מת שטרם הובא לקבורה במשך מס' ימים, האם קרובו המתאבל עליו פטור מן המצוות כל אותן ימים מדין אונן?

ילידנו הרב שמואל כהן מה הדין אם התחילו את 1810 ואחרי מגן אבות אחד פרש אז אתמול אמרנו שיכול הוא להמשיך ולומר את הקדושה גם בלי עשרה אז הוא שאל האם נסיעת כפיים יוכלו לשת כראו כהן רוצה לדעת הלכה למעשה או שמה לא וכמו כן מה יהיהם היו עשרה בקדושה ועד שהגיעו למודים עוד לא הגיע לשים שלום אמרו שלום עליכם ולקראת ברכת הכהנים כבר לא היו עשרה יאמרו ברכת כהנים או לא יאמרו ברכת כהנים ועל בדאמת ששאלתו זו שהיא הלכה למעשה היא באה כ וזה חייב הערעור הזה והוא מחוייב במציאות וזה טוב שהוא מערער על מה שאמרנו אתמול בהלכה היומית שאף על פי שיש פוסקים ובזה רמזנו לפרי חדש שיש פוסקים שאם באמת פרש מישהו במגן אבות אף על פי שאומרים קדושה בתשעה כיוון שהתחילו בעשרה אבל נסיעת כפיים לא כפיו כנסיאת כפיים מצריכה עשרה תוך שהוא מסתמך הפרי חדש על הירושלמי ולכן הארעור של הרב שמואל הנה אני מביא לכם את הירושלמי ותראו לכאורה שהפרי חדש אכן צודק ואין מקום לדחות את דבריו כדי להבין את הירושלמי לפני כן נאמר את התשובה שלנו לשאלתו בצורה פסקנית ולאחר מכן נאמר את הנימוקים לפסק. אכן אם באמת היו עשרה בקדושה בלקת נסיעת כפיים פרש מהם אחד לא ישא את כפיו וזהו הירושלמי אבל אם היו 10ה בתחילת 18 ומגן אבות או מחייה מתים פרש האחד הדבר פשוט שאומר קדושה בתשעה ואם קדושה הוא אומר בתשעה גם נסיעת כפיים הוא אומר בתשעה כיוצא בזה כמו שאתמול עשינו כיוצא בזה לעניין נסיעת כפיים ומכאן באה השאלה של היום ובאה הערעור של היום עכשיו אנחנו עושים גם כן כיוצא בזה שאם מישהו ירצה לשאול או לערער הרשות בידו זה דיבוק חברים זה כוחו שלמוד בית מדרש כיוצא בדבר קריאת התורה היא בעשרה קריאת ההפטרה היא בעשרה אם אכן באמת התחילו לקרוא בתורה בעשרה ואחד פרש ממשיכים ומסיימים את כל קריאת התורה בברכות ב חות וכך הרב יוסף חזר בו וכתב בשאלות שובות הביע עומר חלק זן משלים בברכות את כל קריאת התורה אלא שאנחנו בדעה שאם כבר קרא את התורה השלים אותה בתשעה כך גם יפטיר בברכות בתשעה אבל אם הוא קרא את התורה כולה בעשרה ובשעה שכבר אמר קדיש בשעה שהוא אמר קדיש ועכשיו בדיוק שצריכים להזמין את המפטיר בדיוק אז פרש העשירי לא יפטירו בפחות מעשרה כי כיוון שהגענו לנקודה אשר היא מעמידה את המפטיר כדבר בפני עצמו אכן כן המפטיר צריך עשרה אבל יש לנו מה שנקרא ומה שאמרנו את אתמול תורת החטיבות שהרי קריאת שמע וברכותיה עם הקדושה שבתוכה מצריכים 10ה הפורס על שמע צריך 10ה ובכל זאת יש תורת החטיבות התחיל לומר את ברכוא בעשרה ופרש אחד ממשיך לומר את הקדושה של יוצר בתשעה ממש בקדושה למרות שפחות מעשרה אין אומרים אבל יש תורת החטיבות וכך אותו דבר התפילה היורד לפני התיבה צריך 10 זה תפילת 18 התחיל וברג התחיל את מגן אבות ופרש אחד הדבר פשוט שאומר את הקדושה כפי שאמרנו אתמול בשם תשובת רבנו אומר את הקדושה בעשרה בתשעה מדוע כי הקדושה אף שבאמת אסור לאומרה בלי עשרה אבל יש מה שנקרא תורת החטיבות