השמחה המיוחדת של טו באב
אם מדובר ב"יום טוב", מדוע אם כן מרן לא פסק שאין נפילת פנים כבר מתפילת מנחה והיכן לרמב"ם ולמרן דינים המיוחדים ליו"ט? מהי הטובה שבאה לישראל הן בט"ו באב והן ביום הכיפורים והאם זו מהווה סיבה לצאת אל הכרמים ע"מ לצפות בנשים? מה עומד מאחרי הפגנת השמחה וההודאה לה' דווקא ע"י הנשים ומהי האהבה שבא לבטא אירוע ההתכנסות בכרמים? מדוע הרמב"ם לא מנה את ט"ו באב בימים שאין נופלים על פניהם למרות שבמשנה צויין כ"יום טוב"?