בית כנסת שמגיעים מתפללים חולים שאין להם שליטה על הסוגרים, האם מותר להתפלל שם?

שאלו שואלים רבים, מה בנוגע להיתר, אם יש התר להתפלל בבית כנסת בשעה שיש בני אדם שהשם ישלח להם רפואה שלמה, שוטטים מים קטנים ויש אפילו כאלה שלא שולטים בצרכיהם האם מותר או אסור להתפלל באותה בית כנסת כשידוע שיש כאלה ובכן זה מן הדברים הקשים ביותר אבל אנחנו צריכים לדעת שבהלכה נאמר בפרק שלישי מהלכות קריאת שמע הלכה ב אין קוראים, דהיינו את קריאת שמע, לא בבית המרחץ ולא בבית אחסה, אף על פי שאין בו צועה. כלומר, האיסור לקרוא קריאת שמע בבית החסא או בחץ, גם כשאין באמצוע אסור, כי הם נקראים מקומות המאוסים, לא לכבוד למנון קודש כמו קריאת שמע ולא בבית הקברות ולא בצד המת עצמו. ואם הרחיק בעמות מן הקבר או מן המת מותר לקרות וכל מי שקרה במקום שאין קוראים בו חוזר וקורא ואני מדלג כדי להוסיף נדבח בהלכה החשובה הזו ולא קריית שמע בלבד אלא כל עניין שהוא מדברי קודש אסור לאומרו בבית המרחץ ובית החסא ואפילו אמרו בלשון חול ולא לאומרו בלבד, אלא אפילו להרהר בליבו בדברי תורה בבית אחזה ובית המרחץ. נשים לב, לא רק דיבור של קדושה, אלא הרהור של קדושה נאסר בבית הכסה ובית המרחץ. ולזכור בית הכסה כאן שאמרו אפילו אין בו צועה, אלא עצם העובדה שהוא ב תחסה ומשתמשים בו כב תחסה כבר יש איסור שלא לומר דברי קדושה בו ולא להרהר בדברי קדושה בו אבל הוסיף הרמבם עוד ובמקום התנופת והוא המקום שיש בו צועה או מרגליים אסור דהיינו אפילו שהמקום איננו בתכסה אלא נניח אדם נמצא ב ביתו ויש צועה באחד החדרים. ביתו זה לא בטח זה אלא בחדר רגיל יש צועה. באותו חדר אסור לו לקרוא קריאת שמע או לומר דברי קודש או אפילו להרהר בהם. אז נזכור בתח זה אפילו אין בו צועה. בית שאין לנו בטח זה אם יש צועה אסור ולא רק צועה אלא ממי רגליים ממי רגליים זה כשהם קבוים מאגר של ממי רגליים לא ספוגים מכאן אנחנו נמשיך הלאה כדי להתוודע לנטבחים נוספים של ההלכה כי רק אז נוכל לעשות סיכום כולל ולראות מה ניתן לעשות במקרים כאלה דברים של חול מותר לאומרן בלשון הקודש ותחסה וכן הכינויים כגון רחום וחנון ונאמן וכיוצא בהן מותר לאומרן בטח זה אבל השמות המיוחדים והם השמות שאין נמחקין כמו אדנות הוויה אסור להזכירן בבית החסא ובבית המרחץ הישן ואם נזדמן לו להפ מפריש מדבר האסור בית המרחץ או בית הכסה מפריש ואפילו בלשון קודש ועני קודש צועת האדם וצועת כלבים וחזירים בזמן שיש בתוכן אורות בכל צועה שריחה רע כגון אלו אסור לקרות קריאת שמע כנגדן וכן כנגד מרגלי אדם אבל מרגלי בהמה קוראים כנגדן קטן שאינו יכול לאכול כזית דגן בכדי שיאכל הגדול שלוש ביצים דגן אין מרחיקים לא מצו ולא מרגליו ונסביר אסור לאדם לקרוא דברי קודש מול צועת אדם אפילו אין בה ריח מסריח לעומת זאת צועת בהמה, בעלי חיים, אין אסור לקרוק נגדה רק אם יש ריח רע. ומכאן נחזור חזרה. צועת אדם כאמור, אסור לקרוק נגדה, אפילו אם אין בה ריח רע. אבל צועת אדם אשר היא נמצאת במקום אחר במחיצה אחרת כגון הנה נאמר כמה ירחיק מצואה וממי רגליים ואחר כך יקרע ארבע עמות במי דברים אמורים בזמן שהן לאחוריו או מצדיו אבל אם היו כנגד פניו מרחיק מהן עד שלא יראה אותן ואחך יקרא כלומר אם אדם נמצא בחדר ויש בו צועה זה לא בית חסד בטח זה אפילו שאין בו צועה אסור בחדר שיש בו צועה אזי אם הוא ילך קדימה בחדר באופן כזה שהצואה היא מאחוריו ארבע עמות מותר לו לקרוא קריאת שמע שם או דברי קודש וכן הצדדים ירחיק מהם ארבע עמות אבל עם הצעה ממולו אפלו הרבה עמות אסור לקרוא את הקריאת שמע או דברי קודש מול הצואה במ דברים אמורים בשיהמה בבית במקום שווה אבל אם היה שם מקום גבוה 10עשהרה 10עשה טבחים או נמוך מהם 10עשרה טבחים ישב בצד המקום