בשעה טובה
שלום למארי. מהו לפי משנת רבנו לומר "בשעה טובה", ופעם סבי ז"ל אמר לאימי שאמרה את זה: "וכי ישנה שעה שאינה טובה"? למה רמז סבי?
מדוע נתקנה חובת הזימון מהי היחודיות שלה וכיצד משתלבת במכלול עבודת ה'?
מה המשמעות של ההלכה התלמודית: "שלושה שאכלו כאחד" - על שולחן אחד, באותה שעה, מכיכר אחד?
נקלעו שלושה סועדים שונים באותה שעה במטוס וכיו"ב, היש תנאים שיתחייבו בזימון?
נושא מרכזי: מהות החיוב בזימון ותנאיו
הנושא המרכזי בקטע הוא בירור התנאים המחייבים שלושה אנשים או יותר לזמן לפני ברכת המזון. הדובר מדגיש שהחיוב בזימון אינו נובע רק מנוכחות שלושה אנשים יחד, אלא בעיקר מהיותם "כחבורה אחת" עם "אחידות הלבבות ואחידות הדעות", המתבטאת באכילה משותפת או בכוונה משותפת לסעוד יחד.
"הדבר פשוט שהזימון נועד לבני אדם שאוכלים כחבורה אחת. כי מאחר והם אוכלים כחבורה אחת. התורה רצתה שבגלל אחידות הלבבות ואחידות הדעות, כשהיא על בסיס של אכילה בזמן אחד, אז איי יבואו שלושתם ויהיו כחידה אחת מרוממת וישבחו את השם בשבח של קבוצה להבדיל משבח של יחידים."
הדובר מציין כי שבח של רבים "עוצמתו גדולה יותר" ו"מעלה שמרוממת את המשבחים", ולכן התורה רצתה ליצור מסגרת של שבח משותף כאשר מתקיימים התנאים לכך.
פרמטרים שאינם מכריעים בחיוב זימון:
הדובר מדגיש מספר פרמטרים שלכאורה יכולים להיראות רלוונטיים אך אינם בהכרח מכריעים בשאלת החיוב בזימון:
הפרמטרים המכריעים בחיוב זימון:
הדובר קובע כי שני פרמטרים מרכזיים קובעים האם חבורת אנשים חייבת בזימון:
יישום במקרים קונקרטיים:
הדובר מנתח מספר מקרים ספציפיים כדי להמחיש את העקרונות הללו:
השוואה בין רבנו (הרמב"ם) למרן (השולחן ערוך):
הדובר מציין כי מרן השולחן ערוך "הרבה יותר העריך והרחיב" את דיני הזימון מרבנו הרמב"ם, ומתייחס למצבים שונים שעלו על ידי פוסקים לאחר התלמוד. לדבריו, דברי רבנו "סתומים כמי שמתיק את התלמוד", ואילו דברי מרן מפורטים יותר ומתייחסים למציאות משתנה.
סיכום:
החיוב בזימון תלוי בעיקר בקיומה של חבורה בעלת מודעות משותפת ובכוונה משותפת לסעוד יחד. פרמטרים חיצוניים כמו חלוקה בשולחנות או סוג המאכל אינם מכריעים. יש להתבונן בכל מקרה לגופו ולבחון האם מתקיימים התנאים של אחדות ומגמה משותפת כדי לקבוע האם חלה חובת זימון. הבנת עקרונות אלה מאפשרת לאדם לפסוק לעצמו במצבים שונים ומורכבים
שלום למארי. מהו לפי משנת רבנו לומר "בשעה טובה", ופעם סבי ז"ל אמר לאימי שאמרה את זה: "וכי ישנה שעה שאינה טובה"? למה רמז סבי?
קראתי בספר ברכת משה שאת ברכת "הרואה קברי ישראל" לא נהגו לאמרה בתימן (סוף הערה ל"ז) מדוע? האם בימינו כשהולכים ללויה יש לברך ברכה זו? מה הדין אם אדם שכח לברך בכניסה לבית הקברות, ונזכר רק בתום הלוויה - האם יברך או לא?
שלום וברכה, אדם שעושה הבדלה ומוציא ידי חובה גם המסובים לידו, האם יכולים המסובים לברך בעצמם, אם רוצים, הברכות על הנר והבשמים? כך נוהגים בבית הורי מקדמת דנא, שכל אחד מהשומעים, מברך הברכות הנ"ל בעצמו. בברכה,
האם הברכה תהיה בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה או שהכל נהיה בדברו?
האם היעוד של נטיעת הדקלים לצורך הלבבות בלבד תגרום לחיוב ברכת בורא פרי האדמה ומדוע לא בורא פרי העץ?
האם המבחן של חכמי ישראל לקביעת הברכה הינו רוב העולם הנוטעים דקלים בד"כ לצורך הפירות ?
בידוע שיש לברך הטוב והמטיב כאשר הביאו יין אחר ושונה מהיין הראשון ששתו, מה נשתנה דין ליל הסדר ממסיבת יין שגרתית?
האם חיוב ברכת הגפן על כוס כלשהי מארבעת הכוסות דוחה את ההלכה הנ"ל, הן לפי הרמב"ם והן לפי מרן השו"ע?
האם למרות הכל ישנן נסיבות שיתחייב בברכת הטוב והמטיב גם בליל הסדר?
מה דין מים אחרונים עפ"י מורנו ורבינו הרמב"ם ועפ"י הרב קאפח זצ"ל? כמו כן הייתי רוצה לדעת איך יהודי תימן נהגו בדין הנ"ל?
תודה שהקדשת מזמנך.
אלה כמה קובנות אישיות, שאופים בתנור במגש פתוח ולא בסיר סגור, מכיל מרגרינה.
שלום לכבוד הרב
האם הצולנט שמביאים בישיבות נקרא שעבר תהליך חליטה היות ובישלו אותו עם רוטב
?ואם לא האם ניתן להוציא את הבשר ולאכול
שלום מארי
קבלתי תשובה ממך
עליך לדעת, שביחס לברכות, כל מי שמברך ברכה, לפי הוראת רבו, אף שלפי שיטתנו היא ברכה לבטלה, הרי המברך אינו מברך ברכה לבטלה, ומשום כך רשאי אני לענות אמן אחרי ברכתו, לא כדי לצאת ידי חובה, כי לפי שיטתי, איני חייב באותה ברכה כדי להצטרף לשבחו של ה'.
אבל בעניין הקידוש, שהמקדש קידש על יין מבושל, לפי הוראת רבו, אין ברכתו לבטלה, ויצא ידי חובת קידוש.
אולם אני, מורת לי לענות אמן, רק כדי להצטרף לשבח ה', כי לפי שיטתי הקידוש אינו קידוש, ולכן עלי לקדש לעצמי, לפי שיטתי ההלכתית, על יין שאינו מבושל, או על הפת.
מדוע מברכים שבע ברכות אלו בשעת מעמד החופה אף שאין שם סעודה?
עד כמה מחייבת עדותו של מהרי"ץ על מנהג יהודי תימן שברכו אף במקום שאין אכילת פת?
האם ראוי להתנהג במנהג המלווה בספיקות ולהסתכן בעבירה מדאורייתא של ברכה לבטלה?
שמעתי שהרב בשבת לפני הלל ברך שהחיינו בבית הכנסת ? האם גם על הלולב ביום ראשון ברך?