טווס שהפרה תרנגולת, האם הביצים שנוצרו מהכלאה זו יאסרו במאכל?

תזכיר בנושא מעמד ה"טבס" בהלכה

מקור: קטעים מתוך "הטקסט שהודבק" (שנראה כעוסק בשאלות הלכתיות)

תאריך: 24 במאי 2024

נושא מרכזי: בחינת מעמדו ההלכתי של עוף בשם "טבס", תוך התייחסות לשאלות כשרותו, כשרות ביציו, אפשרות דגירתן והאיסור להרביעו עם מינים אחרים.

נקודות עיקריות ועובדות:

• הגדרת ה"טבס" והשתייכותו: השואל מתאר מקרה בו ראה "טבס" על תרנגולת שהטילה ביצים. הדיון ההלכתי מציג את ה"טבס" כסוג של עוף טהור, השייך למשפחת התרנגולים.
• ציטוט: "ובכן, התבס מבחינה עקרונית הוא עוף טהור. שהרי במדרש רבא בפרשת נסוא נאמר שכל טעם שרצו לטעום במן טעמו. ונאמר שם בדרך של דוגמה, אם היו רוצים טעום טעם של דגה, היו טועמים. ואם הם היו רוצים לטאום טעם של תרנגול או או פיסיון או טבס ככה היה תועם כי שלושת הדברים האלה תרנגול פיסיון אוטבס הם שלושה מיני תרנגולים וכולם נכללים בחד המחתא כדברים שהם מותרים כי הרי המדרש לא יתן דוגמה מדברים האסורים" - ציטוט זה מהמדרש רבה משמש כראיה לכך שה"טבס" נחשב כשר לאכילה, כיוון שהוא נזכר בהקשר של דברים מותרים.
• ציטוט: "וכן אנחנו מוצאים במסכת קידושין כד דוגמה לבין שמכבד את אביו יש מי שמאכיל את אביו פסיונה זה סוג משלושת סוגי התרנגולים האלו הרי אמרנו תרנגול פסיון או תבס אז תרנגול ידוע לנו שהוא מותר פסיון הנה מביאים אותו כדוגמה ש שהוא מכבד את אב מאכילו פסיונה הרי בירור שהטבס שהוא נכלל בתוך השלישיה הזו שהוא בוודאי ודאי כשר" - גם כאן, ה"טבס" נזכר לצד התרנגול והפסיון, שמוכרים ככשרים.
• ציטוט: "וגם כן בגמרא במסכת חולין דף קטז עמוד א' מסופר שפעם אחת לוי התארח אצל רבי יוסף רישבה רב יוסף שהיה צייד עופות והוא הגיש לו בתור כיבוד רשתעט תפסה בחלווה כלומר ראש של טבס מתוגן ומבושל עם חלב כי באותו מקום נהגו כרבי יוסע הגלילי שאין איסור בשר עוף בחלב. אז בתורת כבוד, בתורת כיבוד, נתן לו ראש טבס בחלב. ראים מכאן שהטבס היה ידוע כדבר שהוא מותר." - סיפור זה מהגמרא מראה שה"טבס" היה מוכר ואף שימש ככיבוד, דבר המעיד על כשרותו באותה תקופה ובאותו מקום.
• איסור הרבעה ("כלאיים"): למרות שה"טבס", התרנגול והפסיון שייכים למשפחת התרנגולים, הם נחשבים למינים שונים ולכן אסור להרביע אותם זה בזה מדין כלאיים.
• ציטוט: "אלא מה? עלינו לדעת שלמרות שהתרנגול, הפסיון והטבס הם ממין או ממשפחת התרנגולים הם נחשבים למינים שונים לעניין איסור הרבעה כי התורה עוסרת לא תרביע בהמתך כלעיים אסור לקחת שני מיני בהמה ולהרביעם וכן אסור לקחת שני מיני חיהו להרביעם ואין לומר חיה בהמה שאסור להרביעם וכן אותו דבר גם עופות אם הם שני מינים אסור להרביעם זה הם זה" - הסבר מפורט לאיסור כלאיים גם בעופות.
• ציטוט: "אמר אשלקיש כאן שנה רבי תרנגול טבס ופסיונה כלים זה בזה כלומר נאמר במפורש ששלושם הדברים האלה תרנגול טבס ופסיונה הם שלושה מינים שונים הם כולם ממשפחת התנגולים אבל יש הם אפינים שונים ולכן הם הם קראים זה בזה ואסור להרוויח אותם זה על זה" - דברי רבי המצוטטים בגמרא בבא קמא, המציינים במפורש שהתרנגול, הטבס והפסיון הם מינים שונים לעניין כלאיים.
• ציטוט: "אומרת הגמרא משיבה הגמרא מהו דתמה מין חדואה. למה? כיוון דרבו זה מזה. כלומר יש פריה ורביה מביניהם. אז היה עולה בדעתנו שמין אחד. לומר לנו למרות הכל, למרות שיש פריה ורביה ביניהם למרות הכל הם נחשבים מינים שונים" - הגמרא מציינת שאף על פי שייתכן קיום צאצאים בין מינים אלו, הם עדיין נחשבים מינים נפרדים לעניין איסור הרבעה.
• כשרות הביצים והאפשרות לדגרן: הביצים שהטילה תרנגולת לאחר הזדווגות עם טבס מותרות באכילה ומותר לדגרן. האיסור הוא רק על פעולת ההרבעה עצמה.
• ציטוט: "אבל מה עם הבת רבנו כבר כתב בהלכות מאכלות אסורות שמין בשאינו מינו שאסור בארבעה אם שניהם טהורים גם הזכר וגם הנקבה האף הארבעה אסורה התולדות מותרות כלומר לא כנסו לא כנסו את המרביעים בגלל איסור ארבעה והתולדות מותרות זה יכול להיות בהמה בבהמה שני מינים שהוא מרביעם שהבלדות מותרים וזה יכול להיות בעופות שהבצים מותרים מטבע הדברים מותר לגדל אותם מותר לאכול אותם ו מותר להדגל אותם וזה אין שום בעיה" - הסבר מפורט המבהיר כי אף על פי שהרבעה אסורה, הצאצאים (במקרה זה הביצים) מותרים.
• הצורך בהפרדה בין המינים: אין חובה הלכתית להפריד בין טבס לתרנגולות, למרות האיסור להרביע אותם.
• ציטוט: "והאם צריך להפריד ביניהם לא צריך להפריד ביניהם אסור להרביעם אבל הם הם מסתובבים חופשי חופשי והם עושים את מה שהם עושים זה עניינם שלהם" - אין דרישה להפרדה פיזית, אלא רק איסור על ביצוע ההרבעה באופן פעיל.
• חילוקי דעות ומנהגים שונים: למרות העמדה העקרונית שהטבס כשר, קיימות הסתייגויות ומנהגים שונים בקהילות ישראל, בעיקר בקרב יהודי אשכנז שלא הכירו מסורת אכילה של עופות מסוימים.
• ציטוט: "אלא שבפרי מגדים ויורדעסימן פעב קטן ח נתה לסתפק אם הטבס הוא כשר או לא כשר אבל בשאלות ותשובות תשובה מאהבה חלגים על שכח הכריח שזה מותר ולמרות שהוא הכריח שזה מותר ולמרות שגם בשאלות ותשובות א מלמד מלמד לדעת לדעת מלמד שהוא הכריע גם כןורי דעה שזה מותר בכל זאת מצאנו לאגרות משה יורה דעה חלק א' סימן לד בדבר אופות חזנה אם מותרים לשחוט אז הוא מביא את שוט מלמד להועיל שבאמת שמך על הרב אליעזר אלדסיימר שהתיר אותם למרות הכל כיוון שחכמי אסכנז מאוד מאוד מחמירים שלא לאכול עופות אם הם עצמם לא מכירים אותם אפילו שאחרים הכירו אותם אז הם לא אוכלים עוף כי עוף נאכל במסורת כי התורה לא נתנה סימנים לעופות חכמי ישראל נתנו סימנים לעופות התורה מנתה 24 עופות טמאים ובכללם הדוחיפת והיו שבלבלו בין הדוחיפת לבין ה הטבס וזה נמצא בתשובה מההבה שבלבלו הוא אומר הדוחיפה תנה אבל הטבעס טהור אז כאמור אשכנזים מחמירים אפילו שמישהו אחר הכיר את העופות כל עוד הם לא מכירים אז הם נותנים להחמיר אז הרב הנקין בארצות הברית אומר אנחנו באמריקה לא מכירים את הטבס וכיוון שהם לא מכירים את הטבס אז הם אסרו אז החמירו על עצמם מכוח עניין זה." - קטע זה מתאר את המחלוקת וההחמרה של יהודי אשכנז שלא הכירו את ה"טבס" במסורת שלהם, וכן את העובדה שהיו שבלבלו בינו לבין הדוכיפת הטמאה. הרב הנקין בארצות הברית החמיר גם כן בנושא זה מכיוון שה"טבס" לא היה מוכר שם.
• היכרות עם הפסיון: בתימן הכירו ואכלו פסיון, שלמרות שהוא שונה מהטבס (לו יש מניפה צבעונית), הוא גם בעל נוצות צבעוניות יפות, מה שמצביע על היכרות עם סוגי עופות דומים.
• ציטוט: "אבל כאמור ברמה העקרונית ובאזורים האלה ובתנם הכירו את הפסיון והפסיון אמנם לא כמו הטבס כי הטבס יש לו מניפה צבעונית אבל הפסיון גם כן יש לו נוצות צבעוניות מאוד יפות אז למרות הכל בתימן הכירו ואכלו את הפסיון" - עדות למסורת אכילה של עופות דומים באזורים מסוימים.

