האם ישנו במקרה זה דין ביטול בשישים כמו בשאר איסורים למרות שמדובר בסכנה?
מדוע התעלם הרמב"ם, הפוסק והרופא, ממה שנאמר בגמ' שהאוכל בשר ודג ביחד יש לחשוש לסכנת חולי הצרעת?
האם יהודי תימן הקפידו להחליף כלים או לשטוף ידיהם בין אכילת הדג לאכילת הבשר?
תמצית מסמך תדרוך: דין בשר ודגים
מסמך זה מסכם את הסוגיה ההלכתית הנוגעת לאכילת בשר ודגים יחד, כפי שהיא עולה מתוך הטקסט המצורף. הדיון מתמקד בעיקר בפסיקותיהם של רבינו (הרמב"ם) ומרן (רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך), ובגישות שונות בקרב הפוסקים בנושא.
נקודות מרכזיות:
- השאלה הראשונית: השאלה המרכזית שפותחת את הדיון היא מה הדין כאשר דג נפל לסיר בשר בשעת בישול לשבת.
- דעת רבינו (הרמב"ם):רבינו לא הזכיר כלל איסור באכילת בשר ודגים יחד בהלכותיו.
- לגבי נפילת דג לסיר בשר, דעתו המסתברת היא שאם יש פי שישים בשר כנגד הדג, התבשיל מותר ("סלק את הדג וכלו ענבים ויסבעו הן ברמת הבשר והן ברמת הדג").
- אם אין פי שישים, נראה שרבינו היה מתיר את התבשיל בדיעבד, ואם יש חשש, אפשר לקלוף את הדג ולאכול את הבשר.
- הטקסט מצביע על כך שרבינו התעלם מהגמרא האומרת ש"לא יאכל דג ובשר ביחד משום שהם אסורים משום דבר אחר".
- ההסברים האפשריים להתעלמות רבינו מהגמרא:
- שינוי הטבעים מאז תקופת התלמוד, כך שהסכנה (צרעת) כבר אינה קיימת.
- הבנה שהגמרא היא בעלת משמעות אגדית ולא הלכתית, כרמז למורכבות שבחיבור בין דברים שונים במהותם ("פרמז על תערובת של מיני דעות ומיני תכונות שהרי הבשר גדל ביבשה, הדג במים ולא תמיד הזיווגים בין שני עולמות אנושיים יכולים לעל לעלות יפה").
- ההבנה של רבינו היא שאין איסור כלל ועיקר באכילת בשר ודגים יחד מבחינה הלכתית ("לפי רבנו במובן ההלכתי בשר ודגים אין בהם שום איסור כלל ועיקר בין לאוכלם ביחד בין לבשל אותם").
- דעת מרן (השולחן ערוך):מרן הביא את האיסור באכילת בשר ודגים יחד בשולחן ערוך (סימן קט"ז סעיף ב'): "צריך להזהר שלא לאכול בשר ודג ביחד מפני שקשה לצרעת".
- מרן פירש את הטעם של "משום דבר אחר" שבגמרא כחשש לצרעת, ולכן הביא את ההלכה כאיסור מחמת סכנה.
- דעת הרב עובדיה יוסף:הרב יוסף נשאל על מקרה דומה של נפילת דג לסיר בשר.
- הוא מביא את הכלל של "נתערב איסור בהיתר והיה אחד מששים בטל האיסור" ומחיל אותו גם על בשר ודגים ("כלל הדמילתא דאף במדיסקא כגון בשר ודגים יש לו הורות שבטל ב60").
- אם אין פי שישים, הרב יוסף דן בשאלה האם מותר להוסיף על התבשיל עד שיהיה פי שישים כנגד הדג.
- הוא מסתמך על דעת פוסקים שאומרים שנשתנו הטבעים ואין לחוש לסכנה כל כך, ומקל להוסיף על התבשיל כדי להתיר אותו ("יש להקל בפשיטות להוסיף על התבשיל כדי להתיר את התבשיל מפני הדג שנפל לתוך התבשיל הבשרי").