ויש ככת לחטיבה של התפילה וכך ברכת הכהנים ברכת כהנים אי אפשר בלי עשרה זה כשהיא מצוינת ונראה שהיא בפני עצמה מן הרגע שהיא נבלעת בתוך החטיבה אינה שונה מן הקדושה שהיא חלק בלתי נפרד מן התפילה וכך אותו דבר קריאת התורה והפטרה אם אני עושה את קריאת התורה התחלתי בעשרה וסיימתי בתשעה כי זה נקרא כל קריאת התורה חטיבה אחת וגם את המפטיר אני עושה בתשעה שהרי כלל גדול בהלכה שאם רצו שהשביעי יהיה המפטיר כגון זה שקרא את השביעי אמור לקרוא בנביא אפשרי כך נפסק להלכה ברבנו בשולחן ערוך אפשרי רק בתנאי שלא יאמר קדיש אחרי השביעי כי אמר קדיש הפסיק ואז כבר צריך עוד פעם לקרוא בתורה כדי להראות את כפיפות הקריאה בנביא לקריאת התורה להראות שהנביא לא שווה לתורה אבל אם לא אמר קדיש אחרי שביעי השביעי עולה למניין השבעה של קריאת התורה ועולה כמפטיר בשביל בשביל הנביא ולכן אם ההפטרה נספחת לקריאת התורה הרי חטיבה אחת ואם התחילו בזה בעשרה ופרש מישהו אומר בתשעה גם את הקריאת תורה וגם את ההפטרה אבל אם אמרו את קריאת התורה בעשרה ואמרו קדיש אחרה שביעי עכשיו בדיוק הם רוצים לומר את המפטיר ואת הנביא ואת ההבטרה ופתאום בדיוק ברגע זה מישהו זעק החוצה ופרש כי עוזרי השם יכלו ומי הוא זה אשר יעז ויעזוב אבל קראו לו דחוף ועזב יש לנו תשעה לא יקראו בפחות מעשרה כי כיוון שהגענו לתח נה לתחנה מסוימת שכבר עשתה את ההפטרה לדבר פני עצמו לא נספחת עד צריך להיות עשרה והנה רבותיי בואו ונראה איך הדברים מבוססים למרות שהם מחודדים ויש צורך בהבחנות דקות אחרת באמת לא נוכל להבין את הדברים כלל ועיקר הנה בואו ראו במשנה בפרק רביעי במסכת מגילה משנה שלישית נאמר כך אין פורסין על שמע כלומר לפחות מעשרה ואין עוברין לפני התיבה כמובן בפחות מעשרה אסור ואין נוסעין את כפיה לפחות מעשרה לא נזכר כאן קדושה הקדושה מכללת בתוך התפילה אלא ואין נוסעין כפן לפחות מעשרה ואין קוראין בתורה שוב בפחות מעשרה ואין מפטירים בנביא שוב בפחות מעשרה ואין עושים מושב מעמד מושב וכולי והנה בירושלמי על משנה זו שאלו ובצדק מכיוון דתנן אין פורסין את שמע פחות מעשרה לד המילה תנן עוברין לפני התיבה פחות מעשרה כלומר אם כבר זה שעלה לקריאת שמע וברכותיה אתה אומר אסור לפחות מעשרה אז ברוך השם יש לנו 10ה עשירי הגיע אמר ברכו יוצר אור וברך חושך וכולי היה לנו עשרה מה עוד אתה צריך לומר שאין יורדים לפני הטבע פחות 10ה הרי זה המשך זה גשר אחד זה גשר אחד אז למה אתה אומר שאין יורדים לפני התיבה בעשרה משבים בגמרא הירושלמית לכן צריכה כהדה דתנה אין פורסין את שמע פחות מעשרה התחילו בעשרה והלכו להן מקצתן גומר אין עוברין לפני התיבה פחות מעשרה התחילו בעשרה והלכו להן מקצתן גומר אין זאת אומרת זה חטיבה בפני עצמה וז חטיבה בפני עצמה. ולכן אם התחיל את היוצר בעשרה בפרש יאמר את הכל בתשעה אפלו את הקדושה של יוצר כי זו חטיבה אחת אבל התפילה היא חטיבה בפני עצמה התחיל את התפילה בעשרה ופרש מגן אבותו מחייה מתים גומר בתשעה כי זה חטיבה בפני עצמה ממשיכה הגרמרא הירושלמית לומר בזה הלשון שאין נושעין תקפן