האם טעימה מן המאכל מחייבת ברכה?
שלום לכבוד הרב
שאלתי היא לגבי דין מטעמת באוכלין
מהי הכמות הנאכלת כדי להתחייב בברכה אף שטועם ?
מדוע נתקנה חובת הזימון מהי היחודיות שלה וכיצד משתלבת במכלול עבודת ה'?
מה המשמעות של ההלכה התלמודית: "שלושה שאכלו כאחד" - על שולחן אחד, באותה שעה, מכיכר אחד?
נקלעו שלושה סועדים שונים באותה שעה במטוס וכיו"ב, היש תנאים שיתחייבו בזימון?
נושא מרכזי: מהות החיוב בזימון ותנאיו
הנושא המרכזי בקטע הוא בירור התנאים המחייבים שלושה אנשים או יותר לזמן לפני ברכת המזון. הדובר מדגיש שהחיוב בזימון אינו נובע רק מנוכחות שלושה אנשים יחד, אלא בעיקר מהיותם "כחבורה אחת" עם "אחידות הלבבות ואחידות הדעות", המתבטאת באכילה משותפת או בכוונה משותפת לסעוד יחד.
"הדבר פשוט שהזימון נועד לבני אדם שאוכלים כחבורה אחת. כי מאחר והם אוכלים כחבורה אחת. התורה רצתה שבגלל אחידות הלבבות ואחידות הדעות, כשהיא על בסיס של אכילה בזמן אחד, אז איי יבואו שלושתם ויהיו כחידה אחת מרוממת וישבחו את השם בשבח של קבוצה להבדיל משבח של יחידים."
הדובר מציין כי שבח של רבים "עוצמתו גדולה יותר" ו"מעלה שמרוממת את המשבחים", ולכן התורה רצתה ליצור מסגרת של שבח משותף כאשר מתקיימים התנאים לכך.
פרמטרים שאינם מכריעים בחיוב זימון:
הדובר מדגיש מספר פרמטרים שלכאורה יכולים להיראות רלוונטיים אך אינם בהכרח מכריעים בשאלת החיוב בזימון:
הפרמטרים המכריעים בחיוב זימון:
הדובר קובע כי שני פרמטרים מרכזיים קובעים האם חבורת אנשים חייבת בזימון:
יישום במקרים קונקרטיים:
הדובר מנתח מספר מקרים ספציפיים כדי להמחיש את העקרונות הללו:
השוואה בין רבנו (הרמב"ם) למרן (השולחן ערוך):
הדובר מציין כי מרן השולחן ערוך "הרבה יותר העריך והרחיב" את דיני הזימון מרבנו הרמב"ם, ומתייחס למצבים שונים שעלו על ידי פוסקים לאחר התלמוד. לדבריו, דברי רבנו "סתומים כמי שמתיק את התלמוד", ואילו דברי מרן מפורטים יותר ומתייחסים למציאות משתנה.
סיכום:
החיוב בזימון תלוי בעיקר בקיומה של חבורה בעלת מודעות משותפת ובכוונה משותפת לסעוד יחד. פרמטרים חיצוניים כמו חלוקה בשולחנות או סוג המאכל אינם מכריעים. יש להתבונן בכל מקרה לגופו ולבחון האם מתקיימים התנאים של אחדות ומגמה משותפת כדי לקבוע האם חלה חובת זימון. הבנת עקרונות אלה מאפשרת לאדם לפסוק לעצמו במצבים שונים ומורכבים
שלום לכבוד הרב
שאלתי היא לגבי דין מטעמת באוכלין
מהי הכמות הנאכלת כדי להתחייב בברכה אף שטועם ?
שלום לכבוד הרב.
לפי רבינו, אם יש לפני סוגים שונים של פירות, האם מותר לי לדוג' לברך "בורא פרי העץ" על תפוח ולכוון בברכה להוציא רק את התפוח, ולאחר מכן לברך שוב "בורא פרי העץ" על התפוז? או שאסור לי להרבות בברכות שלא לצורך?
