מגע אש
בס"ד
שלום לרבנו.
שמעתי שבתמן לא היה ברכת הגפן בכלל של מגע אש.רציתי לדעת אם זה נכון,
ואם כן,היכן היה מקומו בהקדמת הברכות,זה כמובן שהכל שווים לפנו בחשיבותם,
מודה לרב,וישר כח גדול.
אם כן, מדוע דווקא החתן שהרי זה אירוע שמחה משותף גם לכלתו ולפי זה לכאורה יש לברך "הטוב והמטיב"?
האם יש כללים קובעים לחיוב ברכת "שהחיינו" או שכל ארוע משמח מחייב באופן גורף בברכה זו?
מהו, אם כן, משמעותה של הברכה דהיום על טלית חדשה מתחת לחופה?
מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות המרכזיים העולים מתוך הטקסט, תוך שימוש בציטוטים רלוונטיים מהמקור. הדיון המרכזי נסוב סביב השאלה האם יש חובה או מנהג לברך "שהחיינו" על ידי החתן בזמן קידושין, ובפרט ביחס לקניין האישה והשמחה הכרוכה בכך.
1. השאלה המקורית וטענות הכלה:
הטקסט פותח בשאלה הלכתית: האם החתן חייב לברך "שהחיינו" בעת קידושי אישה. השואל מציין מקרה בו הכלה הביעה רצון לברך גם היא "שהחיינו" או לפחות "הטוב והמטיב", או שהחתן יברך "הטוב והמטיב" במקום "שהחיינו". טענת הכלה מבוססת על ההיגיון ששני הצדדים שמחים בקשר הנישואין, וכי ברכת "הטוב והמטיב" מתאימה גם לשמחה המשותפת ולא רק לקניין אישי של החתן.
"הכלה אמרה לו לפני כן שאם אתה מברך שהחיינו אני רוצה גם כן לברך שהחיינו או לפחות הטובה מתיב או לפחות או לפחות שאתה תברך לא שחיינו אלא הטוב והמתיב כי הרי כל דבר שהוא קניין לו לאדם ויש לו בזה שמחה וגם לאחרים הטוב לו והמתיב לאחרים ואם כן מדוע רק הוא יברך שחיינו? ולא הטובה מתיב? ולמה היא לא תברך שחיינו? לכאורה גם היא שמחה בקשר הזה וכולי."
2. עמדת הדין והמנהג הרווח:
מבחינה הלכתית, הטקסט מציין כי "באמת מצד הדין אין ברכת שחיינו על נשואי אישה." המנהג הרווח כיום, בו החתן מתעטף בטלית חדשה ומברך "שהחיינו" על הטלית תוך כוונה על האישה, הוא מנהג מאוחר.
"והמנהג שאנחנו שותפים לו לאחרונה הוא ש החתן מתעטב בטלית חדשה, מברך שהחיינו על הטלית החדשה, ומתכוון אגב זה לאישה, אבל מלכתחילה אין חובה לברך שחיינו על ידי החתן בגלל קניין האישה או בגלל קיום המצווה לקדש אישה קדת משה וישראל."
3. מנהג יהודי תימן:
הטקסט מדגיש כי בתימן, למרות שהחתן היה מתעטף בטלית חדשה, הוא בירך "שהחיינו" בזמן קניית הטלית ולאו דווקא בעת הקידושין, וללא כוונה על האישה.
"זהו היה מנהג אבותינו בתימן שאף על פי שהוא התעטף בטלית והתעטב בטלית חדשה הוא ברכת השחיינו בזמן שקנה את הטלית החדשה ולאו דווקא בעת הקידושין כלומר בתימן לא ברחו שחיינו על הטלית החדשה בזמן הקידושים וכיונו לאישה כך היה ב במעמד של כל ה הקידושין."
4. עדות מתוך ספרות השו"ת התימנית:
הטקסט מביא עדות מתוך ספר השו"ת "פעולת צדיק" של מהרי"ץ, שם הוא דן בשאלה האם ראוי לאחוז במנהג ברכת "שהחיינו" בשעת אירוסין, לאור דברים שראה בספר "באר הטב" שאין לברך. מהרי"ץ עצמו סבור שאין מניעה לברך.
"ולאשר שאל האדון על עניין ברכת שחיינו ש שמברך החתן בשעת אירוסין אם ראוי לאחוז במנהג או לא לפי שראית בספר באר הטב יורדע סימן כח דאין לברך כלומר כבר בימי מהריץ ראה חכם מחכמי תימן שכתוב בספר בארטב לא היה לאותו חכם את היורי דעה עם השך כי כי הדברים האלה נאמרו בצורה מקיפה רחבה ומעמיקה על ידי השך בשולחן ערוך יורד סימן כח סעיף קטן ה על מה מברכים שחיינו וכולי."
