מה פירוש „ברוך אתה ה׳”, וכיצד אדם יכול לברך את בוראו?
מהי משמעות הברכה "ברוך אתה ה"
הרי גדול מברך את הקטן
איך אנחנו יכולים לברך את השם
האם זה כמו ברכת כהנים
מי אומר 'כהנים' האם הש"צ או אחר ע"מ שלא יהיה הפסק בתפילת הש"צ?
האם רשאי כהן נער לישא כפיו יחידי או רק בהצטרפות לכהנים בוגרים בתורת חינוך?
אם אמירת כהנים הינה מדאורייתא ("אמור להם") האם רשאי להזמין את הפטור או את מי שאינו רשאי לשאת כפיו?
ושא מרכזי: הסוגיה ההלכתית האם שליח ציבור רשאי או חייב לומר "כהנים" לשני כהנים הנושאים את כפיהם, כאשר אחד מהם מבוגר שנתמלא זקנו והשני בן 14 שטרם נתמלא זקנו. הדיון מתמקד בהבדלים בין פסיקת רבנו (הרמב"ם) לבין פסיקת מרן (רבי יוסף קארו, בעל השולחן ערוך) בנוגע לגיל ולתנאים המאפשרים לכהן לשאת את כפיו ולשליח ציבור לפנות אליהם בתואר "כהנים".
נקודות עיקריות וציטוטים:
מסקנה משוערת (דורשת עיון נוסף במקורות):
נראה כי לפי מרן, במקרה המתואר, השליח ציבור יאמר "כהנים" לשניהם, כיוון שהכהן בן ה-14 נחשב כמי שרשאי לשאת את כפיו באקראי. לעומת זאת, לפי רבנו, הדבר יותר מורכב. כיוון שלדעתו הכהן בן ה-14 אינו רשאי לשאת כפיו לבדו כלל, עולה ספק האם ניתן לפנות אליו בתואר "כהן" לצורך נשיאת כפיים, במיוחד אם אמירת "כהנים" נתפסת כפנייה רק למי שחייב ויכול לברך באופן עצמאי.
יש צורך להמשיך ולעיין בדברי רבנו ונושאי כליו כדי להבין את עמדתו הסופית בשאלה
מהי משמעות הברכה "ברוך אתה ה"
הרי גדול מברך את הקטן
איך אנחנו יכולים לברך את השם
האם זה כמו ברכת כהנים
א. מבואר בהל' שביתת עשור שגדר 'יחפים' זה גם כשעטוף בבגד: "וכורך אדם בגד על רגליו ויוצא בו, שהרי קושי הארץ מגיע לרגליו, ומרגיש שהוא יחף". מניין שיש להחמיר בזה יותר בגדרי נשיאת כפיים?
ב. איפה נרמז בהל' נשיאת כפיים שחייבים לעמוד על הקרקע ממש? פשט המציאות שמזכיר רבנו הוא שבית הכנסת מרוצפת שטיחים או מחצלות, כמבואר בהל' ע"ז בעניין השתחוויה, ובעניין הל' בניית בית הכנסת. אם היה שמץ של בעיה בכך, היה לו להודיענו זאת שנשיאת כפיים היא לכתחילה דווקא בעמידה על קרקע ממש.
שלום לכבוד הרב! בהלכות תפילה פרק טו הלכה ה' כותב רבנו כי רק מי שנתמלא זקנו עולה לברכת כהנים מה יהיה הדין במקרה שעלה כהן גדול ועוד כהן מעל גיל 13 שטרם נתמלא זקנו האם גם אז יכריז החזן "כהנים" ? וכן מה הדין כאשר יש קטן עם כהן גדול האם יש להכריז "כהנים" ? תודה רבה
מדוע גזרו חכמים שאין הכהנים רשאים לשאת כפים בתפילת מנחה?
מהי שקיעת החמה שמזכיר הרמב"ם לגבי התפילה, האם זמן הסתתרות כדור החמה או זמן הופעתם של שלשה כוכבים?
שקעה החמה ונעלמה מקו האופק, מה הדין לענין נשיאת כפים לפי מנהגי האשכנזים, הספרדים והתימנים?
האם יש איסור שאחר יאמר "כהנים" במקום שליח ציבור?
היש לחשוש לגדר של הפסק בתפילה ע"י אמירת "כהנים"?
מה היה המנהג הקדום באמירת "כהנים" אצל כל העדות ומדוע מהרי"ץ שינה ממנהג זה?
מהו הסדר הרצוי למועדי התפילה בנסיבות אלו באופן של קיום דיני התענית ללא פגיעה בקדושת השבת?
האם יש נשיאת כפיים גם בתפילת מנחה הסמוכה לתפילת ערבית האמורה להסתיים עם צאת הכוכבים?
מה ההבדל בין ימי צום שנקבעו ע"י חכמי ישראל לבין ימי צום הנקבעים לאור בצורת או צרות אחרות?
הרמב"ם פסק שכהן שטרם נתמלא זקנו מנוע מלפרוש כפיו משום כבוד ציבור, האם גם כאשר הציבור מוחל על כבודו?
בנסיבות שכל הציבור עמי ארצות ואין מי שיכול להיות ש"צ מלבד אותו נער, האם אז יהיה רשאי לשמש ש"צ?
היש להתחשב בכבוד הציבור שלא יפגע ולהתיר נשיאת כפיים בנסיבות של ימינו אף למי שטרם נתמלא זקנו?