שנים שסעדו פת והשלישי אכל עוגה, האם מצטרפים לזימון?

שאל השואל ואמר מה דינם של שלושה חברים אשר אמרו בואו ונאכל אצל פלוני דהיינו אצל אחד מהם וסעדו שניים סעדו בפת ואחד אמר שהוא רק השתתף איתם באכילת עוגה אבל לא בפת האם יזמנו בתום האכילה או לא יזמנו בתום האכילה לפי רבנו אם השלישי שאמר שהוא יאכל איתם רק עוגה אם מתכוון באותה עוגה שזא תהיה סעודתו הרי הוא מברך מוציא נוטל ידיים ומברך המוציא וממילא שהוא משתתף איתם בזימון. אבל אם הוא אמר לא אני רק כעת גמרתי לאכול אבל אני לא מתנגד להצטרף איתכם אז איי זה שהוא אוכל עוגה זה רק אכילה ולא סעודה ברכתה בורא מיני מזונות היא לא נקראת פת היא נקראת עוגה והוא לא מצטרף ואין זימון זוהי שיטתו של רבנו לו כן שיטותיהם של האחרונים שעוד מעט נעיין במקור אומרים שיש צירוף וחייב בזימון ולא רק בפת אלא רק בעוגה אלא אפילו בדייסה שאפילו שאדם מקבע עלי הסעודה הזה לא יועיל ולא יציל ולא רק בדייסה אלא אפילו בפרי או כל משקה כפי שעוד מעט אנחנו נראה את הדברים במקור אבל רבנו כפי שאמרנו רק אם קבע על העוגה סעודה אז הוא מצטרף אם לא אינו מצטרף ואין לו זימון נקדים בטרם נראה את המקורות ונאמר שהזימון הוא התחברות האוכלים לחבורה אחת ואז הם מתעלים לדרגה יותר גבוהה שאחד מזמן ומשבח לשם בשם כולם מעין המנון של שבח לבורא עולם ולא כל הרוצה לטול את השם יטול את השם רק לפי כללים והנה נאמר בהלכה בפרק חמישי מהלכות ברכות הלכה שמינית בדברי רבנו אין זמנים אלא על מי שאכל מכזית פת ומעלה פת שבעה שאכלו פת ושלושה אכלו עמהן ירק או ציר וכיוצא בזה מצטרפים לזמן בשם הוא שיהיה מברך מאוכלי הפת אבל שישה שאכלו פת וארבעה ירק אין מצטרפים עד שיהיו אוכלי הפטרו הניכר במ דברים אמורים בעשרה אבל בשלושה צריך שיהיה כל אחד מהן אוכל כל אחד מהן כזית פת צריך שיאכל כל אחד מהם כזית פת חזר רבנו על כזית פת ואחר כך מזמנים יוצא דברי רבנו ברור מללו שרק בזימון של 10ה מקלים ואומרים שאם שלושה לא ארבעה צריך רוב הניכר שבעה שאוכלים פת אם יש שלושה שאכלו פירות ירקות אזי הם מצטרפים לזימון של שם השם וכאמור המירו בזימון יותר מבתפילה כי בתפילה די בשישה שלא התפללו וארבעה שהתפללו כבר להתפלל במניין ואילו בזימון בשם השם החמירו שירוב הניכר שבעה אוכלי פת ושלושה אוכלי דברים אחרים אז הם מצטרפים אבל זה דווקא בעשרה יש צירוף כזה אבל בשלושה רק אם כל השלושה כל אחד מהם אכל מינימום כזית פת אז יש להם את ההזדמנות את המעלה המיוחדת זו לברך ולזמן ולשבח משבח של חבורה שהוא הרבה יותר עולה משבח של יחידים אבל לא כל הרוצה לטול את השם מטול. זוהי שיטתו של רבנו. ולכן אמרנו, אם אדם אוכל דיסה ושניים פת, בוודאי וודאי שלא יצטרף השלישי, אף על פי שהוא מברך מזונות, כיוון שהוא לא אוכל פת וגם אם מקבס עוד על על הדייסה, לא יועיל ולא יציל ברכתם מזונות בלבד והוא לא הצטרף. ואין לומר ש שאם אכל רק פירות שוודאי ודאי לא יצטרף אלא שאם אכל עוגה חילקנו בין המצבים השונים שאם אכל עוגה וזוהי סעודתו מאחר ולפי ההלכה הוא נותל ידיים מברך המוסי וגם ברכת המזון אז הוא הצטרף לזימון אבל אם אכל עוגה שלא על כוונת סעודה ונתתי דוגמה מעלפת לכך כגון שהוא כבר סעד את סעודתו, פגשו אותו חברה ואומרים לו, "בוא, בוא חייך, בוא ונלך נאכל ביחד." אומר, "אבל אני כעת גמרתי לאכול." אמרו, "אז מה יש? מה? כל פעם אתה מצטרף איתנו כעת?" לא. אז הוא אומר, "טוב, בשבילכם אצטרף, אבל אני לא אכל פת, אני אוכל עוגה כי אני כבר מלא. ברור על כל ספק, גם אם הוא אכל עוגה