האם פסיקת הרמב"ם לחיוב כיסוי ראש לאיש מוגבלת דווקא לזמן התפילה?
"שער באשה ערווה", היש הבדל בין אשה נשואה לחברתה הרווקה?
מה משמעות כיסוי הראש לנשים והאם אי כיסוי מעכב בברכות. דהיינו, לא תברך אא"כ תכסה לפני כן את שערה?
תמצית מקורות בנושא כיסוי ראש לאישה ולגבר בעת תפילה וברכות
מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות המרכזיים העולים מתוך הטקסט המצורף, העוסק בדיני כיסוי ראש לגברים ולנשים, במיוחד בעת תפילה וברכות. הדיון מתמקד בהבחנות בין גברים לנשים, בין נשואות לרווקות, ובין מנהגים שונים בעדות ישראל.
נושאים מרכזיים:
- חובת כיסוי ראש לגבר:
- הרמב"ם בהלכות תפילה קובע שאין לעמוד להתפלל בראש מגולה, אך יש פוסקים שמפרשים זאת דווקא לתפילה, מדין עמידה לפני רבו.
- לגבי ברכות ושאר עניינים, יש שדייקו מדברי הרמב"ם שאפשר ללכת בגילוי ראש.
- עם זאת, המחבר מציין שמנהג ימינו קבע כי כיסוי ראש לגבר הוא עניין של קבלת עול מלכות שמיים, וגילוי ראש מהווה ביטוי לפריקת עול זה. לכן, חובה על כל יהודי לכסות את ראשו בכלל, ובפרט בזמן הזכרת שם ה' ובתפילה. "כיוון שבימינו זה נתקבל כעניין של עול מלכות שם שמיים, הכיסוי ראש של הגבר וגילוי הראש מהווה ביטוי לפריקת עול מלכות שם שמיים. לכן חובה על כל יהודי לכסות את ראשו בכלל כל שכן בזמן הזכרת שם שהם השם בברכות וכל שכן בזמן התפילה."
- חובת כיסוי ראש לאישה נשואה:
- חובתן של הנשים הנשואות לכסות את שערות ראשן נובעת מדין "שער באישה ערווה", ולכן הדבר פשוט ש"אשת איש חייבת לח עצעה ראשה".
- חובת כיסוי ראש לאישה פנויה (רווקה):
- כאן קיימת מחלוקת בין המנהג האשכנזי והספרדי, שאינם רואים בשער פנויה ערווה, לבין המנהג התימני, שרואה בו ערווה. בתימן נהגו לכסות ראש כל ילדה מלידתה. "שהשיטה האשכנזית והספרדית מחד גורסת שאין בזה את הגדר של שער באישה ערבה ואילו יהודי תימן אומרים גם בזה שיער באש הערבה ומשום כך בתימן נהגו שכל ילדה מאז שהיא נולדה מכסים את צער ראשה".
- מבחינה הגיונית, מציין המחבר, קשה להבחין בין נשואה לפנויה אם השיער הוא גורם מגרה, דבר שתומך במנהג תימן.
- לגבי תפילה וברכות של רווקות, הרב עובדיה יוסף בשו"ת יחווה דעת מגיע למסקנה שמעיקר הדין אולי אין חובה, אך יש לחנך לכך לפחות בזמן התפילות.
- במסגרת החינוך החרדי האשכנזי ("בית יעקב") נהגו להתפלל רווקות בגילוי ראש, אך יש הממליצים לחנכן לכסות ראשן לפחות בתפילה ובברכות.
- כיסוי ראש כביטוי לקבלת עול מלכות שמיים אצל נשים:
- המחבר טוען כי בעוד שאצל גברים כיסוי ראש נתפס כקבלת עול מלכות שמיים (משום שאין חובה דינית על גבר לכסות ראשו מדין ערווה), אצל נשים, שהיו רגילות לכסות ראשן מדין "שער באישה ערווה", כיסוי הראש לא נתפס באותו אופן כביטוי לקבלת עול מלכות שמיים או פריקתו. "אבל אצל אישה שדרכה בדרך כלל במיוחד לפי מנהג ובדי תימן להיות מכוסה בשער ראשה בגלל שיער באישה ערבה אז מכתחילה לא נהג המנהג אצלה מדין קבלת עול מלכות שם שמיים או מדין פריקת עול מלכות שם שמיים ולכן נראים הדברים שאצל אישה באמת אין חובה שפנויה במידה וכבר היא נוהגת כמנהג רוב העדות שאין היא מכסה צער ראש צער וישה ערבה אין חובה שתחסה את שער ראשה בתפילה או בברכות כי כאמור אצלה אין את הגדר שזה מבטא פרקת עול מלכות שם שמיים או קבלת עול מלכות שם שמיים".