תודה רבה. ויישר כוח
שלום לכת"ר, ידועה פסיקת מארי שמברכים על הלחוח לעולם מזונות. עם זאת ידוע שאין זה נובע ממנהג ברור שהרי בתימן הכינו אותו מדורה, ובארץ מחיטה. על כן אין הדברים בהכרח ברורים. ישנה תשובת רבנו בה הוא פוסק שהקטאייף הערבי הינו פת הבאה בכיסנין, ולפי מה שבדקתי - הערבים מכינים אותו קבוע ברמדאן שנים בארצות שונות והוא ממש דומה ללחוח. גם בלחוח שלנו אנשים שונים מכינים אותו שונה. ישנם המכינים את הבלילה דלילה מאוד כמים. וישנם בלילה רכה אך לא כמים הדומה מאוד לקטאייף.
לכבוד הרב שלום וברכה אדם שקם לפני עלות השחר יכול לברך ברכות השחר לפי סדר פעולותיו כאמור בהרמב"ם? או שצריך לחכות עד עלות השחר? ומדוע נקראו ברכות "השחר" (אם אינן תלויות בעלות השחר)?
בתודה ובברכה
מהו מקור אמירה זו שלא נזכרה בתלמודים ולא ברי"ף והרמב"ם ואף לא אצל חכמי אשכנז הראשונים?
מתי, אם כן, התחיל מנהג אמירת "הנרות הללו" ומהיכן נתפשט לשאר קהילות ישראל?
בס"ד לכבוד הרב שלום וברכה! ברצוני לשאול מס' שאלות:
1. האם יש עניין לשים לחם על השולחן בזמן ברכה המזון ביום רגיל? האם זה חובה או מנהג שטוב שיהיה?
2. מאוד קשה לי להתכוון בתפילה למרות כל ההשתדלויות, מה אפשר לעשות?
תודה רבה על עזרתך.. בשורות רק טובות מירב.
לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה! האם יש במשנת הרמב"ם הגדרות הלכתיות - בוטניות לגידולים שיש לברך על פירותיהם ב"פ העץ, ולגידולים שיש לברך עליהם ב"פ האדמה? בכבוד רב ובתודה
שלום הרב
באיזה תנאים מברכים את ברכת "עושה בראשית" על ההרים ועל הגבעות? כל פעם שרואים הר או ים גם אם מזווית שונה?
שלום ומועדים לשמחה
1.רציתי לדעת מה דעת הרמב"ם בדין דבר שטיבולו במשקה
א. נעילה ידים בברכה כדין הפת ?
ב.דווקא בליל הסדר נוטל עם ברכה אבל בשאר ימות השנה נוטל בלא ברכה או שלא חילק הרמב"ם ונוטל עם ברכה כל ימות השנה ?
[כתבתי זאת כי שמעתי מי שמפרש כך את דברי הרמב"ם]
לק"י
לכבוד הרב שלום וברכה!
האזנתי לשיעור של הרב ב"הלכה יומית" לגבי ברכת הלולב, והעולה מהדברים, שאם רוצים לברך על הלולב בבית הכנסת יש ליטלו מהבית שלא כדרך גדילתו, או במטלית שאינה מכובדת באופן מיוחד, וכל זאת כדי שלא ייחשב שיצאנו ידי חובה ונוכל לברך לראשונה בבית הכנסת.
אך קשה לי, מדוע לא יהיה דין מצוות נטילת לולב כמו דין שאר המצוות שכל פעם שעושה את המצוה מברך עליה, אפילו מאה פעמים (כמו דין הנחת תפילין, וטלית, ישיבה בסוכה, ועוד)? ושמא כל החשש משום ברכת שהחיינו?
תודה רבה.
והרי הסליחות אינן נכללות בכלל לימוד תורה?
האם בגלל שהסליחות מכילות פסוקי התורה נחשב כלימוד תורה למרות שנאמרים בדרך תחנונים?
מדוע איננו מברכים ברכת התורה מן הלילה והרי היום מתחיל מהלילה?
שלום מארי, ר' אברהם בן הרמב"ם כתב בשו"ת סי' פג, הוצ' מקיצי נרדמים: "המעביר שינה... אלוקי נשמה... ופוקח עוורים וכיוצא בהם... תיקנום שתאמרנה אחרי מעשים ותנועות.. אם יאחרו ויאמרו אותם בבה"כ אין זו ברכה לבטלה ע"פ הרוב" האם אנו מסכימים עימו (בדיעבד, אם שכחנו)?
2) יש לאחי בגדי שינה, שיש אנשים שמתלבשים כך גם ביום. האם אחי נחשב "לן בכסותו" שפטור מברכת מלביש ערומים? כל טוב!