פחות מעשרה התחילו בעשרה ויצאו להם מקצתן גומר וזה כוחו של פרי חדש שאמר הנה אתה רואה שלמרות שציינו את התפילה צינו את נסיעת כפיים משמע שנסיעת כפיים עומדת בפני עצמה וגם אם אמרנו את הקדושה בתשעה הרי את נסיעת כפיים לא נוכל לומר בתשעה כי היא עומדת בפני עצמה וזה דיוק עצום ומהכן כוחנו לטח את דבריו תכף נאמר וממשיך הירושלמי ואומר התחילו בעשרה אה אין קוראין בתורה פחות מעשרה. התחילו בעשרה ויצאו להם מקצתן גומר. אין מפטירין בנביא פחות מעשרה. התחילו בעשרה ויצאו להם מקצתן גומר. עכשיו יוצא אם אני ממשיך לפי קו המחשבה של הפרי חדש שהוא אכן חזק מאוד, אמיתי מאוד לכאורה, אני צריך לבוא לומר מה בנוגע להפטרה. בנוגע להפטרה אם אני קורא בתורה בעשרה ומישהו פרש אסור לי לקרוא את ההפטרה בתשעה. את התורה אני משלים ואילו את ההפטרה אני לא משלים כי זה מה שכתוב בירושלמי וזה אותו קו מחשבה ויש פוסקים כאלה שאומרים כך באמת אבל המגן אברהם אומר לא המגן אברהם אומר אם כבר קראתי בסימן קמג סעיף קטן א' אם כבר קראנו את התורה התחלנו בעשרה ומישהו פרש והמשכנו כך הדין שצריך להמשיך בתשע כל קריאת התורה כך נמשיך גם את קריאת ההפטרה ב ב לתשעה כי זה לא שונה מאשר קריאת התורה כך אומר המגן אברהם ואנחנו אומרים נשאר כוחו של המגן אברהם שקלה כחוץ השערה מי אנחנו שניתן לו ציון אבל שאנחנו מבינים את דרכו ונסביר את הדברים הנה רבנו ב בהלכה כותב במפורש בעניין כל אלה שצריכים עשרה אומר רבנו בפרק שמיני מלכות תפילה מונה וכל דבר שבקדושה לפני כן הוא אומר וזו הלשון א וכן לא יהיה אחד מברך את שמע והכל שומעין ועונין אחריו אמן אלא בעשרה וזהו הנקרא פורס על שמע ואין אומרים קדיש אלא בעשרה ואין הכהנים נוסעים את ידיהן אלא בעשרה שמתנו לב יש פרורס על שמע בעשרה יורד לפני התיבה בערה קדיש 10ה נסיעת כפיים 10ה והכהנים למניין וכן הלאה וכל דבר שבקדושה עשרה והוא מונה גם כן את קריאת התורה את ההפטרה כולם בעשרה כל דבר מהדברים האלה בעשרה יפה זוהי המשנה מסכת נגילה אבל הבאנו אתמול את תשובת רבנו שהוא נשאל זה בסימן רשיט מהדורת בלאו סא במהדורת פאר הדור נאמר אם התחיל שליח ציבור קדיש ויוצר אור ויצאו מקצתן האם יאמר קדושה וכן אם התחיל מגן ומחייה ויצאו מקצתם האם יאמר קדושה ושאר התפילה ב-18 או יפסיק והשיב גומר הקדושה בין קדושת יוצר בין קדושת תפילה אבל לא יאמר קדיש לפי שאינו חלק ממה שהתחיל תחילת בעשרה השיב רבנו ואמר התחיל יוצר אור בורא חושך ועכשיו הוא זעק עשירי שארנו תשעה יאמר קדושת היוצר מדוע כי התחיל יפה אבל תפילת 18 לא כי חטיבה בפני עצמה התחיל תפילת 18 ב10 מגן אבות מישהו זעק והנה יאמר את הקדושה ואומר רבנו כל התפילה למה אמר רבנו כל התפילה זה הרי פשוט יאמר כל התפילה מה אומר רבנו לא יאמר קדיש קדיש לא יאמר כי קדיש כבר ד בפני עצמו נשאל את השאלה מה עם נסיעת כפיים הרי נסיעת כפיים היא בתוך התפילה היא חלק מברכת שלום מסים שלום היא חלק היא מבוא לברכת שים שלום אז מה עם זה למה רבנו לא זכר אלא הוא אשר אנחנו אומרים יש מה שנקרא תורת החטיבות לטמן