האם מותר להורים להתיחד עם בניהם החורגים?

מותר לאמא חורגת להיות עם בנה חורג. יותר נכון אישה שנשאה בשנית לבעל והבעל יש לו בן מאישה אחרת שאיננו בנה של אשתו השנייה. האם מותר להתייחד אמו? ואם הבעל לא נמצא כגון נסע לחוץ הארץ אינו בגדר בעלה בעיר? היום מותר להתייחד אם בנה חורג או לא וכן הפוך אב הם בתוך חורגת כגון שהוא התחתן עם אישה בנסים שניים ויש לה בת שאננה בתו האם מותר לו לתיחד אמה כשאשתו לא נמצאת באותו מקום והשאלה השנייה בהקשר הזה האם מותר לאח ואחות להתייחד כשהוריהם לא נמצאים בביתם ולא אמורים למצא או כגון שיש לזה דירה ולזו דירה והם הולכים לבקר זו אצל זו והם בבחינת רווקים האם מותר או אסור ובכן רבנו בפרק 22 מהלכות א ייסורי ביאה הלכה ראשונה כתב אסור להתייחד עם ערבה מן העריות בין זכנה בין ילדה שדבר זה גורם לגלות ערבה חוץ מהאם עם בנה והאב עם בתו והבעל עם אשתו נידה וחתן שפרסה אשתו נידה קודם שיבעול אסור להתייחד אמה אלא הוא ישן בין האנשים וישנה בין הנשים ואם בא עליה ביאה ראשונה ואחר כך נת מת מותר לתיחד אמה ראינו שמכל הדברים שנמנו על ידי רבנו מנה את ההיתר רק האב עם בתו האם עם בנה אבל אלה בנים ובנות ביולוגיים לא חורגים וגם לא מנע את היתר האח והאחות ובאמת שכך גם פסק השולחן ערוך אבן העזר סימן כ ב סעיף א' והמקור לכל העניין הזה הוא במשנה במסכת קידושין פרק ו הלכה יא ובגמרא יובאה בקידושין דף פ עמוד ב לא התיחד אדם עם שתי נשים אבל אישה אחת מתייחדת עם שני אנשים רבי שמעון אומר אף איש אחד מתייחד עם שתי נשים בזמן שאשתו אמו ויש אמהם וישן עמהם בפונדקה מפני שאשתו משמרתו מתייחד אדם עם אמו ועם ביתו וישן עמהם בקירוב בשר והם הגדילו זוהי שמה בכסותה וזה ישן בכסותו על הפסקה במשנה שמתייחד אדם עם אמו ועם ביתו אז יש התייחסות בגמרא דף פא עמוד ב' ושם נאמר אמר רבי יהודה אמר רב עשה מתייחד אדם עם אחותו ודר עם אמו ואם בתו כי אמרה כמד שמואל אמר אסור להתייחד עם כל העריות בתורה ואפילו עם בהמה וכולי רבנו לא כתב שמותר להתיחד עם אחותו כמו רב עשה הוא משמע שהוא כמו שמואל פסק כמו שמואל שעשו לגמרי וכן גם השולחן ערוך. כלומר עם האחות אח ואחות יש גדרי ייחוד. מותר להם לפי הכללים הרגילים דהיינו בהתפתוח א אם יש א אם יש גדר של הורים בעיר שעלולים להגיע כל רגע אבל בתנאים שאין תנאי התרז הם בכלל האיסור. כי רבנו לא הביא את היתר ההתאחדות עםאח ואחות. שיש כאלה פוסקים שהתירו לפי שעה להתייחד עם אחותו. רבנו גם את זה לא הביא וכך אותו דבר גם מרן. ולכן יש פוסקים שדיקו שלפי הרמב"ם בשולחן ערוך אכן אסור לאח ואחות להתייחד והם צריכים להיות זהירים מן העניין הזה אשר לעניין של בנים ובנות חורגים. ברור שהמשנה הביאה את ה את ה ההיתר של בנים ובנות ביולוגיים, מים חורגים. באמת מן הגמרא ניתן לדייק לאיסור שהרי בגמרא שאלו מה מניען לנו? אמר רבי יוחנן לשון רבי ישמעאל בדף פ עמוד ב, רמז לייחוד מן התורה מנין. שנאמר כי יסידך אחיך בן אמך. כלומר התורה בספר דברי מזהירה לא לשמוע בכל האח מן האמא אם הוא מסעבודה זרה וזה חלק מדינים של מסיט ומדיח ושואלים בגמרא בבית צדק וכי בין הם מסית בין אב אינו מסית כלומר למה התורה מתייחסת להשתת אח מן האמא ומזהירה אותנו שלא לשמוע לו וכי אח מן האבא לא מסיק הרי גם גם ממנו צריכים להיזהר ולא לשמוע בקולו אלא לומר לך בן מתייחד עם אמו ואסור להתייחד עם כל עריות שאלה בן מתייחד עם אמו כלומר התורה מדברת על מציאות של נשואים שניים שאז יש אח מן האמא ואין אח מן אבא. למה? כי האח מן האבא ברגע שהוא נשוי בנשואים שניים לא יהיה האח מן האבא באותו בית בגלל שאסור לאמא החורגת לאשתו השנייה של האבא להתאיחד עם בן בעלה. ולכן התורה מדברת על מציאות חיים. דהיינו הוא לא נמצא. לא שלא צריכים להיזהר מהצטתו אלא בגלל שהוא לא נמצא. ואז יוצא איפה? מכאן בעקיפים אנו שומעים את דיני ייחוד מן התורה שהרי אסור לאישה שנייה של בעל להתייחד עם הבן שלו. כך יוצא איפה שאסור באמת לאמא לתיחד עם בן בעלה שהוא אינו בנה ואסור לאבא להתייחד עם בת אשתו שננה בתו. ברור. שכל עוד ההורים נמצאים תלות פתוחים או כל היתרים האלה מותרים אבל כשאין את היתרים האלה אסור יוצא איפה לסיכום שאכן לפי רבנו ולפי מרן אסור להורים להתייחד עם בנים ובנות חורגים ואסור לאח ואחות להתייחד כשאין דרכי היתר אחרות רבי חניה בן גל שמס