"ומעריץ דן בעניין וסבור שאין מניעה לברך אכן המברכים שחיינו בשעת קידושי כלה כך חומר מעריץ."
5. הסתייגות של חכמי תימן המאוחרים:
מור"י סאמח, שהוציא את "פעולת צדיק", מעיר כי בתימן צנעא לא נהגו לברך "שהחיינו" בזמן קידושין, וכן לא נהגו כך בתחילה בארץ ישראל.
"ועל זה מעיר מוריס למשחק שהוציא את כל הצדיק הוא אומר בסעיף קטן ב כל זה לנוגים אמנם ענן לא נהגנן בער תמן צנאה וסיבותיה לברך שחיינו וכן פה בארץ ישראל כלומר אפילו מעץ שבארץ ישראל בהתחלה עוד לא מברכים שחיינו על ידי החתן בזמן שהוא מקדש את הכלה."
6. המחלוקת העקרונית בין הרמב"ם לתוספות בנוגע לברכת "שהחיינו":
הטקסט מצביע על מחלוקת יסודית בין הרמב"ם לתוספות לגבי מהותה של ברכת "שהחיינו" והמקרים בהם היא נאמרת.
7. דברי הרמ"א בשולחן ערוך והדוגמה של שחיטה:
הרמ"א מביא דעה בשולחן ערוך שלפיה חייב לברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על כיסוי דם בעפר" קודם החיסוי. הוא מוסיף בשם הגהה שאדם השוחט בפעם הראשונה מברך "שהחיינו" על הכיסוי ולא על השחיטה עצמה, מכיוון שהשחיטה גורמת נזק לבריה. דוגמה זו ממחישה את גישתו של הרמ"א, הנוטה יותר לכיוון שיטת התוספות, לפיה קיום מצווה בפעם הראשונה מצדיק ברכת "שהחיינו", אך עם הסתייגויות מוסריות.
"אומר הרמה דבר מעניין מאוד בשולחן ערוך יורד דעה סימן כח סעיף ב חייב לברך קודם שיחסה אשר קדשנו מצוותיו וצנו על כיסוי דם בעפר הגה אומר הרמה מי ששחט פעם הראשון מברך שהחיינו על כיסוי אבל לא על השחיטה דמזיק לבריאה."
"כלומר פעם ראשונה שאתה מקיים מצווה ווא איזה יופי איזה שמחה אני מקיים מצווה פעם ראשונה אז אני מברך ש על שקיימתי את המצווה פעם ראשונה כלומר בר מצווה שמתחיל לקיים מצוות כל מצווה הוא מצווה חדשה שמקיים מכוח הציבוי לפי השיטה הזו מברך שחיינו והיה צריך לברך שחיינו על שחיטה אם פעם הראשונה בחיים שלו הוא שוחט היה צריך לברך שחיינו רק מה אומרים התוספות תראה זה לא יפה מה אתה מברך שחיינו כשאתה מזיק לבריה שוחט אותה ממיט אותה אבל מה תחכה לכיסוי הדם בזמן שאתה מכסה את הדם לברך שחיינו כאילו הנה יש לך עוד איזה תחנה מסוימת ששמה אתה תוכל לברך שחיינו."
8. ביקורת על מנהגים אשכנזיים וחידושים:
הטקסט מביע ביקורת על מנהגים אשכנזיים שהחלו לחדור גם לקהילות ספרדיות ותימניות, כמו ברכת "שהחיינו" של אישה בפעם הראשונה בה היא מדליקה נרות שבת. הרב עובדיה יוסף מתנגד לכך בחריפות, בטענה שאין זה מתאים לשיטתם, שאינה גורסת ברכה על כל שמחה אלא רק על פי כללים מוגדרים.
"דרך אגב האשכנזיות בפעם הראשונה שהאישה מדליקה נר של שבת היא מברכת שחיינו והרב אודס יוצא בתקיפות נגד הדבר הזה שהתחילו להחזיר אותו גם לנשים הספרדיות והתימניות דרך המוסדות של הסמינרים כי הוא אומר מה פתאום זה לא שיטתנו שאיפה שיש שמחה מברכים שהחייענו והוא התנגד לזה בתקיבות כי זה שיטת התוספות שאנחנו לא מקבלים אותה אלא יש כלים."
9. פשרות ומנהגים מאוחרים סביב ברכת "שהחיינו" בנישואין:
הטקסט מתאר כי המנהג לברך "שהחיינו" על טלית חדשה כדי לכלול בכך גם את שמחת הנישואין הוא פשרה שמקורה במנהגים אשכנזיים, הנובעת מהתחושה שיש מקום לבטא שמחה בברכה כזו. עם זאת, מבחינה הלכתית עקרונית, אין מקום לברכה זו על עצם הקידושין.
