נפילת אפיים במנחה.
לק"י
לכבוד הרב שלום
בענין תשובה שנתנה כאן לגבי נפילת אפיים במנחה ע"פ הרמב"ם-
מדוע מארי קאפח לא ציין בסידורו במנחה ' נפילת אפיים' ?
בתודה
האם המבחן הוא ליל שבת שאותו נער עדיין לא היה בר חיוב ולכן לא יהיה חייב גם בסיומה של שבת?
ומה עם יהודי שעיתים חולה ועיתים בריא האם יפטר מקיום מצוות בגלל שלא היה ברצף הבריאות לאורך תקופת חיוב המצווה?
האם יש להתייחס בקביעת הלכות במצבים שכאלו הינה נקודתית. דהיינו, על בסיס מקומו ועל בסיס זמנו?
גישות קיימות (ונדחות על ידי הדובר):
דעת הדובר (המחייבת את הקטן בהבדלה ומאפשרת לו להוציא אחרים):
סיכום:
הדובר טוען באופן נחרץ כי ילד שהגיע לגיל מצוות במוצאי שבת חייב בהבדלה ויכול להוציא אחרים ידי חובה. עמדתו מבוססת על העיקרון שהחיוב במצוות נקבע לפי מצבו של האדם בזמן קיום המצווה, ללא קשר למצבו בעבר. הוא מבקר את הגישות המקשרות בין חיוב בקידוש/שמירת שבת לחיוב בהבדלה, ורואה בהבדלה מצווה עצמאית בעלת משמעות של הודאה לקדוש ברוך הוא על בריאת השבת. הוא נסמך על מקור הלכתי ספציפי ("שאלות ותשובות והנהגות") ומביא דוגמאות שונות כדי לבסס את טענת
לק"י
לכבוד הרב שלום
בענין תשובה שנתנה כאן לגבי נפילת אפיים במנחה ע"פ הרמב"ם-
מדוע מארי קאפח לא ציין בסידורו במנחה ' נפילת אפיים' ?
בתודה
היש הבדל בדין אם האותיות נוצרו בתהליך האפייה או שנוספו על גוף המאפה בשלב מאוחר יותר?
האם יש ליזהר לחתוך את העוגה או המאפה באופן שלא יחתוך האותיות משום איסור מחיקה?
באילו נסיבות גזרו חכמי ישראל את האיסורים של כתיבה ומחיקה בשבת?
שלום עליכם הרב רצון יצ''ו,
רציתי לשאול שאלה-
א אני רמבמיסט שאינו תימני, פוסק בהכל כרמב''ם ב''ה.
הורי והוריה של רעייתי אינם רמבמיסטים. אלא פוסקי שו''ע.
כאשר אני מתארח אצלם, הבשר אינו חלוט/ צלוי כנדרש. ובאחד הצדדים גם מניחים על הפלטה בשבת מאכלים יבשים.
למרות שאני מבקש התחשבות, כמובן באופן מכובד וכו אני נענה בחוסר עניין וכדו'.
ואם אני לא אוכל אני נענה באופן לעגני כמו - '' כולם עושים ככה, כולם טועים? מאות שנים עושים ככה אתה לא תלמד אותנו וכו'''.
שלום לכבוד הרב
כתב רבינו בהלכות תעניות פרק ה' הלכה י"ד: "וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר כולן...וכבר נהגו כל ישראל לומד דברי תשבחות או שיר שלהודאות לאל וכיוצא בהן על היין"
האם בא רבינו להגיד שזה מותר כיוון שכתב "כל ישראל"-"כל",
אם כן, האם אפשר להתיר בימינו לשמוע כלי זמר ושירים, הרי "כל" ישראל נוהגים זאת, וכמו שהותר לשיר לאל על היין כך גם אפשר לשיר שירי קודש גם לא על היין?
תודה רבה
מתוך יום עיון והקבלת פני רבו בבית כנסת "ארגון אבי דוד" ירושלים פסח התשע"ז
ב"ה זכה מכון מש"ה ור' שלום פנחס כהן לברך על המוגמר ולהוציא לאור את תמלול שיעורי הרב יוסף קאפח על הקדמת הרמב"ם למשנה. לרכישה בחנות לחצו כאן
לצפייה בדף מקורות לחצו כאן
האם יחשב הגמ"ח כנטול בעלים ויושווה להקדש שאין לגביו איסור רבית קצוצה מדאורייתא?
האם רישום הקרן כעמותה נותן לה מעמד של ישות משפטית כמושג של בעלות מסוימת וניתן יהיה להתיר רבית דרבנן?
היש הבדל בין מתן תרומה לגמ"ח בסכום אקראי לתרומה המיועדת לסייע בכיסוי הוצאות?
האם מותר לי לגבות תוכן של דיסק שיעורים לגוגל כשיש לי אותם על הפלאפון?
הגיבוי הוא רק בשבילי, אף אחד לא יכול לראות זאת חוץ ממני, והגיבוי הוא למקרה של אובדן שהקבצים הללו מהפלאפון..
האם לפי דיני ישראל יש לקבל שכר בגין קיום מצוות השבת אבידה?
היש לפי ההלכה עדיפות במסגרת מצוות השבת אבידה להציל ממון של אחרים על הצלת ממונו?
באלו תנאים זכאי הנ"ל לכיסוי דמי ממונו שאבד כאשר התפנה להציל ממון חבירו שהינו בעל ערך גבוה יותר?
היש להחמיר ולחשוש בנסיבות אלו לאיסור בישול לאחר בישול או איסור מיחזי כמבשל?
מהם גדרי איסור מלאכת הבישול בשבת לשיטת הרמב"ם והאם זה רלוונטי גם לגבי המים?
הניתן להקל ולהתיר לשיטת הרמב"ם הוספת המים מהמיחם כדין כלי ראשון שאינו ע"ג האש?
ב"ה
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו!
א) למה הרמב"ם הכניס את דין זומר בכלל "כל שהוא מענייניהן" לכאורה מבחינת פעולה זה בדיוק פעולה הפוכה מנוטע וזה צריך להיות תולדה כי בתכלית הם דומים?
ב) האם יש נ"מ להלכה בין תולדה לבין כל שהוא מענייניהן? אם לא, למה הרמב"ם התעסק בחילוק הדק הזה?
תודה רבה! ושבת שלום!
היש גדרי איסור תורה של בישול או סחיטה בהעמדת בגדים לחים בשבת לייבוש מול האש ?