האם הכינוי של ה' "זה קלי" נחשב חירוף וגידוף?
אם כן, איזה היתר יש לחסידים לומר כינויים אלו בשיריהם?
כאשר יש ענין משיקולים מוזיקליים, עד כמה מותר לכפול פסוקים ובאילו נסיבות תותר הכפילות?
כיצד התייחס הגר"א לסילסולים והחזרות על המילים כמקובל ע"י החזנים האשכנזיים?
תאריך: 15 במאי 2024 מקור: קטעי שמע "100209hy.mp3" (תמלול חלקי) נושא מרכזי: דיון בהלכות אמירת פסוקים ושמות ה' בתפילה ובשירה, תוך התייחסות למנהגי חסידים וחזנים אשכנזים.
נקודות עיקריות וציטוטים:
- איסור כפילת פסוקים ושמות ה': הדובר פותח בדברי איסור מפורשים על חזרה מרובה על פסוקים ושמות ה' במהלך תפילה או שירה. לטענתו, חזרה כזו על פסוקים קדושים היא דבר מגונה, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בשם ה'.
- ציטוט: "אין לומר פסוק ולחזור ולכפול אותו שכל האומר פסוק וחוזר בכופלו אחרי זה מגונה על אחת כמה וכמה אם הוא חוזר על שם השם עוד ועוד שוודאי הדבר הזה אסור".
- השוואה לכינוי ה' כ"כלי": הדובר מביא דוגמה קיצונית של חזרה מגונה, והיא כינוי שם ה' כ"כלי" וחזרה על מילה זו פעמים רבות. הוא רואה בכך חילול השם וגידוף.
- ציטוט: "על אחת כמה וכמה אם הוא מכנה מה פירוש זה כלי וענוהו זה כלי זה כלי זה כלי שבמקרה כזה שהוא מכנה את אלי לכלי הרי זה מחרף ומגדף".
- התייחסות למנהגי חסידים: הדובר מציין כי ישנם חסידים הנוהגים אחרת, אך מסייג ואומר כי "מנהג אבותם בידם ואין מקשים על החיפנים אשר הם מקובלים להגיד סיבולת במקום שיבולת". הוא מבהיר כי אין זה נוגע למי שקיבל מסורת אחרת, ומדגיש את החשיבות של שמירה על "טהרת לשון הקודש כמקובל מדורי דורות".
- הבחנה בין שירי קודש לפסוקים: הדובר מבחין בין "שירי פסוקים" ל"ישרת קודש שהם אינם פסוקים". לטענתו, בשירי קודש שאינם פסוקים, ייתכן שיהיה מקום לשינוי המילים לצורך משקל או נעימה ("בשביל מתב השיר סרסהו"). אך כשמדובר בפסוקים, יש להימנע מכפילות.
- יוצא מן הכלל - אמירת הלל על ידי שליח הציבור והציבור: הדובר מזכיר יוצא מן הכלל בנוגע לכפילת פסוקים בהלל, כאשר שליח הציבור אומר פסוקים מסוימים ("אהבתי כי ישמע ה'") והציבור חוזר אחריו. הוא מדגיש שהכפילות היא מצד הציבור ולא החזן עצמו.
- דברי הגאון מווילנה נגד חזנים אשכנזים: הדובר מצטט את הגאון מווילנה שביקר חזנים אשכנזים על סילסולי קולם, הארכת המילים ופיצולן, וחזרה מרובה על מילים במהלך החזנות בתפילה. הוא רואה בכך "סרוס" של המילה וביזוי.
- ציטוט: "שמעתי בשם הגאון מווילנה שהגאון מווילנה יקרה תגר נגד חזנים אשכנזים אשר במהלך חזנותם בתפילה הם מסלסלים בקולם ומערכים במ באופן כזה שאומרים חסאי מילים ועוד חצי השני ועוד ממש מסרסים את המילה וגם חוזרים על המילים עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם".
- המשל של "הוקר רגלך מבית רעך": הגאון מווילנה משווה את החזרה המרובה על מילים קדושות לביקור תדיר מדי אצל חבר, דבר שעלול לגרום למיאוס. הוא גוזר מכך קל וחומר לגבי הקשר בין אדם למקום וביחס לדברי קדושה, וטוען כי ריבוי חזרות מבטא זילות ואינו מכבד את קדושת הדברים.
