קדוש קדוש קדוש אלא קדושת השם צבעות כך ביוצר וכך גם ב קדושת ובה לציון והדבר פלא הרי אבותינו בתימן היו אמונים מאוד מאוד על פסקי רבנו אז נכון במשנה תורה כתוב שאין היחיד אומר ואת קליל תועמים את משני תורה אבל הרי אבותינו בתימן בגלל שהם פסקו כמו רבנו היו מאוד מאוד מחוברים אליו מקושרים אליו והיו בקשר מתמיד לרבות שאלות ותשובות ואם באמת יש תשובה כזו ויש תשובה כזו של רבנו אז איך זה יכול להיות שאין תיקון בחיבורים תיקון יותר מאוחר בחיבורים שום דבר אלא בכל כתבי יד של יהודי תימן במשני תורה אין אפילו תיקון אחד שאומר לתקן במקום שאין היחיד אומר את הקדושה למחוק את זה או לכתוב שרבנו חזר בו. אין שום תיקון. ולכן מורי בהערה אה בהערה נ דף קפו בקפז במהדורת מכון משה אומר הרי התשובה שיג איננה נושא תאריך וכל אמת שיש לנו סתירה בין תשובה ובין החיבור ברור שאנחנו מסתכלים קודם כל על התאריך והמוחר קובע כי על פי המוחר אנחנו יודעים עמדתו היותר עכנית שרבנו אבל התשובה לא נושאת תאריך ואם כן מי אמר לנו שהיא אחר החיבור וחזר בו מן החיבור אלא אולי לאחר מכן מה נאמר הרי בנו מעיל בנו הוא תלמיד חכמים אבל מי אומר שכל מה שאומר בנו בנו אומר על בסיס עובדתי כי יכול להיות שבנו לא אומר בכל מקרה עדות עובדתית, אלא יש פעמים שהוא מעיד עוד עדויות עובדתיות, יש פעמים שהוא אומר את סברותיו שלו במשנת אביו. ועל כגון זה נאמר בל ידי חז"ל, אם קבלה נקבל ואם לדין יש תשובה, דהיינו אם ב בא רבנו אברהם ומעיד עדות עובדתית נקבל אם לדין אם מכוח סברה שלו אם יש לנו מה להשיב על תשובתו נשיב ואם אין לנו מה להשיב על תשובתו לא נשיב ונקבל את דבריו והנה מורי אומר א' חזקה היא מאוד מאוד קבלת אבותינו כיוון שהיו מחוברים אליו מקושרים אליו ובכל התקליל ככה הם מקפידים אז הקבלה הזו אצלנו עדי על ספק קבלה של של רבנו אברהם בן הרמבם כי יכול להיות זה עדות יכול להיות זה קבלה אבל אצל אבותינו זה ודאי קבלה שמדור לדור ככה אומרים אז אם כן עדיפה הקבלה הזו שוודאי התשובה קדמה לחיבור והחיבור הוא המילה האחרונה זה דבר אחד דבר שני אומר מורי דבר מאוד מאוד חשוב לפי רבנו הרי הנוסח נקדישך ונעריצך הוא גם בשחרית גם במוסף תמיד נקדיש אחרון לפי הגאונים לפי רבנו חנאל אז אצלו הקדושה גם בשחרית וגם במוסף כתר יתנו לך ולפי המקובלים נקדישך בשחרית וכתר במוסף בין כך ובין כך אומר מורי הרי אם באמת הרעיון שאותו רבנו באמת תביא בתשובה שיג אם הוא נכון שקדושה שרק אומרים שהמלאכים אומרים אותה ואין אנו מקדישים יהיה להם בעיה לכל אומרי כתר כי בכתר אין נקדישך ונעריצך אלא הם מספרים מה המלאכים עושים שם זה סיפור דברים ואם ככה כיוון ששמה רק סיפור דברים נפל פיטה ובירה אם ככה הרי גם הקדושה עצמה בתפילה היא סיפור דבר כלום על פי הרעיון הזה שקדושה שהיא סיפור דברים יחיד יכול לומרה יכול יחיד לומר כתר דבר זה ודאי לא עלה על הדעת ולכן אין ספק שרבנו בתשובה שג באמת נדפס לרעיון שנאמר בשם רב ניסים גאון המחלק בין קדושת סיפור דברים ובין קדושה שהיא קדושה אבל בחיבור לא חן חזר בו כי אז כבר הדברים מסתדרים לכל האורך. מה הראיה? אומר מורי שהנה כשרבנו כותב מהו סדר התפילות של היחיד אז הוא כותב כך סדר תפילות כך הוא בשחר משקים אדם ומברך ברכות אלו וקורא הזמירות הוא מברך לפניהן ולאחריהם וקורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה ומדלג הקדושה מברכה ראשונה שלפניה שאין היחיד אומר קדושה אוכשו חותם גאל ישראל מיד יעמוד כדי שיסמוך גאולה לתפילה. הוא מתפלל מעומת כמו שאמרנו אוכשישלים ישב ויפול על פניו ומתחנן ומגביע ראשו ומתחנן מעט והוא יושב בדברי תחנונים עכשיו נקשיב טוב טוב ואחר כך יקרא תהילה לדוד והתחנן כפי כוחו רבותיי על מה דילג רבנו הוא בא לציון למה הוא דילג רבותיי על הובל לציון בגלל שהיחיד איננו אומר קדושה אפילו לא קדושת ובה לציון. אם כן, אנחנו רואים שגם כאן לגבי הסדר אין לציון ביחיד. זה זוהי השיטה של רבנו שנראית יותר מבוססת. ומוסיף מורי ואומר הנה רבנו בתשובתו סימן רכיט מביא את הדינים מה קורה אם היה לנו מניין בזמן אה תחילת 18. ואחר כך עזר מישהו ממשכים את כל ה-1 רבות קדושה מה יהיה אם היה לנו מניין בקדיש וביוצר אחר כך עזב עשירי אז נאמר שאומרים את הקדושה נשאלת השאלה למה רבנו בתשובתו סימן ריט אומר שאם באמת התחילו ברכת יוצר בעשרה ויצאו מקצתם אומרים קדושה למה זה נפקמינה הרי היחיד לכתחילה יכול לומר קדושה לפי תשובה של יג אלא הנה כבר התשובות רשות ט ושג אינן תועמות זו את זו יוצא איפה ש יגה החריגה היא יוצאת מכלל והיא המוקדמת ואילו תשובה רשותת והחיבור הם היותר מאוחרות והם משנתו האמיתית והעתקנית של רבנו וכזו היא ההוראה בתימן וכך נהגו אבותינו שאכן אין היחיד אומר קדושה לא ביוצר ולא בל ציון ואין לומר בתפילה בתפילה רבי חנן הגשמ