האם רשאי חייל להכנס לבית הכנסת עם הנשק להשלים מנין לתפילה?

שואל ואמר שהם נזכקו לעשירי קודש למנחה וזמנה כבר קצר והגיע להם חיה לירא שמיים אבל עם נשק על כתפיו והשאלה היא האם רשאי היה להיכנס אותו חייל עם הנשק על כתפיו להשלים עשרה, להתפלל מנחה כי החייל טען שאסור לו להפקיר את הנשק והוא חייב להיות צמוד איתו ונפשם בכפם האם שיכנס עם נשק לבית הכנסת או לא בהתשובה יכנס עם נשק לבית הכנסת כשהוא על כתפיו ועדרבה ואדרבה יש לו הזדמנות כעת להתעטף בטלית כמנהג אבותינו תעשה את הנשק עם טלית ואין לך דבר גדול יותר מכך. ובכל זאת, למרות שזוהי התשובה, עדיין אנחנו זקוקים למודעי להבין את הסיבה לשאלה. ובכן, בשולחן ערוך, אורח חיים סימן קנא סעיף ו נאמר בדברי המרן מותר להיכנס בבית הכנסת במקלו ובתרמילו ובפונדתו ויש אוסרים לכנס בו בסכין ארוך או בראש מגולה מה זה ויש אוסרים להיכנס בו בסכין ארוך ובמגולה המעיין בטור אור החיים סימן קנא בבית יוסף. הבית יוסף הביא בשם אורחות חיים שאין להיכנס לבית הכנסת עם סכין ארוך. ובאמת, מה הסיבה ומה המקור לכך? הסיבה והמקור לכך שהוא למד הקש מדין המזבח, שהמזבח אסור להעניף עליו ברזל. כי הברזל מקצר חיי האדם והמזבח מכפר ומעריך חיי אדם. בית הכנסת או בית המ בית הכנסת מכוח התפילה מכפר ומעריך חיי אדם ואילו הנשק מקצר חיי אדם ולכן האורחות חיים א הורה שאין להיכנס עם סכין ארוך כי זה לכאורה טר דסטרה ההדה. אז זהו חידוש של האורחות חיים שמרן השולחן ערוך קלט אותו בשולחן ערוך. ואז השאלה היא האם באמת גם רבנו היה מסכים לדין זה או לא? כי הערכות חיים הוא אחרי הרמב"ם. והשאלה לפי הרעיון כי הרעיון הוא יפה. האם הוא היה מסכים לרעיון הזה או לא? כבר המשנה במקום מציין הערה חשובה והוא אומר ש בעניין הזה של סכין אז בסעיף קטן כב הוא אומר אה א איך קוראים והסכין קצר ועיין באלי רבה שדעתו שאין להחמיר כי אם בסכין מגולה כלומר אבל סכין מכוסה אין בזה איסור בביאור הלכה הוסיף החפץ חיים וכתב ומסתבר שאין נחמיר בזה אלא באנשים דעלמה שאסורים לאכול בבית המדרש והסכין שנוסא לשם הוא שלא לצורך תשמיש אבל תלמיד חכמים שמותר לאכול ולשתות שם הסכין שנוסא שם ולצורך תשמישו סברא מותר כמו בכל אכילה שלא צריך לחסותו רק בעת שגמר להשתמש בו וכולי כלומר הנה יש בני אדם שאוכלים בית הכנסתוצאה מכך הם מכניסים סכין כלום הם עוברים עבירה לפי הוראת אורחות חיים לא זה הרי טבעו של עולם שהם זקוקים לסכין במידה ובאמת מותר להם לאכול באותו בית כנסת אז כך יוצא שעדיין האורחות חיים הם ההוראה שלו דווקא בסכין ארוך שזה לא לשימוש יומיומי של אכילה שזה בא לידי ביטוי שזה באמת של הריגה של מלחמות שזה לא עולה בקנה אחד עם מקדש מעט וכולי הנשק בוודאי שהוא לא לצורך אכילה והוא רק לצורך מלחמות אז לכאורה ה ראה של אורחות חיים במידה והיא תתקבל אז לכאורה יש מקום לאסור אבל רבנו בפרק 11 מהלכות תפילה הלכה אה חמישית כותב אה שאסור הכל פנים רבנו לא בהלכה חמישית או מהכה ו' ואלך בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגים בהם קלות ראש כגון צחוק והטל ושיחה בטלה ואין אוכלין בהן ואין שותין בהן ואין נעותין בהן ואין מטיילין בהן ואין נכנסין להן לא בחמה מפני החמה ולא בגשמים מפני הגשמים וחכמים ותלמידיהם מותרים לאכול ולשתות בהן מדוחק ואין מחשבים בהם חשבונות של מצווה ואני מדלג ואומר מי שצרך להיכנס לבית הכנסת ועל כל פנים מביא רבנו בהלכה שלא יכנס לבית ה שמותר לו להיכנס לבית הכנסת במקלו, במנעלו. כן? בניגוד להר הבית, של הרב אסור לו להיכנס במקלו ובמנעלו. ואילו לבית הכנסת נכנס אדם במקלו ובמנעלו. כלומר מקל. אולי המקל לא מסמל את ה את השפיכות דמים, אבל לא אסור להיכנס במקל. ומנעל. ולכן עמדתו של רבנו עדיין לכאורה יש בה קושי