בכמות גדולה, זה לא מעלה ולא מוריד, סוף סוף הוא לא אוכל אותה על כוונת סעודה. אלא על כוונת עוגה והיא לא נקראת פת והוא מברך בוראים נמזונות אבל לא מצטרף איתם לזימון אבל כאמור אם הוא אוכל עוגה וזוהי כבר סעודתו אז הי כאמור הוא מצטרף זוהי שיטת רבנו לעומת זאת רבותיי בשולחן ערוך אף שבאמת כתוב בגמרא את דברי רבנו כל דברי רבנו מבוססים בגמרא אבל השולחן ערוך זה עולם אחר שונה לחלוטין משיטת הפסק של רבנו א' מרן הבית יוסף נחסף לשיטות של מפרשים שונים ופוסקים שונים והוא לא הלך בשיטת רבנו לחתוך בסכין חד כפי הבנתו אלא יש וואו אלה בשולחן ערוך למרות שהשולחן ערוך אמור להיות ספר פסקים לכל יש והוא עלה בשולחן ערוך ויש אומרים ויש אומרים ויש אומרים כעת אני מפגש עם שלושה ויש אומרים. יש מקומות שהוא מביא חמישה ויש אומרים. עד כדי כך שהיו כאלה שטהו ואמרו זה שולחן ערוך מבחינה הלכתית. מה זה נקרא שולחן ערוך מבחינה הלכתית? מוכן ומזומן לאכילה שאני האידיות בא קורא את ההלכה יודע מה עליי לעשות אבל מן הרגע שאומר ויש אומרים יש אומרים יש אומרים אז אני העדות כבר לא יודע איך איך לפסוק. זה לא שולחן ערוך מבחינה הלכתית זה שולחן ערוך מכל טוב. ואז אדם בוחר לו זה בוחר לו את זה ובוחר לו את זה זה לא גישתה של ההלכה והנה בואו נסתכל בשולחן ערוך סימן קצן אור החיים סעיף ג' נאמר כך המצטרף צריך לברך ברכה אחרונה על מה שאכל ואינו נפטר בברכת המזון כלומר אם הוא אכל פירות אז הוא יברך בורא נפשות והוא לא נפטר בברכת המזון שחבריו מברכים ואין מפתר ברכת המזון של אלו באמת דברים אמורים לסגה בכל מאכל להצטרף לעשרה אבל לשלושה אינו מצטרף עד שיאכל כזית פתואו הדין התלמודי זהו הדין הרמבמי ואת זה הוא מביא אותו בחלון הרעבה ראשונה במלכות אבל עד כאן הרגע של הבהירות מכאן הרגש של המבוכה ויש אומרים דגם מהנה אפילו אין הפת כלומר אפילו אם כזית דגן שלא פת גם כן מצטרף השלישי ויש אומרים דבירק ובכל מאכל מהנה כלומר יש אומרים לו דווקא חת אפילו בירק אפילו בפרי זה שונה מהדין התלמודי מצטרף אז כבר הביא לנו שלוש דעות שלוש דעות אות הביא לנו באותה באותו סעיר הלקח שניים שאכלו ובשלישי אם יכולים להזכיקו שיאכל כזית פת לפי הדין התלמודי והרמבמי מוטב זו הדרך העולה בית אל ועל דבר כזה אין חולקים ואם אינו רוצה לא יתנו לו לשתות ולא מאכל אחר ואם ארע שנתנו לו וזה כדי שלא יסתפכו ואם ארעש נתנו לו לשתות או מאכל אחר, יזמנו עמו, אף על פי שאינו רוצה לאכול פת. תראו כמה התפטלויות יש בסעיף הזה. ושימו לב, המשנה ברורה שם לב שלקראת הסוף כבר מרען פתח את הפתח לא רק לאכילת ירק ובכל מאכל, כפי שהביא את הדעה השלישית אלא שימו לב שהוא הוסיף את המילה שתייה. זה כבר לא אכילה אלא שתייה לשתות. אומר המשנה ברור סעיף קטן כב ועכשיו נוהגים שאם לא רצה לאכול פת נותנים לו לכתחילה לשתות או לאכול איזה דבר ודעה אחרונה. כלומר ראו את עולמה של ההלכה ש של הללו שפוסקים כמו השולחן ערוך. יש אומרים יש אומרים יש אומרים בסופו של דבר יש גם מנהג והמנהג הרחק כצח קשת מהדין התלמודי אלא אפלו על שתייה לכתחילה לא נצרף אותו בכלל נגיד לו אל תשתה אם אתה לא אוכל איתנו אל תשתה אל תאכל אבל אם בכל זאת שתה אז נצרף אותו ותצטרף לזימון ואילו פיל רבנו הדברים ברורים לחלוטין אין גדר של צירוף במקרה כזה לא מבעיה שתה זה לא דרך של צירוף לא מבעיה אם אכל ירק או פרי לא מצ מצטרף לזימון אלא גם אם אכל דיסה או הריס הרי לא מצטרף ואם אכל הוכח רק אם כב סעודתו אז מצטרף לא קב סעודתו לא מצטרף רבי חני בן עקשמ