מסקנות עיקריות:

• מבחינה עקרונית, ה"טבס" נחשב בהלכה לעוף טהור וכשר לאכילה, על סמך מקורות תלמודיים ומדרשיים.
• ה"טבס", התרנגול והפסיון נחשבים למינים שונים ולכן אסור להרביע אותם זה בזה מדין כלאיים.
• הביצים הנוצרות מהרבעה של טבס ותרנגולת מותרות באכילה ומותר לדגרן.
• אין חובה להפריד בין טבס לתרנגולות, למרות האיסור להרביע אותם.
• בקרב יהודי אשכנז קיימת החמרה שלא לאכול עופות שאין להם מסורת אכילה בהם, ולכן ייתכן שהם נמנעו מאכילת טבס באזורים בהם לא היה מוכר.

השלכות אפשריות:

התזכיר מספק רקע הלכתי מפורט בנושא ה"טבס". במקרה הספציפי של השואל, על פי המקורות המובאים, התשובה לשאלותיו היא:

• א. ה"טבס" מותר באכילה מבחינה עקרונית.
• ב. הביצים שהטיל הטבס (ככל הנראה, הכוונה לביצים שהוטלו לאחר הזדווגות עם תרנגולת) מותרות באכילה.
• ג. מותר להדגיר את הביצים.
• ד. אין צורך להפריד בין המינים, אך אסור להרביע אותם באופן פעיל.

עם זאת, יש לקחת בחשבון את קיומם של מנהגים שונים ואת החומרות של קהילות מסוימות בנוגע לאכילת עופות שאין להן מסורת אכילה ברורה. יש להתייעץ עם רב פוסק הלכה לקבלת הנחיה מעשית ספציפית