- הרב יוסף מסביר שהאיסור של חכמים על אכילת בשר ודגים יחד הוא בדרגת איסור דרבנן, ובאיסור דרבנן "מרבה עליו ומבטלו בתערובת כמו בשר עוף וחלב".
- בצירוף הדעות על שינוי הטבעים ועל כך שהאיסור חל רק על סוג דג מסוים ("ביניית"), הרב יוסף נוטה להקל ולבטל את האיסור בשישים, ואם אין שישים, לאפשר הוספה כדי להגיע לשיעור זה.
- הרב יוסף מדגיש את העיקרון ש"כוח הדתר עדיף" במקום שיש ספקות וחילוקי דעות בפרשנויות.
- מנהג יהודי תימן:יהודי תימן, בהסתמך על השולחן ערוך, לא נהגו להחמיר באיסור בשר ודגים כמו קהילות אחרות.
- בניגוד למנהגים של הפרדה מוחלטת בין בשר לדגים (ניקוי ידיים, החלפת כלים), בתימן נהגו להגיש בארוחה אחת סוגי מאכלים בשריים ודגים (בנפרד) ללא הקפדה יתרה על מניעת מגע ביניהם בשעת האכילה ("האוכל מזה לא מערבב ביחד נצרו לו לערבב אבל למר לאכול מזה, אוכל מזה. ולא לא הקפידו לאכול משהו בנדבנה, לא הקפידו לנקות את הפה, את הידיים, לשמור מפני כלים").
- מנהגם מעיד על הבנה של האיסור כקיים ברמה העקרונית ("הועיל וזה כבר יצא מפי השולחן ערוך") אך לא מעבר לכך, תוך הקלה בפועל.
- סוגיית "חמירא סכנתא מאיסורה":הטקסט מעלה את הכלל ההלכתי ש"סכנה חמורה מאיסור", ומביא כדוגמה סיר או דוד מגולה שמא נחש הטיל בו ארס, שאסור למרות שיש פי אלף מים כנגד הארס.
- עם זאת, הרב יוסף מבחין וטוען שאיסור בשר ודגים הוא איסור של חכמים ולא איסור ודאי מחמת סכנה ממשית, מה שמאפשר את ההקלה של ביטול בשישים.
- סוגיית "בריה":עולה השאלה מדוע דג שלם (שהוא בריה ואינו בטל אפילו באלף) יתבטל בשישים בתערובת בשר.
- הטקסט מצביע על כך שהרב יוסף יטה להתיר גם במקרה זה, בשל היסודות הרעועים והפרשנויות השונות של האיסור.
מסקנה:
הטקסט מציג גישות שונות בסוגיית אכילת בשר ודגים יחד. בעוד שמרן פסק לאסור זאת מחשש סכנה (צרעת), רבינו התעלם מאיסור זה לחלוטין, ככל הנראה משום שלא ראה בו איסור הלכתי מחייב בזמנו. הרב עובדיה יוסף מציג גישה מקילה יותר, המסתמכת על ביטול בשישים ועל שינוי הטבעים, ורואה את האיסור כדרבנן שניתן להקל בו במצבים מסוימים. מנהג יהודי תימן משקף הבנה מקילה של האיסור בפועל. הדיון מדגיש את המתח בין חומרות הנובעות מחשש סכנה לבין עקרונות הלכתיים של ביטול איסורים בתערובת, ואת מקומה של פרשנות הפוסקים בהכרעת הדין
Full text
תכנים לקריאה נוספת
אורז לא ברור
כאשר אימי מבשלת אורז היא אינה בוררת אותו למרות בקשותי החוזרות היא ממשיכה לעשות כך אני הכנתי אורז מספר פעמים בעבר ולא מצאתי שום דבר רע האם מותר לי לאכול אורז זה אודה לך אם תצרף מקורות
מתי מכירת מזון שעבר תאריך השימוש שלו אסורה, ומה הקשר לפיקוח הכשרות?