- השוואה למקרה של אישה ערומה הלשה חלה ומברכת:
- המשנה במסכת חלה מתירה לאישה ענייה הלשה חלה ערומה ומברכת, אם מקום הטפח שלה מוסתר כלפי מטה. מכאן לומדים שכיסוי הראש אינו מעכב לברכה. "האישה יושבת וקוצה חלטה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את עצמה, אבל לא האיש... נאמר שאם היא תשב בצורה כזו שמקום הטורף הוא כלפי הרצפה ואז במקום הטורף הוא חוסק, היא מברכת. כיוון שעיקר העיקרים זה מקום הטורף. השאר חלק הגוף העליון והשיער לא מעכב לעניין בלכתה."
- לעומת זאת, גבר אינו יכול להפריש חלה במצב כזה.
- מכאן מסיק המחבר שכיסוי הראש אינו מעכב לברכה לא לאישה ולא לגבר מצד הדין.
- המלצה לחינוך לצניעות:
- למרות שמעיקר הדין ייתכן שאין חובה על רווקה לכסות את ראשה בעת תפילה וברכות מדין קבלת עול מלכות שמיים, המחבר ממליץ לעודד זאת מדין "שער באישה ערווה" ובכדי להזכיר לנשים את עניין הצניעות. "אבל מאחר ואנחנו מאוד מעוננים לעודד את העניין של שיער באישה ערבה שללא הבדל רווקה או נשואה כד כדאית היא ההמלצה של רבנו יוסף כדי להזכיר להם שיש כאן פריקת עון מלכות שם שמיים שלא מקבלים גם כן את גדרי הצניעות כהלכה".
- ההבדל בין דין לעצמו לדין כלפי אחרים:
- מותר לאישה ערומה לברך אם פניה כלפי מטה, אך אסור לבעלה לקרוא קריאת שמע כנגדה בגלל גופה ושערה הגלויים. לגבי אדם זר, אסור לו לקרוא קריאת שמע או לברך מול שער ראש גלוי של אשת איש. "אם כן, איפה? אנחנו רואים שרק לעצמה התירו, אבל לאחרים כנגדה אסור. ומשום כך, כאמור, כל הדיון אצל אישה הוא מדין שער ואישה ערבה ולא מדין קבלת עול מלכות שם שמיים או פרקת עול מלכות שם שמיים."
מסקנה:
מצד הדין, נראה כי אין חובה על רווקה לכסות את ראשה בעת תפילה וברכות מדין קבלת עול מלכות שמיים, אך קיימת המלצה חזקה לחנך לכך מטעמי צניעות (שער באישה ערווה). לגבי גברים, כיסוי הראש נתפס כיום כחובה מדין קבלת עול מלכות שמיים, גם בזמן ברכות ולא רק בתפילה. נשים נשואות חייבות לכסות את ראשן מדין "שער באישה ערווה".
Full text
תכנים לקריאה נוספת
לכבוד הרב בעניין ברכות
שאלה ראשונה ראיתי שכתב מארי קאפח:
"מי שנתארח אצל חברו והגישו לפניו תפוז, ובאמצע אכילתו את התפוז הגישו לפניו אשכולית, אינו צריך לחזור ולברך על האשכולית, כיון שמין הברכה עדין בידו. ואם הביאו את האשכולית אחרי שגמר את התפוז, צריך לחזור ולברך על האשכולית, כי לא היה בדעתו לפטור את האשכולית בברכתו על התפוז.
אבל אם הביאו אחר כך עוד תפוז, אף שהביאוהו אחרי שגמר את התפוז הראשון, אינו צריך לחזור ולברך עליו. כיון שהוא ממין הברכה, נפטר בברכה על התפוז הראשון.