כדי לדעת מה עמדתו לגבי נשק כניסה עם נשק בית הכנסת. אבל אנחנו מוצאים בגמרא סנהדרין דף פב עמוד ראשון שהביאו דרשה על הפסוק ויקום מתוך העד על פנחס ויקום מתוך העדה ויקח רומח בידו מה זה ויקום מתוך העדה ורק לאחר מכן ויקח רומח בידו למה הוא לא היה עם רומח כשהיה בתוך העדה מכאן שאין נכנסים בכל זית בכליז לבית המדרש מה זה מתוך העדה בבית המדרש בבית המדרש הוא לא יהיה עם עם רומח בידו אלא רק שהוא יצא לקח את הרומח. מכאן שאין נכנסים בכללזן לבית המדרש, לכאורה הנה אנחנו רואים שלא מכבוד בית המדרש להיכנס עם רומא. אז אבל רבנו לא הביא את ההלכה הזו לא לגבי בית מדרש ולא לגבי בית כנסת. וזה כבר תלמוד. מילא אורחות חיים הוא ראשון שחי אחרי הרמבם אבל הממרה הזו היא תלמודית. ולמרות הכל רבנו לא הביא אותה להלכה וגם מרן לא הביא אותה להלכה. מרן הביא את דברי אורחות חיים וגם אורחות חיים למה הלך רחוק רק לעניין המקדש היה יכול להסתייע בממרה הזו אלא משמע שהממרה הזו היא אגדית בעלת מוסר אבל לא בעלת דין מי הוא זה ואיזה זה הוא שבא לבית מדרש עם רומח וכיימן לו בלרומח בעת שהוא בית מדרש אז זה לא דין וזה לא פגיעה בכבוד בית המדרש ולא מנוגד לבית כנסת כבית כנסת אלא פשוט לא מעשי וגם לא יפה שהוא בא לשמוד בית מדרש והוא עם רומא אז יוצא איפה שהמרצח חיות שואל בבית צדק למה הפ פסקים לא הביאו את זה להלכה. התשובה יש דברי אגדה ויש דברי הלכה והממרה הזו היא אגדית ולכן לא הביא אותה גם לא מרן בוודאי לא הרמבם לא הטור ולא הרמבם ובכל זאת אנחנו חוזרים חזרה ואומרים האם רבנו יסכים להוראה של אורחות חיים לפחות ברמת הנשק נראים הדברים לא ברמה של דין אלא ברמה של המלצה. כי אם באמת מצאנו שהמזבח לא יעלה על הברזל, לא תניף על הברזל, כי זה מקצר וזה מעריך את החיים, אז גם כאן לכאורה כל שהוא לא זקוק לנשק וכל שהוא יכול לאכסן את הנשק בבטחה אז באמת רצוי שבלי נשק. אבל אם איננו יכול לאחסן את הנשק בבטחה ואזי אסור לו לא להתנשק בימינו שלנו לא רק בגלל הפקודה הכללית שאסור לחייל להפקיר את הנשק בימינו שלנו שמחפשים האויבים שלנו לחטוף חיילים לחטוף נשקים ולטבוח בנו אז ודאי ודאי שאסור לו לנתק מן הנשק לחלוטין גמור ולא תבוא הדרשה החשובה הזו ככל שתהיה ונאמר לו תתנתק מןנשק לא עלה לדעת דברכ זה אם הייתה כספת מוגנת ויכול לשים את הנשק שם וסגורה עד אחרי תפילה זה משהו אחר אבל אם אין דבר כזה בוודאי ודאי שהוא רשאי להתפלל עם הנשק עליו וכך הור ציץ אליעזר חלק י סימן יח וכך הורה רב עודה יוסף ויחבד חלקי סימן יח שרק מה ישתדל לכסות את הנשק ולכן אמרנו הועיל ובאמת אנחנו מנהג אבותינו שרצוי מאוד שהאדם תעטב בטלית גם במנחה וערבית זונות בשבילו להתעטב בטלית והחיבור הזה של נשק וטלית זה דבר נפלא מאוד שיש בו שילוב שלא בחי ולא בכוח כי עם רוחים אמר השם שוודאי ודאי השם לא עוזל למי שלא עוזל לעצמו אלא למישהוא באמת בוטח בשם אבל צריך לעזור לעצמו עם הנשק אבל האמונה צריכה ללוות אותו שהשילוב הזה יש לו משמעות גדולה וכאן המקום להעיר שלפני מספר שנים הוראתי שמותר להיכנס עם הקדח לבית הכנסת בשבת ובועבים שהאויבים שלנו ם אח שמם וזכרם כל הזמן זומים לפגוע בנו בטרור אכזרי במקום התוועדות במיוחד של ממני ישראל בתי הכנסיות שרבים נמצאים שם כן ירבו שכל עוד אין לנו הוראה מטעם של תונות הביטח חון שניתן כמו שאומרים לרדת מהחשש הזה מותר להיכנס אפילו בשבת כל שכן בחול שכאמור אין איסור דיני הלכתי להיכנס עם נשק זה רק המלצה אבל מקום שיש צורך ביטחוני בוודאי ודאי שיכנס עם נשק לבית הכנסת וכאמור אפילו בשבת אלא אם כן יש לנו כבר הנחיה שכבר אין חשש כל כך ש א גויים ואויבים יגיעו בתי כנסיות ויפגעו שם ויטבוחו כדרכם בהרצחנית והקדוש ברוך הוא יצילנו משגיעות ויצילנו מכונו רבי חני