האם מותר להיכנס למקומות המאוסים עם מכשיר אלקטרוני שמותקנת בו תוכנה הכוללת טקסט של ברכות, תפילות וכד'?
היש הבדל בדין אם הצג של המכשיר מואר או כשהוא חשוך ולא ניתן באותו רגע לראות את הכתוב?
באלו תנאים מותר להכנס לשירותים עם התפילין או עם הקמיעים שיש בהם שמות של קדושה?
היש בכתב העברי המרובע קדושה וא"כ הניתן לכתוב כתובה בכתב זה או בכתב אחר ("כתב רש'י" / מעוגל)?
15/05/09 כ"א אייר התשס"ט
טע השמע דן בשאלה הלכתית: האם מותר להיכנס לשירותים עם מכשיר אלקטרוני המכיל תוכנה של סידור תפילה. המקור מנתח את ההלכה לאור דינים שונים הקשורים לכבוד כתבי הקודש, כולל כתבי תורה, קמיעות ותפילין. הוא מבחין בין מצבים שבהם הכתב גלוי לעין לבין מצבים שבהם הוא מוסתר או לא קיים כלל, ומסתמך על פסיקות קודמות של רבנים. בנוסף, הוא מתייחס לסוגיית השימוש בכתב אשורי (מרובע) לדברים שאינם קדושים, ומציין שהיה נהוג להשתמש בכתב עברי קדמון לכתיבת דברי חולין.
קובץ שמע - מלא
נושא מרכזי: המאמר עוסק בתופעות השליליות הנלוות למדורות ל"ג בעומר, בדגש על גניבת עצים לצורך הבערת המדורות, הנזקים הנגרמים כתוצאה מכך, והאחריות הפלילית והנזיקית של המעורבים - ילדים והורים.
נקודות עיקריות:
- גניבת עצים כבעיה מרכזית: המאמר פותח בתיאור תופעת גניבת קרשים מקבלני בנייה, מסופרים ומקניונים לצורך בניית המדורות. המחבר מציין כי הוא ראה "כמיות אדירות של קרשים שהם גנובים מקבלני בנייה וכן מהסופרים, מקניונים. עגלות יש להם חוץ מעגלות גם עגלות אבל קרשים זה משטחים ידועים והם עדיין משטחים עדיין לא מפורקים בכמויות אדירות נמצאות שם והילדים והוריהם מסביב להם חוגגים בהבערת המדורה".
- איסור מוחלט של מדורות הבנויות מגזל: המחבר מדגיש כי מדורות שבבסיסן גניבה וגזל הן "אסורות בתכלית האיסור כיוון שהם יסודן בגנובות בגזל וגם בנזק".
- נזקים נוספים כתוצאה מהמדורות: בנוסף לגניבה, המאמר מצביע על נזקים נוספים הנגרמים כתוצאה מהמדורות, כגון שריפת רכוש של שכנים ("לא אחת הם שורפים דברים של השכנים כי האש מלחכת"), מפגע עשן ("מה שקוב את השכנים בעשן אדיר כל הלילה"), והפרעה לשנת השכנים עקב רעש ("מפריעים את שנת הישנים מסביב במשך כל הלילה בכל מיני צעקות ושירות ושתוללויות וכיוצא בזה").
- אחריות פלילית ונזיקית של ילדים בוגרים: המחבר מסביר כי ילדים שעברו את גיל המצוות (בנות מגיל 12 ובנים מגיל 13) נושאים באחריות פלילית ונזיקית מלאה למעשיהם. "באמת הילדים שעברו את גיל המצוות בנות בגיל 12 שנה ביום אחד בנים מגיל 13 שנה ביום אחד אלה חייבים בנזיקין ובאחריות כלילית על מעשיהם. ולכן הם עוברים בעבירת גניבה, הם עוברים בעבירות נזיקיות וניתן לטבוע אותם לדין. ניתן לטבוע אותם לדין הן בגין הגנבות הן בגיל כל נזק שנאסר כי הם בוגרים לכל דבר בעיקר."
- שותפות ועבריינות הורים המסייעים לגניבה: המאמר קובע כי הורים המסייעים לילדיהם בגניבת עצים (לדוגמה, בהסעת החומרים הגנובים או באספקת חומרי הדלקה) הם עבריינים ושותפים לעבירה, וניתן לתבוע אותם הן במישור הנזיקי אזרחי והן במישור הפלילי. "אין לומר שהורים אשר מסייעים בידי בניהם הגנבים על ידי זה שהם מביאים במכוניות את אותם חומרים גנובים ומספקים לילדים את הנפט ואת ה ואת הגפרורים כדי להצית אש. אין ספק שההורים האלה עבריינים והם שותפים לדבר עבירה ונתנים לטבה במחינה נזיקית אזרחית וכן מבחינה פלילית הן ברמה של המשפט האזרחי הן ברמה של המשפט הכללי."