1 איך מתייחסת הרה"ר - לגבי מכירת מוצר שמועד השימוש האחרון פקע לפני שנה שנתיים.
אני שואל כי כשהייתי בחו"ל קנית טחינה של חברה כלשהי. להפתעתי תאריך אחרון לשימוש שנתיים לפני כן. בעל החנות אמר שזה מה שיש לו. כולם קונים את זה. לא התייחס לאיסור למכור מוצר שמועד שימוש אחרון פגע זמן של שנתיים.
מה גישת הרבנות הראשית לגבי זה?
כי היא משגיחה על מוצרים של אותה חברה.
מה עושים בבשר ובעופות שבמקפיא שלא יספיקו לאכול לפני פסח?
יש לי הרבה מאוד עופות ובשר במקפיא שקנינו ונשאר לי. נראה שלא נסיים את הכל עד פסח.
האם יהיה אפשרי להשתמש בו בפסח?
כיצד ינהג תלמיד המקפיד על חליטת בשר כשהוריו ובישיבה אינם חולטים?
לגבי חליטה: מה נכון לי לעשות כאשר ההורים שלי לא חולטים את הבשר (המשפחה הולכת לפי הרב עובדיה יוסף זצ"ל)? (שאני מבשל בעצמי אני חולט) ואם אני לא יאכל זה יפריע להם. ומה לעשות שאני בישיבה ושאני מתארח אצל משפחות?
כיצד מכשירים תבנית שאפו בה בשר וחלב בזה אחר זה על נייר אפייה?
שלום וברכה,
תבנית של תנור שאפו בה בשר וחלב בזה אחר זה על נייר אפייה. האם ניתן להכשיר אותה? אם כן כיצד?
אני מתארח אצל חבר
לק"י
שלום כבוד הרב
אני מתארח אצל חבר בשבת
אני מקפיד על חליטה והוא לא (הוא מעדת אשכנז)
איך עליי לנהוג בעניין אכילת בשר ועוף בשבת
אני חושש לפגוע בו אם אסרב לאכול.
תודה בברכת המשך יום טוב ושבת שלום
בעניין פת הבאה בכיסנין
האם בגלל שהרמב"ם כותב עיסה שלשה בדבש או בשמן או בחלב, או שעירב בה מיני תבלין ואפיה, והיא הנקראת פת הבאה בכיסנין–אף על פי שהיא פת, מברך עליה בורא מיני מזונות יוצא שעל מצות מכונה לפי הרמב"ם יהיה צריך לברך המוציא על מצות ועל קרקרים גדולים בכזית כי הם לא כיסנין או שאין להם תואר לחם כמו עיסה של הערבים הנאפית בקרקע וברכתם יהיו מזונות או שרק מצות רכות שמתקפלות ברכתם תהיה המוציא כל השנה? והאם על חלות מתוקות שיש בהם טעם של סוכר יברכו מזונות או המוציא לרמב"ם?
כובנה חלבית
לק"י
שלום וברכה לכבוד מו"ר
האם מותר להכין כובנה חלבית ? (חמאה במקום מרגרינה) , כיצד היו מכינים בתימן ?
בישולי גויים האם כולל מחלל שבת בפרהסיא?
1. האם הרמב"ם מחמיר בזה או רק ביין ?
2. האם יש אפשרות לחלק בין מחלל שבת בימינו לבין זמנו של הרמב"ם?
3. לגביי יין יבש ולא מפוסטר, האם עצם פתיחת הבקבוק אוסרת או רק מה שמזג, ומימלא אפשר למזוג לעצמך לאחר שהוא מזג לעצמו.
תודה רבה!
כשרות משחת שיניים
לק"י
שלום כבוד הרב,
אני מתגורר בחו"ל וקשה למצוא באיזורי משחות שיניים כשרות.
האם יש לחוש לכשרות במשחת שיניים או שמא משום שאין זה מאכל אין להקפיד על כך?
בברכה