"ולכן עשו את הפשרות האלה, כל אלה פשרות אשכנזיות, מנהגים אשכנזיים שחדרו ונפוצו בגלל יופ ים, בגלל הרגש שבהם, בגלל שהחמון עם מתחבר אליהם, אבל במובן ההלכתי אין להם מקום."
"אין זו עבירה רבותיי, לברך שהחיינו על טלית חדשה ולהתכוון גם על האישה, אין זה אין זה אין זו עבירה. זה בסך הכל דין פשוט ביותר. רק מה זה מבחינת להכניס מנהגים חדשים ואז לפה כחת רובץ באה קלה ואומרת רגע רגע ואיפה אני בכל העניין למה אני לא מברך את שחיינו למה אתה לא מברך טוב מתיב גם בשבילי גם בשבילך למה אני לא מברך את טובה מתיב זה כל הקשיים האלה נובעים תוצאה מהגישה שהרמבם חולק עליה שכאילו יסוד ברכת שחיינו הוא השמחה."
10. אנלוגיה ממצוות התלויות בזמן וקניין:
הטקסט מביא אנלוגיה מהלכות תמידין ומוספין, שם נאמר שכל המקריב מנחה חדשה מברך "שהחיינו", אך אין מברכים על שתי הלחם שמקריבים בבית המקדש כי אין ברכות של מצוות על מצוות של כלל הציבור. אנלוגיה זו מחזקת את העיקרון שברכת "שהחיינו" נאמרת על קניין אישי או על מצווה שאינה תדירה, ולא על מצווה כללית או על "קניין" שאינו במובן של בעלות על חפץ.
"ומכאן נבין עוד משהו אנחנו מוצאים בהלכות תמידין ומוספין פרק שביעי הלכה יח וכל המקריב מנחה מן החדש תחילה מברך שחיינו כלומר אסור לנו להקריב בבית מקדש מנחה חדשה מתבואה חדשה אלא עד שיקריבו שתי לחם בבית המקדש ואם כן א אם יבוא יהודי לא הכהן שמביא את שתי הלחם. על שתי הלחם אין מברכים שחיינו כי אין ברכות של מצוות על מצוות של כלל ציבור. אלא בכל המקריב מנ מנחה מן החדש החל מחג השבועות. כל יהודי שירצה להקריב מנחה מחיטים חדשות, מיבול חיטים חדש, מאפשרים לו. לפני כן אסור. כל עוד לא הקריבו את שני את המנחה במקדש של שני לחם אז לא יברו לא יתנו לו להקריב מנ מנחה מן החדש אבל מן הרגע שהקריבו והוא בא ממנחה שלוך עצמו שהביא מנחה לבית המקדש על זה הוא מברך שהחיינו אבל לא לא ה לא הכהן בבית המקדש כי כאמור על מצוות שהציבור חייו אין מברכים אשר קשנו במצותיו וגם לא מברכים שחיינו שאם לו כן היו צריכים לברך אשר קצנו בצותיו על קורבנות מוספים של המועדים והיו צריכים ורכב שחיינו על קורבנות מוספים של המועדים."
11. סיכום המחלוקת והעמדה העקרונית:
הטקסט מסכם כי המחלוקת סביב ברכת "שהחיינו" בקידושין נובעת מהגישה השונה בין הרמב"ם, המצדד בכללים ברורים, לבין התוספות, המדגישים את עניין השמחה. על פי גישתו של הרמב"ם, אין לברך "שהחיינו" על קידושין מכיוון שאינם נכנסים להגדרות של מצווה מחזורית או קניין במובן ההלכתי הנדון. המנהג הרווח כיום הוא פשרה שנוצרה בעיקר בקרב קהילות אשכנז, אך מבחינה עקרונית אין לו מקום על פי חלק מהפוסקים, במיוחד בקרב יהודי תימ
בס"ד
שלום לרבנו.
שמעתי שבתמן לא היה ברכת הגפן בכלל של מגע אש.רציתי לדעת אם זה נכון,
ואם כן,היכן היה מקומו בהקדמת הברכות,זה כמובן שהכל שווים לפנו בחשיבותם,
מודה לרב,וישר כח גדול.
1. שבת-האם מותר למבוגר להשתמש במגבונים בשירותים בשבת? ומה הדין של מי שמצטער מטחורים וקשה עליו הקינוח בנייר.
2. ברכות: אדם מעוניין לשתות מים ואח"כ ללעוס מסטיק, מתי יברך נפשות על המים?
3. ברכות: האם אוכל או שתיה הנמצאים לפני האדם בתוך שקית או תיק נחשבים כ"לפניו", לומר שכוונתו עליהם ואינו צריך לברך עליהם שוב?