- אחריות הורים לילדים קטינים המסייעים לגניבה: לגבי ילדים קטינים (בנות מתחת לגיל 12 ובנים מתחת לגיל 13), המחבר מציין כי האחריות הנזיקית היא מגיל 12. עם זאת, הוא מדגיש כי אם ההורים מסייעים בידי ילדיהם הקטינים, הם עדיין נושאים באחריות. "נשארו לנו הילדים הקטינים בנות פחות מגיל 12 ובנים פחות מ-13 ולפי החוק בין בבנות בין בבנים פחות מגיל 12 כי לפי החוק האחריות הנזיקית היא גיל 12 בין לבנים בין לבנות. ובכן, הדבר פשוט מעל לכל ספק שאם ההורים מסייעים בידם עדיין ההורים". (המשפט מסתיים באופן לא שלם במקור).
ציטוטים מרכזיים:
- "ברור שמדורות כאלה הם אסורות בתכלית האיסור כיוון שהם יסודן בגנובות בגזל וגם בנזק"
- "הילדים שעברו את גיל המצוות [...] אלה חייבים בנזיקין ובאחריות כלילית על מעשיהם. ולכן הם עוברים בעבירת גניבה, הם עוברים בעבירות נזיקיות וניתן לטבוע אותם לדין."
- "אין ספק שההורים האלה עבריינים והם שותפים לדבר עבירה ונתנים לטבה במחינה נזיקית אזרחית וכן מבחינה פלילית"
מסקנה: המאמר מציג ביקורת חריפה על תופעת גניבת העצים לצורך מדורות ל"ג בעומר, תוך הדגשת הנזקים וההשלכות המשפטיות של מעשים אלה הן על הילדים והן על הוריהם. הוא קורא למודעות ואחריות מצד כל המעורבים.
Question1
האם מותר להיכנס לשירותים עם מכשיר אלקטרוני (כמו טלפון נייד או טאבלט) המכיל תוכנה של סידור תפילה?
Answer1
לא, אם הכתב גלוי לעין. אם התוכנה פועלת וניתן לראות את הכתב (שמות קדושים, פסוקים, או תפילות), אסור להיכנס עם המכשיר לשירותים. אם המכשיר כבוי או שהתוכנה לא מופעלת והכתב אינו נראה, מותר להיכנס.
Question2
מה ההבדל בין קמע רגיל לקמע המכוסה בעור בנוגע לכניסה לשירותים?
Answer2
קמע רגיל, המכיל שמות קדושים, אסור להכניס לשירותים, אלא אם הוא מכוסה בעור. הכיסוי בעור מהווה חיץ שמפחית את רמת הקדושה, ולכן מותר להכניס אותו במצב זה.
Question3
מדוע אסור לרקום פסוקים או שמות השם על טלית?
Answer3
הרב מציין שזה אסור משני טעמים: ראשית, אסור לכתוב בתורה פסוקים פסוקים, אלא רק שלוש תיבות לכל היותר. שנית, וחשוב יותר, פעולה זו מביאה את פסוקי התורה לידי זלזול. הטלית היא תשמיש מצווה ולא בעלת קדושת גוף, ולכן מותר להיכנס איתה לשירותים ולדרוך עליה. כתיבת פסוקים עליה מורידה מכבודה.
Question4
מה ההבדל בין כתב אשורי (מרובע) לכתב עברי קדמון, ומדוע הוא חשוב?
Answer4
הכתב האשורי (המרובע) הוא הכתב שבו נכתבו לוחות הברית והוא נחשב לקדוש יותר. חכמים אסרו להשתמש בו לצורכי חולין. הכתב העברי הקדמון שימש לדברים שאינם קדושים. לפיכך, יש להימנע משימוש בכתב מרובע לדברים שאינם קדושים.
Question5
מדוע הכתובה בתימן נכתבת בכתב רש"י ולא בכתב מרובע?
Answer5
הכתובה היא שטר, כלומר עניין חולין. לכן נהוג לכתוב אותה בכתב רש"י ולא בכתב מרובע, אשר שמור לדברי קודש.
Question 6
מה הדין לגבי כתב סתרים שנכתב על נייר ולא נראה לעין?
Answer6
אם כתוב פסוק בכתב סתרים (לדוגמה, באמצעות לימון) ולא ניתן לראותו, מותר להיכנס עם הנייר לשירותים. כל עוד הכתב אינו גלוי לעין, הוא נחשב כנסתר ואינו מטמא את המקום.
Question 7
האם יש הבדל בין כתב הנמצא בתוך מכשיר כבוי לבין כתב סתרים?
Answer7
לא, בשני המקרים, כל עוד הכתב אינו גלוי לעין, מותר להיכנס עם החפץ לשירותים. במכשיר כבוי, הכתב אינו קיים בפועל עד להפעלת התוכנה, מה שמקל עוד יותר את ההיתר.
Question 8
האם הדברים אמורים גם לגבי הלכות והגדות הכתובות?
Answer 8
כן. אסור לזרוק כל כתבי הקודש, אפילו הלכות והגדות. גם אותם יש לכבד ולא לבזות
קובץ שמע - TXT
090515hy.txt
(8.13 KB)