- ציטוט: "אומר הגאון מבינה, על אחת כמה וכמה. אם בבין אדם לחברו כך, בבין אדם למקום על אחת כמה וכמה, לא מבקרים יותר מדי, שומרים דיסטנס בגלל קדושה, שומרים מרחק בינינו ובין שכינה וכך אותו דבר ביחס לדברי קדושה הוא אומר לא חוזרים עוד פעם על המילים ועוד פעם על המילים כי זה ביזוי יש בזה מעיסות".
- הסתייגות מביקורת על החסידים: למרות הביקורת על מנהגים מסוימים, הדובר מסייג ואומר כי אין כוונה לבקר את החסידים, שלהם "זכויות אדירות מאוד מאוד בשמירת היהדות ובעשייה גדולה מאוד מאוד למעןת ישראל". הוא רואה במנהגיהם "מעשה אבותיהם וידיהם".
- עיקר הביקורת מופנית כלפי מי שמסורתם שונה: הדובר מבהיר כי עיקר הקטרוג והאיסור מופנה כלפי אלה שלפי מסורתם אין מקום למנהגים של שירה וחזרה מרובה על מילים, וקובע כי "וודאי וודאי אסור לשנות ולנהוג במנהגים כאלה שיש עליהם הרבה הרבה סימני שאלה הלכתיים".
מסקנות:
קטע השמע מציג דיון הלכתי נוקב בנוגע לאופן אמירת פסוקים ושמות ה' בתפילה ובשירה. הדובר מביע עמדה ברורה נגד חזרה מרובה על מילים קדושות, תוך הסתמכות על דברי הגאון מווילנה. הוא מבחין בין מסורות שונות ומביע הבנה למנהגי החסידים, אך מדגיש כי מי שמסורתו אינה כוללת מנהגים אלה, אסור לו לנהוג כך. הדברים מעלים שאלות על גבולות החופש בפיוט ובחזנות אל מול שמירה על כבוד קדושת המילים
Full text
תכנים לקריאה נוספת
האם אסטרולוגיה וסדר המזלות קובעים את אופיו של האדם ועתידו
יחסו של הרמב"ם לאסטרולוגיה
האמנם סדר הכוכבים בעת לידת האדם קובעת את מזלו?
סדרת שיעורים באגרות הרמב"ם מאת הרב אליקים צדוק והפעם אגרת לחכמי מונטפשלייר חכמי פרובנס על גזירת הכוכבים חלק א
שם ה'
שלום רב לכ' הרב.
1. שמעתי באחד מההקלטות שמותר למחוק את השם אללה כי הוא לא שיבוש של א-לוה. ויש אומרים שכן, אבל עדייף מזה משנה? הרי אלוקים זה שיבוש של א-לוהים
ועדיין מותר למחוק.
2. שמעתי הרבה תימנים אומרים א-לוהים וראיתי ששאר העדות מקפידים לא להגיד מילה זו אלא רק בתפילה. מתי מותר להגיד א-לוהים?
3. באיזו השקפה מחזיק הרב? חרדי? דתי לאומי? חרדי לאומי? אשמח לדעת מה דעת הרב בעניינים אלו מאחר ואני הולך לפי פסיקתך.
תודה מראש
ושבור השטן מלפנינו ומאחורינו
שלום לרב מה הפירוש של המשפט שאנו אומרים בברכת השכיבנו בערבית " ושבור השטן מלפנינו ומאחורינו”? על איזה שטן מדובר ומה הכוונה מלפנינו ומאחורינו?
תודה רבה.
השקפה
בס"ד י"ח סיון תשע"ב
לכבוד מרן כבוד הרב רצון ערוסי מורינו ורבינו ועטרת ראשינו הי"ו
רבינו הרמב"ם בעשירי בסנהדרין באר שאין אחר המוות שלמות ולא תוספת
ולא יקנה האדם שלמות ויוסיף מעלה אלא בעולם הזה אלא באותו מצב בו שאדם הולך
בו הוא נשאר לעולם
1.יסביר נא לי כבוד ברב אם כן מה הענין ברא מזכה אבא כמו שנאמר בגמרא
לאיזה ענין?
2.אם כן מה הענין של עילוי נשמות ואם זה מועיל לנפטר?