4. ברכות: המתחיל את שתית הקפה במכונית ויודע שעד לסיום השתייה יצטרך לעצור להוריד את ילדיו בגן, האם חשיב שינוי מקום בכל פעם שיורד מהרכב לגן? האם שאר הילדים ברכב נחשבים שומר קביעות מקום? או שמא אחרי כל ירידה יצטרך לברך שוב על הקפה?
שלום למארי רצון האם אדם שמפאת חוליו נשאר בביתו ולא להלך להתפלל ולא לעבודה אלא רק בשעות הצהרים (11-12) הלך לרופא, ורק אז התלבש ונעל נעליו וכו' האם יכול לברך אז את הברכות "מלביש ערומים" "אוזר ישראל בגבורה" המכין מצעדי גבר וכו'?
שלום כבוד הרב
1) מי שבירך ברכת הנהנין על מאכל או ברכת השבח או ברכות ק"ש או ברכת המזון מדאורייתא בתוך בית הכסא או בתוך החדר הפנימי בבית המרחץ, האם בדיעבד צריך לחזור ולברך איזה שהיא סוג של ברכה שנית במצב כזה בדיעבד אם נעשה? ומה הדין בשירותים בימינו אם בדיעבד בירך שם? האם להגיד לו שיחזור לברך?
2) הרב כתב שמותר לפי רמב"ם לאכול אצל חילונים בביתם כאשר האוכל מהדרין אלא שהכלים אינם כשרים... ראיתי בילקוט יוסף שכותב שאסור... האם הרב באמת מתיר? לפי איזה פוסקים חוץ מהרמב"ם מותר? כי ידוע לי שלפי שו"ע זה אסור
כנהר שלום,
מהי ברכת השניצל וכיצד היא מתישבת עם הכלל כל שיש בו מחמשת מיני דגן ברכתו מזונות?
לק"י כבוד הרב שלום וברכה,
יורנו הרב האם ומה מברכים על קניית ולבישת בגד מיד שנייה? ובכלל האם צריך לברך גם על חפצים שונים חדשים (בין יד שניה ובין חדשים ממש) כגון: כלי אוכל, רהיטים ומכשירי חשמל? וה' יסייעו בדבר תורתו. גלעד.
שלום לכבוד הרב
מה הדין לגבי מי שאוכל חצי ברכה נפשות חצי ברכה מעין שלוש
כגון שאכל חצי כזית תמר וחצי כזית תפוח
מה תהיה הברכה אחרונה
תודה רבה
לרב שלום וברכה באחד הערבים הנחתי סנדביץ על השיש נטלתי ידיים וברכתי נגסתי ולפני שבלעתי שמתי לב שהשיש מלא נמלים פלטתי ושתפתי את הפה ולאחר בדיקה נוספת של הלחם המשכתי לאכול 1 מה לעשות אם בלעתי בריה שלימה ?2 האם הייתי צריך לזרוק את הלחם? מה אעשה כדי לכפר על כך?
לק"י שאלתי לכבוד הרב: האם גר צדק מברך "שלא עשני גוי"? המפרשים נותנים נימוקים לכאן ולכאן, כל אחד לפי שיטתו והשקפתו ונדמה לי שהרמב"ם סתם. 1. האם חז"ל תיקנו ברכה זו על עצם בריאת האדם כפי שהוא נולד, או האם אפשר ליחס לגר מה שהרמב"ם כותב בתשובה רצ"ג (בלאו) ואני מצטטת: "...אם אנו מתייחסים לאברהם יצחק ויעקב, אתה מתייחס למי שאמר והיה העולם". במילים אחרות: האם הייחוס הזה קנוי לגר רק אחרי שהתגייר, או כבר קנוי לו כשנולד באפשרות שניתנת לכול גוי להתגייר? 2.
כבוד הרב,
נעשה לי נס גדול בעז"ה וניצלתי ממות בטוח בעת נהיגה באוטובוס ושאלתי: אני עובר כל יום ליד אותו מקום פעמיים ביום האם צריך לברך שעשה לי נס במקום הזה בכל פעם שאני עובר שם למרות התדירות הגבוהה? או שמספיק פעם בשלושים יום
תודה לכבוד הרב
אם בזמן סעודה יצאתי ממקום הסעודה לא לצורך מצווה
1.האם מתי שאני חוזר צריך לברך שוב המוציא אם ברצוני להמשיך את הסעודה
2.מה הדין לגבי יין ושתיה קלה
שלום לכבוד הרב
שמעתי שהמנהג של אבותינו הינו לא לברך על הטלית בבוקר תשעה באב, האם זה נכון?
ואם כן, מהו הטעם?