האם מותר להיכנס למקומות המאוסים עם מכשיר אלקטרוני שמותקנת בו תוכנה הכוללת טקסט של ברכות, תפילות וכד'?
היש הבדל בדין אם הצג של המכשיר מואר או כשהוא חשוך ולא ניתן באותו רגע לראות את הכתוב?
באלו תנאים מותר להכנס לשירותים עם התפילין או עם הקמיעים שיש בהם שמות של קדושה?
היש בכתב העברי המרובע קדושה וא"כ הניתן לכתוב כתובה בכתב זה או בכתב אחר ("כתב רש'י" / מעוגל)?
נושא מרכזי: המאמר עוסק בתופעות השליליות הנלוות למדורות ל"ג בעומר, בדגש על גניבת עצים לצורך הבערת המדורות, הנזקים הנגרמים כתוצאה מכך, והאחריות הפלילית והנזיקית של המעורבים - ילדים והורים.
נקודות עיקריות:
- גניבת עצים כבעיה מרכזית: המאמר פותח בתיאור תופעת גניבת קרשים מקבלני בנייה, מסופרים ומקניונים לצורך בניית המדורות. המחבר מציין כי הוא ראה "כמיות אדירות של קרשים שהם גנובים מקבלני בנייה וכן מהסופרים, מקניונים. עגלות יש להם חוץ מעגלות גם עגלות אבל קרשים זה משטחים ידועים והם עדיין משטחים עדיין לא מפורקים בכמויות אדירות נמצאות שם והילדים והוריהם מסביב להם חוגגים בהבערת המדורה".
- איסור מוחלט של מדורות הבנויות מגזל: המחבר מדגיש כי מדורות שבבסיסן גניבה וגזל הן "אסורות בתכלית האיסור כיוון שהם יסודן בגנובות בגזל וגם בנזק".
- נזקים נוספים כתוצאה מהמדורות: בנוסף לגניבה, המאמר מצביע על נזקים נוספים הנגרמים כתוצאה מהמדורות, כגון שריפת רכוש של שכנים ("לא אחת הם שורפים דברים של השכנים כי האש מלחכת"), מפגע עשן ("מה שקוב את השכנים בעשן אדיר כל הלילה"), והפרעה לשנת השכנים עקב רעש ("מפריעים את שנת הישנים מסביב במשך כל הלילה בכל מיני צעקות ושירות ושתוללויות וכיוצא בזה").
- אחריות פלילית ונזיקית של ילדים בוגרים: המחבר מסביר כי ילדים שעברו את גיל המצוות (בנות מגיל 12 ובנים מגיל 13) נושאים באחריות פלילית ונזיקית מלאה למעשיהם. "באמת הילדים שעברו את גיל המצוות בנות בגיל 12 שנה ביום אחד בנים מגיל 13 שנה ביום אחד אלה חייבים בנזיקין ובאחריות כלילית על מעשיהם. ולכן הם עוברים בעבירת גניבה, הם עוברים בעבירות נזיקיות וניתן לטבוע אותם לדין. ניתן לטבוע אותם לדין הן בגין הגנבות הן בגיל כל נזק שנאסר כי הם בוגרים לכל דבר בעיקר."
- שותפות ועבריינות הורים המסייעים לגניבה: המאמר קובע כי הורים המסייעים לילדיהם בגניבת עצים (לדוגמה, בהסעת החומרים הגנובים או באספקת חומרי הדלקה) הם עבריינים ושותפים לעבירה, וניתן לתבוע אותם הן במישור הנזיקי אזרחי והן במישור הפלילי. "אין לומר שהורים אשר מסייעים בידי בניהם הגנבים על ידי זה שהם מביאים במכוניות את אותם חומרים גנובים ומספקים לילדים את הנפט ואת ה ואת הגפרורים כדי להצית אש. אין ספק שההורים האלה עבריינים והם שותפים לדבר עבירה ונתנים לטבה במחינה נזיקית אזרחית וכן מבחינה פלילית הן ברמה של המשפט האזרחי הן ברמה של המשפט הכללי."
- אחריות הורים לילדים קטינים המסייעים לגניבה: לגבי ילדים קטינים (בנות מתחת לגיל 12 ובנים מתחת לגיל 13), המחבר מציין כי האחריות הנזיקית היא מגיל 12. עם זאת, הוא מדגיש כי אם ההורים מסייעים בידי ילדיהם הקטינים, הם עדיין נושאים באחריות. "נשארו לנו הילדים הקטינים בנות פחות מגיל 12 ובנים פחות מ-13 ולפי החוק בין בבנות בין בבנים פחות מגיל 12 כי לפי החוק האחריות הנזיקית היא גיל 12 בין לבנים בין לבנות. ובכן, הדבר פשוט מעל לכל ספק שאם ההורים מסייעים בידם עדיין ההורים". (המשפט מסתיים באופן לא שלם במקור).
ציטוטים מרכזיים:
- "ברור שמדורות כאלה הם אסורות בתכלית האיסור כיוון שהם יסודן בגנובות בגזל וגם בנזק"
- "הילדים שעברו את גיל המצוות [...] אלה חייבים בנזיקין ובאחריות כלילית על מעשיהם. ולכן הם עוברים בעבירת גניבה, הם עוברים בעבירות נזיקיות וניתן לטבוע אותם לדין."