וקורא שהרי נפסק ביניהן כלומר אם הצואה נמצאת במדף במקום שהוא גבוה 10עשרה טפחים ממקום מושבו של האדם אפילו באותו חדר רשאי לקרוא דברי קדושה או קריאת שמע שם והוא שלא יגיע לו ריח רע כלומר צועה אסור לקרוק נגדה צועת אדם גם כשאין בה ריח אבל צועת אדם שאין בה ריח שהיא קרובה אל האדם אבל נמצאת במחיצה אחרת או למעלה מעשרה טבחים או למטה מעשרה טבחים או אפילו נמצאת בגומה, נמצאת בגומה והאדם שם את הנעל שלו על הגומה הוא מכסה ולא רואים את הצואה. אם אין בה ריח רע, מאחר והיא מכוסת, אם אין הצועה נוגעת בנעליים, במנעלים, בסנדל, מותר לאדם לקרוא קריית שמע. כלומר, צועה שאין בה, צועת אדם שאין בה ריח, שאין בה ריח, צריך לנטרל אותה על ידי שינוי מקום. שינוי מחיצה התרחקות ארבע עמות ואתה לא רואה אותה בין מאחור בין המצד או נמצא מעלה מעשרה טבחים או למטה מעשרה טבחים או נמצאת בגומה שאין בה בכלל בכלל 10עשרה טפחים עומק אבל אתה מכסה אפילו במעליך אם אין ריח רע מותר לך לקרוא את הקריאת שמע והוא שלא יגיע לו ריח רע וכן אם כפק לי על הצואה או על ממי רגליים אף על פי שהן אמו בבית הרי הן כקבורין ומותר לקרות עמהן צועת אדם שאין בריח רע ושמים עליה כלי הפוך ולא רואים אותם מותר לקרוא קריאת שמע אבל אם יש בה ריח רע לא יועיל ולא יציל שום שינוי מקום כיוצא בדבר אם הצואה הייתה מעבר לזכוכית הנה אומר רבנו ה היה בינו ובין הצואה מחיצה של זכוכית אף על פי שהוא רואה אותה מאחורי הזכוכית מותר לקרות בצידה כלומר הרי אמרנו צועה שלפניו אפילו הרבה אמות אסור כי הוא רואה אותה אבל אף על פי שהיא לפניו אם החדר השני יש בו דלת אמסוכית מפסיקה בין החדר שבו האדם נמצא ובין הצואה והוא רואה את הצואה אבל מחיצה של זכוכית מבדלת ביניהם מותר למרות שאמרנו לפניו אפלו הרבה עמות כל זמן שרואה אותה אבל כל זמן שרואה אותה ואינה במחיצה אחרת האם היא במחיצה אחרת אפילו שהוא רואה אותה מותר ושוב כפוף לכלל הגדול שאין ריח רע האם יש ריח רע אפילו במחיצה אחרת אסור אז עכשיו מכאן נבוא אל האדם אשר יש לו בעבון המרובים או ממי רגליים או צועה והוא נמצא בית הכנסת עכשיו אם יש ריח רע אין מה לעשות צריך פשוט שהוא לא יהיה במקום אם יש ריח רע אבל אם אין ריח רע אף על פי שיודעים שיש לו צועה מאחר הוא חוסת להם מותר לקרוא לא אסור לקרוא אמנם יש בשולחן ערוך בסעיף עדו סימן עדו סעיף ד' באור חיים הייתה צועה על בשרו ומכוסה בבגדיו או שהכניס ידיו בבית הכסדר חור ואינו מריח ריע הרע יש מתירין לקרות ויש אוסרים מדובר על האדם עצמו שיקרא כשי חוסף אבל יש אוסרים ויש מתירים וצריך לדעת היכן רבנו נמצא קרוב ודאי בין האוסרים אבל אנחנו מדברים לא על האדם עצמו שיש בו צועה ויש חיטול מכסה את הצואה, אלא על הזרים שנמצאים. אם הזרים נמצאים ואינם מריחים ריח רע, אז בעצם הכיסוי שהיא מכוסת מותר להם לקרות. ה האם מריחים ריע רע, אין מה לעשות וחייבים בדרכים שונות לנטרל את הדבר הזה. אולי לבקש מקרובים להוציא אותו אחו. צ דהינו שבזמן זה להיות במבואה של בית כנסת אחרת אסור אין דרך של היתר פשוט אין דרך של היתר כל עוד הוא נמצא אפילו שזה מכוסה ויש ריח רע לעומת זאת המי רגליים המי רגליים לא עשרה תורה אלא כנגד העמוד דהיינו בזרימה נכון חכמים גם עסרו שלא כנגד העמוד כשהם קבויים הגורים אבל כשהם ספוגים לא אבל אם יש ריח רע שוב גם כאן היו כאלה שעסרו ממרגליים למרות שממר רגליים דינם יותר קל מצואה אבל נו כל עוד הם ספוגים אולי במרגליים עוד ניתן למצוא התר או מתירים לכך אבל בצועה כאמור כל שיש ריח רע אין דרך אחרת אלא למצוא דרך עם הקרובי משפחה שלו יביאו אותו או שימצא ב בואה של בית כנסת או כל דרך אחרת אחרת פשוט אסור להתפלל באותו באותו בית כנסת רבי חניה בוא נג שבס