הבדלה
שלום לכבוד הרב,
האם הפסק בטעות נחשב הפסק? כגון אדם שהבדיל על הכוס ולפני ששתה נזכר שכבר יצא ידי חובת הבדלה, האם ישתה מהיין או אולי לא, שהרי היה הפסק בין הברכה לשתיה? בברכה,
שאלת הלכה
שלום כבוד הרב.
ברצוני לשאול בבקשה, שמעתי שכאשר ישנו לק מקולף על הציפורניים אסור ליטול ידיים מחמת חוצץ. אז האם זה באמת חוצץ ואז חייב להיות לק על כל הציפורן?
תודה מראש!
ברכות
שלומות לרב, תורה צריך ללמוד ושאלתי היא: האם על "עיטוש מלמטה ו/או למעלה" אדם צריך לברך? שכן לעיתים ההקלה היא עצומה...
תודה רבה ומועדים לשמחה.
ברכות
לק"י
שלום לכבוד הרב
"היה המברך חייב מדברי סופרים ועונה חייב מן התורה לא יצא ידי חובתו,עד שיענה אמן,או ישמע ממי שהוא חייב בה מן התורה כמותו" (הלכות ברכות פ"א יא)
"...שכל החייב בדבר מן התורה אין מוציאין אותו מידי חובתו אלא החייב באותו דבר מן התורה כמותו" (הלכות ברכות פ"ה טז)
מארי מבאר (אות לה עמוד תקסט)
"ופשוט בדעתו דמוציא רק בברכת המצוות בלבד ולא בברכת ההנאה שאין בה מצווה ,
והיינו בברכות דתקינו רבנן לפני עשיית המצווה או ברכות שהן עצמן המצווה כגון קדוש היום. ואין כן ברכת המזון."
האם גם כבוד הרב סובר שקטן אינו מוציא גדול העונה אמן לברכת המזון?
תודה רבה
ספיקא דברכות לקולא
שלום רב!
מה כוונת האמרה "ספיקא דברכות לקולא"? האם הכוונה שאם יש ספק אם בירכתי או לא על משהו אז לא צריך לברך משום "ספיקא דברכות לקולא"?
עניית אמן על ברכה לא ברורה
שלום וברכה
אדם שמע את חברו\ש"צ אומר ברכה מרחוק, ולקראת הסוף, חברו אמר את המילים בצורה לא ברורה, אך הוא ראה שמי שקרוב לחבר עונה אמן.
האם במקרה כזה חיב לענות אמן או שאסור לענות אמן?
הרמב"ם כתב שמי ששמע את חברו מברך חיב לענות אמן, אך כאן לא שמעתי מהם המילים בדיוק שאמר החבר, אך אני יודע שהוא בעיקרון אומר ברכה...
תודה רבה
נטילת ידיים
לכבוד הרב שלום וברכה! ברשותך שלוש שאלות:
א) אם נטלתי ידיים בשירותים, האם לאחר היציאה מהשירותים עלי לברך על נט"י?
ב) אם "נטלתי" את ידי בים (או במקווה וכיו"ב), היינו טבלתי אותן בתוך מים הראויים לטבילת טהרה מבלי להשתמש בכלי, האם גם אז עלי לברך על נט"י? הרי בעצם אין כאן נטילה.
ג) למה הכוונה ב"הסח דעת" בכל הנוגע לטהרת ידיים? יישר כוחך ותודה רבה על הסבלנות.
ברכת שעשה לי נס במקום הזה...
כבוד הרב'
השבוע, לאחר שגורשו כל אחינו מחבל עזה וצפון השומרון, השכנים שלנו ביו"ש חזרו לשיגרת חייהם...זאת אומרת ליידוי אבנים וכולי'
אישתי נסעה לפני שלושה ימים בחזרה מירושלים והמכונית בה היא ישבה במושב ליד הנהג, קיבלה אבן גדולה על השמשה הקדמית. בדיוק איפה שהיא ישבה. השמשה ממוגנת מפני אבנים, לכן לא נשברה לגמרי ופצעה אותה קשה. אך, בכול-זאת היא נשרטה מכמה שרדי זכוכית ונבהלה. השאילה שלי היא, האם היא מחוייבת לברך -כאשר תסע דרך אותו קטע כביש- את הברכה "שעשה לי נס במקום הזה". כי זה היה נס ממש שהאבן לא פגעה בצד הנהג.
תודה על תשובותיך!
יברכך ה' וישמרך!