- "אין ספק שההורים האלה עבריינים והם שותפים לדבר עבירה ונתנים לטבה במחינה נזיקית אזרחית וכן מבחינה פלילית"
מסקנה: המאמר מציג ביקורת חריפה על תופעת גניבת העצים לצורך מדורות ל"ג בעומר, תוך הדגשת הנזקים וההשלכות המשפטיות של מעשים אלה הן על הילדים והן על הוריהם. הוא קורא למודעות ואחריות מצד כל המעורבים.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
נטילת ידיים וקידוש
שלום מארי, האם לשיטתנו (תימן, רמב"ם):
1. ישנה בעיה לנטול בספל של שתייה, או שאפשר לנטול בכל כלי שלם?
2. האם חייבים לאחר הנטילה לנגב דווקא במגבת או בד, או שמספיק שהידיים התייבשו מעצמן?
2. רבינו כתב לעניין מים אחרונים "כל את המלח". האם דווקא אם נגע או חפן אותו ביד, כי לכאורה אם לא, אין חייבים במים אחרונים כלל?
3. מה נחשב לשיטתנו דבר שטיבלו במשקין והיכן מסביר זאת רבנו?
4. אם אוכל לחם ובאופן קבוע מגישים פיצוחים לאחר הארוחה לפני ברכת המזון. האם יכול לסמוך על המוציא להוציא כל מה שבא לפני ברכת המזון כולל הפיצוחים? האם עדיף להביא פיצוחים לאחר ברכת המזון או שאין בעיה כלל?
ברכות ק"ש
שלום וברכה לכבוד מארי אשאל כת"ח, ראיתי שכבוד מארי אומר בש"ות באינטרנט שהבקי שלא הוציא בשפתיו את ברכות ק"ש, הש"ץ מוציאו יד"ח. אך לכאורה מפורש אחרת בתשובה שענה רבנו (תשובה ריט) שם נשאל רבנו בדיוק על העניין הזה. וענה: "וכלל הוא בכל הענינים, שש"ץ אינו מוציא אלא מי שאינו בקי". האם יש תירוץ? אשמח לדעת את פסיקתך וכמובן את הטעמים לכך, (וכן את הטעמים בכלל לכך שאתה פוסק שש"ץ כן מוציא יד"ח. ברוך תהיה
ברכת קרקר, וקביעת סעודה
שלום וברכה למארי רצון אכלתי כזית קרקר. עליי לטול ידיים ולברך ברכת המזון, או שזה רק אם אכלתי כשיעור?
2) הייתי חצי שבע. אכלתי קצת, 50 גרם זלביה, או 50 ג' בורקס (כצורת פת) התחייבתי בברכת המזון, כי קבעתי סעודה?
תודה רבה
שמיעת קללה + ברכת סלח לנו
1 בהלכות אבל פ"ט ה"ז. (על ברכת השם). אחד השומע ואחד השומע מפי השומע, חייבין לקרוע. אם השומע מפי השומע שמע בלשון סגי נהור בלשון ברכה, "פלוני ברך השם" ולא בלשון קללה.
האם גם אז חייב לקרוע, או רק אם שמע בלשון קללה ח"ו?
2 על פי הרמב"ם. בתפילת שמונה עשרה, בברכת סלח לנו. האם יש סיכוי שאכן הקב"ה יסלח לנו על העוונות, אם נכוון היטב?
הפסק אחרי נטילת ידיים לפני אכילת הפת
שלום רב,
רציתי לדעת מה המקור לכך שתימנים יכולים לדבר אחרי נטילת ידיים או להמתין למשך זמן מאוד ארוך מבלי שזה ייחשב להפסק (הייתי בשבת חתן של תימנים וההפסק בין הנטילה לברכה היה קרוב ל -10 דקות, אחרי שהגישו את כל האוכל לכל השולחנות ורק אז בירכו).
תודה מראש.
המשתייך לעדת יהודי תימן, האם רשאי לברך:"... שפטרני מעונשו של זה" כאשר בנו מגיע לגיל המצוות?
ברכה זו לא נמצאה לא בתלמוד ולא בפוסקים. על בסיס מה, אם כן, הורה הרמ"א לאומרה בלא שם ומלכות?
היכן מצינו חיוב ברכה על פטור ממצווה? והאם אכן נפטר האב ממצוות חינוך הבן כשהגיע לגיל בר מצווה?
האם אימוץ מנהג שנוצר על בסיס מדרשי בלבד לא טומן בחובו סיכון לעבור על איסור ברכה לבטלה?
מקבץ שאלות
כבוד הרב שלום וברכה,
לאחרונה יש מספר שאלות שמעסיקות אותי כבר הרבה זמן, אשמח אם תוכל לענות לי עליהן:
1. מה אמורים לברך על פסטה/ספגטי?
2. אני חובב מושבע של דגי - נוי, ובשביל לספק את האוכל שיחזק אותם, וייפה אותם, יש להביא להם תערובת של סרטנים/צדפות/וכו'. עכשיו אני שמעתי שתערובת זו נמכרת בחנות בשם "טיב טעם". כידוע חנות זו היא חנות שמוכרת לציבור הרחב, דברי נבלה, כגון" חזיר, שרימפס, ושאר שקצים. השאלה שלי היא, אם אני יוכל לקנות משם את התערובת לדגים שלי?
3. באותו עניין של הדגים. האם מותר לקנות דגי - נוי, מחנות שפותחת בשבת?
בתודה רבה, פלוני.
היש חובה לברך "הטוב והמטיב" על יין מבושל לאחר שברך "הגפן" על היין הקודם ששתה?
באילו נסיבות תקנו חכמי ישראל לברך "הטוב והמטיב" עם שינוי יין?
ומה דינו של יין עם סוכר, האם פסלותו לקידוש גורעת ממנו ולא יכלל בברכת "הטוב והמטיב"?
כיצד יש להתייחס בנושא זה ליינות התעשייתיים הכוללים תוספים מלאכותיים המשפיעים על טעם היין?