דפליג שכל הדברים שנמנו במשנה מסכת מגילה כל אחד ואחד בפני עצמו כישוב בפני עצמו צריך להעמר בעשרה לא בפחות ואם התחיל אותו כל אחד פני עצמו בפחות בעשרה ופרש מישהו ממשיך את אותו עניין אבל מחדש לנו רבנו דווקא על בסיס הירושלמי שיש מה שנקרא תורת החטיבות תורת החטיבות ולכן התחיל פורס על שמע מסיים את כל שמע עם הקדושה בתשעה התחיל 18 אומר הקדושה ואומרת כל התפילה בתשעה וכל התפילה זה כולל ענו דתנו את ברכת כהנים אבל אם בקדיש לא כל כי זה דבר פני עצמו. אבל כל אמת שאני מגיע לנקודה שאני כבר מייחד את אותו עניין, אני לא יכול לחלול אותו בחטיבה. כגון, אם היינו עשרה עד לנסיעת כפיים, פתאום בנסיעת כפיים פרש עשירי. אז אני לא אומר נסיעת כפיים. בדיוק כמו הפטרה. בואו ראו רבותיי בהפטרה. הרי הדבר מדהים מאוד. רבנו אומר ורבנו מאוד מאוד מסודר מאוד מאוד מסודר בפרק 12 מהלכות תפילה הלכה ראשונה אומר רבנו את הדברים הבאים משה רבנו תיקן להם לישראל שיהיו קוראים בתורה ברבים בשבת ובשני כך וכך אוקיי וממשיך ומפרט את דיני קריאת התורה מגיע להלכה יד באותו פרק אז ורק אז הוא אומר הקורא בנביא יש לו לקרות לתרגמן תגיד מה זה הקריאה סליחה בהלכה יג המפטיר ונביא צריך לקרות בתורה תחילה אבלו שלושה פסוקים תגיד מה הורתה ולדתה של ההבטרה אתה הסכלת להגיד לנו מה ע מה עם קריאת התורה למה אתה מבליע את המפטיר בנביא ולא אומר ותיקנו חכמים או עזרה תיקן או מישהו תיקן את ההפטרה אלא הוא מבליע את זה מסיבה פשוטה כי המפטיר בנביא הוא חלק בלתי נפרד מקריאת התורה אלא מה זה תלוי אם אתה מיחד אותו בפני עצמו או לא מייחד אותו בפני עצמו. אם אתה לא מייחד אותו בפני עצמו, תגון שהשביעי עולה למניין ולא אומרים קדיש. אז ברור שאם את התורה התחלת בעשרה בפרש עשירי אתה ממשיך את ההפטרה אותו דבר כמו מגן אברהם בתשעה. אבל אם אתה כבר אמרת קדיש אחרי שביעי ופתאום אז פורש העשירי בדיוק לפני המפטיר אז אני מיחד את המפטיר ואני דורש את העשרה. בדיוק כמו קריאת כמו בברכת ברכת הכהנים אם עד לברכת הכהנים היו עשרה ועכשיו פרש עכשיו אני דורש את העשרה כי זה יחודה של ברכת כהנים אבל כל שהיא נבלעת בחטיבה דין אחד להם הדברים האלה מדויקים בהרבה מקומות לכן הוא אשר אמרנו צריך להבין את הירושלמי הזה כי בלעדי ההסבר הזה של הירושלמי והחידוש הגדול הזה של רבנו שחדש בהבנת הירושלמי את מה שנקרא תורת החטיבות בלי זה אין הבנת שלמי מלאה. אז לסיכום אחת היא כל אחד מהדברים שנמנו במשנה במסכת מגילה באמת צריך עשרה. ברכת כהנים ביניהם הפטרה ביניהם אבל כל שהיא נספחת לחטיבה מסוימת אם אכן באמת קדושה בכבודה ובעצמה אם לא אומרים אם אומרים אותה בתשעה בגלל שפרש אחד מגן אברהם כל שכן גם כן שברכת הכהנים גם כן יאמר אותה בתשעה אבל כל שאמרו את הקדושה בעשרה ורק הגענו לנסיאת כפיים ואז פרש מישהו אז יהיה צורך בעשרה כי זה ייחוד כבר של בריכת כהנים אבל הקדיש בכל מקרה הוא לא נספח לתפילה וזה חידושו של רבנו להבדיל מערמה שאכן לא רצה לראות בזה כחיבה פני עצמה את הקדיש אלא כנספח לתפילה רבי חניה בנגש אמר ס